|
|
| נשלח ב-4/7/2003 02:08 |
|
| |
זה גלגולו של בעל עגלה, אלה מה?
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 7/4/2003 2:16:09 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 10:51 |
|
| |
מוישהלה,
אכן כבשה צהובה בין שבעים זאבים כחולים, עשויה לאפיין אותי ... אולי ..
ההבדל הוא שבמקור הם בוכים ואני צוחק...
(אגב, צהוב כחול זה איננו הצבע של איזה קבוצה של מטורפים המרדפים אחרי הכדור ?)
לעצם העניין: אתה טועה הן ככלל והן בזיהוי המגמה העכשווית.
הסטורית, אין אף פעם מגמה חד כיוונית, תמיד המגמות החברתיות זזות כמטוטלת, כאשר בדרך כלל התנודה לצד קיצוני היא תגובה לתנודה קיצונית הפוכה.
(ולכן, לשיטתך עליך לייחל להקצנה !)
במקרה הנוכחי, המגמה ההפוכה כבר בעיצומה.
תוקן על ידי - בעל_עגלה - 7/4/2003 10:54:04 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 12:26 |
|
| |
שלום
אני לא הייתי בפורום הזה אף פעם ומישהו שלח לי לינק את המאמר הזה ומאוד מעניין המאמר והפורום הזה בכלל.
ולעצם העניין, זה באמת כתוב באופן שאין כמותו בכלל וגם עמוק ומעורר לחשוב.
אבל האם צריך לקחת דוגמא ממישהו שנהיה מומר? והאם אפשר בכלל להשוות מישהו שהיום נהיה חילוני למי שהשתמד רח"ל??
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 15:54 |
|
| |
סתם שאלה
מה דינו של מומר לעבודת אלילים?
כמדומה שישנה שכחה לפני כסא כבודכם.
ועד שאתם ממליצים זכות על המשומדים בואו ונחפש זכויות בזרע ישורון צאן קדשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 17:19 |
|
| |
מוטי
כנראה אינך תופס את כל הענין, אין כאן שום לימוד זכות על היינו, יש כאן רק האשמה על היהדות החרדית, אשר לא יצרו כזו מין דת חדשה, שתתאים גם להיינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 17:25 |
|
| |
הלבן,
לא "אשר לא יצרו כזו מין דת חדשה" אלא על שלא הבהירו אותה ואת הבדליה משאר הדתות כראוי!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 18:17 |
|
| |
ווטו
מובן שזהו יסוד חילוקי הדעות שבינינו, אם המסגרת החרדית הקיימת היא היא מה שגובש לפי כללי ההלכה והמנהג, או שיש בה הרבה הוספות לא רצויים, והיה ראוי לבטלם.
[מובן גם, שכל מה שקשור למנהגי ההמון שבאים מתוך בערות, בזה אין מחלוקת בינינו].
גם מובן, שלא זהו האשכול לברר את כל נושאי חילוקי הדעות שבינינו, שהרי זה נכלל בהרבה אשכולות הקשורים לנושאים בקבלה, אשכולות הקשורים לנושא ה"הסתגרות", אשכולות הקשורים לנושאי הסתירה שבין ההלכה למציאות ולמדע, ועוד כמה סוגי אשכולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 18:19 |
|
| |
מוישל'ה בא לנוח מעט אחרי עמל היום ותראו איזה התנפלות. איפה, איפה הרחמנות היהודית. נו, מילא:
בע"ע
הלוואי והלוואי.
(האם אתה חלק מהמהפכה?)
**********
דוד (ברוך הבא\הלבן (ברוך הנמצא)\מוטי (?)
הנה אגלה סוד מכבשונו של כותב: למאמר הזה כתבתי נוסח א' ובנוסח זה כתוב כדלהלן ואני מצטט:
"...כידוע היינה השתמד ומה מעניין אותנו משומדים? , מצד שני צריך להבין גם צעד רב משמעות שכזה אבל מצד שלישי בכל הנוגע למשומדים אין צד שני..."
עד כאן דברי מוישל'ה מהדורא קמא. אך מוישל'ה הגיה את הדברים ומחק לגמרי מדוע?
משום שלאחר הבדיקה שמוישל'ה הק' עשה בשבילכם , התבררה העובדה הבאה:
בגרמניה באותה התקופה ובאותה העת הייתה ההמרה תופעה המונית של ממש וזאת משום שלצעד ההמרה לא הייתה כל משמעות דתית אלא משמעות חברתית בלבד. ודאי לא בעיני המומרים עצמם שרובם היו אתיאיסטים גמורים (והרי ברור שלא היינה ולא מרבית שאר המומרים היו בעלי אמונה נוצרית) אך גם לא בעיני החברה הגרמנית כולה.
