להלבן
כאשר בדקתי את דברי אליך, התברר לי, שניתן להבין מהם, שלדעתי, דברי התוס' עד לדיון בנוסח פיוטי הקלירי, היו דיונים בנושאים הלכתיים, ובזה היו דעותינו חלוקות, שאני טענתי שאין דברי ר"ת מתייחסים אליהם, ואילו אתה טענת שדברי ר"ת מתייחסים גם אליהם, ועל טיעון זה בנית את העיקר הגדול שבדבריך.
ואם אכן היו כאלה דברי, אני מודיע בזה שטעות היתה בידי, מאחר ואין לדברי ר"ת דבר וחצי דבר לקביעת הלכה עפ"י העולמות העליונים, ואף אם אסכים לדבריך, שתירוצו של הר"ת הוא גם על שאלותיו הראשונות, אין בדברי ר"ת או בשאר דברי התוס', כל התייחסות לדברים הלכתיים,ולא רק דברי התוספות ודברי ר"ת אינם הלכתיים, אלא גם דברי הגמ' שעליה שאלת התוספות, גם הם אינם "הלכתיים".
שאלת רב שמואל בר יצחק, אינה בתוכן מחלוקת ר"א ור"י, ואף ייתכן שקביעת "לתקופה כר"י", לא היתה ידועה למתקן התפילה, (ראה ריטב"א שדבריו יובאו להלן), ולכן לא שאל "היכי מצלינן", אלא שאל "כמאן מצלינן", ובכל דבריו, אף בסופן כאשר הוא שואל "דאי כר"א" אינו מתייחס לקביעת "ר"י כתקופה", וברור ששאלת "כמאן מצלינן האידנא זה היום תחילת מעשיך", ("לדעת) מי, אנו אומרים כיום בתפילת ראש השנה,"זה היום תחילת מעשיך"), היא שאלה להסבר בנוסח תפילה מקומי, למתקן לא ידוע, ואילו היו מייחסים בגמרא, לתפילה זו חשיבות דין "הלכה" פסוקה, היה להגמרא להקשות כקושיית התוס', ולא לשאול על השוה בין היובל לר"ה, וכעין שכתב הריטב"א (דף כ"ז ע"א, בד"ה אלא מנהגא), וראה סוף דבריו שם.
ואף אם לא תסכים עם דברי, שתירוצו של ר"ת "אלו ואלו", מתייחס רק לדברי הקלירי, שלדברי חרוקח (ראש סימן ר) מקורו בפסיקתא דרב כהנא פסקא כג, ואף אם תסביר שדברי ר"ת הם על כל דברי התוס', וכפי שרצית אתה לומר, הרי אינם אלא על נוסח תפילה.
ואם תאמר שהוא מתייחס לעצם המחלוקת בין ר"א ור"י, אשאל, אם כן היה על בעלי התוספות להביא את דברי ר"ת, כאשר הובאה מחלוקתם לראשונה, בדף י: ולא כאן.
ברור אצלי, שהסברו של ר"ת, "עלה במחשבה" אינו הסבר שניתן לייחס לו חשיבות הלכתית, והוא כפי שהוא במקומות האחרים, שבהם מצינו "עליה במחשבה", והסברו של ר"ת דומה לזה של של הר"ן על דברי הגמרא (נדרים לט ע"ב), "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, כלומר שעלו במחשבה להבראות", שעליהם כתב במהר"ם חלאוה (פסחים דף נד ע"ב) "שאיו לפרש כן, ואין לנו עסק בנסתרות".
בעוד שבגמרא משמע שר"א ור"י חלוקים בדעותיהם, אין ספק שחיבור שתי הדעות בבריאת העולם, וההסבר ששניהם צודקים, הוא "קבלי" מובהק, בספרות הקבלית מצאנו מצאנו מקומות רבים בהם ניסו להסביר שאינם חלוקים, לדוגמא בשער הכוונות (דרושי ראש השנה דרוש א), הוא כותב על מחלוקת ר"א ור"י, "וקשה שנראה כחולקיו במציאות ח"ו וח"ו דברי אחד מהם אינו אמת וזה תינא גדולה, אבל האמת הוא כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שזה מדבר בדרוש א' וזה מדבר בדרוש א', את ההסבר הקבלי לא בדיוק הבנתי כי אין לי עסק בנסתרות.
אסיים בדברי אדמו"ר (אגרות קודש, חלק יד עמ' שסא):
"בעניני בריאת העולם, ובמאמרי רז"ל הקשורים, וכאותן הנזכרים לעיל, כשהיה העולם מים במים, אשר רובם מבואר בעיקר בספרי קבלה, ישנם כמה טועים לאמר שהרשות לכל אחד ואחד לפרש הענינים ככל העולה על רוחו, כיון שאין הדבר נוגע להלכה למעשה בדיני שו"ע.
