שנים שאנו מונים לבה"ע, מדויק? [גיל העולם]

קרוע

לא הבנת בכלל למרות סגנונך כגננת מבינה כל ומכינה תרגיל לילדים בעקבות כך!

אדרבה, בהלכה הוא מעתיק השמועה ופרשן שממנו יוצאים פסקים ובענייני אמונה הוא חוקר העוסק במחקר שאינו פוסק אבל בהחלט מלמד יותר!

נענע
לה הסברתי מהו ההפרש בין בריאה להתחלה.

מיימוני
על מה אתה מבסס שהספירה שלנו התחילה לפני כמה מאות שנים, הרי ברייתא דסדר הדורות הובאה כמה פעמים בתלמוד, שחוברה על ידי רבי יוסי?

אלא אם כן כוונתך שלפני כמה מאות שנים התחילו להשתמש בספירה הזאת בשטרות, אז מה זה קשור?

הלבן

עמדת נכון על כוונתי.
הברייתא של ר' יוסי מציגה אפשרות של סדר היסטורי. איני יודע אם ר' יוסי סבר שהצליח לפענח את סדר הדורות במדוייק. אבל דעתו לא נחשבה כאמת מחייבת עד לשעה שהחלו להשתמש בצורת ספירה זו בשטרות ובכל מקום.
מאז, מי שמעז לומר שאולי העולם אינו קיים בדיוק תשס"ג ועוד ה' אלפים שנה ייחשב לאפיקורוס...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

וכשהרמב"ם כותב ד'תתקלז לבריאה הוא מתכוין לכך כפשוטו?
האם הוא מקבל כפשוטו שהשמש נבראה ביום הרביעי שלפני חודש ניסן שנת הבריאה?

פרמנידס וקדמות העולם
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=156345

הודעת נישטאיך
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=209420


בברכה.


*******************

נישטאיך פתח אשכול:

מתי נברא העולם

בתנ"ך משמעות עולם הוא "נצח", ואילו במשנה משמעותו היא "תבל".

הרגע הראשון של הבריאה ברא נקודת ציון שממנה מתחיל הזמן.

אך מאחר והבריאה היתה בשלבים השאלה היא "מתי נברא היקום"?

ממחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע בזמן בריאת העולם, המופיעה במסכת ראש השנה דף יא עמוד א, נוכל להבין את השלב שבו הפכה הבריאה ל"עולם".

"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, ... רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם".

ואילו בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה כג ד"ה [א], מצאנו את רבי אליעזר מציין לתאריך בריאה אחר:

"תני ר' אליעזר בעשרים וחמשה באלול נברא העולם. ואתיא דרב כהדא דתני ר' אליעזר, דתניא בתקיעתא דרב זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וגו'".

איך ייתכן שתאריכו של רבי אליעזר –כה באלול הוא תאריכו של רב-ראש השנה?

ההסבר הוא:

האחד מתחייחס לתחילתה של הבריאה והשני לסופו-יום בריאת האדם, והתאריכים שבמחלוקת, הם לסופה של הבריאה-בריאתו של האדם.

"א"ר אלעזר בכ"ה באלול נברא העולם, נמצא אדם הראשון נברא בר"ה שבא ביום הששי". (דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים ד"ה יג. ד"א ה').


האם הוחלט מתי נברא העולם?

כן, הרבה החלטות.

היו שהחליטו שהעולם נברא בניסן, היו שהחליטו שהעולם נברא בתשרי, היו שהחליטו שהם לא יודעים מתי נברא העולם, והיו שהחליטו שהמחשבה על בריאתו היתה בתשרי ולא נברא עד ניסן.

החלטה שהבריאה היתה בניסן, ניתן להבין בברייתא במסכת ר"ה דף יב עמוד א':

"תנו רבנן: חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה, כרבי יהושע. חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע".

מהי התקופה אותה מונין חכמי ישראל כרבי יהושע?

לדברי התוספות רי"ד:

"ולתקופה כר' יהושע לא נתברר לי פתרונו ולא פתרון המורה".

אלא שהיו שטענו שה"תקופה" מתייחסת להלכת ברכת החמה- "הרואה חמה בתקופתה", שבשו"ע אורח חיים סימן רכט, שמקורה בברכות דף נט עמוד ב:

"הרואה חמה בתקופתה, והוא מכ"ח לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד', כשרואה אותה ביום ד' בבוקר, אומר: ברוך עושה בראשית".

