עו הפעם תמה אני על הצופה החסיד שמנסה להרחיק את הב"י מכפירה רמבמי"ת.
דין הרחקה אחרי לידה מבואר בדברי הרמ"א בשולחן ערוך יו"ד סי' קצ"ד סעיף א כמנהג קיים, וכל המקיים דברי הרמ"א אינו חשוד על כפירה למרות דברי הרמב"ם.
הב"ח כותב על כך שמי שפורץ גדר ישכנו נחש.
הן כבר התירו הפרושים את הדבר, עיין בט"ז שם, ואף הרמ"א בתשובותיו. אך מגוחך לומר שהב"י לא הנהיג כך מפני טענת הרמב"ם.
אני יודע שיש פה בפורום שכותבים שדברי הרמב"ם נכונים הם, ובעצם שלל בכך שריד אפיקורסי זה שנהגו בימיו (ועל כך אני ארחיב בל"נ באשכול אחר), אבל הב"י בוודאי לא חשב כך מכיון שהרמ"א פסק כך, והרי על הב"י אנחנו דנים כאן.
מלבד זאת, נוהגים כך בקהילות חסידיות אחרות כדעת הב"ח, בחסידות סקווירא למשל לא מרשים לטבול במקוה שבקריית סקווירא, לפני מ/ופ יום אחרי הלידה.
מספרים שהבית ישראל עשה סעודת הילולא לאמו ע"ה. הגיע גם הפני מנחם שזו לא היתה אמו.
אמר לו הב"י "אי לאו ההוא יומא..." (ז"א לולא אותו יום שנפטרה אמי, אתה לא היית קיים)
נשלח ב-25/6/2003 12:12
סיפור נוסף על הבית ישראל זצ"ל
הסופר משה פראגר ז"ל היה חסיד גור אבל מודרני
יום אחד הוא היה חולה ולא היגע ליום טוב לנסיעה לירשלים האדמור שאל תסיד בני ברקי
למה פראגר לא היגע ??
החסיד ענה "השומר אחי אנכי"??
הבית ישראל הגיב על כך--דאס גיווען עיקר החטא!!!!
ועוד סיפור
האדמור היה מבקש שילדים צעירים יעמדו מאחוריו בזמן התפילה יום שישי
ילד אחד עשה הצגה של " שארף" ובזמן חזרת השליח ציבור צעק "וטהר ליבנו"
האדמור הסתובב ואמר לו --"לעבדך באמת"!!
נשלח ב-25/6/2003 12:52
מה המקור לסיפורים הללו ?
נשלח ב-26/6/2003 01:18
עוד כתב לי אותו יהודי יקר ונכבד בעניין הרמב"ם הנ"ל כהאי לישנא:
"הקשר שאתה מנסה לקשור בכוח את הנהגות הב"י למה שהרמב"ם מגדיר כדרך הצדוקים מביאות אותי לידי גיחוך. וכי הב"י דבר על 40 יום לזכר ו80 לנקבה והרי הוא אמר לחכות חצי שנה מטעמים אחרים לגמרי, ודאי שדברי הרמב"ם עומדים וקיימים לעד ,אך בהקשר שלהם אך אין לזה שום קשר לענייננו. ואתן לך דוגמה יש ליטאים המקפידים על טבילת עזרא. מאידך גיסא הם פרומערס ופוחדים מאיסור סחיטה ולכן הם מקיימים את עונתם במוצ'ש ולא בשבת . כלום ניתן לומר עליהם שהם נוהגין כמנהג הקראין האוסרים זיווג בשבת , הרי תסכים אתי שאין כל קשר בין הדברים. בדיוק כך אין קשר בין הנהגת הב"י לעקרונות העולים מדברי הרמב"ם".
וע"ז השבותי לו כהאי לישנא:
"האם היית מוכן לנקוט קו פרשני כזה בכל חלקי ההלכה? הרי הרבה דברים גזרו כדי "להוציא מליבם של צדוקים" ו"מפני תרעומת המינים". האם היום היית מוכן לבטל את כל אלה, בגלל שהנוהגים כיום כמנהגיהם (של הצדוקים והמינים) עושים זאת מן הסתם מתוך מניעים שונים לגמרי משלהם? הוא אשר אמרתי, שדווקא אתה נוקט כאן גישה המנוגדת לתפיסת ההלכה החרדית הקלאסית. זכותך לנקוט כך, אבל כדאי שתהיה מודע לכך".
ולהקורא יונעם.
א"ג
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 6/26/2003 1:51:02 AM
נשלח ב-26/6/2003 02:06
אידך,
אתה גם סובר שלנהוג כהרמ"א הוא נגד ההלכה הרווחת? אתמהה.
נשלח ב-26/6/2003 02:08
כזכור, אותו יהודי כתב גם דברים חשובים בעניין ה'לב שמחה'. כבר הבאתים לעיל באריכות, וכעת אזכירם בקצרה:
"עוד חשוב להבהיר , לגבי הלב שמחה הוא לא בא להקל אלא לתת את המשקל הנכון יותר לדעתו לדברים , והוא התייחס - לדעתי - בצורה הרבה יותר גבוהה לנושא, ותמיד הדגיש והמריץ לכוון בכל דבר לשם שמים ולהיות עם ה' בכל מעשה ובכל מצב.