ואף שנכון הדבר בהנוגע לענינים שאין בהם אלא פירוש פסוק, ומרז"ל או דרוש בהם, שאם רק הפירוש והדרש חדור יר"ש ופשיטא שאינו מנגד לאמונתנו, ידרש הדרש, ואין משיבין על הדרוש.
לא כן הוא בענינים שבמציאות, אפילו מציאות שבעבר שלכאורה אין בזה נפק"מ לדין, שהרי בודאי היתה באופן מסויים ולא באופן אחר, ובמקום ספק ומחלוקת, גם בזה כללים ישנם, המבררים הספק וההלכה כמי'',
ואשאלך שאלת תם, מי נתן לך את הרשות ?
לאשר כתבת:
"וכעת מצפה אני לשמוע חוות דעת החברים, אם אמנם ברור הדבר, שדעת הרמב"ם היא, שגם כאשר יש הוכחות ברורות שההלכה אינה תואמת את המציאות הידועה לנו עפ"י המדע, מכל מקום אין ההלכה משתנית בעבור זה כי הוא זה".
לא די לחשוב שישנם בדברי הרמב"ם דברים סותרים או בלתי מובנים, כדי להוכיח שכוונתו ל"עולמות עליונים", וכמסקנתך מדברי הרמב"ם שבהלכות קידוש החורש, (אודה על האמת לא הבנתי את דבריך, אך ברצוני לציין למאמרו של דרור פיקסלר, "אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"ם, תחומין יט מעמ' 339) ומעניין שדוקא בהקשור למדע התכונה כתב הרמב"ם במו"נ (סוף חלק ג, פי"ד) "לא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלמודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהן ע"י קבלה מן הנביאים, אבל מאשר הם חכמי הדורות בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם, ולא מפני זה אומר בדברים שאמצא להם שהם מסכימים לאמת שהם בלתי אמתיות או נפלו במקרה, אבל כל מה שאפשר לפרש דברי האדם עד שיסכים למציאות אשר התבאר מציאותו במופת, הוא יותר ראוי באדם המעולה המודה על האמת לעשותו".
רבים ציינו למקומות, בהם שינה הרמב"ם מהתלמוד, כאשר חשב שהמתואר בתלמוד לא היה מציאותי בימיו, למשל צליית בשר ודג ביחד (שו"ת חתם סופר יו"ד סמן קא, "לפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעים"). השמטת הרפואות הסגוליות שידע שאינן עוזרות,(ראה את מאמרו של הרב מ. זמיר, "דעת הרמב"ם על רפואות באמצעות סגולות", תחומין טו, עמודים 363-368, שיטת הרמב"ם בהלכות סגוליות, השתנות הטבעים בהלכה (עמ' קנ-קסא ), וכמובן ההלכות הרבות הנוגעות לרפואה.
ידועה לי הלכה אחת התלויה במציאות, בה אומר הרמב"ם במפורש, שאין ההלכה משתנית אפילו ידענו שהמציאות שונה, והיא בהלכות שחיטה, פרק י הי"ב, "ואין להוסיף על טריפות אלו כלל שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמים, הדורות הראשונים, והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל, אפשר שתחיה, ואפילו נודע לנו מדרכי הרפואה שאין סופה לחיות", ובהי"ב, "וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידנו שקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר על פי התורה אשר יורוך", (ראה הסבר לכך בחזו"א יו"ד ה, אגרות משה, אהע"ז ב סימן ג ענף ב),
נריה גוטל בספרו השתנות הטבעים בהלכה (עמ' קפ), הבין את דברי הרמב"ם דלעיל, כ"לא הוענקה לחז"ל כל סמכות תורנית מחייבת בתחומים אלה, ולא העניקו הם תוקף כזה לדבריהם הם, לכן כל עוד לא משתמעת נפקות הלכתית, יש מקום לבעל דין לבוא ולחלוק".
אך גם ייתכן שאין הדברים כן, ואין הדבר תלוי ב"נפקותא הלכתית", שהרי אם ההלכה תלויה במצב, וכשהמצב משתנה, צריכה להשתנות גם ההלכה, ואולי תלוי הדבר ב"קבלה", וכבדבריו בהלכות שחיטה שהובאו לעיל.
אין לי אלא להסכים לדברי יצחק יונתן, "בענין השנים - לא החשבון שבסדר עולם ולא החשבון "שלנו" נוגעים להלכה או למעשה. כל מה שחשוב לענין ההלכה שם היא באיזו שנה נכנסו ישראל לארץ וכמה שנים עברו מאז ועד היום. אין כל נפק"מ לשאלה כמה שנים עברו מבריאת עולם ועד אז.
כשאני רואה את דבריך אני נזכר בדברי ר' נחמן, "מידת הנצחון אינה סובלת האמת, כי אף אם יראה לעיניים דבר אמת, ידחה אותו מחמת הנצחון, וזה מבורר מאוד", (ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, ראש סימן קכב, דף קא עמוד ב טור א).
