|
|
| נשלח ב-25/3/2008 23:30 |
|
| |
אבר מן החי?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 12:19 |
|
| |
[לינקי,
הדגמה חיה של "המתודה היא המסר" (עבודת עריכה מדהימה - שילוב בין שונים באופן שפשוט "מזמין" לימוד כלשהו...). ]
תוקן על ידי אמשלום ב- 04/09/2008 12:19:33
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 15:10 |
|
| |
על פי קבלה מאוד מובנת הסביה שעדיף לאכול נבלה וטריפה במצב סכנה , ולא בשר אדם.
על פי קבלה הסיבה שאדם אוכל בשר הוא כדי לתקן את נפש החי להעלותו לנפש מדבר , ולכן חיות טמאות אי אפשר לעלות , אבל כשהתורה התירה בפיקוח נפש , הרי שאפשר להעלות גם בעל חי אסור לדרגת אדם , אבל בשר אדם אין שום סיבה לאכול , כי אין לאיפה לעלות.
ולכן זה מתאים לכותרת האשכול "נשמת ההלכה"
הפינימיות היא נשמת ההלכה , ןעל פי פנימיות מובן מאוד למה עדיף בעל חי אסור מבזשר אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 16:52 |
|
| |
דורש זה ביהרג ואל יעבור? ומדוע לא נאמר על זה איסור מפורש בתורה?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/09/2008 17:34:25
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/09/2008 17:39:15
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 01:13 |
|
| |
דורש,
זכור לי שכתבתי כבר בעבר על עניין אכילת בשר אדם כאן בפורום והבאתי מקרה כדי להמחיש את רמת איסור אכילת בשר אדם.
מה הדין כהן שנכלא בתא נעול ועימו בתא ישנה גופה, בכל רגע ורגע הוא נטמא למת (וכמובן אין לו שם אפשרות להתרחק מהמת) מה הוא יעשה?
תשובה: יאכל את הגופה מכיוון שאיסור של כהן להיטמא למת הוא דאורייתא כל רגע ורגע, אך אכילת בשר אדם אינה אסורה.
לא נראה לי שהקבלה סותרת את התורה, ואין לי ספק שאיסור דאורייתא חמור יותר מתיקונים לא נהירים (היפלא מה' דבר? האם אתה באמת סבור שהבשר הגשמי משמעותי בעולמות העליונים? ומה עם תרומת איברים?).
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 05/09/2008 1:12:32
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 08:05 |
|
| |
זוהר מסתבר שהכהן לא יצליח לאכול את כל הגופה. האם יש ענין למעט ממנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 08:24 |
|
| |
זוהר
כבר כתבתי באשכול אחר, כי כשם שלא יעלה על הדעת לעשות במקום בית מדרש שנהרס - מה שעשה יהוא בבית הבעל (למרות שאין איסור כזה), וזאת מכיוון שלא יתכן שמעשה בזיון למקום שמייצג את התורה יותר ע"י התורה עצמה, כך לא ייתכן שע"י תורת אלוקים יותר לעשות מעשה בזיון באדם שהוא מייצג את אלוקים בעולם - "צלם אלוקים". (וכמ"ש על הפסוק "קללת אלוקים תלוי" ואולי יש פה גם את האיסור של בל תלין?)
האם בשביל איסור קטן יחסית של היטמאות כהן למת, נתיר מעשה בזיון בצלם אלוקים?( ואולי בכל זאת זה יכלל גם ב"לא תעשון כן" [אע"פ שאין זה פשט הפסוק] )
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 08:45 |
|
| |
[מיכה,
ההכרעה מה חשוב ממה (שמירה על צלם א-להים או טומאת מת לכהן) היא בחירה פרשנית שמבוססת על אידיאולוגיה. ייתכנו גם בחירות אחרות (באופן אישי אני מסכימה לבחירתך זו, אבל ברור לי שחלק מן הבחירות שלי, למשל, המבוססות על אידיאולוגיה דומה, אינן מקובלות עליך...).]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 09:07 |
|
| |
מה אומר ומה אדבר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 09:32 |
|
| |
האם תוכלי לתת דוגמא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 09:49 |
|
| |
[מיכה,
טענתי היא עקרונית - החילוק בין "נשמת ההלכה" ל"טקסט ההלכה" הוא שרירותי, במובן זה שהוא תלוי אידיאולוגיה ואינטואיציות סובייקטיביות ואלה משתנות מאדם לאדם (ומתקופה לתקופה). לדעתך, טומאת מת לכהן היא "איסור קטן יחסית" לעומת שמירה על צלם א-להים, שהוא מיסודות התורה (נניח). אחרים יאמרו שטומאת מת לכהן היא מיסודות התורה (כי היא מבטאת את "רוח ההלכה" במובנים שונים) ולכן דוקא עליה אין לעבור בשום אופן. מישהו יניח כי שמירת שבת היא מיסודות התורה ובה באה לידי ביטוי "נשמת ההלכה" והתורה בכלל, וכשהיא מתנגשת בציווי אחר (כיבוד הורים, למשל) ברור שידה על העליונה. מישהו אחר יטען שכיבוד הורים (בשל השוואתו לכיבוד/יראת א-להים, למשל) הוא הוא יסוד התורה ולכן מותר לעבור אפילו על מצוות השבת כדי לקיימו. וכן הלאה.
לא תמיד קל להבין ולקבוע באופן חד-משמעי מהו "טקסט ההלכה", קו"ח לגבי "נשמת ההלכה"...]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 10:51 |
|
| |
There is an excellent book on the subject of this cluster (eshkol).
In the beginning of the nineties, Philip K. Howard, a prominent New York City lawyer active in community affairs set out on a mission. The mission was to discover why everyone he represented, from rich clients to members of low-income neighborhood groups, was bitter about government. This resulted in his book: "The Death of Common Sense". Many stories in the book demonstrate how laws which tell us what to do and how, expand like floodwaters, drowning the very values they are intended to protect.
|
|
|
|
|