|
|
| נשלח ב-8/7/2003 07:40 |
 |
| |
מדרש פליאה:
"ואת זכר לא תשכב משכבי אשה" הה"ד "אלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים"!
[כמובן שמקורו היכן שמקור רוב המדרשי פליאה והוא בא לשרת את הכתוב להלן.]
יש לי ספק בנידון נושא הכותרת, שאם כי בגדר תיאוריה ו"לבי אומר לי" יש לי הכרעה, בכל אופן לא אתור אחרי תיאוריות לבי ואבקש לדון בצורה אינטלקטואלית מופשטת עד כמה שהווה יאפשר ולכך הנני נדרש לסיועכם.
מפני הצניעות אקצר.
התיאוריה היא שלולא היה האדם מודע למציאות של זכר נקבה, לא היה שייך שיפנה את תאוותו-רצונו לאיחוד אל בן מינו. [זכר לדבר, לשון הכתוב "ואת זכר... אשה".] רק לאחר שרואה את מושג בן/בת זוג בזכר ונקבה, הוא מסוגל להשליך גם לזכר וזכר וכן הלאה!
מעתה מבואר המדרש הנ"ל שמצד היושר הדעת מובלת לשכנגדו ובקשת החשבונות מעבירה לאפשרויות משם והלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 10:03 |
|
| |
וטו
והייתי אומר: פשיטא!
ובכל זאת, יש לדון בדבריך.
מה המנגנון המוביל לאותם "חשבונות רבים"? האם זה תהליך קוגניטיבי, כלומר מודע, מומשג, מחשבתי? או שזה תהליך של התחדשות רצון, אם גם לא בכיוון הנכון?
כמובן, שאלתי זו מבוססת על הנחת היסוד שיש הליכים קוגניטיביים ויש הליכים פחות קוגניטיביים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 11:04 |
|
| |
מיימוני,
כבר התבאר לרוב שלא שייך "לא קוגניטיבי [מודע]", אלא שיש דרגות בהירות. כן יש בהירות תחושתית-אינטואיטיבית תת-מילולית ויש מילולית-ניתוחית.
אין סיבה לחדש רצון מולד [כפי שהתבאר אמש בדיון עם מוישה בשיעורים במשנת הרש"ר ס"ג וכפי שיתבאר שם עוד בעזר הווה], כי כל רצון תוצאה ממודעות ובחירה לכיוון חדש במודעות, שהרצון "רץ" ליישמו. א"כ הכיוון של בוחרי מינם לזיווגם וכד' עובר דרך תהליך מודעותי מסוים באיזו דרגה שהיא.
רק הבהרתי, כי גם אתה הערת "יותר או פחות קוגניטיבי"!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 11:45 |
|
| |
וטו
נזהרתי...
גם בגלל שלי עצמי הנושא של הרצון אינו ברור.
וגם בגלל שאני מכיר את שיטתך.
למרבה הצער, אני מכיר אותה רק מבחוץ, כי הדברים אינם מיושבים על דעתי, ולא ברור לי מאינטרוספקציה אם התיאוריה שלך על הרצון היא אדקווטית. היא עשויה להיות נכונה - אבל אני עדיין איני מבין אותה עד הסוף.
אני יכול לומר על הרצון מה שאמר, להבדיל, אוגוסטינוס על הזמן. אני יודע מה זה, כל זמן שאיני צריך להגדיר מה זה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 15:22 |
|
| |
מיימוני,
אשתדל בשיעור הבא של הרש"ר לברר יותר את הנושא של הרצון [כי הרי הוא הכלי הראשי במלחמת היצר] ויה"ר שהווה יהיה בעזרי!
אם תרשני אציע חומר למחשבה שבזמנו עזר לי להתקדם בנושא והוא "חקירה" מה קודם? הבחירה או הרצון?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 15:51 |
|
| |
יש תיאוריה פשוטה למדי של ר' גדליה נדל
מבני ברק שטוען שכל המושג 'בחירה' זה בלוף כי בס"ה לאדם יש כבר סיבות מובנות בראשו , לאן הוא נוטה להחליט , לפי הסביבה + נטיות מולדות לכן הבחירה זה רק תוצאה , תוצאה של המוסכמות שיש לאדם בראשו .
