|
|
| נשלח ב-8/12/2008 12:30 |
|
| |
הכל מותר- חוץ ממה שהתורה אסרה,במפורש.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2008 13:28 |
|
| |
תודה. כמה פשוט. נשאר רק להגדיר מה נכנס לגדר "תורה".... הגדרה רחבה או הגדרה מצמצמת.... וגם שההגדרה שלך תהיה מקובלת על כלל ישראל..... :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2008 13:30 |
|
| |
תודה. כמה פשוט. נשאר רק להגדיר מה נכנס לגדר "תורה".... הגדרה רחבה או הגדרה מצמצמת.... וגם שההגדרה שלך תהיה מקובלת על כלל ישראל..... :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2008 13:40 |
|
| |
את מכירה הגדרה המקובלת על כלל ישראל?
אם כן, מאד אשמח לשמוע, מה מקובל על כלל ישראל!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2008 13:51 |
|
| |
שקודם נחליט מי נכלל בכלל ישראל.....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 18:40 |
|
| |
"המת אסור בהנייה כולו.. וכן ארונו וכל תכריכיו אסורין בהנייה". רמב"ם הלכות אבל פ"ד הכ"א, מקורו ע"ז כט: אתיא שם שם מעגלה ערופה, והתם.. כקדשים. מצד זה מת הוא איסור חמור הרבה יותר מחזיר. (מצד אחר אין בו מלקות כנראה, עיין משנה למלך) אבל נשתכח כאן דין מת מצוה, נזיר מז. אפילו כה"ג ונזיר שאין מיטמאין לקרוביהם מיטמאין למת מצוה. שמא תאמר משום שעשה דוחה אפילו שני לאוין- נזיר מח. הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת (ר"ל משבעת קרובים) .. לא יטמא, יכול לא יטמא למת מצוה ת"ל לאחותו, לאחותו הוא דאינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא. אף עשה דמילה, שיש בו כרת, ודוחה את השבת, נדחה מפני קבורה שהיא עשה לבד. ללמדך שגדול כבוד הבריות...(דבר זה ראיתי בגמ' במקום אחר ושכחתי, מפורש דמת מצוה משום כבוד הבריות). ואם תאמר גזירת הכתוב הוא - לא נאמרו אלא מיעוטים, וחכמים פירשו מדעתם על מת מצוה. זה גוף ההלכה של חז"ל, ונשמה איני יודע. ולעניין שאילתא דאישתאילת, היכא שאין הכהן יכול לקיים המצוה ולקבור אי עדיף לאכלו שלא יעבור על איסורין, אי טעמא משום הקל הקל יש לומר דהכא דליכא עשה דקבורה שאני ממת מצוה ולאו קודם ללאו הבא מכלל עשה ויאכלנו. (הא גופא מספקא לי, אי לאו דוחה לאו הבא מחמת עשה) ווהשתא דטעמא משום כבוד הבריות לא, אלא אם כן תאמר שכבודו הוא שייאכל ואין כבודו שיטמא, ואין לזה ראייה.. (הא גופא, כבוד הבריות במקום לאו דטומאת כהן, נידון בהלכה לגבי כהן הישן ערום באוהל המת). (וא"ת המוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק - הרי ליטמא למת מצוה מותר, ועל כרחך מדרגות יש בביזיון). וצריך לשאול נובהרדוקערס מה טעמא לא אמרו הראשונים שכבוד הכהן הוא לרוץ בשוק ערום כדי לא לעבור על לאו, וצ"ע... אגב, צער בעלי חיים דאורייתא לא נאמר בפירוש אלא לגבי פריקה , (וי"א אף שילוח הקן... ואכמ"ל) ומיניה ילפינן לכל דבר. (למי שיקשה, אשכחת מת ישראל, מת גוי מנא לן שאסור?)
תלמיד חכמים ז"ל. (שטחי, חוששני)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2010 03:29 |
|
| |
השלמה: מצאתי מה ששכחתי, והוא בברכות דף כ ריש ע"א ברש"י, "אבל מיטמא הוא למת מצוה והוא כבוד הבריות ודוחה דבר תורה", והוא מוכח מסוגיא דשמעתא שם. (הגמ' שם יט: משוה כבוד מלכי גויים לעניין זה, משמע שגם גויים בכלל כבוד הבריות, ויש לחלק). ולכאורה כשנמנע מאכילת בשר אדם ועל ידי כך צריך לאכול דבר אחר הוא שב ואל תעשה.וכל מאכילין אותו הקל הקל תחילה הוא דרבנן, וודאי שכבוד הבריות דוחה אותו.(נבילה וחילול שבת אינם שניהם איסורי אכילה, ולכן דנו בהם הראשונים). ולטעמיך, היאך חולה אוכל ביום כיפור, הרי יכול לאכול אוכלין שאינן ראויין לאכילה שפטור עליהן, ואין כאן איסור תורה, ואם תאמר שנפשו קצה וכו', בריא שלא היה לו מה לאכול יתחייב לאכלם, שהרי אינו חולה שנחוש שתיטרף דעתו, וודאי שהפוסקים יאמרו לך גם היום שבמקום סכנה הותרו מאכלי איסור ואינו צריך לאכול דבר שאינו מאכל.