נצרות\יהדות לא הייתה שאלה דתית אלא עניין חברתי גרידא וצעד ההמרה היווה בעיקר הצהרה ברורה על ניתוק מהיהדות ולא על קבלת האמונה הנוצרית. (רק שוו בנפשכם: האם למשל, המומר ד'זישראלי שלעג לנצרות כל ימיו, שווה לקרדינל צרפת באמונתם בנצרות? האם שניהם דורשים דיון על מקורות רעיוניים לצעדם, בשווה ?) לא שהתנצרות מסוג זה חמורה פחות אך היא מחייבת שאלות שונות לגמרי ונקודת מוצא אחרת.
היינה קרוב ליום המרתו הכריז שאינו מאמין באף אחד מעיקרי הנצרות כי "יהודי לעולם לא יאמין באלוהותו של יהודי אחר..."
לכן ההבדל בין המרת דת דאז להתחלנות דהיום, אינו כה גדול. שניהם משמעותם: ניתוק מהיהדות וגם מכל אמונה דתית אחרת. כשאתה דן על היינה ודומיו אין טעם לדון על השאלה למה הוא התנצר, למה האמין בנצרות כי הרי לא האמין בה. השאלה היא רק למה עזב את היהדות. וזו השאלה הנכונה גם לו וגם לרבים אחרים. גם אז וגם היום.
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 06/07/2003 18:21:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 23:12 |
|
| |
למי שסבור כי לא הבנתי
הרי דעתי "יאבדו מליון גאוני עולם בהשמדם ואל תזוז היהדות כמלוא נימה"
אני חושב שזה די ברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2003 15:31 |
|
| |
מוטי נאה אמרת:
על זה בדיוק רציתי לשאול אותך:
כמדומני ופגשתי אותך בעבר ושאלתי אותך: מדוע על הכל אנשים נשים וטף מנער ועד זקן אחד חרש אחד שוטה ואחד קטן כולם לשבת בישיבה ולהתפרנס מן הצדקה. והרי דברים מפורשים הם בתורה בכתובים בנביאים במשנה בגמרא ובהלכה שאין להתפרנס מכיס של צדקה ואינו אלא דרך ליחידים וכולי. וכה ענית לי: "עת לעשות לה' הפרו תורתך ולאחר השואה האיומה בה התחסלה היהדות שומא עלינו להרבות בישיבה ככל האפשר" עוד שאלתי אותך על מנהגים שונים ומשונים שלא שיערו אבותינו שאינן לפי מסורת כל עדה ועדה וכה ענית לי: "אכן הצדק עימך שלא כל אחד נוהג כמסורת אבותיו אבל יש להקפיד על כל תג כדי להתחיל לערער את המקובל בציבור החרדי.
ועוד שאלתיך מדוע נוהגים היום ללמוד בעיקר בדרך הישיבות והגר"ח שהיא דרך חדשה שלא הייתה בזמן האחרונים ונתחדשה רק מהגר"ח והילך, ועוד שאלתיך על דרך החסידות שנתחדשה ע"י הבעש"ט ועל כולם אמרת שאכן אכן, אך היות והוכח שהדבר רק מקרב ומחזק את היהדות הרי שראוי גם ראוי להחזיק בדרכים אלו. ועוד שאלתי אותך מדוע אין החדרים כיום נוקטים בדרך הרצועה והמקל (או האבן מתחת לסנטר ) שהיה נקוט מזמן אבותינו וענית שהיום זה דור אחר וצריך לחנך לפי הדור דהיום. ועוד כהנה וכהנה.
ועל כך אני תמה: אם אכן כדברי הגרי"ז אנחנו לא 'בעלי בית על היהדות' ואין יכולים לשנות בה כמלוא נימא אף לא לצרכי הדור כיצד רח"ל שינוי כה הרבה מאז ועד היום?
אבל מה, אולי אתה זה מוטי אחר. ואיתך הסליחה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2003 15:34 |
|
| |
מוישה
כה לחי 
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 10:00 |
|
| |
מוישה
באשר לשאלה ששאלתי על השמד של היינה טוב שהבהרת שהיינה לא האמין בנצרות אבל ביחס למה שכתבת למוטי הרי תמיד היו לומדי תורה והעניין שמותר לקחת צדקה כבר כתוב בש"ך כידוע. באשר לדרך הלימוד הרי זה כבר הדרך מהגאון מוילנא כידוע, והחסידות אינה דרך חדשה אלא כבר קודם לכן היו חסידים כמו רבי יהודה החסיד ואפילו בגמרא מוזכר שהיו חסידים הראשונים. ובעניין דרך החינוך הרי ודאי שאי אפשר להכות לילדם סתם ואילו מעט כדי לישר ולחנך גם היום מותר להלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 10:30 |
|
| |
דוד חיים
אם אסכם את הדיון שהחל להתפתח בינך לבין מוישה גרויס, אז נקודת המחלוקת היא אם יש שינויים בהלכה.
