אצל הבית ישראל היתה התחושה הזו שהוא אוהב אותך אבל בלי תלות כלל ביחסי גומלין שכאילו הוא צריך אותך רגשית. תכונה זו שובה לב כאהבה טהורה שאינה תלויה בדבר.
על מה שכ' כאן על האדמו"ר הנוכחי שכאילו חששנותו סותרת ענוותנות, אין זה כך. אמנם הוא חששן (וכי הגרי"ז לא היה כך?) ומספרים שרצה להטיס רבים לחו"ל במלחמת סאדם אבל זה לא מגרע מכך שמוצאים אצלו ענוותנות מרשימה!
נשלח ב-14/7/2003 23:59
אני רואה טוב ?
"חיות הקדש" ממשיכות במלאכתן ?
האם באמת היידפארק חוששים ?
זהו סיפור אמיתי?
אני מפלבל בעיני ולא מאמין !
נשלח ב-17/7/2003 17:54
חברים יקרים
אני כותב לכם את ההודעה הבאה בצער רב.
על פי תכנוני, האשכול היה אמור לדון בעוד שניים שלושה נושאים, ואז הייתי מביאו לסגירה מכובדת. ואולם, לחץ מי שלחץ וארנון, כדרכו, התקפל ומחק ביד קלה את כל שלושת העמודים האחרונים של האשכול. כך דרכו של מי שמצהיר על מאבקיו למען חופש הביטוי באינטרנט. הצביעות והסטנדרט הכפול - חוגגים.
כל מי שראה את האשכול ידע, כי לא הייתה לכך כל הצדקה. התלונות על מהלכים שרירותיים אלה לא זכו אפילו לתגובה.
ואולם, נראה לי כי מנהלי הפורום שלנו, וכן קוראיו, שאמורים היו לצאת למאבק מחודש, כבר רפו ידיהם מן המערכה והסתפקו בקשת תגובות הנעה בין אדישות לרפיסות. אינני מאשים אותם על כך, אך אני מצטער על התוצאה. לא כך קיוויתי לסיים את האשכול.
זכינו לאשכול מרשים ביותר (אם נחבר את החדש עם הישן): כ16- עמודים, עם מאות רבות של הודעות ואלפי צפיות, שהצליח לנוע על פני תקופה של כ150- שנה, שבעה אדמו"רים, עם כל העליות וכל הירידות, עם ההיבטים ההגותיים, החברתיים והאישיים (כן, גם קצת האישיים; ולא עברנו שום עבירה). זכינו לקשת יפה של תגובות ומגיבים, ירדנו למעמקים, הצתנו להבות, וגם כשהיה משעמם היה טוב, כי לקחנו אויר לקראת הפרק הבא (יתר על כן, גם מקצת מבקריו של האשכול לא עמדו בפני יצרם וכתבו בו). כל זה נגמר כעת באופן די משפיל. קיבלתי הצעה כלשהי להמשיך את האשכול במתכונת אחרת, אבל נדמה לי שיהיה בכך רק כדי להוסיף השפלה על השפלתנו.
אני בטוח שארנון אומר: "וואללה, נהדר! סוף סוף גמרנו את כאב הראש הזה". אני מקווה שאחרים, המבינים קצת יותר מה הפסדנו, מגיבים אחרת.
מתוך תחושת חוב לאשכול ולקוראיו, אביא כאן כלשונן שתי תגובות שקיבלתי, ושהתעתדתי לדון בהן. כמובן, תוכלו להתייחס אליהן כרצונכם.
כמו כן, אציג אי"ה סיכום קצר של כמה ממסקנותי בעקבות האשכול. אח"כ אצא לחופשה. כבר ממש לא כיף לי לכתוב פה.
המערכה הזאת הסתיימה בנצחונם של הכוחות הפחות טובים. ואולם, מחקר גור יימשך, כי גור מעניינת, כי גור איננה טאבו, כי אף חוקר של גור איננו מבקש להרע לגור אלא להבין אותה. אשר על כן, כל המעוניינים להוסיף ולדון בה, מוזמנים להתכתב איתי בתיבה האישית. ידו הארוכה של ארנון לא תשיגכם שם (אני מקוה…), ולהערכתי, אם מן השמיים יסייעוני, עוד יהיו פירות גם לאשכול וגם (ועוד יותר!) למכתביכם הרבים לתיבתי האישית, בעבר ובעתיד.
