מדוע זקוקים החרדים לגאונים בתורה?

1.

יצירתיות ופתרון בעיות:

בשדות התרבות והמדע אדם המכונה 'גאון' הינו בדרך כלל זה שמחונן ביכולת יצירתית גבוהה.
אם נציב סקאלה בין אפס לעשר: בעשר נציב את זה שחסר כל יכולת יצירתית. בחמש נציב בינוני. אדם שיכול מעט ליצור בתוך המסגרות הותיקות אך אינו מסוגל לפרוץ דרך חדשה ושונה לחלוטין. ובעשר נמצא הגאון זה שמסוגל לערוך מהפכה כוללת ושינוי מוחלט של סטרוקטורות מידע.
אין ספק שהחשיבות של אדם כזה בשדה המדע גדולה. אנשים כאלה אחראים על התקדמות המדע והטכנולוגיה, חשיפת היקום וסודותיו, חברה שרואה ערך עליון בהתקדמות המדע והטכנולוגיה חייבת לעודד יכולות יוצאי דופן. כך גם בשדה התרבות. בעלי יכולת אמנותית יוצאי דופן יכולים לקדם את החברה ביכולת גבוהה יותר להציג רעיונות חדשים קיומיים או חברתיים ולהציג דרכי התבוננות חדשות.

אבל...
א. תיאורטית: האם החברה החרדית רואה ערך בכך שיהיו אנשים שיסללו דרכי הבנה חדשות לגמרי?
החברה החרדית כיום רואה עצמה, כפי שמדגיש סיינפלד שוב ושוב כ'מעתיקי השמועה'. אוי לו למי שיחדש דרך חדשה שלא שיערום אבותינו. גם דרך הגר"ח, המחדש האחרון נתקל בקשיים מרובים.

ב. בעצם הצדק עימם: וכי מדוע יש צורך בדרכי הבנה חדשות של התלמוד? ואם לא יובן התלמוד, ואם לא תובן היהדות, אז מה? גם הרעק"א נשאר בצריך עיון גדול. והיהדות ממשיכה.. מדוע אנחנו בכלל זקוקים לאנשים שיכולים לתרץ יותר קושיות? למי זה מפריע אם נישאר ברמה הבינונית?

ג. מעשית: הישיבות אינן בנויות כדי להוציא מקרבם אנשים יצירתיים. גם ה'גדוילים', דגמי המופת, אינן דווקא כאלה. האנשים היצירתיים החדשניים נמצאים בשוליים. החלק הארי של תלמידי החכמים אינן אלה צבא בינוניים העסוק בתירוצים קטנים לשאלות קטנות. למעשה גם ה'גדוילים' בגאוניים שלנו אינן במיוחד אלה שמחדשים מהלך בכל סוגיה.

2.

מומחיות:

כל חברה חייבת מומחים במקצועות שונים, כדי לאפשר ליישם את הידע בחיי היום יום. רופאים. מהנדסים. עורכי דין.

שוב. נציב סקאלה בין אפס לעשר. באפס נמצא אדם שחסר כל ידע בתחום. בחמש נמצא אדם שידיעתו בינונית. או שהוא מתמחה רק בתת-הענף שלו. ובעשר אדם שידיעתו מושלמת. אם הוא משפטן הוא יודע את כל ספר החוקים ואת הפסיקות. אם הוא רופא הוא מכיר את כל מדע הביולוגיה.
למעשה כאן יש הגבלה, עד כמה באמת המומחיות המופרזת מועילה . יש גבול מסויים עד כמה רמת ידע יכולה להועיל ומעבר לה היא חסרת טעם. אז הרופא שלך לא רק מתמחה באורטופדיה, הוא גם יודע את כל ספר התרופות בע"פ. נו אז מה? הרופא השכן צריך לדפדף והוא לא ביג דיל.
בקיצור למומחיות יש ערך בצמוד לתועלת המעשית והפרקטית שלה. ולכן חשיבותה של המומחיות אמורה להיות תואמת את היכולת המעשית היכולה להיות מופקת ממומחיות זו היא אינה אינסופית והיא אינה הרבה מעבר לבינוניות.

