| נשלח ב-12/3/2004 13:22 |
 |
| |
אני מעתיק בזה לתועלת הרבים תשובה ששלח לי אחד מחברי הפורום היקרים נ"י(שמפני צניעותו ביקש להשאר בעילום שם):
"הריני להעתיק כמה דברים לגבי הירושלמי.שיש בהם עניין חשוב ללומדים דבריו.וברוב לא הבאתי הדברים המפורסמים.אלא דברים שיש בהם חידוש (לכן לא הבאתי הכלל דאין הלכה כירושלמי נגד הבבלי.והך דתנא ירושלמאה לישנא קלילא נקט-רק היכא דיש בזה תוספת חידוש) וסימנם כ"ה יהיה זרעך.ואינם אלא מעט מזער.ואפשר למצוא עוד כהנה.(כמו הראשונים כדוגמת הקליר שפסקו כירושלמי תמיד.וכמו הידוע שהרמב"ם עשה הלכות ירושלמי כדוגמת הרי"ף.)
1 -משמעות המשנה שלנו עדיף על ירושלמי מפורש-כ"כ הכסף משנה הלכות ברכות (פרק א הלכה יג)וכ"כ הב"ח או"ח (סימן רטו)ובהגהות שם.וכ"כ עוד מרן הכס"מ בהלכות ברכות (פרק ז הלכה יג)וכ"כ בכללי הרי"ף (נדפסו בסוף מסכת שבת)
2-תלמוד ירושלמי הוא העיקר לגבי התוספתא-כ"כ בספר לב ימים (מערכת י אות ב)בשם המפרשים.וכ"כ השדי חמד (כללי הפוסקים.סימן ב אות ה)וזה יובן לפי מה שכתב הרא"ש בחולין וביומא.ובספר יחי יוסף מהראבי"ה בהלכות ברכות.וכ"כ עוד אחרונים.ועיין שיטה מקובצת בבא קמא (דף יא)הוב"ד בספר אוצר יד החיים(סימן תתתיב)ועוד להגאון יעב"ץ בהגהותיו לחולין (דף נד ע"ב)ולהרמב"ן והר"ן בנדרים(דף עג סוף עמוד א)ועיין עוד בשו"ת רבנו בצלאל(סימן א) ובמה שהביא מהירושלמי פאה(פרק ב)ורש"י עמ"ס נדה פרק קמא והרא"ש(ריש מסכת יומא)אמנם יעויין בשו"ת הרדב"ז חלק ב (סימן תרמז)דאפשר ללמוד אם זה מסכים לכללין..
3-תלמודא דידן לא מפרש.משום דהוא כבר מפורש בתלמוד ירושלמי-כ"כ בשו"ת הרד"ך(בית א חדר יט.ובחדר כא בסופו).וכ"כ המהר"ץ חיות בהגהותיו על הש"ס במסכת נזיר.יעו"ש.
.
4- כל שאנו יכולים ליישב לשון הבבלי כדי שיסכים עם הירושלמי.אין לנו לומר שהם חולקים-כן מוכח מהתוספות ישנים ביומא(דף עט עמוד א)ומדברי הר"י מיגאש בסנהדרין (דף לא עמוד א)ובשו"ת הר"י מיגאש (סוף סימן פא)ובחשק שלמה על עירובין(דף כ ע"א)ומהרמב"ן במלחמות (עירובין דף יט עמוד ב).
5-הפייטן הקליר רוב דבריו על פי תלמוד ירושלמי וחולק על תלמוד שלנו.(שבלי הלקט סימן כח)ועייו בהגהות מעשה רב שבסוף ספר שבחי האר"י הנדפס מחדש.
6-הרבה פעמים הראשונים קוראים למדרשי חז"ל "ירושלמי"-מבוא להושענות התכלאל (הערה כג) בשם הרד"ל.ועיין תוספות ברכות (דף ג ע"ב)ובסנהדרין (דף טז ע"א)ובאציה"ח(אות קלט)ובהגהות מנחם ציון על שם הגדולים(חלק ב.ערך תרגום יונתן) ע"ש.אך במאמר חומת ירושלמי (על הירושלמי ריש ברכות) דחה הנחה זו.יעו"ש.
7 אפשר שיכריע הרמב"ם כאביי נגד רבא.בגלל שמהירושלמי מוכח כאביי.-כ"כ הרב המגיד הלכות שבת (פרק יח הלכה ב)אף שזה נגד הכלל שהלכה כרבא.
