הארי פוטר והמסר היהודי (מדף ספרי הקריאה)

נפלא!

מי כתב?

אגב, שחרית, לא מדוייק לטעון שהחלוקה לטובים ורעים היא דיכוטומית. למשל, השר לענייני קסם ועוזרתו דולורס אמברידג' אינם "רעים" ואינם שייכים לצידו של וולדמורט, ובכל זאת התנהגותם אינה "טובה". דוגמה יותר מעניינת היא הפרופ' סנייפ, שכנראה רק בסוף הסידרה נגלה האם הוא באמת "חוזר בתשובה" וסוכנו הכפול של דאמבלדור אצל וולדמורט, או שמא הוא שייך לצד הרוע; בינתיים יש בו מאפיוניהם של שני הצדדים, ואנו זוכים להצצות נרחבות יותר ויותר לעברו (הכאוב). בעולם של חלוקה דיכוטומית בין טוב לרע קשה לדמיין מעברים מצד לצד; אם סנייפ ביצע מעבר כזה, הרי החלוקה אינה, כנראה, כה חד משמעית.

האמביוולנטיות של טוב ורע מומחשת כבר בתחילת הספר הראשון, עוד לפני שאנו פוגשים את סנייפ, עם ההתלבטות של הכובע הממיין (the sorting hat?) אם לשלוח את הארי לבית של גריפינדור או סליתרין. הוא שמגלם, כאילו, את הטוב, מתאים לשניהם! האם היה הארי ילד אחר, טוב או רע יותר, אם היה מגיע לסליתרין? כמובן שלא, הוא אותו אדם. אולי היה מתפתח אחרת, אך גם אז – לא בהכרח רע יותר, אפשר שהיה מצליח לשנות את סליתרין "מבפנים", ואז היה משיג יותר אישית, ואף לכלל (אולי אז היתה נמנעת, אפילו, חזרתו של וולדמורט.).

זה, אבל, לא אותו דבר כמו מעשיהם של השר לענייני קסמים והפרופ' אמברידג'. הם אינם רעים, אך גם אינם טובים, הם נוטים אחרי הרוב והולכים בדרך הקלה. הם רואים שחור ולבן בלבד, מתעלמים מהגוונים, נעדרי אמפטיה וכוחניים, ולכן שוגים ונכשלים.

אך כל זאת כאין וכאפס לעומת גרסתו של הרב!

הכובע אמנם מתלבט, והבחירה היא (אם אני זוכר נכון) הודות להעדפתו של הארי, אבל היא הכרחית, על פי מה שמתגלה בהמשך הסדרה. הארי הוא דמות המראה של וולדמורט; שניהם משתמשים במטה קסמים העשוי מנוצתו של אותו פניקס, שניהם ניחנו בכישרון הנדיר לדבר בשפת הנחשים ועוד מקבילות רבות - ושניהם קשורים על ידי הנבואה: רק אחד יוכל לשרוד. מתוך הדמיון הרב ביניהם-עצמם, הם חייבים להיות נבדלים ואף הפוכים זה מזה במה שסובב אותם - חבריהם, תחום העיסוק המאגי שהם בוחרים, וגם הבתים. אילו הארי היה הולך לבית סליתרין, עם דראקו מאלפוי וחבריו, הוא היה לא ניגודו אלא תאומו של וולדמורט. במשל חז"לי, ניתן לומר שהארי וולדמורט הם כמו שיח שושנים ושיח קוצני: כאשר היו קטנים לא ניתן היה להבחין ביניהם; כיוון שגדלו, זה נותן ריחו וזה נותן חוחו. הכובע משקף את הנקודה הקריטית, בה בוחר כל אחד מהם לאיזה צד לנטות, ובה עדיין לא ניתן להבחין; אולם כיוון שהאחד בחר, הוא אילץ את השני לנטות לכיוון השני.

זה בדיוק העניין, שההבחנה אינה כל כך ברורה! הארי רצה ללכת לגריפינדור מסיבות די ילדותיות, מפני שהחברים שלו (רון והרמיוני) היו שם, ומפני שזה היה הבית של אבא שלו (ובאותו עניין, ובקשר לעברו של סנייפ שרמזת אליו למעלה, עם הזמן אנחנו למדים שגם אביו, אותו העריץ הארי כל כך, לא היה מושלם כל ועיקר..). אולם מבחינתו של הכובע, התאמתו לשני הבתים היתה זהה, ומה שהכריע את התלבטותו היה בחירתו של הארי (וולדמורט היה, כמובן, בסליתרין).

ברור שמהסיפור, כפי שהוא מתגלגל, נראה שהבחירה בגריפינדור היתה הכרחית, אך החיים והמוות – מבחינה זו – בידי ג' ק' המופלאה, הסיפור היה יכול להתגלגל גם אחרת.

מה שאני מוצאת מרתק הוא הקשר בין הארי לוולדמורט, שגם אתה מצביע עליו. זה מראה כמה קרוב הרע לטוב, כמה דברים יכולים לקרות כך או אחרת, וכמה, בסופו של עניין, גם אם נתוני הפתיחה זהים, הכרעות אישיות, גם אם אינן נראות נורא חשובות באותו רגע, יכולות לשנות דברים מקצה לקצה. בשל הדמיון הזה בין שתי דמויות אלה איני מסכימה עם ההשוואה שלך לשיח קוצים ושיח שושנים. הם הרבה יותר קרובים. יכול להיות שבשל כך אף אחד מהם אינו יכול לגבור על יריבו (ומי יודע מה יהיה הסוף?? הנבואה יכולה להתגשם ביותר מדרך אחת, או אולי אף שלא להתגשם?).