שלכם,
א"ג
נשלח ב-17/7/2003 18:02
את הדברים הבאים כתב לי אחד מקוראי האשכול ז"ל:
לאחר שעברתי במוצש"ק על מה שנכתב כאן נזכרתי במה שאמר לי פעם הרב ניימן זצ"ל: יש מקומות אשר לומדים מה אכל רש"י היכן גר וכו, אנחנו לומדים מה אמר רש"י.
כמו"כ בתחילה חשבתי ,לפי הידע שאתה מפגין שמדובר ביצחק אלפסי,אבל לאחר עיון יותר מדוקדק,וביחוד לאחר אי דיוקים,דבר שלא היה קורה אצל יצחק,נראה לי שמדובר באישיות אחרת.עוד מתקבל לי הרושם שאתם מנסים לרכוש את ליבם של אנ"ש על מנת לספר קצת רכילות, ביחוד בעניני קדושה,דבר שלא הייתם מבקשים מאף חסיד מחסידות אחרת,או מאברך ליטאי,וזאת אולי לצורך עריכת מחקר אקדמאי.
כותב לך רב סיינפלד (אולי שיינפלד) ב18/6 שעה כי הקו הגוראי הוא די קוצקאי ללא הגינונים וכ"ו נראה לי שלא ענית לדבריו,לחיזוק הדברים אתה יכול להסתכל בשם משמואל בפרשת קורח נדמה לי בתרע"ד על ההבדל בין התפילה ועבודת ה במוח,כדוגמת משה ואהרון,לבין עבודת ה בלב,כנדב ואביהו וכ"ו.
נכתב כי חלק מהחסידים לא רצו את הב"י,היתה צואה של האמרי אמת ולכן מיד הלב שמחה נסע עם אד"ש לחו"ל,ושם הוא אפילו דאג שלא ידעו מי הוא,ןבמבט לאחור אנו רואים כי כל שלשת בניו של הא"א קיבלו את ההנהגה.
לגבי מה שנכתב בהמשך כי לאחר פטירת רבנו הפני מנחם לקח אד"ש אתההנהגה ולא ויתר,זה סילוף ההיסטוריה והצגת הדברים כלא נכונה ,בלשון נקיה.
ידוע כי כבר הבית ישראל זיע"א אמר מספר פעמים,ובהזדמניות שונות על אד"ש כרבה לעשרות אלפים,וידוע מה הוא אמר לרבנית לפני החופה,
לאחר הסתלקותו של הלב שמחה זיע"א חיפשו באם הלב שמחה השאיר צואה,ומאחר ולא נמצאה לא הסכים אד"ש לקבל ההנהגה ,וידוע כי לאחר זמן נמצאו דברים כתובים,ורצון הבורא היה כי כל בניו של הא"א יקבלו ההנהגה,ואח"כ אד"ש עד ביאת גואל צדק.
בתשובה לשאלה אתה כותב כי את הקדושה התחיל להגדיל הב"י,נראה לי כי אין לך ידע מה היה בפולין,הב"י החזיר למי שהיה ראוי לקבל,את דרך בה הלכו תלמידי קאצק,ואתה יכול לראות זאת גם בדרך סוכושוב והדברים כתובים
אתה כותב כי החידושי הרי"ם נדון לשנים ארוכות של "התיבשות",זה נוסח שמתאים לליטאי או לאחד שאין לו מושג,וביחוד על קאצק
ראשית השרף נפטר בכ"ב שבט תרי"ט ולא תר"ט כפי שכתבת
אתה כותב ששולשלת קאצק לא הצטרפה לגור ובכן
מזווג ראשון היה לשרף רק את בנו הרבי רבי דוד זיע"אשיום פטירתו כ"ב תמוז תרל"ג ומזווג שני היו שני הבנים רבי בנימין זצולה"ה ורבי משה ירוחם זצולה"ה ושני חתנים האבני נזר זיע"א והרב הלפרין הרב דקאצק,וכולם נסעו לחידושי הרי"ם שהיה דודם,
כל התהליך הזה ראו כבר בזמן השרף
פעם הוא אמר לאבני נזר הלואי שלא יבושו זרענו בזרעו
השרף אמר לחידושי הרים לאחר שאיזביצה עזב,אתה לא עזבת,אשלם לך גמולך אצל צאציך
ועוד כתב לי הנ"ל:
אחד כותב כי אתה זוקף את המהר"ל לשפת אמת,וזה לא נכון כי אימוץ המהר"ל התחיל בקאצק,וזה נכון,וידוע כי השרף אמר כי רבו בעולם העליון זה המהר"ל.
