|
|
| נשלח ב-2/12/2010 22:43 |
 |
| |
אםשלום
זו היתה ברירת מחדל- לא היתה ברירה אחרת לא למצרים ולא ליוסף- מה היה יותר טוב- האריה- המצרי- המת? או -הכלב- העבד החיי?
אני באוח שאת תעני מתוך הכורסה עם כוס קפה ועוגיה טעימה. עדיף להיות אריה מת, כי גם אני כמוך חושב כך היום, אבל כשהייתי רעב למוות לא חשבתי כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 22:56 |
|
| |
תוקן על ידי אליעזרט ב- 02/12/2010 23:08:08
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 12:31 |
|
| |
את הסיפור הזה כתבתי מתוך זכרון -מסיפור שהביא אדם גדול- אולי הסיפור שלו ואולי העתיק, אבל הוא המביא מי זה?
בהרי האלפים המושלגים, יצאה מטפס הרים מקצועי לטפס על הר היונגפראו שליד גרינדן ואלד,
טיפס בעוז על צלע ההר, ולעת ערב, כשהחליט כבר לשוב לביתו, לפתע השתחרר היתד המחזיק את החבל, והוא נפל לתוך התהום החשוך. תלוי על החבל, הקשור למתניו ולגופו,
מסביב שרר חושך צלמוות, וכך תלוי -אבל חיי ובריא, אובד עצות, החל לצעוק לעזרה, צעק צעק עד כלות.
ברוב יאושו הוא פנה אל אלוקים, וביקש -תציל אותי אלוקים אנא תציל אותי.
לפתע- הוא שמע קול, האומר לו, האם אתה מאמין בי? האם אתה מאמין שרק אני יכול לעזור לך?
כן ריבוני אני מאמין בכל ליבי! -אתה בטוח שאתה מאמין בי? ובכל מה שאומר לך? -כן ודאי ריבוני.
אם כך אמר לו הקול,- חתוך את החבל הקושר אותך חתוך מיד!
למחרת בבוקר מצאו המחפשים את גופתו הקפואה של המטפס, כשהוא לופת את החבל שבו היה קשור, חצי מטר מעל הקרקע
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 12:59 |
|
| |
[ירוחם,
גם אני כתבתי שהשיטה הצילה מרעב, ובכ"ז - במיוחד בהקשר התורני של הפרשיות הבאות ותחילת ספר שמות - כדאי לשים לב גם לחסרונותיה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:08 |
|
| |
אמשלום
כנראה שלא ראית את המקור שהבאתי בעמוד קודם שטוען בדיוק להפך.
אצטט שוב את החלק הרלוונטי:
"ישנם פרשנים הטוענים כי יוסף שיעבד את העם המצרי, והפך אותם מבני חורין לעבדים. בכתוטענה זו אין לה שום יסוד בכתוב., כיוון שיוסף עצמו איננו מציע להם להיות עבדים, אלא המצרים בעצמם באים ואומרים לו "קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם, ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה" (פס' 19). מאוחר יותר המצרים חוזרים ומדגישים שוב את נכונותם להיות עבדים ואומרים "החייתנו [=הענקת לנו חיים] נמצא חן בעיני אדוני, והיינו עבדים לפרעה" (פס' 25). יוסף לעומת זאת נהג בתבונה והתנגד להצעתם, ונמנע מלעשות את המצרים עבדים לפרעה.
במקום זאת הוא הפך אותם לאריסים בלבד, שחייבים לתת חלק מתבואתם למלך מצרים. יחס של נדיבות – יוסף לא רק שלא הפך את המצרים לעבדים, אלא הוא גם נהג כלפיהם בנדיבות. הוא העביר אליהם את הזרעים ש-80% מתבואתם יישארו בידיהם ורק חמישית יעבור אל המלך. על כך אומר הרמב"ן, שראוי שהמלך יקבל ארבע חמישיות מהתבואה, ואילו יוסף, כאמור, עשה את ההיפך.