8-ניתן ללמוד מלשון התרגום ללשון הירושלמי -כן מוכח מהראב"ד הלכות שמיטה ויובל (פרק ד).ע"ש.והיינו אע"ג דידוע דהלשון הארמית מחולקת כדאיתא בבא בתרא(דף צ ע"ב ובתוספות שם).ואכמ"ל.(ועיין ספר שתילי זיתים או"ח סימן תלד בשם הלבוש.)
9-"דלא" בלשון הירושלמי פירושו כמו "אלא" בלשון בבלי.-כ"כ הגר"ח קנייבסקי על הירושלמי שביעית (פרק ז הלכה א)
10-לפי הירושלמי רבי מאיר ורבי שמעון.הלכה כרבי שמעון.והבבלי סובר תיק"ו.-כ"כ מרן הכסף משנה הלכות שמיטה ריש פרק ה.
11-כל היכא לא הוזכר תנאי הירושלמי בתלמוד הבבלי.שמע מינה דלית הלכתא כוותיה-כ"כ המגדול עוז הלכות איסורי ביאה(פרק יב הלכה ד)
12 בקיאים היו בעלי התלמוד ירושלמי בתוספתות שבידינו כי הן מצויות בירושלמי באותו לשון שהן לפנינו-.כ"כ השיטה מקובצת-על מסכת כתובות(דף כא עמוד א)
13 פעמים שהבבלי משתמש עם גירסא של התלמוד הירושלמי-עיין רש"י בכריתות (דף ד ריש עמוד ב)
14 סתם ירושלמי הוא רבי יוחנן-הגהות מראה כהן בראש מסכת ערכין.וכ"כ עוד.
15 אע"פ שהלכה כתלמוד בבלי נגד הירושלמי.זהו דווקא במימרות אמוראים.אבל בברייתות המובאות בחילוף.אין הכרע.-כ"כ בהגהות המהר"ץ חיות על הרמב"ם הלכות לולב( פרק ז הלכה ז) על פי יד מלאכי (חלק ג אות ז) מהתוספות בבכורות(כב)
16-הלכה כתלמוד ירושלמי היכן שלא נמצא בתלמוד שלנו בהיפך-שיירי כנסת הגדולה או"ח(סימן תרפ"א)ובשתילי זיתים שם(אות א)
17-תנא ירושלמא לישנא קלילא.ול"דינא" קרי "קנסא"-רבנו הרמב"ן בקונטרס דינא דגרמי.
18-מכילתא וירושלמי.;ירושלמי עדיף.-שו"ת יבי"א ח"א חאו"ח סימן ג.ומדמה למה שאמרו לגבי התוספתא.
19-הרמב"ם לא חשש לגירסת הירושלמי כלל.במקום שהוא חולק על הבבלי.-מהרי"ץ בסידור עץ חיים ח"א (דף נב ע"א)
20-הראב"ד הכריע כירושלמי.במחלוקת אמוראים בבלי.שהירושלמי תפס כאחד מהם.והרמב"ן חלק על שיטתו זו.-עיין להרמב"ן בספר תורת האדם (שער הסוף.עניין ההספד.ד"ה ירושלמי)
21-דרך הירושלמי להחליף שמות האמוראים וליכא קפידא בכך-כ"כ האור זרוע חלק ג(פסקי בבא קמא סימן שצו)ושכן קבל מרבנו יהודה בר יצחק זצ"ל.