ועוד כתב לי:
בעזי,ת יום ג
אתה כותב כי הב"י נהג קדושה שטרם מצאת ואין לכך שום תקדים חסידי,וכבר כתבתי לך שאין זה נכון,תסתכל באביר הרועים על עניני הקדושה שם כיצד נהגו,ותבין כי אין בסיס לדבריך,ואם אין לך הספר אוכל לצטט לך משם דברים.
יש מי שכותה כאן ממש ריכוז של שטיות בעשרים שורות כאלו,ועוד שהוא או היא עיצבה את החדרים לבני הרבי!!!!!
נכון הב"י היה מבקר אצל עושי רצונו בכל הדירה
גם אני נשאלתי בזמנו כיצד היו המיטות אצלי מסודרות,ועד היום כאשר אני נכנס לדירות של אברכים,ואפילו של יותר מבוגרים ואני רואה כיצד המיטות מסודרות אני מקבל צמרמורת!!!!!ומדובר בבני תורה ליטאים וגדולי תורה
סיפר לי פעם אברך על יהודי שיצא לתרבות רעה,ואמר לו,---הב"י הזה לא נותן לי מנוחה,כאשר אני הולך לעשות עבירה,הוא מופיע לי ולא נותן לי לעבור עבירה,איזה כוח יש לו?
אתה עונה כי מה שיש היום בגור זה רק שרידים קלושים מהסער הגדול.
הלב שמחה זי"ע שמעתי אמר(בערך)
היה קאצק היה הבית ישראל,ועד גואל צדק לא יוכל להיות כדבר הזה.
במה שנוגע לסטיפלר,בנוגע אז לחתן י.ש. הי"ו היתה עד כמה שידוע לי התרגזות גדולה, מה הוא מתערב בבחור שנמצא בגור,הב"י לא דרש מבחור שהלך בדרך הליטאית לקבל את ההנהגות של קאצק,ומה עוד שבתקופה המדוברת היו נוהגים בישיבות הליטאיות הפרש כשנה עד החתונה ,והמכשולים היו גדולים ביותר,והדברים ידועים,ובכלל נראה לי שללא הב"י הציבור הליטאי היה נשאר ונראה כמו אז,ןלכן מה שנראה לך כאילו הסטיפלר כתב את מכתבו לכלל חסידי גור,לא נראה לי,קשה לי לקבל זאת,ולא רוצה לענות ביתר עזות באם זה נכון,למרות שבגופי זורם הדם של......... מלאכי אלקים זיע"א
ע"כ.
נשלח ב-17/7/2003 18:04
חברים,
כעת נפנה אל הסיכום.
עד כמה נוכל לאפיין את גור לאור האשכול?
גור יצאה מתוך קוצק, אך שימרה ככל הנראה רק היבטים משניים של ה"קוצקאיות". לימוד התורה כערך מרכזי התמיד בה במשך שנים רבות, אך לאחרונה עבר תמורות נכבדות (שלא נאריך בהן, כי הצנזור מסכם גם הודעות סיכום). ה'שארפקייט' (תכונה שרציתי לדבר עליה בעמודים הבאים, אך לא איסתייעא מילתא כידוע) – אותה מזיגה של קשיחות נוקבת כלפי חוץ והתמסרות לענייני החסידות – היא אולי שריד מנוון של קוצק. ואולם, בסך הכל, גור התפתחה לכיוונים שונים.
מבחינת התיאולוגיה, הייתי אומר שאדמו"רי גור הם בבחינת "אחד כן, אחד לא". החי' הרי"מ מיעט בהגות שיטתית, השפ"א העמיק בה, האמר"א רחוק ממנה מאוד, הב"י מגלה עומק פרשני (גם אם לא שיטתיות תיאולוגית), הל"ש שוב מינימליסטי, הפנ"מ מבטיח הרבה יותר, והאדמו"ר הנוכחי נראה כהולך בדרך אביו (וכאן באות המספריים…).