בסיפור עידו ועינם של עגנון הוא מתאר חוקר שהתמחה בהיסטוריה של אחת מהתרבויות הקדומות ובייחוד בדברי ימי עיר נידחת אחת. מומחיותו הייתה כה רבה עד שידע את שמו של כל אדם שחי בעיר זו. קריקטורה ספרותית זו על מומחיות מוגזמת מתארת כיצד ידע הופך חסר כל ערך כאשר הינו יורד לפרטים טפלים חסרי כל חשיבות לראיית התמונה הכוללת.

נעבור אל החברה החרדית: גם כאן. החברה זקוקה לתלמידי חכמים הבקיאים בהלכה ובפוסקים ובכל התחומים. אך רמת המומחיות הנדרשת לצרכים מעשיים, או לצורך הבנת התורה היא מוגבלת. אין צורך לחברה ברמה הפרקטית במומחיות ידע אינסופית. איזה ערך יש למומחיות של אדם שיודע כל הש"ס תוספות ירושלמי בעל פה. מה זה מועיל למישהו?

ובכן
-כדי שיהיו לנו פוסקי הלכה?
גם בינוניים יכולים לפסוק הלכה.
-כדי שיוכלו לפסוק הלכה גם במקרים קשים במיוחד?
לא רק שניים שלושה הגאונים מסוגלים לכך גם העשירון העליון כולו מסוגל.
-כי חשוב ללמוד תורה?
אז מה משנה התוצר הסופי? העיקר שהאיש לומד תורה. מדוע לזלזל בלומד תורה רציני מפדלניק"י אם הוא לומד באותה ההתמדה כמו גדוילים אחרים?

יש כאן עוד בעיה עקרונית. הרי יפתח בדורו כשמואל בדורו. יפתח יכול היה לפסוק הלכה גם אם הוא קטן. אז מה אם כן הדחיפות ליצר דווקא 'שמואל' מדוע לא די ב'יפתח'
בעייה זו מסבה את התשומת הלב לכך ש'גדול' הוא מושג יחסי. תמיד. כל זמן שיהיו ולו מיעוט לומדי תורה. יהיה 'גדול' זה שיחסית לשאר לומד יותר.

.
מנהיגות
מימד נוסף בו החברה מטפחת אנשים בעלי כישורים יוצאי דופן הוא מימד המנהיגות. החברה זקוקה לאנשים שינהיגן את החברה ויקדמו את עניניה הציבוריים.
מימד זה כלל אינו רלוונטי ביחס לציבור החרדי שבממילא אינו מכיר במנהיגות ציבורית שאינה מקיימת את אחד המימדים שמנינו לעיל. גם לאדם בעל כישורי הנהגה בולטים אין כל סיכוי להגיע לעמדת הנהגה רק בשל כישוריו אלה.

אני כופר בכל ההנחות שהונחו גם יחד....

ראשית, בקשר ל"גדולים".. העובדה שהגדולים היום מכונים "חרדים" היא סוציולוגית ואירעית בעיקרה... הרב אלישיב הוא בן 90יותר מ - והיה בחור ישיבה בשנת 1930 לערך..

כל הרבנים "הלבנים" הם פשוט צעירים לימים.. את התוצאה נראה בעוד כארבעים שנה.. פשוט, הישיבות הלבנות הותיקות ביותר.. (כרם דיבנה?) הם בנות ארבעים שנה בקושי.....