22-גם בירושלמי אם חולקים האמוראים על תלמוד שלנו.אין לנו לסמוך עליו.ולדחוק התלמוד שלנו ולהוציאו ממשמעותו.ולהוליכו אחריו.-כ"כ בשו"ת רבנו ישעיה דטראני (סימן צא ד"ה ומאי)
23-בכמה וכמה מקומות פסקו האמוראין כדברי יחיד.גם בירושלמי.-כ"כ בשו"ת הריטב"א (סימן רח)
24-"והנה התלמוד שלנו שאנו עוסקים בו תמיד כמה גירסאות משונות יש בו. כל שכן ברייתות וירושלמי שאין אנו עוסקים בו.ואפילו תוספתא דרב חייא.וספרא וספרי אנו רואין שבכמה מקומות מביאו התלמוד ומשנה גירסתו.ומחסר בהן ומייתר בהן.לפיכך אין לסמוך על שום ברייתא או על שום ירושלמי אם הן כנגד התלמוד שלנו.....אמנם טוב הוא להביא אדם סעד מן הברייתות ומן הירושלמי לבאר דבר שהוא סתום ונעלם בתלמוד .אבל לסתור דברי התלמוד.אין סומכין."--לשון ספר אור זרוע חלק א(שו"ת סימן תשנד)
25-בתוספתות ובתלמוד ירושלמי קורא לרבן גמליאל סתם .בלשון "רבי"- כ"כ מהר"א זכות ספר יוחסין מאמר א עמוד 25 "
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 13:59 |
|
| |
אם אתה מעוניין בחומר רקע נרחב לירושלמי, ראה למשל את סידרת "מבוא לתושב"ע" בהוצ' האונ' הפתוחה, ערך "תלמוד ירושלמי". או בצורה יותר מתומצתת, הערך "תלמוד ירושלמי" באנצ' העברית.
אם יש לך שאלות ספציפיות, אשמח לעזור.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 13:01 |
|
| |
ירושלמי אונליין
אפשר לשמוע שיעורים בדף היומי בירושלמי(באנגלית),יש שם כמה קישורים בנושא,וכן ספרים בנושא להורדה.
http://www.yerushalmionline.org
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 13:08 |
|
| |
-המשך-
א----מצוה מן המובחר ליישב דברי הירושלמי עם הבבלי.ולתאמם עד היכן שאפשר----
כ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו(סימן נט) ובספר יד מלאכי (כללי התלמודים אות י) ושכ"כ מרן הב"י יו"ד(סימן רא וסימן ריז)ובכסף משנה הלכות נדרים (פרק ט הלכה ח)ובהלכות גירושין(פרק יג)ובשו"ת מהרי"ו(סימןפח)ומהרש"ל בים של שלמה(יבמות פרק יב סימן כ)ובתוספות ישנים יומא(פרק יום הכיפורים)ובתוספות יומא (דף פז ע"ב)ובפרישה חו"מ(סימן י)וכ"כ בשדי חמד כללי הפוסקים(סימן ב אות א) בשם הרא"ש בכתובות(פרק ו) ועוד פוסקים.ועיין עוד שכן שיטת הגר"א בבאוריו לתיקוני זוהר חדש(דף פח ע"ב.ודף פה ע"ג)ובבאורו לאו"ח (סימן כה סעיף ה)ובספר מעלות הסולם שהובאו דבריו בקונטרס "בין זרועות עולם"(בסוף ספר מעשה אליהו מני)ובספר דברי אליהו(בראש הספר)ובספר זכרון אליהו חלק ב.(בכללים שם)ולמהרח"א ממונקאטש בקונטריס הנקרא "על הצדיקים"(ערך רש"י)כתב שכן היא גם דרך ידועה להמלבי"ם.ע"ש.והוא כלל ידוע ומפורסם בפוסקים.
-כל מה שמצינו בתלמוד ארץ ישראל מפורש שאין חולק על דבר שיש בתלמודנו, או שמשמע בסתמא ונותן טעם, נאחזנו ונסמוך עליו, דלא גרע מפרושי ראשונים, אבל מה שמצינו שחולק על תלמודנו נעזבנו---כ"כ רב האי גאון בתשובת שאלה הובאה בספר האשכול (הלכות ס"ת דף ס ע"ב)
ג--
דאנן אסוגיא דגמ' דילן סמכינן ולא אסוגיא דבני מערבא, שלא הקשו הגאונים ז"ל מעולם ולא למדו מאותה גמ' לפסוק הלכה אלא בדבר שלא הוזכר בגמ' דידן או לפרש פירושא בעלמא.--כ"כ הרמב"ן בחידושיו למסכת שבועות דף מב ע"ב.
ד--
היאך נסמוך על גמרא דידהו דפליגא בהדיא אגמרא דילן. ותימה גדולה הוא היאך עלה על דעת הגאון ז"ל למפסק הלכתא מגמרא דבני מערבא למילתא דבגמרא דילן פליגי בה ושקלו וטרו בה ואין זה דרך בעלי הוראה.--כ"כ הרמב"ן בחידושיו לכתובות דף פג ע"ב.