אלא שבגור, כמו גם בחסידויות אחרות, לא ההגות קובעת, ואת הרוח החסידית בונה במידה רבה ה"אווירה": אוסף של הנהגות, הדגשים וכד', המעניקים לה את ייחודה.
אווירתה של גור דהיום עוצבה במידה מכרעת ע"י שני אדמו"רים: האמר"א (שזכה להכי פחות התייחסות באשכולנו ז"ל!) והב"י. נראה כי שניים אלה אחראים יותר מכל למאפייניה של גור, הטובים יותר והטובים עוד יותר (שקט, מצנזרים…).
לגבי אישיותו של האמר"א עדיין יש לברר צדדים רבים. מכל מקום, בימיו הפכה גור למעצמה, וממילא נתלוו לכך כל היבטי הכוחנות הפוליטית: להחדיר גערער לכל מועצת שטעטל, להמעיט את כוחו של כל מתחרה פוטנציאלי, לשלוט בכל המערכות (מפלגה, עיתונות וכו') וגם הנטיה לאלימות (כן, אלימות; איפה המספריים? – הם יהוו הוכחה חיה לכך!). ואולם, לא כל מה שהתפתח בתקופתו התפתח בהכרח באחריותו, ויש המציגים ראיות לכך האמר"א אף ניסה להיאבק בגילויים מסויימים של האתוס הגוראי המתהווה. יתר על כן, האמר"א נטה בבירור אל הקו הלא-קנאי בכל הנוגע ליחסים עם העולם המודרני ועם הציונות. אמנם הוא נחשב למי שהתנגד להסכם האיחוד עם המזרחי בתרצ"ח, אך הוא גילה הערכה אל הרב קוק ועודד עלייה לארץ ישראל (כנראה; גם זה טעון בירור).
מפעלו הגדול של האמר"א עמד למעשה על סף חורבן, אלמלא שיקם אותו הב"י. הוא חידש את פניה של גור, לא במעט בזכות הכריזמה האישית שלו. גם באישיותו ישנם צדדים מורכבים: לצד תובענות מרחיקת לכת בעניני 'קדושה' (שששש… משמרות הצניעות בדרך) ובענייני לימוד תורה, ולצד זריקת המרה בחסידים – הוא ידע גם להקרין קירבה ודאגה לפרט. גור התעצמה בימיו וה'קדושה' הפכה ליסוד מוסד שלה - לדורות.
מפעלם של האדמו"רים הבאים היה לא מעט בבחינת תגובה למורשת שהותירו אחריהם שני אדמו"רים אלה. הל"ש ביקש להחדיר את ערכי הפשטות ולהדגיש את חובות הלבבות ("לזכור את הרבש"ע"), והפנ"מ ביקש לקרב את האדמו"רות אל הציבור. שניהם ביקשו לבסס את המידה של "עין טובה", שבמידה רבה היה בה כדי לאזן את ה"שארפקייט".
(על גור דהיום לא אדבר כאן: אם אומר רק את הדברים הטובים (ובהחלט ישנם כאלה) יהיה בכך חוסר איזון ונטיה להגיוגרפיה ; אם אומר גם את הדברים האחרים – יצנזרו אותי. בזמן שחוקי הג'ונגל שולטים, עדיף לשתוק; מירר ושות', ניצחתם!).
המבט הכולל מאפשר לחוש את "אווירת גור", אלא שעדיין נשארה השאלה של 'עצם ומקרה' באווירה זו: מהם היסודות שהופכים להיות מוצקים ובלתי-ניתנים-לשינוי ומהם היסודות הנשטפים בשטף הזמן? מה עושה את הראשונים לכאלה ואת האחרונים לכאלה? מה היחס בין הרבי לבין ציבורו בעיצוב החסידות? ועד כמה כוחו של הרבי בלתי-מוגבל? – כל אלה עוד יידונו, מן הסתם, במקומות אחרים.
ואחתום ברכה,
א"ג.
נשלח ב-17/7/2003 20:44
אני מבין שהגעתי מאוחר מידי אבל לפי הבנתי את המאבק, וממה שקיבלתי מ'מירר' ב'פרטי' , הבנתי שמה ששבר את גב הגמל זה ההגדרה של הבית ישראל כ'רודף נשים' גם אם הכוונה לאלמנטים אנושיים , למירר לפחות זה צרם.