שנית, בתור קשיש הריני להודיעך כי עצם המושג "חרד" הוא בן עשרים שנה לערך... אני עצמי זוכר איך נכנס המושג לתקשורת.. ודרכו לכלל ישראל.... האם אנשי פתח תקווה הראשונים ובראשם הרב יואל משה סלומון היו חרדים? אינני בטוח כלל ש[הרב] אלישיב ו[הרב] אויערבך שהיו למיטב זכרוני מתלמידי או שומעי תורתו של הרב קוק חשבו עצמם כחרדים..... וברור לי שאמריקאי חרדי ממוצע קרוב בדיעותיו יותר למפד"לניק מצוי למרות שיש לו חליפה שחורה וכובע...

החברה החרדית היום צריכה גדולים כהצדקה אולי למבנה שלה.. אך בפועל, יחסית למספר המשקיעים והלומדים, התוצאה דלה.....

כשרוצים פרות נותנות חלב, אי אפשר לדעת מראש מה יהיה.. רק אחוז מסויים מכלל הפרות שוברות שיאים.. (אפילו כשעושים את כל המאמצים כולל שוורים בעלי פרסים..). יש איזה אחוז כלשהו...

להבדיל, לא יתכן שיהיו עשרות אלפי בחורי ישיבה וכלכך קצת יודעים באמת... הרעיון של הגדולים איננו הסיבה להחזקתם...

בכל מקרה, טוב שכל בחור ישיבה ישאף להיותגדול תורה... הרוב המוחלט אולי לא יצליחו אבל אם ינסו לפחות, מן הסתם ילמדו יותר....

"אין כמו עפולה בלילות"

(נוספו שני תארים רבניים לפי כללי הפורום)

תוקן על ידי - מיימוני - 6/25/2003 9:25:32 AM

מוישה,

ראוי קודם לבאר את קנה המידה לגאון בתורה כדי לדעת את הנזקקות אליו.

בעוד הרווח לראות כגאונים את גלריית המומחים [הפופולריים] לספרות התורה הקיימת [וכמו הדוגמאות שנקטת], ישנם הרואים כגאונים דווקא את אלה המעטים היורדים למשמעויות היסודיות של התורה ולמה שזה עושה לאדם. אז השאלה שלך פתורה ממילא, כי זקוקים ליודעים לצעוד עם ובהתאם להתפתחות ההלכה כראוי.

"אבל" לא לזה מחנכים ולא את זה מחפשים, אלא אדרבה.

[לכן הולכת גוברת הסתירה בין האסכולה התורנית הנמוכה והרווחת -ראה אשכולו- לבין היושר המציאותי וכך תגדל פשיטת הרגל -התפקרות המונית כללית מהתורה- בבוא העת, אם לא תתעורר היהדות התורנית בזמן.]

למדנו במשנה אבות ה ח: "חרב בא לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה". מבאר הרע"ב ד"ה ועל המורים בתורה שלא כהלכה – "לאסור את המותר ולהתיר את האסור".

האוסר את המותר מכביד על הציבור, עלול לגרום מכשולים ועלול לגרום לחילול השם. המתיר את האסור מכשיל את הציבור באיסורים ועלול לגרום לשכחת התורה.

רק פוסק גדול בתורה ידע ללכת על גשר צר זה מבלי לפחד כלל. רק פוסק גדול יהיה מספיק אמיץ שלא לאסור את המותר.

אמנם "גדול בתורה" שהוא לא מספיק גדול בחכמת התורה, אינו מכיר את המציאות כמות שהיא או שהוא אינו אמיץ - עלול לגרום לתוצאות קשות ח"ו, כמבואר במשנה.


תוקן על ידי - אבישאול - 6/25/2003 10:02:07 AM

תוקן על ידי - אבישאול - 6/25/2003 10:05:20 AM

א.
מזקני העמק: בלי להיכנס לויכוח הזה כל הדיון הזה הוא 'לשיטתם' בלבד. כך שאין טעם לדון על ההנחות המוקדמות הללו.

ב.
אבישול.