לגוף הויכוח לעניין רוח ההלכה -מעבר למה שכתב mdabraham במקום אחר, שכמעט תמיד אין פסיקת הלכה בלי קביעה על טעמא דקרא, (ר"ל שאי אפשר להבין את דבריו של אחר אם אינם מותאמים לעולם המחשבות של הקולט, יסלחו לי יודעי הפילוסופיה על אי הדיוק) יש גמרא מפורשת ביבמות עט. אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן מוטב שתיעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא. ... א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק מוטב שתיעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא. והרמב"ם בהלכות ממרים פ"ב ה"ד כתב "וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה או לעבור על מצות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהיכשל בדברים אחרים עושין לפי מה שהשעה צריכה". ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים. (ואם תאמר שהוא מנוגד לכלל הידוע בשם הגרי"ז "אנחנו לא בעלי בתים על התורה" - כבר כתב ר' ישראל אהרן (דמתקרי הרמן ווק) את הספר "המרד על הקיין" עיי"ש ותדע את התשובה לשאלה זו ולהרבה שאלות אחרות על הנהגת הדור הזה. בקיצור "יש ארבע דרכים לעשות כל דבר. באופן הנכון, באופן הלא נכון, כמו שכולם עושים וכמו שכתוב בספר. אני עושה כמו שכתוב בספר", כרגיל צריך לקרוא את הספר עצמו כדי להבין).
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2010 10:47 |
|
| |
תענית ה. א"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (מלכים ב ח) כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך שבע שנים מאי אכול א"ל הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים שניה אכלו מה שבשדות שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה חמישית בשר שקצים ורמשים ששית בשר בניהם ובנותיהם שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר (ישעיהו ט) איש בשר זרועו יאכלו מן הסתם בשר מתים. נראה שנקט הקל הקל תחילה ואף שבשר אדם איסור עשה או דרבנן (?) נדחה לאחר שקצים ורמשים שהם כמה לאוים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2010 09:21 |
|
| |
תלמ"ט,
מכאן שעל מה שכתב ירוחם למעלה: "הכל מותר - חוץ ממה שהתורה אסרה, במפורש." יש להוסיף במה דברים אמורים במה שאינו פשוט מצד "דרך ארץ" [כלומר שכל מתורבת] שלגביו אמרו חז"ל: "למה לי קרא סברא הוא" [וכמבואר בהקדמת רבינו ניסים לש"ס], אבל הפשוט מתוך כך שאסור פשיטא שאסור וכמ"ש ר"ח ויטל שלמה לא ציותה תורה על המידות כי התורה מדברת למי שהוא כבר בגדר אנוש "מענטש" בלע"ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2010 11:21 |
|
| |
ווטו עד היום הבנתי שסברא מחייבת כאשר אינה בניגוד לדין. כאן זה גרם לאכילת שקצים לפני בשר אדם. גם כאן סברא תועיל? זה חידוש
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2010 12:23 |
|
| |
תלמיד שאינו טועה,
נגעת באושיות "עצור! כאן חושבים"!
המשנה בסוף מכות אומרת שבהצלה איש קודם לאשה וכהן ללוי, האם מדובר באשתך מול השכן? והאם מדובר גם כשאחיך או אהובך ישראל או רק כשמצד הנתונים הסברתיים הכל שקול? המשנה בכתובות אומרת הכל מעלים לירושלים, האם הפירוש שכל עם ישראל יש לו להתאמץ לגור בעיר העתיקה או שצריך להכניס את ערכה של מגורי ירושלים למכלול השקלולים. ועוד רבות כהנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2010 14:14 |
|
| |
- הבאתי הוכחה מהגמ' (תוכל לומר שזה אינו בגדר מוסר, כי אינו מזיק לאחרים באכילת גוויה וזה רק גועל ולא בלתי מוסרי)
- לדבריך כאשר יש התנגשות ההלכה כפופה למוסר, כך חשב שאול בנחל...קטנים מה חטאו וכו' ובוודאי אם ההלכה אמרה כוונתה רק לגדולים שחטאו. בקשר להלכה כל תפיסתי מושתת על "פורמליזם" שלה והיא אינה מתכופפת מול מוסר.
- עניין הקדימויות בהצלה אינו קשור בהכרח, שם בהחלט יתכן שהמשנה מדברת בשוין.
- לא עיינתי, אך הכל מעלין הינו דין גמור? מסופקני. רבים וטובים עברו ועוברים עליו.
- ואם תתחיל לעבוד עם המוסר כנגד ההלכה - האם יש למוסר קוד מוחלט?
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 21/06/2010 14:17:44
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 12:00 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2014 14:59 |
|
| |
לא עברתי על בתרי האשכול, ואולי כבר קדמוני. הרב קוק, חזון הצמחונות והשלום.
בבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים: ( דברים יב) "ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר". יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע"ח, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם, שע"כ לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה, שזהו כמפורש, שבבא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בע"ח, מפני הגעל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאוה כלל נפשך לאכול בשר ולא תאכל, שהרי "דברי תורה נדרשים מכלל לאו הן ומכלל הן לאו" (ספרי ורש"י דברים יא). וחז"ל העירו שאכילת בשר הותרה בהיתר של קושי, ואמרו: "עם הארץ אסור לאכול בשר" (פסחים מט) "זאת תורת הבהמה והעוף" ( דברים יא) "כל העוסק בתורה, מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה, אסור לאכול בשר בהמה ועוף".
|
|
|
|
|