הבנתי שהאשכולות בעניין נסתיימו בכל מקרה נקודה זו חשובה לדעה , על מה יצא הקצף.
וסליחה על העברית שלי שלא כ"כ טובה.
נשלח ב-17/7/2003 21:08
"ועד היום כאשר אני נכנס לדירות של אברכים,ואפילו של יותר מבוגרים ואני רואה כיצד המיטות מסודרות אני מקבל צמרמורת!!!!!ומדובר בבני תורה ליטאים וגדולי תורה"
לפלא שאינו מקבל צמרמורת שהוא עובר על הראשית חכמה בשער הקדושה פ"ח שאין להסתכל על מטות המיוחדות לאיש ואשה?
נשלח ב-17/7/2003 21:57
אידך !
אל תיתן לכוחות האופל לנצח אותך .
תמשיך. ואם ימחקו. נמשיך כפל כפליים.
אני למשל נמנעתי כמעט מלהשתתף באשכול עד עתה ועכשיו אתרום את חלקי . יצנזרו אכתוב שוב וחוזר חלילה . נראה מי ינצח.
נשלח ב-17/7/2003 22:05
מי כתב ועל איזה אדמו"ר ?
"תוכחה מגולה לי עם אדמו"רי פולין אהבה מסותרת. אהבה לא להם, כפי שהם בחיצוניותם, בקוטן השגתם, בצרות אופקם, ב"פוליטיקה" המוזרה שהם אוחזים בה, כי אם לשרשם, לייחוסם, לנשמתם העליונה. כי על כן, בשעה שמוכרח אני לפעמים לדבר רתת נגדם, יותר נכון: נגד ה"פוליטיקה" וההנהגה שלהם ; עוד יותר נכון: נגד חצרותיהם ומלחכי – הפינכא אשר להם – ליבי מהסס. שמא פגעתי בדרך לא טובה במי שהוא ירא שמים באמת.
הרבי מגור הוא העומד ביחוד בראש ה"פוליטיקה" המזקת ליהודים מכל צד. ודווקא בשעה שנלחם אני בכל כוחי בפפוליטיקה מושחתת זו ליבי חרד: סוף סוף הוא, הרבי מגור …"
נשלח ב-17/7/2003 22:08
הוראות לכתיבה באשכול זה :
יש לכתוב את ההודעה במעבד התמלילים "וורד" (או
דומה).
יש לאחסן בהארד דיסק וכן בדיסקט נוסף .
רק לאחר מכן יש להעתיק את ההודעה לאשכול באמצעות "העתק" "הדבק".
יש להכנס לאשכול לפחות אחת ליומיים ולבדוק האם הודעתך צונזרה.
אם התשובה חיובית יש להעתיקה שנית.
במוסקבה היה מוסקבאי
נשלח ב-17/7/2003 22:25
נראה באמת שאין טעם יותר.
איד"ג, חוקר-רדוף שלי,
יישר כוח על הכל
אני מקדיש לך את שירו של אריק איינשטיין:
עוף גוזל
חתוך את השמים
טוס לאן שבא לך,
רק אל תשכח,
יש נשר בשמים
גור לך...
נשלח ב-17/7/2003 22:36
בע"ג
ר' הלל צייטלין
נשלח ב-18/7/2003 11:57
אידך גיסא
אם אתה עדיין כאן, כמה שאלות מפתח. לא הייתי מתעורר אליהן, לולא המחיקות הנוראות שהיו פה. אז הנה הזדמנות לעוד מחיקה:
א. האם אתה רואה קשר בין המסורת של גור לבין האלימות שנעשתה כלפי הפורום שלנו בשל הכתיבה על גור? האם גישה כזו מעוגנת אצלם בהנחיה מגבוה, זה סגנון של החסידים עצמם (מדוע? איך זה התפתח?).
ב. ממה היה להם לחשוש במה שהתפרסם כאן? האם הקוראים שלהם, "הישות" של סיינפלד, נכשלו בהבנת הנקרא וראו בכך דברים מעליבים? או שבאמת נכתבו כאן דברים שרצו להסתיר, ואם כן, מה ולמה? או שחששו שהדיון יוביל לגילויים פחות נעימים? האם יש להם מה להסתיר - שאלה פוליטית לחלוטין?!
לא הייתי טורח כה הרבה, אבל חרה אפי על מה שנעשה לנו באתר שמתיימר לדמוקרטיה.