ה--
ולי לא סבירא לי דלא שבקינן גמרא דילן ואזלינן בתר גמרא דבני מערבא היכא דסתרי אהדדי ---הרמב"ן בחידושיו לחולין דף צט ע"ב.
ו--
דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קא שרו ליה אינהו --רבנו הרי"ף בעירובין דף לה ע"ב.ועיין בשו"ת מהרי"ק (סימן פד) והוא כלל ידוע.
ז--
לא חיישינן לה אלא אגמרא דילן סמכינן דסבר בהא מילתא דפלוגתא דרבי יוחנן ור"ל היא וקי"ל דהלכה כר' יוחנן--הרי"ף בכתובות דף סא ע"א.והיינו דליכא לאוקימתא דירושלמי מול פלוגתא דבבלי.
ח--
הרבה טעויות נפלו בירושלמי-שו"ת חיים שאל ח"ב סימן ג ושכ"כ הרמב"ן בתשובות.הוב"ד באחרונים.
ט--
ויראה לי כיון דלכאורה לפום גמרא דידן לגבי בעל אין חילוק בין יש קצבה לאין קצבה וכן מסתבר מפרשי' גמרא דבני מערבא ואי לא בעליך יהיב לך פירוש מן בעליך יהבי ליך כי היכי דלא ליפלוג אגמרא דידן וכן דרך תנא ירושלמי בקיצור לשון: --לשון הרא"ש בכתובות פרק ד סימן כג.ע"ש. הרי שדוחקים הירושלמי להתאים לבבלי.ועיין לעיל.וכיון דדרך התנא ירושלמאה בקיצור לשון ולישנא קלילא נקט.
י--
ױלא ידעתי למה עברת מדרך כל הפוסקים לפסוק כירושלמי במקום שאין חולק בתלמודא דידן--לשון שו"ת ישועות מלכו לקוטי שו"ת סימן טו.
יא--
ואפילו גברי לא בקיאי בגמ' דבני מערבא--הרא"ש בקידושין פרק ד סימן ז.
יב--
דבענינים התלוים בארץ ס"ל לרמב"ם דיש לפסוק כירושלמי נגד הבבלי, וכבר כתבתי הערת כלל זה במק"א --שו"ת משפט כהן ענייני ארץ ישראל סימן לח.
יג--
וידוע שכמה פעמים פוסק הרמב"ם כירושלמי נגד הבבלי ועל כן שתק הרמב"ם:--
שו"ת אבני נזר חלק חו"מ סימן קצב וחלק או"ח סימן קמד. וסימן שעו.וחלק יו"ד סימן תנא. וחחו"מ סימן נה.
יד--
אני אומר דהרמב"ם דחה להך דש"ס דילן מפני הירושלמי בכמה מקומות ...וז"ב כשמש שדרכו של רבינו לפסוק כירושלמי במקום שבש"ס דידן אוקמי באוקמתות --לשון שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק ג סימן צט.
טו--
הרי כתב תשו' מהרי"ק (שורש ק') וז"ל והוא דבר ידוע שרבינו משה (הרמב"ם) רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו ואפילו במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינויא דחיקא והירו' מפרשא כפשטא תופס לו שיטת הירושלמי עכ"ל ---לשון שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן ק.
טז--
לפי דרכינו למדנו שטעה המביא הירוש' ההיא ...אין להביאו להלכה כיון דפלוגתא הוא בתלמוד שלנו ולא איפשטי' לא עדיף הירושלמי מסברא ריב"ל שבתלמודא ---שו"ת חכם צבי סימן ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 17:41 |
|
| |
האם חכמי הפורום יוכלו להאיר את עינינו על יחס רבותינו הראשונים לירושלמי. למיטב ידיעתי הגאונים כמעט ולא התיחסו אליו, רבנו חננאל מביא אותו לא מעט ומקובל ליחס זאת למוצאו האיטלקי. מקובל לומר שהרמב"ם השתמש הרבה בירושלמי ואף פסק על פיו נגד הבבלי. רש"י כנראה כמעט ולא ראה את הירולמי.
אלו דברים שקראתי ושמעתי אך אינם מבוססים אצלי.
אודה לכל מי שיוכל להרחיב את הדבור.
לאור זה גם נוכל להחליט האם הכותרת ,להחזיר עטרה ליושנה' היא אכן מדויקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 19:13 |
|
| |
אריק.
