|
|
| נשלח ב-27/8/2007 10:00 |
 |
| |
מואדיב:
.
לימות המשיח?
ומה נעשה במצוות קבורת המת, ובעגלה ערופה, ובמת מצווה?
*****
אמשלום:
מואדיב,
אולי על זה נאמר "ייתי ולא אחמיניה"  ]
*****
אילפא:
לפי דעת אחד האמוראים מספר מצוות נכבדות [בן סורר ומורה בית המנוגע ועיר הנדחת] לא היו ולא נבראו אלא נדרשו לקבל שכר.
האם דעה זו סותרת את המושג נצחיות התורה. ברור שלא.
*****
mzohar:
ומצוות יבום וחליצה, מיתת ב"ד, ערי מקלט, גאולת דם (למ"ד שזו מצוה), איסורי קדושה (אלמנה לכ"ג חלוצה לכהן הדיוט) וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 19:11 |
|
| |
mzohar:
המיצוות שצינת הם מיצוות שבאות כתוצאה או לתוצאה כלומר שאם מת ללא בנים כי אז........ אלמנה לכה"ג אם יש מציאות של אלמנה וכי"ב.
לא כן במיצוות נחלה שהיא מיצווה חיובית.
בשו"ט
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2007 18:43 |
|
| |
ברכות דף יב ע"ב:
<מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא
זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' (דברים טז) למען
תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך
הלילות וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח:>
חכמים מצריכים לימוד מיוחד שמזכירים יציאת מצרים לימות המשיח ומשמע שאלמלא לימוד זה באמת לא היה צריך להזכיר יציאת מצרים בימות המשיח. ובגמרא:
<תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא
כבר נאמר (ירמיהו כג) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה
את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל
מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם>
בן זומא יוצא מנקודת הנחה הפוכה, שהצויווי של התורה כפשוטו הוא שצריך להזכיר יציאת מצרים גם בימות המשיח אלא שהנביא ירמיהו ביטל את המצווה הזו, בניגוד למקובל שאין נביא יכול לעקור דבר מדברי תורה.
חכמים ענו לבן זומא:
<אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו>
משמע לכאורה שלעתיד לבוא תורחב מצוות הזכרת יציאת מצרים ותכלול גם את הזכרת הגאולה משעבוד מלכויות.
מכל הסוגיא משמע שצביון המצוות לעתיד לבוא שונה מצביונם הנוכחי.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 27/09/2007 18:44:29
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2007 20:18 |
|
| |
ממילא הדעות בעניין הן סברות אמונה,ולא מחייבות.
אומנם מעניין מה הביא אותו רב לסבור כך.
השאלה היא באמת,מה ישתנה בגאולה שלא היה לפני כן,וזוהי שאלה לדעתי בלי תשובה,
אם הגאולה תגיע כשכל ע"י יגיעו להכרת ה',ז"א תכלית המצוות שהיא עבודה ה' לשם הכרת ה' תתבטל,לפי ליבוביץ.
אך גם לפי ליבוביץ,לא יתכן שאדם יגיע להכרת ה'.הוא מסוגל רק לנסות
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 15:19 |
|
| |
יש בזה דברים מפורסמים מר' אלחנן בקובץ שיעורים חלק ב' סימן כ"ט, ראשית הוא פותח בקושיא המזכירה את קושייתו של יהוסף, הוא מקשה והלא אחד מעיקרי האמונה הוא שלא תהיה התורה מוחלפת?
הוא מציע שני תירוצים, א. חלק מן התורה הוא זה שהיא תתחלף בזמן מסויים. [לשונו-גם זה הוא אחד מדיני התורה המצויים בידינו היום]. לא קשה להבחין כי מדובר בלוגיקה ישיבתית קלאסית, לדעתי, עדיין ישנם קשיים רבים בדברים אלו, האחד, מהו ה'טעם' בדין זה? היכן הוא נאמר? ומה משמעותו 'היום' כיצד מצוי בידינו 'היום' דין על לעתיד לבוא?
ב. ישנו דין ד'במתים חפשי' אחר שבן אדם מת, הוא פטור מן המצוות, כלומר, ה'מעשה מיתה' הוא פוטר' ממצות, וזה לא משנה שהוא כעת חי בשנית. [ולפי זה הוא טוען שאחד שקם לתחיה בנס, כמעשה דבן השונמית וכיוצא בזה, פטור מן המצוות, האמת, שנושא זה כבר נושק לנושא אחר שהוא, מה היא הגדרתו של אדם שחזר לחיות, ראה בגמ' בנדה דף ע [כמדומני] האם הוא מטמא? וכבר דן ר' אלחנן עצמו, האם אשת אליהו מותרת ועוד] .
