|
|
| נשלח ב-26/1/2014 11:43 |
 |
| |
אריאל, על כגון זה נאמר בספרים הקדושים שכל המעלה חיוך על פניו של יהודי כאילו הביא גאולה לעולם
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 18:43 |
|
| |
:)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 20:01 |
|
| |
אריאל,
גם אני הק' המכונה (עקב ממדי גופו נרם יאיר) הגרי"ד (=לא סולובייצ'יק) מצטרף בתרועות חן חן. זה שלך? חביב מאד מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 20:06 |
|
| |
גם אני הק' מצטרף כיהודה ועוד לקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 20:45 |
|
| |
למה הארי פוטר ולא הארי אוסר?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 20:47 |
|
| |
זה שלי, תודה .
הרב מיכי, למה אתה מכונה הגרי״ד?
תוקן על ידי אריאל73 ב- 26/01/2014 20:51:48
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 20:58 |
|
| |
עכשיו תפסתי. הצתה מאוחרת
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 21:02 |
|
| |
התלבטתי האם להוסיף את המרכאות או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 21:10 |
|
| |
מי שלא יבין יצטרך להתכנות נוויל
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2014 22:03 |
|
| |
אריאל
בתור אוהד שרוף של הארי פוטר וגם כמי שהתעסק בעצמו בגרסאות כאלו שכפי שחיברת - אני מוקסם.
איקון ירוק מאד.
***
מיכי
בגלל הבדיחה הקטנה שלך (איקון ירקרק), לא אהיה מסוגל לקרוא יותר להגרי"ד (האמיתי) בתואר הזה בלי נקיפות.
מצד שני, אולי כשאקרא את הארי פוטר (שוב?) כאשר ייזכר האגריד אחשוב על הרב סולוביצ'יק ותורתו? אין רע בלי טוב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 02:03 |
|
| |
זה מעשה שהיה: היו אצלנו בישיבה בירוחם קבוצת תלמידים מבני עקיבא אנגליה, והם קראו לי Rabbi Hagrid.
אני לא יכול להימנע מלהוסיף כאן שקיבלתי שם בירוחם תואר כבוד מרשים עוד יותר, כשפגשתי תלמידות מהגן שבו ביקרתי פעם בשבוע כדי לספר להם על פרשת השבוע (הגננת השגיחה עליי בקפדנות והטילה עליי אימה בכדי שלא אכנס אתם לארגז החול לשחק). כשהן פגשו אותי בביהכ"נ הן קראו לי "הרב מיכוש". מאז, הוספתי לרשימת התארים בגמרא: "גדול מרבן שמו, וגדול משמו כינוי חיבתו" ("גדול" במובן של הגריד כמובן).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 03:28 |
|
| |
אגב שטפך אני לומד שפרט להיותך דוקטור, מרצה, ר״מ ומחבר ספרים מעמיקים, שימשת גם כגננת? ע״ז נאמר כל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 12:00 |
|
| |
שום ענוותנות. סתם כיף (וחוסר מוכנות להתחשבן לפי מעלות קדושים וטהורים). זה באמת היה כיף אמיתי. מומלץ לכולם.
אבל למעלת גננת לא הגעתי, שהרי להחזיק מעמד כל השבוע עם הכנופיה החביבה הזאת זה הרבה מעבר ליכולותיי (הייתי נשבר אחרי שעתיים). ועל כך אוסיף: "וגדול מכינוי חיבתו גננתו" (לא פלא שנשמעתי לה בקפדנות. זו פשוט היתה יראת הרוממות).
אבל פעם בשבוע לבוא ולשחק ולדבר אתם כשעה זה תענוג של ממש (רק לחשוב איך להסביר דברים כדי שיובנו על ידי ילדים בני ארבע חמש בלי להתפשר על האמת והרמה ככל האפשר, זה ניסיון מרתק ומאלף).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:40 |
|
| |
עשית ריכוז והעברת להם רזי דרזין של הפילוסופיה?
סיפרת להם את האגדה על שתי העגלות והכדור השובב?
שיחקת איתם בקוביה?
:-)
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 17:19 |
|
| |
שכן, זה עבד הפוך. משם באו הרעיונות הללו. מהיכן לקחתי קוביות, כדורים ועגלות? מגן מגי כמובן.
|
|
|
|
|
