אפרופו היסטוריה לבני הישיבות. היה טוב לו היו לומדים ספר היסטוריה שבו אין ההדגשה כל כך על מאורעות אלא על התפתחויות אידיאולוגיות עד כמה שידוע. ישנו כזה?

זה וודאי יעניין אותם יותר מתאריך היום מולדת של יוסיפוס פלאביוס.

מזקני העמק.
מסכים עם הדברים שלך.
מה שלא לומדים בגיל צעיר קשה ללמוד אח"כ בגיל
יותר מבוגר.ומי שחושב לו לתומו(קראתי פה כמה שחושבים ככה) שמי שלומד בישיבה מפתח יכולות ואח"כ יהיה לו קל להשלים לימודים אלו בגיל מבוגר טועה!
והנה דברי גדול האחרונים הבן איש חי(באמרי בינה):
:"ועל כן זמן הראוי להכניס הילדים לבית המדרש ללמדם תורה וענפיה
על ידי מלמדים הראוים והחשובים גם לימוד דרך ארץ שהוא שאר ענינים חיצונים אשר נזכיר אותם עתה הוא מן זמן היות הילד בן 7 שנים עד שנת השלוש עשרה.אבל אחר היותו בן13 אם יעשה לו התחלה בלימודים אלו קשה לקבל"
"וכבר נודע מה שהעיר הגאון החיד"א ז"ל בשם הגדולים על רבנו הרמ"א ז"ל...שהיה בקי בכמה
חכמות מלבד חכמת התורה הנה בודאי החכמות שלמד
היה צריך להם זמן הרבה ללמדם ואפילו חכם גדול לא יוכל לשתותם כשותה קיתון מים מהנהר"

"אלא ודאי יש חיוב לאדם להשכיל ולהבין גם בשאר חכמות שהם חוץ מחכמת התורה"

בוגיעלון: לימודי חול בישיבות אדוקות ביותר 13/4/2004

תודה למי שהפנה אותי באישי לספר 'לפרקים' מאת הרב יחיאל יעקב ויינברג ז"ל איש ה'שרידי אש'. אני קורא את הספר בעמוד לד.

מיהו גדול המוסר שייסד ישיבה בעיר גרובין המאחדת תורה עם דרך ארץ, לימוד תורה ומוסר עם תכנית מצומצמת של לשונות זרות וידיעות כלליות.

רבו של מייסד זה לא עיכב בידו וגם טרם מעשה שהיה שתלמיד אותו עודד ללכת לאוניברסיטה יצא לתרבות רעה, גם לא התנגד לשילוב הזה.

מי הם?

*****
אריק123:

הסבא מקלם, ר' שמחה זיסל זיו.

עיין גם ב:
מדוע נסגרה ישיבת וולוז'ין
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=555024

*****
בוגיעלון:

אריק

נכון ותודה

חיפשתי בלינק שלך אבל לא מצאתי שם איזכור לדברי הרב ויינברג ולא לישיבה של הקלמאי!!

*****
אריק123:

בוגי,
אתה צודק, היו לינקים נוספים, ויבורך מי שיביאם לנו. אני ציטטתי רק את אלו ששמורים אצלי ושיש להם נגיעה לנושא.

*****
אקדמאי:

פרק שלם על הישיבה בגרובין כתב 'בעל מחשבות' (ד"ר ישראל (איזידור) אלישב, סופר יידי ומבקר ספרות מקובנה. המאמר הופיע ב'העבר', פטרוגרד תרע"ח)

המאמר מצמרר ביותר. ומתאר בצבעים שחורים את חוויותיו של ילד בישיבה המוסרית בגרובין שתחת הנהגת הסבא מקלם. ממש מסמך הרשעה קשה.

עם זאת, את הסבא מקלם הוא מתאר כך:

ר' שמחה זיסל, אחד המעולים שבתלמידי ר' ישראל סאלאנטער... במלבושיו היה דומה לכהן פרוטסטנטי. פאותיו, אשר שיבה זרקה בהן, היו סרוקות לאחורי אזניו וגם זקנו לא היה גדל אצלו פראי. מלובש בבגדים אפורים-כהים, במנעלים מצוחצחים, בצוארון מושכב-כפול לבן, אשר מתחתיו היתה נראית עניבה שחורה על גבי חושן לבן, - היה עושה רושם של איש אירופי שיש לו יחס אל הכנסיה הנוצרית או אל איזה סעמינר שלהם. תנועות גוו היו שלוות ומדודות, עיניו האפורות הביטו נכחן בידידות ועל פניו היתה נסוכה בת-צחוק של ענוה.
מתון ונוח בדבורו, היה עושה רושם חזק על בעלי-בתים חצי–משכילים מסוגו של אבי ז"ל. כבר עפ"י חצוניותו היפה היה לאידיאל של יהודי משכיל ודתי כאחד. וכאשר גמר בדעתו, עפ"י השקפתו שצריך לטעת את גרעיני המוסר בלבות ילדי ישראל מקטנותם, לפתוח לתכלית זו מין בי"ס חדש, כאותם של החרדים בגרמניה, במקום שמלבד תורה ומדות יקבלו התלמידים גם את הידיעות הנחוצות בלימודי-חול, - מסרו הרבה בעלי-בתים, שהיו דומים ברוחם לאבי, את בניהם לרשותו של ר' שמחה זיסל.

