|
|
| נשלח ב-13/4/2010 23:54 |
 |
| |
קראתי בשנה שעברה מאמר, נדמה לי של צבי ארד, במקור ראשון.
הכותב ראיין את אלברט שפאר, איש שהיה חביבו של היטלר ומונה בשלב מסוים לשר חימוש או משהו כזה, ובפועל החזיק את השליטה על כל המערכת הלוגיסטית של המשטר הנאצי. היה לו המזל לקבל בנירנברג רק עשר שנים - למרות שהוא היה מעורב בקבלת החלטות לגבי ניצול עובדי כפיה לא פחות מכאלו שנתלו - ולכן ניתן היה לראיין אותו. הוא גם "חזר בתשובה" באופן מסוים מהנאציזם שלו.
המראיין שאל את שפאר על דברים כמו הפצצת הרכבות או פסי הרכבת למחנות הריכוז, האם זה היה יכול לעזור. שפאר פשוט לעג לרעיונות הללו, ואני מוצא שקשה להתווכח אתו. הרעיון הוא שהמאמץ הלוגיסטי וכח האדם שהשקיעו הנאצים ברצח יהודים היה שבריר זעיר של המאמץ המלחמתי שלהם, וברור שכל עוד בנות הברית לא הכו את הכח העיקרי לא היה להם שום סיכוי לשנות בנושא היהודים. כך לדוגמה סיפר שפאר כי הובלת היהודים למחנות השמדה צרכה 100 קרונות רכבת ליום, זאת בשעה שהוא שינע 150000 קרונות כאלו מדי יום לצרכי המלחמה. באופן דומה הוא דיבר על הפצצת הפסים. קו רכבת הוא שני פסי מתכת שאפשר בהשקעה רבה (ברמת הדיוק של אז) לפגוע בו מהאויר. ומה אז? פס המתכת מתעקם, וכפי שהסביר שפאר הוא היה שולח שני עובדי כפיה פולנים עם פלאייר גדול כזה והם היו מתקנים את הפס בחצי שעה.
לכן אני חושב שצריך להרגע מהתסביך של למה לא דאגנו/דאגו שיעצרו את ההשמדה. עד פברואר- מרץ 1945 גרמניה היתה מעצמת על ושוב, אי אפשר היה לאלץ את הנאצים להפסיק משהו שהיה להם חשוב כל כך ועלה להם במאמץ זעיר כל כך (נדמה לי שבטרבלינקה היו 50 גרמנים), בלי לחסל את כוחם בכללי.
עניינים כמו "תכנית אירופה" ושיחוד אנשים בכירים במנגנון ההשמדה הם סיפור אחר, כמובן. הנקודה היא שקשה מאד לדעת מה היתה מידת הריאליות בתכנית של קבוצת העבודה והרב וייסמנדל. בפועל הם שיחדו שם את ויסליציני (נדמה לי) והצליחו להפסיק את המשלוחים מסלובקיה לשנה או משהו כזה. מה זה אומר?
איכשהו קשה להאמין שההחלטה להשאיר בחיים את יהודי סלובקיה היתה בסמכותו של ויסליציני. למרות שאין תיעוד על מקור הפקודה להשמיד את היהודים, די ברור שהדרג המחליט היו היטלר והימלר. יכול להיות שויסליציני קיבל אישור מלמעלה למעשה ה"שחיתות" שלו, או שאיכשהו הוא חשב או ידע שאת הסיפור בסלובקיה יוכל להעביר בלי בדיקה. אבל הרעיון לפיו כל העניין היה טריק להרויח כסף, כלומר שהוא פשוט ניצל את אמצעי הגירוש שעמדו לרשותו במקום אחר בינתיים ושלשל לכיסו את השוחד עד שיחזור לגרש גם את הסלובקים - גם הוא לא בלתי סביר, לפי מה שהבנתי.
_________________
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 00:38 |
|
| |
יכול להיות שהיטלר מתוך תפיסה שתיכף הוא ישלוט על כל העולם רק בינתיים הוא צריך כסף ומשאבים, אז מצידו שהשמדת יהודי סלובקיה תתעכב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 09:16 |
|
| |
אמנם, אי התערבות בנות הברית, חיזקה בלב היטלר את ההרגשה כי לאף אחד לא אכפת. מתחילה היטלר מאד חשש מתגובות האומות, ועשה הרבה בלוני ניסוי. כל התערבות של בנות הברית בנושא היתה מפחידה מאד את היטלר, שהשקיע משאבים עצומים בטשטוש ראיות עוד לפני 1945.
גם אני קראתי את הריאיון עם אלברט שאפר, שאכן היה שר החימוש. לדעתי הוא הגזים מסיבות שלו, קראתי גם את ספרו "הייתי בתוככי הרייך השלישי" ולדעתי הוא מטשטש את העובדות. הוא ישב בבונקר של היטלר דרך קבע וידע כל מה שמתרחש שם, והוא מציג את הדברים כאילו לא ידעו כלל בבונקר מה קורה במחנות, ופעם אחת חזר מישהו שביקר במחנה ואמר "שראה שם דברים חזיריים".
מה שהוא אומר על מסילת הברזל נשמע מאד לא סביר, פלייר לא יכול לשקם מסילה לאחר הפצצה, אם מפציצים גשרים, מפציצים מסילה לאורך מאות מטרים, זה בכלל לא פשוט, זה מעכב את הרכבות לכמה ימים, צריך להקים מחדש את סוללת העפר, ליישר את השטח, וזה אומר הצלה לעשרות או מאות אלפי אנשים שמובלים יום יום להשמדה. אפשר להפציץ את אלו שמתקנים את המסילות להפחיד ולהרתיע. ובפרט: אפשר היה להפציץ את המשרפות ואת תאי הגזים, אלו נבנו על ידי מהנדסים מיוחדים וארכו זמן רב, זה היה מרתיע את היטלר ומשבש את ההשמדה.
לבנות הברית היו אלפי מרגלים השתולים בכל המדינות והיו להם קשרים במקומות מפתח ואך בתוככי ציר הרשע, אלו יכלו להעביר מידע, לשבש, להפחיד, לקלקל. בדיוק כמו מלחמה בכל תחום אחר. אם באמת היה אכפת לבנות הברית מהזוועות שהתחוללו שם הם יכלו לעשות הרבה מאד.
ובקיצור שאפר מדבר שטויות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 15:04 |
|
| |
אני לא קראתי את הראיון עם שאפר אבל לבנות גשר היום לוקח כמה חודשים טובים כמב שזכור לי,הרב וויסמנדל דיבר על 3 חודשים עיכוב שבהם ינצלו כל יום 12000 איש
|
|
|
|
|