שימו לב, שאפילו בזמנים יותר מתקדמים (ימי הביניים) האריסים בספרד בזמן מסעי הצלב, היו מחויבים לתת לאדוניהם בעלי הקרקע שליש מפירות האדמה, מחצית מיבול הכרם, ועד שלושת רבעים מתוצרת הזיתים (על פי, מחקר של הכלכלן ס. פרנקל משנת 1926 בשם "שבע שנות הרעב" בירחון "ישורון"). "
כלומר טענתו של מרק טווין אנכרוניסטית מפני שהוא משליך מתקופתו על מה שהיה מקובל בעבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:12 |
|
| |
[עוד חידה -
איזה ספר (קצר אך מאתגר ומרתק!) מתחיל כך?
"יבורך שם אדוני א-להינו, שחלק לאחד בינה, לאחר עושר, לשלישי גבורה. אנוכי, איתן בן הושעיה האזרחי, נקראתי כיום הזה למלך שלמה, ויביאוני לפניו אליחורף ואחיה בני שישא, סופרים; ואמצא עימו את יהושפט בן אחילוד המזכיר, ואת צדוק הכהן, ואת נתן הנביא, ואת בניה בן יהוידע אשר על הצבא. ואקוד לרגלי המלך ואשתחווה לו, ויצו עלי לקום. ואראה את המלך שלמה פנים אל פנים, כראות איש את רעהו; ואף כי על כסאו ישב, בינות לכרובים, קטן היה מאשר חשבתיו, קטן אף מאביו המנוח, המלך דוד; אך גון פניו היה צהבוני".
?]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:14 |
|
| |
[צענע,
ברור שזו טענה אנכרוניסטית. אז מה? הוא מכיר עבדים בתקופתו והוא כואב את סבלם. הוא משתמש במקורות כדי ללמוד משהו על המציאות שלו ולבקר אותה. האם זו דרך חדשנית במיוחד? חתרנית במיוחד? לטעמי, ממש לא.]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:14 |
|
| |
דו"ח המלך דוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:16 |
|
| |
[מרחביה, וואו! זה היה מהיר ביותר! כל הכבוד לך. אתה זוכה בסופשבוע בארמון המלך שלמה, בחסות בניהו בן יהוידע  ולמי שלא קרא - אני ממליצה בחום על הספר (מאת שטפן היים).]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:20 |
|
| |
[ואני ממש לא ממליץ. הרעיון אולי מאתגר ומרתק, אך הספר כספר -לדעתי ולטעמי- גרוע מאוד.
את הרעיון אפשר גם למצוא, בצורה קצת יותר יפה, אצל ברנדס, במלכים ג'.]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:21 |
|
| |
מרחביה,
אם כך, תן לנו חידה מספר שאתה כן ממליץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:27 |
|
| |
מדוע אתם מזניחים את החידה שלי- לא סכמנו שכל עוד יש חידה פתוחה לא מתחילים באחרת לא יפה 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:31 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מה החוכמה? מוחו של אדם, הוא כמו כל שריר. אם אינך מפעיל אותו הוא מתנון- וכמה שאתה מפעיל אותו הוא מתחזק
כמו האבר הקטן שיש לאדם |
|
כוונתך לחידה זו? טוב, הריני הולך לחפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:32 |
|
| |
"צענע, ברור שזו טענה אנכרוניסטית. אז מה? הוא מכיר עבדים בתקופתו והוא כואב את סבלם. הוא משתמש במקורות כדי ללמוד משהו על המציאות שלו ולבקר אותה. האם זו דרך חדשנית במיוחד? חתרנית במיוחד? לטעמי, ממש לא.] "
חתרנית?לא חדשנית?לא.
אבל שגויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:35 |
|
| |
מרחביה
אם הזכרת את ברנדס-אתה ממליץ על מלכים ג'?
|
|
|
|
|
