| נשלח ב-22/6/2003 17:48 |
|
| |
ציטוט שבועי-מי האיש
מוקדש לאיקה
וזה הוא דרך ישיבת הלצים הרשעים: בתחילה מרבין בדברי הבאי, כעניין שנאמר "וקול כסיל, ברוב דברים" (קוהלת ה,ב); ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים, כעניין שנאמר "תיאלמנה, שפתי שקר: הדוברות על צדיק, עתק" (תהילים לא,יט); ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים וליתן דופי בדבריהם, כעניין שנאמר "ויהיו מלעיבים, במלאכי האלוהים, ובוזים דבריו, ומיתעתעים בנביאיו" (דברי הימים ב לו,טז); ומתוך כך באין לדבר באלוהים וכופרין בעיקר, כעניין שנאמר "ויחפאו בני ישראל, דברים אשר לא כן, על ה', אלוהיהם" (מלכים ב יז,ט).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2003 18:35 |
|
| |
רמב"ם סוף הלכות טומאת צרעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2003 20:15 |
|
| |
התכוונתי לחוד דוקא לאיקה בקיאת הרמב"ם של הפורום
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2003 21:14 |
|
| |
בהוקרה ללהעיר,ותודה על ההזדמנות
"וממה שאתה צריך לדעת כי בנוגע לדברי חכמים ז"ל נחלקו בני האדם לשלוש כתות : הראשונה – והיא רב מה שראיתי, ומה ששמעתי עליו – הם מאמינים אותם על פשטם, ואין הם סוברים בהם פירוש נסתר בשום פנים, והנמנעות כולן אצלם מחויבות המציאות. ואמנם עושין כן – לפי שלא הבינו החוכמות, והם רחוקים מן התבונות, ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם, ולא מצאו מעורר שיעורר אותם, וסוברים, שלא כוונו חכמים, ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים, אלא מה שהבינו לפי דעתם העניה מהם, ושהם על פשוטם. ואף על פי שהנראה מקצת דבריהם יש מן הדיבה והריחוק מן השכל, עד שאילו סופר על פשוטו לעמי הארץ, כל שכן לחכמים – היו תמהים בהתבוננם בהם והיו אומרים : היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב כזה, או שיאמין שהיא אמונה נכונה, קל וחומר שייטב בעיניו – וזו כת ענית הדעת יש להצטער עליהם לסיכלותם, לפי שהם מכבדים ומנשאים החכמים – כפי דעתם – והם משפילים אותם בתכלית השפלות והם אינם מבינים זה, וחי השם יתברך! ...וכששומעין אותם שאר האומות אומרים: "רק עם סכל ונבל הגוי הקטון הזה"
ורב מה שעושין אלה שהם מפרשים ומודעים להמון העם מה שאינם יודעים. ומי יתן - אחר שלא ידעו ולא הבינו - שהיו שותקין"...
..אבל הם מחשבים טילי טילים של ספקולציות
תוקן על ידי - איקה - 6/22/2003 9:53:43 PM
 |
|
|
|
|
|
|