ולדבריהם, ממה שקבעו לאומרה בחודש ניסן, ניתן להבין, שחכמי ישראל החליטו ש"ההלכה" היא כרבי יהושע שטען שבריאת העולם היתה בניסן, וכך הוא בדברי רש"י בברכות נט ב ד"ה בתקופתה: בתקופתה - מקום שהיא חוזרת שם לתחלת היקפה, היא שעת תליית המאורות, ומאז התחילה להקיף ולשמש. וכן הוא בתוספות (ר"ה דף ח עמוד א ד"ה לתקופת).

דברי רש"י אלו סותרים לכאורה לדבריו שבסידור רש"י סימן קפא (עמוד 83).

אך לדברי הר"ן (ר"ה דף טז עמוד א בד"ה בראש השנה), ההלטה על ברכת התקופה בניסן, אינה קשורה לתאריך בריאת העולם.

לדבריו, הקשר בין זמן התקופה וניסן-זמן בריאת העולם לפי רבי יהושע, אינו קשור לזמן בריאת העולם, אלא הוא רק מתייחס שזמן התקופה הוא הזמן שבו נברא העולם לדברי רבי יהושע.
למה נקבעה התקופה בניסן אם הוא אינו זמן בריאת העולם?
"ואע"ג דתניא בגמרא דחכמי ישראל מונין למבול כר"א ולתקופה כרבי יהושע, ומדמונין לתקופה כר"י אלמא ס"ל דבניסן נברא העולם, איכא למימר דכי מנינן לתקופה כרבי יהושע, לאו משום דסבירא לן כוותיה במאי דאמר דבניסן נברא העולם, אלא לפי שבו התחלת צמיחת האילנות והפירות, שכל זה נמשך אחרי מהלך החמה התחילו למנות ממנו".

וניתן להבין שכך היא כם דעת הרמב"ם שמדבריו בהל' קדוש החדש (פ"ו ה"ח) והלכ' שמיטה (ופ"י ה"ב) ניתן להבין שלדעתו נברא העולם בתשרי, ואעפ"כ כתב בהלכות ברכות פרק י הלכה יח:

"הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחלת המחזור של שמונה ועשרים שנה ...".
הסבר נוסף מופיע בברכי יוסף אורח חיים סימן רכט ס"ק א:

"צ"ל דזאת הברכה על שבא במקום זמן תקופת ניסן שהיא ר"ה לתקופות".

ויש מן הראשונים המפרשים חמה בתקופתה דהיינו בבהירות (מאירי בשם י"מ, ומתאים לפי' הערוך בסמוך)., שאם היו בימות הגשמים שלשה ימים מעוננים ולא נראתה חמה ולא כוכבים באותה העת, כשיתראו יברך עליהם, ולא בזולת עת זו12. ולפיכך יש מי שכתב שכשהחמה חוזרת לתחילת היקפה - היינו חמה בתקופתה לפירוש הראשון - יברך בלא שם ומלכות13, ודעה יחידית היא14.

ויש מן הראשונים מפרשים חמה, בתקופתה היינו תקופת תמוז (רס"ג בסידורו עמוד צ ורבנו בחיי בראשית א יד). והיינו שבכל שנה ושנה מברכים.


לדברי הרא"ש (תוספות הרא"ש ר"ה דף ח עמוד א), הוחלט שהעולם נברא בניסן, ואעפ"כ אנו קוראים לא' בתשרי "ראש השנה":

"משום דאחד בתשרי הוי ראש השנה לכמה דברים, אע"ג דקי"ל כר' יהושע דבניסן נברא העולם מדמונין לתקופות כר' יהושע, מ"מ קבעינן תשרי ראש השנה לשנים".

את ה"כמה דברים" אנו מוצאים במשנה הראשונה שמסכת ראש השנה פרק א:
"... (באחד באלול) ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי, באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות...".

ואילו על "החלטה" שבריאת העולם היתה בתשרי, ניתן לכאורה להבין מדברי הגמרא במסכת ראש השנה דף כז עמוד א

"אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמאן - כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם".

וכך גם הבינה הריטב"א (ראש השנה דף ז עמוד א ד"ה ת"ר באחד):

"ומסתברא דהלכתא כר"א והיינו דתקינו בצלותא דבי רב זה היום תחלת מעשיך וכדאיתא לקמן (כ"ז א')".

אלא שלדברי התוספות דברי רב שמואל בר יצחק הם רק "הוא אמינא":

''תימה הא קי"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף יב.) לתקופה כר' יהושע וע"כ בא הסברו של ר"ת, שהסבר זה נדחה, ו"ודאי הא דאמרינן ליה לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לא, וכך כתב גם ההגהות אשר"י, ראש השנה פרק ג סימן א הגהה ב: האידנא מצלינן זה היום תחילת מעשיך ואע"ג דקי"ל כר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם לפי שהוא תחילת מעשה דין''.

