| נשלח ב-7/12/2010 13:59 |
 |
| |
א.אם יש היום אנשים שחושבים במונחים כאלה זה לא סותר את הטענה שזה מגוחך...(לוגיקה, אשכול סמוך)
ב. אצטט את הודעתי הקודמת:
"הרי הנושא שלנו הוא מי השפיע על מי האם חירם על שלמה וכו'(הכל מדבריו של האדמו"ר) לא ראיתי איך הקטעים הנ"ל פותרים את הבעיה.(האם חירם מלך צור היה נביא? כל הידע של חירם בא מנבואה?האם ההפעלה של השכל הפועל אינה מבוססת על ידע שרוכש האדם מגיל צעיר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 14:04 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | האדמור הנ"ל חי במאה ה19 וזה מגוחך לומר שהוא עדיין חשב במונחי הגלגלים. |
|
על זה עניתי.
האויל ויתכן שהאדמו"ר חשב במונחים של ימי הביניים לא ייפלא אם גם חשיבתו על קליטת ידע הושפעה מחשיבת ימי הבינים. כמובן, שאינו חייב לחשוב בדיוק באותה צורה, לדוגמא אינו חייב לקבל שקליטת ידע היא רק ע"י מאמץ האדם, אלא יתכן שהיא גם באה משמים. האם חירם היה נביא? מסתבר שלא, אולם מי שמאמין באפשרות לקליטה אל חושית, יתכן ויסבר שיש קליטה אל חושית שאינה נבואה, וההבדל בינה לבין הנבואה הוא מה שצוין לעיל.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 07/12/2010 14:08:49
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 14:06 |
|
| |
והאם תוכל לפרט איך בדיוק לפי דעת האדמו"ר נכנס כל הידע לראשו של חירם?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 14:10 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | | אם יש היום אנשים שחושבים במונחים כאלה זה לא סותר את הטענה שזה מגוחך...(לוגיקה, אשכול סמוך) |
|
זה נכון אולי שהדעות שאנשים אלו מחזיקים בהן הן מגוכחות -- אך לא מגוכח לומר עליהם שהם מחזיקים בדעות אלו -- שהרי הם באמת מחזיקים בהן.
את כתבת: "האדמור הנ"ל חי במאה ה19 וזה מגוחך לומר שהוא עדיין חשב במונחי הגלגלים."
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 14:26 |
|
| |
לרדף
צדקת בעניין הגיחוך.
בקשר לנושא עצמו::
1. אם דבריו של האדמו"ר לא מתקבלים על הדעת בגלל הבנתינו החדשה את קליטת הידע הרי נשאלת השאלה איזה ערך יש לדבריו היום?
2. עדיין לא ברור לי איך חשב אדם בן ימי הביניים על היחס בין לימוד אינטנסיבי ,השפעה הדדית של עמים שונים .לבין קליטת הידע בצינורות.
תוקן על ידי צענערענע ב- 07/12/2010 14:27:48
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:45 |
|
| |
נחזור אפוא לעניין הציטוטים. מי כתב את השורות היפות הבאות:
מכיוון שהשירה היא ביסודה מעשה אלימות כנגד שפת היום-יום, מובן שכל משורר אמִתי ירגיש דחף
להפוך לעבריין, הווה אומר, לחדש באופן אישי: להמציא פואטיקה משלו, שהיחס בינה לבין הפואטיקה
הקודמת שווה ליחס שבין זו האחרונה לבין הפרוזה. זוהי הסיבה שלא נלמד בבית ספר איך לשורר: מאותו טעם שלא נלמד איך לדבר או ללכת. כל אלה הן פעילויות
שיש לנו נטייה גנטית אליהן, ואנו רוכשים אותן בקלות וברצון, אם כי לא באופן ספונטני. לא נדרש מאיתנו ללמוד,
נדרשת רק (וזה מספיק) הדוגמה; ולאחר שמאמצים אותה, יפַתח כל אחד מאיתנו סגנון אישי שיעצב את דיבורו,
את צעדו ואת חרוזיו. ממש כשם שאנו מדברים והולכים, כולנו - ולוּ רק באופן פוטנציאלי - משוררים. לשורר
משמע לחַדֵש, ולחַדֵש לא לומדים.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 07/12/2010 22:47:36
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:52 |
|
| |
זה נשמע כמו וואיילד
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:53 |
|
| |
לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:54 |
|
| |
שלונסקי?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:54 |
|
| |
נראה לי שראיתי פעם ראיון איתו בו הוא אומר את זה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:55 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 22:58 |
|
| |
תודה על הלינק המעניין. אבל שלונסקי לא אומר את זה שם, ובכל מקרה זה לא הוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 23:02 |
|
| |
באיזו שפה זה נאמר/נכתב במקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 23:04 |
|
| |
כנראה איטלקית
|
|
|
|
|