(המאמר בשלמותו נמצא תח"י בקובץ word, מי בעל דברים יגש לתיבתי האישית, ויקבלנו עפ"י רוב סימנים...)

יצחק_יונתן:

על הישיבה בגרובין (ועל עמדתו של הסבא מסלבודקה בענין) ניתן לקרוא בפרוטרוט בספר יקר-המציאות Making of a Godol. אגב, רבו של הגרש"ז שלא מחה בו הוא, כמובן, ר' ישראל סלנטר. התלמיד שיצא לתרבות רעה הוא כנראה בנו של ר' ישראל.

*****
אריק123:

האם גם זו היתה סיבה לגניזת הספר?

*****
בוגיעלון:

יצחק, שם לא כתוב שזה היה הבן אבל כל הכבוד לרב ויינברג ששמר על מה שבעיניו הוא כבודו של הרי"ס. האם מבן זה יצא הרמטכ"ל הקודם הקודם (לי)?

*****
יצחק_יונתן:

בוגי,

בנו של הרי"ס, הלא הוא ליפמן ליפקין, נפטר בקיציו"ש (מצאתי עדויות סותרות על שנת לידתו ופטירתו. גיל הפטירה בין 24 ל- 30) וקרוב הדבר שלא הותיר צאצאים.

למרות מותו מאבעבועות-שחורות בגיל צעיר, טרם שהספיק להשלים את הדוקטורט, זכה לפרסום עולמי עקב העובדה שהצליח לבנות מכשיר המצייר קו ישר מדוייק (מורו ורבו, המתמטיקאי הנודע צ'בישב (=Chebyshev), הגיע למסקנה כי הדבר אינו אפשרי, אחר שעסק בבעיה זו עצמה שנים רבות).

צאצאים רבים לבנים אחרים של הרי"ס חיים בינינו היום (כמה מהם ממשפחתי המורחבת..), וכמדומה שקודמך אף הוא ביניהם.

האספקלרי_ה:

האם גם היום יש ישיבות שמשלבות בין הלימודים ?

*****
באראפארקער:

האספקלרי
כאן באמעריקא, בכל הישיבות כמעט (חסידיש או ליטוויש).

גם בערות זה כוח
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3605201,00.html

_________________

בברכה

המשך לקישור האחרון:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3616199,00.html

להמביאים  את הבן איש חי כמקור.

וכידוע, רעק"א בתשובה מביע שמחה על כך שהכניסו לימודי חשבון לת"ת. אבל כמובן מכל זה אין להביא ראיה לשאלת המשקל, עד כמה ללמד ומה ללמד. הרי גם בחיידר מלמדים חשבון בסיסי ועברית בסיסית.

http://www.yutorah.org/_shiurim/%2FTU6_Schiller.pdf

או (ברור יותר)
http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/704645/Rabbi_Mayer_Schiller/'Torah_u-Madda'_and_'The_Jewish_Observer'_Critique:_Towards_a_Clarification_of_the_Issues
_________________

לא עקבתי אחרי השירשור, אבל אני רוצה להעיר.

כששאולים מדוע כן לומדים או לא לומדים משהו, צריך להבין שהלימוד בבתי ספר לא יכול להיות מנותק ממערכת ערכים של אותה החברה.

החברה החילונית שמה דגש גבוהה על המקצוע של האדם במהלך חייו. בעצם שופטים את האדם על פי מה שהוא עובד בו. בגישה כזאת עלי להסכים שראוי ללמוד הרבה מקצועות שיעלו את הסיכוי לעשות קרירה טובה.

הערכים של החברה הדתית הם אדיקות דתית. בתנאי זה, ראוי להקדיש מאמצים רבים בלימוד דרכי האמונה ודרכי הדת. זה פשוט נובע ישירות מהערך העליון של הדת.

אנשים שחשוב להם דת אך גם רואים את המקצוע כחלק חשוב בחיים, ילמדו את שתי התחומים במקביל.

אגב בגלל היותי מתנגד לכל הערכים הללו, הייתי מצפה שתהיה מערכת חינוך אחרת, שמדגישה נושאים כמו יחסי אנוש, כמו שליטה והתמודדות עם רגשות, כמו יצירתיות ויכולות לימוד עצמי, כמו לדעת לנצל את הזמן ולגדול מבחינה רוחנית. כמו מוטיבציה פנימית, והרחבת אופקים ספונטנית. שום מסגרת שידועה לי לא בנויה על ערכים אלו, למרות שמסגרת הדת טיפה יותר קרובה לזה.