זה אולי כפרני אבל הנ"ל טוען שזה אמיתי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 16:00 |
|
| |
426,
איני יודע מהיכן שאבת זאת אבל אני יודע ממי שנאמן לי עד מאד ששאל את מרן הגרג"נ אישית על הדבר. הוא לא אמר שזה בלוף, אלא אדרבה למרות הסיבות, הבחירה החופשית היא גם סיבה ואין בזה סתירה.
אכמ"ל אלא באשכול "בחירה חופשית",
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=312082.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 16:05 |
|
| |
סלחו לי על החוצפה , אבל הויכוח פה מזכיר לי בדיוק את דברי החכמים על הנשים שהם מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, וכל זה למה? כי לפני תושב"ע לומדים תושב"כ, אבל כנראה שגם אלה המתיימרים להבין את ה"מורה" לא יטרחו ללמוד את שמונה פרקים - תורת האדם באשר הוא אדם, והוא מסביר לפרטי פרטים את כל מבנה הנפש של האדם על כל כוחותיה, ובכללה גם הרצון כמובן, ולימודו הוא תנאי הכרחי , והבסיס להבנת מורה נבוכים, בהזדמנות זו אני רוצה להדגיש שהרמב"ם אמנם קיבל הרבה "אמת" מאריסטו,אך הוא התעלה עליו לאין שיעור כשהוסיף על שלושת חלקי הנפש המפורסמים שלו – "הזן" "המרגיש" "והשכלי/המדמה" – עוד שני חלקים והם : ההפרדה שהוא מחלק בין ה"שכלי/למדמה", וקובע את ה"מדמה" כחלק בפני עצמו, ואת החלק המייחד את האדם מכל יצורי הקוסמוס והוא "המתעורר" (=הרצון) שהבחירה החופשית היא הפועל היוצא ממנו!
"והחלק המתעורר הוא הכח אשר בו ישתוקק ויכסוף האדם לדבר אחד או ימאסהו, ומזה הכח יבוא אל הפעולות בקשת דבר והבריחה ממנו, ובחירת דבר אחד או יתרחק ממנו, והכעס, והפחד, והגבורה, והאכזריות, והרחמנות, והאהבה, והשנאה, והרבה מאלו המקרים הנפשיים.
וכלי זה הכח כל אברי הגוף, ככח היד על לקיחת דבר ונגיעתו, וכח הרגל על ההליכה, וכח העין על הראות, וכח הלב להתגבר או ליראו בעת הפחד, וכל שאר אברי הגוף הנראים והנסתרים, הם וכוחותיהם כולם כלים לזה הכח המתעורר".(ש"פ פ"א)
מה זה אם לא הרצון? והבחירה נובעת מהרצון!
כל פרשת גן עדן במורה הרי מסתיימת בכך שעל ידי הרצון האדם יכול להתגבר על המכשולים בדמות להט החרב המתהפכת והכרובים ולהגיע לעץ החיים.
אגב, אפילו השכל אין לו שום השפעה על הרצון!
ווטו, ומיימוני ראו ערך האשכול "נשמת ההלכה... בשר אדם" שם שניכם לא ירדתם לסוף דעתי!
אף על פי שמיימוני העניק לי כנראה מתוך הערכה
ציון לשבח.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2003 12:25 |
|
| |
להיפך מכל מה שנכתב, לא בטוח, שצריך לדון בנושא, רק מההיבט המעשי טכני, אלא באישיות של האדם, לדעתי במקרים הקלאסיים מדובר באנשים שהגבריות שלהם מאוד חזקה והם אינם יכולים לשלוט בה ולכן הם אוהבים להזדהות רק עם המין הגברי ה'מין שלהם', או בגלל שהם חיים בסביבה גברית מובהקת, או בסביבה מאוד תובענית ולוחצת,
או בגלל שהם לא זוכים להכיר אישה כלבבם ואז הם מתמקדים באני העצמי שלהם ודי, לא בטוח שכל הומוסקסואל הוא הומוסקסואל 'פעיל' אפשר לומר שיש, ובעיקר בציבורים השמרניים,הומוסקסואליים רדומים
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2003 17:25 |
|
| |
לדעתי להומוסקסואליות אין משמעות רוחנית כמו שיש לאהבה של גבר ואישה. אני אישית לא מאמין ביציקה של משמעות כזו, כי היא מלאכותית. לכן אני שמח שאני לא כבול בחבלי האהבה הטמאה הזו, וצר לי על מי שכן. עם זאת לדעתי בידיו לצאת ממנה. זה כל העניין...