תירוצו השני, מעלה תמיהות רבות, מאוד לא סביר להניח שהמיתה פוטרת, כ'מעשה', קשה להסתכל על המוות כעל פעולה, בזמן בו האדם מת, הוא נמצא ב'מצב' מסויים, וכשהוא חי ב'מצב' אחר. וקשה לראות כיצד העובדה שהיתה תקופה בחייו [...] בה הוא היה מת, תפטור אותו מן המצוות. [אם הזכרתי למישהו את ה'מדברים' בפרק עג חלק א' בהנחותיהם, במיוחד את ההנחה השביעית, הריני מבהיר שלא לזה התכוונתי]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 15:52 |
|
| |
מענינת הציטטה מעיקרי האמונה- שלא תהיה התורה מוחלפת,
הרי התורה הוחלפה מספר רב של פעמים על יד חז"ל, והפוסקים לדורותיהם. הרי אחרת איך ניתנה הרשות לפוסקים לפסוק שונה?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 16:06 |
|
| |
"עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"
ברצוני להעלות השערה:
עד עולם אינו לנצח, עד עולם, זאת אומרת- כל עוד העולם קיים במתכונתו,
כאשר יהיה עולם אחר, התורה הזאת לא תחייב אותנו, תהיה תורה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 16:08 |
|
| |
מהי ומתי תהיה מתכונת אחרת של העולם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 16:12 |
|
| |
תוקן על ידי אופק20 ב- 15/12/2009 16:12:01
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 16:14 |
|
| |
בעולם הבא...
לא יודעת מה מתכונתו, רק יודעת שהוא עולם אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 16:37 |
|
| |
ודאי שהעולם הבא הוא עולם אחר, עם מצוות אחרות- שם, הרי אשה שהיתה נשואה בעולם הזה לשלושה גברים תחיה עם שלושתם יחד. נקודה חשובה למחשבת לב.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 17:45 |
|
| |
ירוחם,
אני מבין שהציטוט שלך היה 'הלצה' בעלמא, אף אתה יכול לקבל את העיקר של 'אי החלפת התורה', ולהבין שהתפתחויות ההלכה, מהוות 'המשך' רציף למסורת, ולא 'ביטולה'. שאלתם של ר' אלחנן ושל יהוסף, היא במקומה. [לגופה של שאלתך, מהו בדיוק הקו המבדיל בין 'החלפת התורה' לבין 'התפתחות לגטימית שלה', ניתנו תשובות רבות ומנוגדות, מתשובת הקפוקמים, ועד תשובת הקנאים]
בעל,
אכן, יש לציין גם את הגמ' שאומרת ש'אליהו' לא יכול לבוא בשבת, מפני שייאלץ לחלל שבת. והחתם סופר כתב על זה, כי תלוי היאך בא, שאם בא כמלאך יכול לבוא, ולכן לכל ברית אפילו זו הנעשית בשבת, מגיע אליהו. ואם בא כאדם אזי חייב לשמור על המצוות. [ציינו לדברי היעב"ץ שאמר שמדרש זה שמבלל"ע אינו נפסק להלכה, ולדברי ר' אלחנן ייתכן שגמרות אלו סותרות העיקרון הנ"ל]
מחשבת לב,
אינני יודע מה את חפצה להרויח בטענה זו? האם לענות על שאלת 'החלפת התורה' של ר' אלחנן? לדעתי אין בדברים שאת אומרת בשביל ליישב את השאלה הנזכרת, עיקר זה של החלפת התורה,הוא לא נלמד מפסוק וכיו"ב, הוא מהותי לעצם הגדרתה של התורה, כאמיתית.
לכן אני מעדיף להתייחס לדברייך כ'טענה' עניינית ולא כ'דרש' בפסוק, ננסה לנסח אותה בצורה הבאה, אף שהתורה היא אמיתית ונחרצת, היא אמיתית רק לתקופת זמן מסוימת, רק לתנאים מסויימים. כמו שאמרת, בעולם אחר, אולי תהיה תורה אחרת, או לא יהיה צורך בתורה בכלל.
לגבי טיעון זה, אני חושב שאת צריכה להרחיב יותר, כי למעשה לא הוספת יותר על מה שכבר נאמר בעצם המשפט ש'מצוות בטלות לעתיד לבוא', עדיין עלינו להבין, באיזה נתונים אין צורך בתורה? או יש צורך בתורה אחרת? ומה משמעותו של רעיון זה לגבינו? איזה תועלת אנו מפיקים מכך שאנו יודעים שהתורה היא נכונה לגמרי, אבל רק בתקופת זמן מסויימת? וכיצד ניתן בכלל לדעת את הרעיון הזה? [אני חושב שכאן כבר רמזתי את תחלת דברי בעניין הזה]
אגב, בנוגע ל'דרש' שלך, לעולם-עולמנו, ניתן לציין את הגמ' בקידושין שאומרת 'ועבדו לעולם' לעולמו של יובל, כלומר, עולם יכול להיות רק 50 שנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 18:22 |
|
| |
אפשרי, סך הכל יישבתי את הסתירה שהביא יהוסף בצורה הזו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 20:13 |
|
| |
שמעתי פירוש מאחד החכמים ואינני זוכרת כעת מי בדיוק. שלחדש ימינו כקדם הם הימים הבאים לעתיד לבוא - הכוונה לחזור לימי אדם הראשון בגן עדן שחי בעולם של אמת ושקר. שהוא אנלוגי לימים בהם 'תרבה הדעת כמים לים מכסים'
_________________
|
|
|
|
|