גדולי ישראל הראשונים הרבו להשתמש בירושלמי
כרבי אלעזר הקליר(שפסק כירושלמי),הרמב"ם,הרמב"ן,רבנו חננאל(מה הקשר למוצאו האיטלקי?תוכל לפרט?)האור זרוע,התוספות,הגר"א ועוד ועוד
אמנם בדורות נאחרונים אכן מיעטו לעסוק בו,אולם אין לשייך זאת לחסרונו של הירושלמי אלא לחסרונם של אלה שלא עסקו בו.
א"כ כיום יש התעוררות בנושא ויותר ויותר(כן ירבו)עוסקים בירושלמי.
בדידי הווא עובדא-שהייתי לפני כמה ימים בבני ברק כיון שחיפשתי לקנות תלמוד ירושלמי,והייתי בכמה וכמה חנויות ולאף אחד מהם לא היה או סט שלם או את המסכת שחיפשתי(מקסימום כמה כרכים בודדים)
פשוט עצוב!כואב הלב לשמוע דבר כזה,זה אות קלון!
*אחד מחברי הפורום היקרים איתו דנתי,גילה את אוזניי שיש שסוברים(הראב"ן/הראבי"ה?) שא"י היא אתרא דהירושלמי
ואפשר לפסוק כירושלמי נגד הבבלי,האם למישהוא יש מושג בנושא?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 07:59 |
|
| |
הבאבא_תור
הקליר אינו ראיה כי הוא היה בא"י בתקופת הגאונים, (כך מקובל במחקר).
איטליה בתקופת הגאונים היתה בהשפעת א"י, מומלץ לקרוא את מגילת אחימעץ, שגם אם אינה מקור היסטורי, היא משקפת את הקשר בין א"י לאיטליה, ולכן יש להניח שהירושלמי היה יותר מוכר שם, בניגוד לבבל שהגאונים אינם מתיחסים לירושלמי. רבנו חננאל הוא בנו של ר' חושיאל שהגיע לקירואן מאיטליה ומכאן קשרו לירושלמי.
הרמב"ם ידוע בחריגותו בנידון, איני זוכר כעת מקורות ובוודאי חכמי הפורום יוכלו לאלפנו בינה.
חשוב לציין שהירושלמי הודפס ע"פ כת ביד ליידן שכידוע הוא כתב יד יחיד בעולם של הירושלמי, וזאת בניגוד לכמות העצומה של כתבי יד של הבבלי.
ובנושא אתרא דהירושלמי יש להאריך ואין כאן מקומו (אנחנו באתרא דמרן ואיננו אוכלים קטניות), אולם הרמב"ם הדגיש שכלל ישראל קבל את הבבלי אך לא את הירושלמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2004 21:53 |
|
| |
אריק
לא הבנתי מדוע רבינו הקליר לא נחשב ראייה בעיניך?
אדרבה אם היה בתקופת הגאונים(כהשערתך)אפשר ועוד איך להביא ממנו ראיה!
בקשא לאתרא דירושלמי,אם יש לך מקורות בנושא אנא הפנה אותי אליהם.
שאלה-קראתי בספר(שאיני זוכר את שמו)שהגר"א
"מתח ביקורת" על הרמב"ם(!)שהוא לא פסק מספיק כירושלמי!
האם מישהוא יודע את המקור בדברי הגר"א?
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 14/04/2004 21:56:20
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2004 22:17 |
|
| |
הבאבא
שמועה זו שהבאת מפתיעה אותי מאד.
יש לה מקור?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 08:53 |
|
| |
זהו,שגם אני מחפש את המקור!
וגם אני הייתי מופתע שקראתי את זה.
(הייתי באיזה חנות ספרים עיינתי שם בספרים ושהגעתי לספר שבו זה הופיע הייתי כל כך מרותק שלא כל כך שמתי לב מה שם הספר)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 09:46 |
|
| |
המלצה:
בספר הזכרון לרב קאפח יש פרק הנקרא "יחסו של הרמב"ם לתלמוד הירושלמי",מומלץ!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 10:58 |
|
| |
בבא יקר-
זכור לך אולי.איזה עניין יסודי ומרכזי ביחסו של הרמב"ם לירושלמי?(הספר אינו מצוי אצלי)
|
|
|
|
|