אזכיר גם שחלק מכוחו של הארי נובע מזה של וולדמורט. הוא אמנם ניצל מהקללה שלא עבדה, אז כשהיה תינוק, בכוח אהבתה של אימו, אך ממנה גם התחזק כקוסם (כלומר חלק מכוחו הוא קיבל מוולדמורט). מכאן, למשל, היכולת שלו לדבר עם נחשים (מה שמתקשר עם קסם שלילי). וגם שברגע האמת וולדמורט לא יכל לפגוע בהארי (בסוף הספר הרביעי), בגלל הדמיון, ולא בגלל השוני, ביניהם.

טוב, לא אגרר עוד...

גילוי דעת נאות - את הספר החמישי לא סיימתי.
איך שהוא נגמר לי הסוס מהסדרה הזו, שאמנם הולכת ונעשית יותר מתוחכמת, אבל העלילה והדמויות פחות משכנעות ויותר פלקטיות. ובמצב של צרכיהם מרובים ודעתם קצרה, איני מוצאת פנאי להארי ומוראותיו.

אבל אכן ממה שמדווח לי הכתב הפרטי שלי לענייני הארי (דהיינו, בני היקר), עולה שהאבחנה בין טובים ורעים אינה ברורה ויש כל מיני מעברים ואי בהירויות. אבל אין ויכוח עם העובדה שיש טובים מעל לספק ויש רעים מעל לכל ספק (ה death eaters) למשל ושאלת ההשתייכות (שאכן מורכבת יותר) היא משנית.

אגב, סנייפ הוא אחת הדמויות האהובות עליי ביותר, לא נראה לי רשע, רק לוזר ללא תקנה.

לפי המלצת ידידי ורעי, הנה תוספת, בסגנון אורבך, על "גיור חרדי" לספרי אהר'לה פוטר.

מיימוני,  על הבאת הדברים.  עוררת בי חשק לכתוב על הספר השביעי (אותו סיימתי השבוע), אך מה לעשות שרזים כאלה שהם בגדר סוד ה' ליראיו אין מגלים אלא אם היה חכם ומבין מדעתו.

[גו"ג,

ראית את תאריך הודעתה האחרונה של שחרית כאן?
דומני שהיא למדה קבלה מעשית אצל ארי פוטר והשתלמה בנבואה... ]

תודה על ההתייחסות.

לגבי הספר השביעי, לא נראה לי ראוי לכתוב עליו עד שיתורגם לעברית, או לפחות מי שכותב צריך לצרף הזהרת "ספויילרים לפניך".

ראולינג לא חידשה בו הרבה למעשה. פרט להערה אחת של דמבלדור (עכשו מי שלא קרא יצטרך להתמודד עם השאלה איך דמבלדור אמר משהו) כי "צריך להעביר תלמידים את כובע המיון יותר מפעם אחת".

וזה רעיון נפלא, כי אדם יכול לעשות תשובה ולהשתפר. לכן יש את ראש השנה ויום הכיפורים. ולמעשה אדם נידון בכל יום ובכל רגע, אלא שאין הוא יכול לעמוד בדרישה נפשית כזו ולכן קיבלנו את הימים האלו רק פעם בשנה.

אבל בוודאי שאדם עשוי להשתנות, או מהקצה עד הקצה, או פחות אבל באופן משמעותי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

המממ...  דווקא לדעתי הסתכלות מנקודת הראות החינוכית שלך יכולה למצוא בו עוד נקודות מענינות.  למשל, העובדה שדמבלדור לא גילה להארי את כל מה שידע וחשב, ולמעשה הארי אינו מודע לגודל המשימה המוטלת עליו עד שהוא מוכן לזה (ויותר מכך: עד שהוא עצמו עבר תהליך ארוך שבו הוא הכין עצמו לזה!) היא בוודאי בעלת משמעות לא מעטה למי שמנסה לגדל ילדים שיוכלו וירצו להשתלב בחברה מסוימת ועם זאת להיות שונים ממנה (ע"ע שק"ק).

האם מקורו של הספר מעשיות בידל הפייטן בעיבוד של מוטל בן פייסי החזן?

                                              

שלום עליכם - האם נפל קרבן לפלגיאט?                              מיישעס פון בידל די חזן - עיבוד מאידיש?

אין שום מסר יהודי בספרי הרי פוטר. (אולי קודם יש להגדיר מהו מסר יהודי...)

מי שנהנה מהם מבחינה ספרותית, נהנה. גם להנות מהחיים זו מצוה גדולה. מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אני ניסיתי. באמת שניסיתי. רק בשביל שלא יהיה לי חור גדול מדי בהשכלה כללית, לקרוא את הספר. לא יכולתי. פשוט לא יכולתי. ניסיתי לעלעל עוד קצת. וזהו. לא מסוגלת. גם ב'מלחמה ושלום' דילגתי על כל תאורי הקרב.... מודה ומתוודה. אבל מסרים יהודיים בספרי הרי פוטר?

אם מחפשים מסרים יהודיים, הרי הם מוצגים בצורה כל כך בולטת, אסטתית ומקורית בברית החדשה או בקוראן. לא עדיף ללמוד אותם מאשר את ספרי הרי פוטר?

אתמהה,היאך לא שתו על לבם כל הכותבים הנכבדים את המסר המרכזי(לענ"ד)של הסדרה,הוא האופנסיבה רבתי המצויה בספר,בגלוי ובסמוי, על העדריות,על ההליכה בתלם(שהיא,אגב,מושג שאול מעולם אילוף החיות.ד.)על הקונפורמיזם ועל ה"נורמליות",אשר משתקפת לדוגמה בביקורת הסרקסטית על הדרסלים ה"נורמלים" ועל משרד הקסמים.ככלל,כל האליטיזם האנטי-מוגלגי ומזוהמי-דם,מבטא את אותו המסר,הרלוונטי כ"כ לעכ"חים.