בכמה מקומות בחז"ל רואים שהם חשו בידיעה פשוטה את אחד היסודות החשובים של מחקר המקרא. את ההבנה כי המקרא אינו עור אחד, והוא נכתב לפעמים מבחינות שונות ומנקודות השקפה שונות. ולא אפרט כאן את המקורות המפורשים בדבריהם על חלקים וחלקי חלקים בתורה שכולם התאחדו ע"י משה על פי ה', אבל עדיין היה כאן איחוד, כי הדבר ידוע ליודעים.
ובאמת מבואר הדבר במקומות הרבה כי "היו בין המדיינים שבטים שנקראו כוש וזהו השם העתיק של מדיין", (אנצ"מ ערך כושן וערך מדיין). וכן מבואר בכמה וכמה מקראות בעניני כושן ואהלי כוש וכו'. ואין שום פלא אם אותה פרשה שתיארה את דברי מרים ואהרן לא נכתבה מאותה נקודת מבט שמפרטת את תולדות יתרו ומשפחתו ומכנה ואתם בפשטות 'מדיינים'
מכאן.