זוהי דעתי הצנועה. דרך אגב, פורום מאד מעניין יש לכם פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 14:12 |
|
| |
הומוסקסואליות: מבטן ומלידה
האם הומוסקסואליות היא נטייה מינית שנתונה לבחירה אישית, או שהיא נכפית על האדם? מחקרים מראים שכמעט בוודאות זוהי נטייה מולדת שמתפתחת כבר בשלב העוברי, ושדפוסי ההתנהגות ההומוסקסואליים מתגבשים כבר בגיל חמש. למה על כל לסבית יש 10-8 הומוסקסואלים, ואיך משפיעים רמות הטסטוסטרון והמתח אצל האם במהלך ההריון
ליאת משאת-פריזם
ביוון העתיקה התייחסו להומוסקסואליות בכבוד. הגזרה הנערית הדקיקה היתה בעיני היוונים אידיאל היופי, ומשורריהם כתבו שירים על אהבתם של גברים מזדקנים רמי מעלה לנערים צעירים. היוונים האמינו שלהומוסקסואליות תפקיד נעלה, ויש בה כדי להשפיע על נערים להפוך לאזרחים נכבדים בקהילה. על יוליוס קיסר אמרו ש"הוא הגבר של כל אישה והאישה של כל גבר".
הנצרות התנגדה ליחסי מין חד מיניים, ולפי כתבי הקודש, כבר בימי קדם אלוהים העניש את אנשי סדום על כך. ההשקפה הזו הביאה לאיסור על הומוסקסואליות, והיא נכנסה לארון. בתקופה הוויקטוריאנית סירבו להכיר בקיומה של התופעה, ואם התגלתה, היא נתפסה כעבודת השטן שמחייבת ענישה חמורה. בבריטניה היה קיים עד לא מזמן חוק לפיו יחסים הומוסקסואליים הם עבירה פלילית. ובמאה ה-21 אנשים עדיין מאמינים שהומוסקסואליות היא מעשה נגד הטבע.
התופעה קיימת מאז ומעולם, למעשה מאז שנשים יולדות תינוקות. הדפוס הבסיסי להיווצרות ולהתגבשות גופו ומוחו של עובר האדם הוא נקבי במהותו. לכן לגברים יש מאפיינים מיותרים, כגון פטמות ובלוטות חלב בלתי פעילות. בשבועות ה-8-6 שאחר הפריית הביצית, עובר זכרי מקבל שפע הורמונים זכריים מסוימים שתורמים ליצירת האשכים, ולאחר מכן מנה שנייה שגורמת לשינוי המוח – ממוח בעל מאפיינים נקביים לתצורה של מוח זכרי. אם העובר הזכרי אינו מקבל במועד די הורמון זכרי, עשוי להיוולד תינוק זכר בעל מבנה מוחי נקבי יותר מזכרי. ובמילים אחרות, ילד שכנראה יהי הומוסקסואל בבגרותו.
תכונה גנטית או בחירה אישית?