בלשון גסה אומר שהלב שמחה התייחס יותר לאיכות מאשר לכמות כלומר במקום לשים את הדגש כמה פעמים ..., דרש שכל מה שתעשה יהיה בכונה נכונה וכל מעשיך יהיו לשם שמים"".
עכל"ק.
ועל כך באה תגובתי:
"תסלח לי אם אומר לך, כי 'דברים שבלב אינם דברים', ובעצם זוהי רטוריקה המכסה על ההקלה במעשים. ובמיוחד בחסידות המאוחרת, שבה משקלו הריאלי של ה"לב" ירד לעומת החסידות המוקדמת. אני מניח שבאיזשהו מקום תהיה מוכן להודות בכך גם אתה.".
ועל כך ענה היהודי היקר הנ"ל:
"אני חוזר ואומר: הלב שמחה מעולם לא הקל בשום דבר שהב"י החמיר חוץ מדבר אחד שלא הקפיד על חצות וזה כבר לא נושא של הב"י רק של הקבלה ואולי אפי' נושא הלכתי, והיו לו את הסיבות לכך. ... כך שאין אני מסכים כלל לדבריך".
והשופט ישפוט.
א"ג
נשלח ב-26/6/2003 02:12
מסתברא יקירי,
א) בינתיים רק אמרתי שזה נגד הרמב"ם, ולא שזה נגד ההלכה הרווחת. אבל בעצם -
ב) זה גם נגד ההלכה הרווחת, שהרי הרמ"א פסק 40 יום ו-80 יום, בקהילה שיש בה מנהג כזה מקדם, ואילו הב"י הורה על ששה חודשים בקהילת חסידי גור, שבה לא היה מנהג כזה כלל. אפילו לאחר ההקלה של הלב שמחה, מדובר בשלושה חודשים (בין לזכר ובין לנקבה) שזה יותר מן הסטנדרט ההלכתי המחמיר ביותר - של הרמ"א.
אני מקווה שיישבתי את תמיהתך.
א"ג.
נשלח ב-26/6/2003 02:27
"שדווקא אתה נוקט כאן גישה המנוגדת לתפיסת ההלכה החרדית הקלאסית"
התייחסתי למשפט זה, ובהקשר שם שכתבת על תרעומת המינים, משמע שזה קשור עם מינות.
ולדעתי מינות אינה, ואין סיבה להסחף, אך בהחלט דרכו של הב"י הינה נגד הפסיקה הרווחת אצל כל שלומי אמוני ישראל, ותמוה הוא מאד.
נשלח ב-26/6/2003 02:39
שאלה אחת ופשוטה אם אדמורי גור שמו דגש מיוחד על קדושה מדוע נשותיהם של חסידי גור הולכות לבושות בבגדים מודרניים ולא כה צנועות משא"כ אצל חסידי תולדות אהרון?
תוקן על ידי - נאור10 - 6/26/2003 2:46:09 AM
נשלח ב-26/6/2003 02:54
מסתברא אלופי,
תמהני שחכם כמותך (באמת!) טועה בדברי פעם אחר פעם. לא אמרתי שיש כאן מינות. רק אמרתי שישנן הלכות שנפסקו מתוך התנגדות למנהגי מינים, וההלכה (עכ"פ בתפיסה האורתודוקסית, שאנו נאמנים לה) איננה רואה טעם לסטות מהן, גם כאשר אותם מינים כבר בטלו מן העולם ואלו הפועלים (במישור החיצוני) בהתאם לאותם מנהגים אינם (אני מדגיש: אינם!) עושים זאת מטעמם המקורי של המינים, אלא ממניעים אחרים לגמרי.
אנא קרא שנית את ההתכתבות הנ"ל שהבאתי.
נאור,
שאלה טובה שאלת, ואני מציע שיודעי-דבר ילמדונו.
מכל מקום, כהשערה בעלמא, אציין כי דרכי ה'קדושה' (בדומה לכל עבודת החסידות) מוטלת בגור, כמו ברוב החצרות, על הגברים בלבד.
עוד אציין, כי בעיקרו של דבר גור איננה חסידות קיצונית במיוחד בכל הנוגע ליחס אל המודרנה.
לילה טוב,
א"ג
נשלח ב-26/6/2003 07:51
השעיית היתר נשים לבעליהן על ידי אדמו"ר מזכירה את החטא הנורא בו הואשמו בני עלי שלדברי חז"ל איחרו את הקרבת קיני היולדות וממילא היתירן לבעליהן ושזה מצדיק את האשמת המקרא לומר עליהם שבאו עליהן!
נשלח ב-26/6/2003 08:23
נאור10 נגע בנקודה חשובה, והמדוברת לא פחות.
יש לי מה לומר בענין, אלא שחוששני מ'ישויות' מצנזרות.
יש לזה קשר ישיר לגזירות, כפורקן, ודי לחכימא.
נשלח ב-26/6/2003 12:25
אולי לפני 30 שנה היום מי שבאמת מתלבשות מודרנה זה הבנות של החוג שהוא במקורו ליטאי יותר והוא נחשב לטאי מודרני
נשות גור היום על פי רוב עונות לקריטריונים
יווצאים מן הכלל יש בכל מקום