כדי לא להתיר את האסור וכולי? די שתהיה תלמיד חכם ברמה בינונית. לא צריך בשביל זה דווקא שתוכל לצטט את 99% של השותי"ם בנושא.
הגע בעצמך האם יש רב היום גם ברמה בינוית שתוכל לומר עליו שטעה בדבר הלכה? ממש טעות של היתר האסור?
(חרדי יגיד, כן זה אלה מהחוג השני. אבל מאנשי החוג שלך עצמך?)

רק פוסק גדול בתורה ידע ללכת על גשר צר זה מבלי לפחד כלל. רק פוסק גדול יהיה מספיק אמיץ שלא לאסור את המותר.

אתה מוסיף :
"...גדול בתורה" שהוא לא מספיק גדול בחכמת התורה, אינו מכיר את המציאות כמות שהיא או שהוא אינו אמיץ - עלול לגרום לתוצאות קשות ח"ו, כמבואר במשנה..."

אתה לא שם לב שאתה סותר את עצמך? מה אלה קשורים לידע התורני? זה קשור לאופי. ולאופי אף אחד לא מחנך בישיבות.

עוד נקודה שעליה עמדתי הוא הטיעון הפרדוקסלי החרדי: מצד אחד יש 'לא תסור' גם על ימין שהוא שמאל וכו' והלכה זו הרי נאמרה על כל אחד והדור שבימיו. אם כך גם בדור שכולו עם ארצים זה שהוא הכי פחות עם הארץ הוא האדם עליו נאמר 'לא תסור'.

ווטו

הבהרה נוספת:

אם אתה שם לב אני בדרך כלל באשכולות שלי מנסה לקחת השקפת עולם מסויימת ולבדוק האם היא עקבית עד הסוף ואם אינה מכילה רכיבים פרדוקסליים וסתירות פנימיות.
גם כאן הניסיון שלי הוא לבדוק את ההשקפה החרדית בנושא ה'גדוילים' ואני מגלה גם בה סתירה פנימית מהותית.

השאלה שלי אינה למה עם ישראל זקוק לגאונים בתורה. ומה הפרשנות שלך לנושא.

השאלה שלי היא רק לשיטת החרדים עצמם. האם השיטה שלהם עקבית, או שהיא מגדל קלפים רעוע המכיל הסותר את עצמו מיניה וביה.

והטיעון המרכזי שלי הוא שאם מערכת ההנחות החרדית על גאונות היא X הרי שהמסקנה היא שX מיותר ולא חשוב.
המסקנה הזו סותרת את הרכיב האחר של התורה שדווקא X הינו חשוב מאוד.


ובשפה פורמלית מערכת הטיעונים החרדית מניחה את שני ההנחות הבאות

X הכרחי
Y אינו הכרחי

אני מוכיח ש:

X שווה Y

מסקנה:?

אתה יכול לטעון שלדעתך X אינו שווה Y או ש Y כן הכרחי. אבל לא דנתי על מערכת ההנחות שלך.



תוקן על ידי - מוישהגרויס - 6/25/2003 11:06:57 AM

מוישה,

התייחסתי לכותרת שאינה כוללת את הסברך האחרון.

קיבלתי!

כעת לנקודה שהערת עליה בהודעתך הקודמת לאחרונה.

"לא תסור" נאמר על הבית דין הגדול שבלשכת הגזית כדי שיהיה קו אחיד למען לא תרבה מחלוקת בישראל.

כל שימוש מאוחר במקרא הזה הוא שרירותי. מצד שני נכון שייתכן מצב היפוטטי בו הליכת כל העם אחר בי"ד של רועי בקר תהיה חיובית כדי שלא תיווצר אנדרולומוסיא, אבל למעשה אין אחידות בישראל ולכל אסכולה לגיטימיות ציבורית מסוימת [אם לפני או לאחר פרסומה בעיתונות ].

תוקן על ידי - ווטו1 - 6/25/2003 11:11:11 AM