ב-1991 פרסמה הגנטיקאית אן מויר את ממצאי מחקרה, שאיששו את מה שהיה ידוע שנים רבות – ההומוסקסואליות נמצאת בגנים. ולא רק שברוב המקרים זוהי תכונה מולדת, אלא שהסביבה שבה גדלנו ממלאת תפקיד הרבה פחות חשוב בעיצוב התנהגותנו מכפי שסברו בעבר. המדענים גילו שמאמציהם של הורים למתבגרים או למבוגרים הומוסקסואלים לדכא את הנטיות של ילדיהם מסתיימים תמיד בכישלון. ומאחר שהשפעת הימצאותו – או העדרו – של ההורמון הזכרי על המוח היא האחראית העיקרית לתוצאה הזאת, רוב בעלי הנטייה החד מינית הם גברים. על כל לסבית ישנם 8-10 הומוסקסואלים.
במשך מאות שנים ניסו להילחם בתופעה על ידי דיכוי הרגש ההומוסקסואלי ב'חולים'. השיטות כללו כריתת שדיים, סירוס, טיפול בתרופות, ניתוח באונה המצחית של המוח, פסיכותרפיה, טיפול בהלם חשמלי, תפילה, ייעוץ רוחני וגירוש שדים – אך אף אחת מהן לא הועילה. חוקרים סבורים היום שברוב המקרים מתפתחת הנטייה להומוסקסואליות בשלב העוברי, שדפוסי התנהגות הומוסקסואליים מתגבשים בסביבות גיל חמש, ושהיא לא נמצאת בשליטתו של האדם.
מחקרים על תאומים זהים שהופרדו מיד אחרי לידתם וגודלו במשפחות ובסביבות שונות, העלו שמאפיינים אנושיים רבים, כגון נוירוטיות ודיכאון, מועברים באופן תורשתי על ידי הגנים. ד"ר ריצ'רד פילארד מאוניברסיטת בוסטון והפסיכולוג מייקל באיילי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שחקרו את נטיותיהם המיניות של אחים שגדלו באותה משפחה, מצאו שהסיכוי להומוסקסואליות בקרב תאומים לא זהים הוא 22 אחוז, אצל אחים שאינם תאומים ואחים מאומצים 10 אחוז, ו-52 אחוז אצל תאומים זהים שנושאים את אותם גנים.
מחקרים שבדקו את התאומים הזהים של הומוסקסואלים שהופרדו בלידתם גילו ש-50 אחוז מהאחים שאותרו אף הם הומוסקסואלים. החוקרים הניחו ש-10-20 אחוז מאלה שהצהירו שהם הטרוסקסואלים היו אף הם הומוסקסואלים, אבל היו חבויים עמוק בתוך הארון, או ביסקסואלים. כך שניתן להעריך שהשיעור האמיתי של הומוסקסואלים בקבוצה זו של האחים התאומים שאותרו מגיע לכדי 60-70 אחוז, מה שמוכיח שהנטייה להומוסקסואליות נוצרת לרוב ברחם האם.
דין האמר מהמכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב השווה בין הדי.אן.איי של 40 זוגות אחים הומוסקסואלים. התברר של-33 מהזוגות אותם סימנים בקטע 928X שעל גבי כרומוזום X – קטע שנקבע כמיקומו המשוער של הגן האחראי להומוסקסואליות. כשהשווה בין הדי.אן.איי של 36 זוגות של אחיות לסבית הוא לא מצא התאמה. המחקר מהווה הוכחה נוספת לכך שלא רק שנטייה לאותו מין מאפיינת בעיקר גברים, אלא שהיא כמעט בוודאות תופעה גנטית. והסיכוי שהגן יקבל ביטוי – כלומר ישפיע על התינוק – תלוי כנראה במידה ניכרת בקיומו של ההורמון טסטוסטרון ברחם בשבועות 6-8 של ההריון. כמו כן קיים סיכוי זעיר שגורמים אחרים, כולל התניות חברתיות, יפעילו את הגן הזה בילדות המוקדמת – לרוב לפני גיל חמש.
ממחקר אחר, שנערך על ידי המכון הלאומי לחקר הסרטן, עולה שהומוסקסואליות היא נטייה משפחתית. נתונים שנאספו על בני משפחה של 114 הומוסקסואלים מראים שקיים סיכוי גדול פי 3 מהממוצע שגם אחיהם, דודיהם, דודניהם ו/או הוריהם יהיו הומוסקסואלים. רוב ההומוסקסואלים היו דווקא מצד משפחת האם.