שינוי לענין זה יאופיין כתשובה לשאלה כיצד לנהוג, כאשר בתקופה מסויימת בהיסטוריה התשובה היתה: אסור ובתקופה אחרת התשובה: מותר.
מניתם כמה דוגמאות לשינויים: ענישת ילדים, תופעת החסידות, צורת לימוד בישיבות, התר לקיחת כספים.
שתיים מבין אלו ודאי השתנו.
א. אין שום דמיון בין החסידות של הגמרא לחסידות של החסידים של ימינו. ומסתברא יכול להעיד על כך ולפרט. (בעצם, אני מקווה שלא אכפת לו שהחתמתי אותו על השטר הזה...)
ב. לקיחת כספים לצורך לימוד נאסרה בתוקף בימי חז"ל, והותרה בדורות האחרונים, מטעם של "צורך שעה".
אבל יש עוד דוגמאות לאלפים, (ואיני סבור שזו לשון גוזמה), של שינויים בהלכות. אלא שרובם ככולם אינם שינויים במובן זה שהם תופעה חדשה, אלא שהם אך ורק יישום של עקרונות הלכתיים, הקובעים לנו מתי דבר מסויים נוהג ומתי לא.
דוגמא פעוטה: רב נחמן חידש לנו שבועת הסת, למי שנתבע לשלם ממון ואין שם אפילו עד אחד לחייבו שבועה מהתורה. יש כאן שינוי, מבחינה זו שלפניו לא היה דבר כזה בהיסטוריה. אין כאן שינוי, לפי שרב נחמן רק יישם את עקרונות ההלכה שניתנו למשה מסיני.
נושא זה נידון בארוכה בכמה אשכולות על "התפתחות ההלכה". בתחילה נזהרנו לשים את המילה "התפתחות" במרכאות כדי שיהיה ברור שאין כאן שינוי אלא התפתחות על פי כללי יסוד. אחר כך, כשהתרגלנו, כבר לא הקפדנו על כך, שכן הקוראים ידעו את הכוונה.
אם יש מקום לביקורת של מוישה גרויס, הרי זה על כך שחלו שינויים בהנהגותינו, שאין להם מקור בהלכה, ושהם מנוגדים להלכה ולרוחה.
בדבר זה יש מחלוקת גדולה גם בפורום, בין אלו שסיינפלד כינה מסורתניים (כמו מסתברא) לבין אלו שדוגלים בביקורת מתוך לימוד, כפי שעשו חז"ל, וכפי שרבנו תם לא היסס לחלוק על סבו רש"י ולתבוע צורה אחרת לסידור פרשיות התפילין. יש לשים לב שגם בעלי גישה זו, שאני נמנה עמהם, אינם סבורים שיש לבקר את התורה וההלכה מבחוץ, אלא לבחון אותה מבפנים, בדרך לימוד ובירור, וההכרעה מה לקרב ומה לרחק צריכה להיות מופקדת בידי תלמידי חכמים מוסמכים (מבחינה זו, כולנו מסורתניים).
טענתו של מוישה גרויס המשתקפת דרך סיפורו של היינה-היינמן היא שאת התרבות היהודית של תקופת היינה איפיינה אטימות רבה מדי, וזה גרם לא רק לפרישתו של היינה מעולם היהדות, לפחות חיצונית, אלא גם לתופעות דומות ברמות שונות, שהולכות ונמשכות עד זמננו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 13:24 |
|
| |
התפתחות ההלכה היא ענין עקרוני שאין חולק עליו.
כל ההתפתחות הזאת יש לה את גדרותיה בהלכה:
גזירות (אין גוזרין גזרה לגזרה)
תקנות (נתפשטו ברוב תפוצות ישראל)
הוראת שעה
מנהגים (ולא מה שנהגו עמי הארץ והוא נגד ההלכה)
גם במנהגי עמי הארץ, יש מקומות שמותר להתיר בפניהם ויש מקומות שאסור.
ויש להאריך בכל האמור לעיל, שכל מה שהונהג לפי כללי ההלכה הרי הם מחייבים אותנו.
ואולי בהזדמנות יתן ה' ונוכל לעבור על כל מה שנכתב באשכול התפתחות ההלכה, ולסכם את הנושא מבחינה הלכתית.
אמנם מכאן ועד לקביעה: שאם הוא "מתקנים" את התורה שלנו, בצורה אחרת, גם היינה היה מוצא בה מקום; - ארוכה הדרך.
ובזה אנו דנים באשכול שלפנינו.
|
|
|
|
|