בהמשך דברי התוספות, מובא הסברו של ר"ת ל"סתירה" בפיוטי הקלירי:

"ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע? אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד".

ר"ת ענה את הסבר שני השלבים-המחשבה והמעשה, רק כששאל על פיוטי הקלירי ולא על מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע, מפני שלדברי המחלוקת שבין רבי אליעזר ורבי יהושע היא בזמן הבריאה ה"אמתית", ולדבריו ההלכה נקבעה כרבי יהושע, שהבריאה היתה בניסן.

ואילו המחזור ויטרי (סימן שלב) הבין שדברי רב שמואל בר יצחק הם למסקנא, שאל:

"קשה. וכי תקון רבנן דלא כהילכתא? דהא קיימ' לן שר' אליעזר שמותי הוא. כדא' בהזהב. שבירכוהו. אי נמי שמתי הוא. מתלמידי שמאי. כדפ' ר"ת. ומוכח ממסכת תרומות ירושלמי ומביצה ירושלמי. דפריך בההיא דר' אליעזר דעומד אדם על המוקצה כו'. ור' אליעזר ולאו שמתי הוא. ויש לומ' לפרש"י שפי' שמותי הוא. שנידוהו. הא דבתשרי נברא".

ההחלטה על בריאת העולם בתשרי, מופיעה גם במחזור ויטרי בסימן שלה, בהסברו את התפילה "היום הרת עולם":

"היום הרת עולם לשון המקרא ורחמה הרת עולם (ירמי' כ' י"ז), הרחם יהיה הריון לעולם אשה שהריונה שוהה בגופה עולמים והיום הזה היה הריונו של עולם, היום הרת הארץ וכל תולדותיה, שהרי בתשרי נברא העולם, כדגרסינן בראש השנה כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך כמאן כר' אליעזר [דאמר בתשרי נברא העולם]".

הסבר דומה לפיוט מופיע בספרים כלבו (סימן סד) ואבודרהם (סדר תפלת ראש השנה ד"ה היום הרת).

ואילו השבלי הלקט (סדר ראש השנה סימן רצ) מביא לפיוט זה הסברים לפי שתי הדעות:

"ועל כל ברכה וברכה שלאחר התקיעות נהגו הקהל לומר פה אחד היום הרת עולם והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולם וכו' ... יש מפרשין אותו על לשון המקרא ורחמה הרת עולם, הרחם שלה יהיה הרת עולם, כלומר אשה שהריונה שוהה בגופה עולמים, והיום הזה היה הריונו של עולם, והיום הרת הארץ כל תולדותיה שהרי בתשרי נברא העולם כדאמרינן התם כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך כרבי אליעזר, ויש מפרשין היום הרת עולם הוא דין ומשפט העולם וראיה שלהם שכל מקום שנאמר במשלי ריב או או מדון או מצה מתרגמינן אותו הרת הא למדת שהוא לשון דין וזה שאומרים ותוציא לאור משפטנו היום קדוש".

בדרשתו לר"ה (בד"ה ואלו השמות) כתב הרמב"ן:

"שכבר הסכימו הכל לדעת ר' אליעזר וקבעו בתפילות זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמו שאמרו בגמרא (ר"ה כ"ז א') כמאן מצלינן וכו'".

וכך כתב גם בפירושו עה"ת (בראשית פרק ח פסוק ה):

"ודע, כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם, כאשר תקנו "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון".


ואילו ר"א בר חייא הנשיא בספר העבור (מהדורת פיליקובסקי עמוד 96) כתב:

"דעת החכמים הסכימה שהעולם נברא בתקופת ניסן...".


חכמיו של זה אינם חכמיו של זה.

ואילו המהרלב"ח (שו"ת סימן קמב בד"ה הקדמה ראשונה), כותב, שאין ראיה להחלטה על זמן הבריאה, אך נראה שסומכים על האומר שבתשרי נברא העולם:

"... והנה בין שני אלה הדעות עוד היום אין לנו ראיה מכרעת כלל לומר הלכתא כמאן והנראה שאנו סומכים היום ע"ד האומר שנברא בתשרי והראיה על זה הוא מה שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה זה היום תחלת מעשיך כלו' על אדם הא' ובפירוש אמרו בפרק ראוהו בית דין כמאן מצלי' האידנא זה היום תחלת מעשיך כמאן כרבי אליעזר. עוד ראיה מדגרסינן בפסיקת' בפרק דרשו יי' בהמצאו והביאה הרב רבינו נסים פרק קמא דר"ה תניא בכ"ה באלול נברא העולם נמצאת אומר בר"ה נברא אדם הא' ראשונה עולה במחשבה ב' נתיעץ במלאכי השרת וכו' נראה מכל זה שהדעת אשר ראוי לסמוך עליו הוא דעת רבי אליעזר ואף על פי שאמרו ז"ל באותה הסוגיא תנו רבנן חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע ... וכבר כת' הרב רבינו נסים ז"ל דאיכא למימר דכי מנינן לתקופה כרבי יהושע לאו משום דס"ל כותיה במאי דאמר דבניסן נברא העולם אלא לפי שבו התחלת צמיחת האילנו' והפירו' שכל זה נמשך אחר מהלך החמה התחילו למנות ממנו עד כאן לשונו ואחרי שזאת הבריתא סובלת פירושים ראוי לנו לפרשה באופן שלא תסתור למה שייסדו לנו אנשי כנסת הגדולה וא"כ נתבאר מה שאמרתי גם דעת הרמב"ן בפ' נח כן הוא",

הסבר של עיבור ולידה מופיע גם בספרות הקבלה, אלא שלא כר"ת שהביאו כדי להסביר את הקלירי, בא ההסבר הקבלי להסביר את המחלוקת בין ר"א ורבי יהושע, או יותר נכון שאין מחלוקת ביניהם.

בספר פרי עץ חיים להאר"י ז"ל בשער השופר - פרק ה כתב: "ומה שאנו אומרים בר"ה היום הרת עולם, ונחלקו רז"ל אם בתשרי נברא העולם אם בניסן, ואיך יחלקו במציאות במחלוקת זה, ואיך יצדק על זה "אלו ואלו דברי אלהים חיים"?. והתירוץ לזה, כי יש עיבור ולידה, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. כי בתשרי היה העיבור, וכן אותיות תשרי, והם אותיות ראשית. ובניסן היתה הלידה, שצריך נסים לצאת מן הבטן בעת לידתה, וכן מורה ניסן ענין נס, ובו היתה הגאולה בנס. וידוע כי כל יציאת מצרים הוזכרה בלשון לידה, ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך. וכן אמר כאן, היום הרת עולם לשון הריון, ולא אמר נברא העולם, כי בתשרי היה הריון".

מתי נברא העולם?

בניסן.

בתשרי.

עלה במחשבה בתשרי ונברא בניסן.

***

בןאישאחד:

נישטאיך,

התיאות להיות לי לעזר באשכולותי בקבלה, בהבהרת המושגים "עיבור ולידה"?

ולגופו של ענין, כבר העיר הג"ן (גם בנושא ספציפי זה) שאין ויכוח על מה שהיה באמת, כיון שאפחד לא היה שם. כל אחד אמר את מה שהיה נראה לו כמתאים לפי השגתו (=שורש נשמתו).

***

אור חושך:

נישטאיך,תודה רבה על הדברים!

סתם הערות:

הרשב"ם בפירושו עה"ת נראה שלא הכריע,ואילו האבן עזרא(ויקרא כט ה)נשען על נוסח התפילה שתקנו רבותינו,להכריע כי העולם נברא בתשרי.כדעת הרמב"ן.וכן הרד"ק במלכים א (ח ,ב) ובספר המנהגים (טירנא בהקדמה) כתב שבניסן נברא העולם,אך בהלכות ראש השנה(אות קיא) כתב שבתשרי נברא.

.מעניין שהרי"ף רק ציטט הפלוגתא ולא הכריע.אך השמיט מימרא דכמאן מצלינן האידנא.או מפני שסבור דמימלא אין הלכה כרבי אליעזר דשמותי הוא והלכה דנברא בניסן,או מפני דאין נפקא מינה למעשה ואין צורך להוכיח מהתפילה אף שכן האמת,או מפני דס"ל כרבי יוסי שבכל יום אדם נידון,ולפי הירושלמי מסיים בה "ועל המדינות בו יאמר וכו'"שזה דלא כרבי יוסי,וממילא לית הלכתא כרב שמואל,וכמו שכתב הראבי"ה (ראש השנה תקכט).לכן השמיט הך מימרא.או לא הכריע.(תלוי בסיבות דלעיל)ואין נפק"מ אי התפילה אתיא דלא כהלכתא.

לגבי פע"ח-כבר כתב האבודרהם(ראש השנה) כי ההריון יאמר גם על עת הלידה כמו שכתוב "הורה גבר" (אך נראה כי יד הדוחה לומר שאין הכרח מהפסוק הזה).מכל מקום דומני שלמקובלים שיטה אחרת מכל זה,ודברי פע"ח אינם אלא בכללות רבה.