כיצד נוצרים תינוקות הומוסקסואלים
מוחם של עכברים מתפתח רק אחרי הלידה, דבר שמאפשר לחוקרים להתחקות אחרי התהליכים שמתרחשים בו. מחקרים גילו שכשמסרסים עכבר הוא מתחיל לחשוב שהוא 'היא' ומתנהג כנקבה. כשנותנים טסטוסטרון לנקבה שאך נולדה היא חושבת שהיא 'הוא', מתנהגת בתוקפנות ומטפסת על נקבות אחרות. נקבות של הציפור קנרית אינן מסוגלות לשיר, אך כשמתחילים להזריק להן טסטוסטרון הן מסוגלות לשיר כמו הזכרים. ברוסיה, שם נערכו ניסויים חשאיים על בני אדם, התקבלו תאומות זהות – החוקרים הפכו בנים לבנות ובנות לבנים על ידי שינוי מוחם בעודם ברחם, באמצעות טסטוסטרון.
אם במהלך שלבי ההריון המוקדמים חלה ירידה ברמת הטסטוסטרון אצל האם והיא נושאת ברחמה תינוק זכר, גוברים הסיכויים שייוולד 'זכר נקבי', כלומר הומוסקסואל, מפני שההורמונים הנקביים עיצבו את מוחו. בסין העתיקה, למשל, לא הורשתה הקיסרית לשמוע ולראות דברים לא נעימים במהלך ההריון, לחשוב מחשבות שליליות ולפגוש אנשים חולים או דכאוניים, כל זה כדי למנוע נזק לתינוק. מחקרים מודרניים מאששים חומה עתיקה זו.
מחקר שנערך ב-1970 בגרמניה העלה שאמהות שסבלו ממתח רב בחודשי ההריון הראשונים נטו פי 5 ללדת בנים הומוסקסואלים. מחקר שערך פרופ' לי אליס מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת מינוט נורת' דקוטה, הראה אף הוא שמתח בהריון משמעו תינוק הומוסקסואל.
לדיכוי הפרשת הטסטוסטרון אחראים בעיקר מתח, מחלות ותרופות. נשים שסובלות ממתח עקב שפעת או נטולות תרופות מדכאות טסטוסטרון נמצאות באותה קבוצת סיכון. ד"ר גלן ווילסון מהמכון הפסיכיאטרי של לונדון הסיק ש"תרופות כימיות מסוימות עלולות לפגוע בתקינות הפרשת הטסטוסטרון בגוף, והתוצאה יכולה להיות תינוק הומוסקסואל". לכן מומלץ לנשים שמתכוונות להכנס להריון לנטרל לחצים בחייהם ולהימנע ממתחים. בנוסף, מומלץ לגשת לרופא ולברר האם התרופות שבשימוש עלולות להשפיע על רמות הטסטוסטרון.
מתוך 'מדוע אין הגברים יודעים להקשיב והנשים – לקרוא מפות', אלן וברברה פיז (הוצ' אור עם)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2700335,00.html
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 16:04 |
|
| |
אש"י,
ומה אומרים המחקרים על משכב בהמה וכו'?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 17:02 |
|
| |
היום שמעתי ברדיו על מחקר חדש, גברים שאינם מתגלחים, נוטים ללקות בשבץ מוחי! (בשיא הרצינות)
אשר אני מקווה שאת/ה לא מגדל זקן
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 17:11 |
|
| |
ואני שמעתי על מחקר חדש : חסידי גור : נוטים לעדינות הנפש ופתוחים לפלורוליזם ודיונים רציניים [אין קשר לנושא האשכול]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2003 23:14 |
|
| |
עונש?? גם מי שנולד עיוור זה עונש,וכן כל הבעלי מומים,ההגדרה מוטעית מיסודה,הנושא מוצה יפה מאוד.יש איזה מאמר של הרב פיינשטיין זצ"ל בקשר לזה,משהו יודע על מה מדובר?
|
|
|
|
|