ולכן אין זה פלא, שאתה עדיין טוען, שמחלוקת ר"א ורב יהושע היא מחלוקת להלכה, והנפק"מ ביניהם גם לענין מהו הפירוש של "זה היום תחלת מעשיך" שאנו אומרים בר"ה.
להלבן
כאשר בדקתי את דברי אליך, התברר לי, שניתן להבין מהם, שלדעתי, דברי התוס' עד לדיון בנוסח פיוטי הקלירי, היו דיונים בנושאים הלכתיים, ובזה היו דעותינו חלוקות, שאני טענתי שאין דברי ר"ת מתייחסים אליהם, ואילו אתה טענת שדברי ר"ת מתייחסים גם אליהם, ועל טיעון זה בנית את העיקר הגדול שבדבריך.
ואם אכן היו כאלה דברי, אני מודיע בזה שטעות היתה בידי, מאחר ואין לדברי ר"ת דבר וחצי דבר לקביעת הלכה עפ"י העולמות העליונים, ואף אם אסכים לדבריך, שתירוצו של הר"ת הוא גם על שאלותיו הראשונות, אין בדברי ר"ת או בשאר דברי התוס', כל התייחסות לדברים הלכתיים,ולא רק דברי התוספות ודברי ר"ת אינם הלכתיים, אלא גם דברי הגמ' שעליה שאלת התוספות, גם הם אינם "הלכתיים".
שאלת רב שמואל בר יצחק, אינה בתוכן מחלוקת ר"א ור"י, ואף ייתכן שקביעת "לתקופה כר"י", לא היתה ידועה למתקן התפילה, (ראה ריטב"א שדבריו יובאו להלן), ולכן לא שאל "היכי מצלינן", אלא שאל "כמאן מצלינן", ובכל דבריו, אף בסופן כאשר הוא שואל "דאי כר"א" אינו מתייחס לקביעת "ר"י כתקופה", וברור ששאלת "כמאן מצלינן האידנא זה היום תחילת מעשיך", ("לדעת) מי, אנו אומרים כיום בתפילת ראש השנה,"זה היום תחילת מעשיך"), היא שאלה להסבר בנוסח תפילה מקומי, למתקן לא ידוע, ואילו היו מייחסים בגמרא, לתפילה זו חשיבות דין "הלכה" פסוקה, היה להגמרא להקשות כקושיית התוס', ולא לשאול על השוה בין היובל לר"ה, וכעין שכתב הריטב"א (דף כ"ז ע"א, בד"ה אלא מנהגא), וראה סוף דבריו שם.
ואף אם לא תסכים עם דברי, שתירוצו של ר"ת "אלו ואלו", מתייחס רק לדברי הקלירי, שלדברי חרוקח (ראש סימן ר) מקורו בפסיקתא דרב כהנא פסקא כג, ואף אם תסביר שדברי ר"ת הם על כל דברי התוס', וכפי שרצית אתה לומר, הרי אינם אלא על נוסח תפילה.
ואם תאמר שהוא מתייחס לעצם המחלוקת בין ר"א ור"י, אשאל, אם כן היה על בעלי התוספות להביא את דברי ר"ת, כאשר הובאה מחלוקתם לראשונה, בדף י: ולא כאן.
ברור אצלי, שהסברו של ר"ת, "עלה במחשבה" אינו הסבר שניתן לייחס לו חשיבות הלכתית, והוא כפי שהוא במקומות האחרים, שבהם מצינו "עליה במחשבה", והסברו של ר"ת דומה לזה של של הר"ן על דברי הגמרא (נדרים לט ע"ב), "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, כלומר שעלו במחשבה להבראות", שעליהם כתב במהר"ם חלאוה (פסחים דף נד ע"ב) "שאיו לפרש כן, ואין לנו עסק בנסתרות".
בעוד שבגמרא משמע שר"א ור"י חלוקים בדעותיהם, אין ספק שחיבור שתי הדעות בבריאת העולם, וההסבר ששניהם צודקים, הוא "קבלי" מובהק, בספרות הקבלית מצאנו מצאנו מקומות רבים בהם ניסו להסביר שאינם חלוקים, לדוגמא בשער הכוונות (דרושי ראש השנה דרוש א), הוא כותב על מחלוקת ר"א ור"י, "וקשה שנראה כחולקיו במציאות ח"ו וח"ו דברי אחד מהם אינו אמת וזה תינא גדולה, אבל האמת הוא כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שזה מדבר בדרוש א' וזה מדבר בדרוש א', את ההסבר הקבלי לא בדיוק הבנתי כי אין לי עסק בנסתרות.
אסיים בדברי אדמו"ר (אגרות קודש, חלק יד עמ' שסא):
"בעניני בריאת העולם, ובמאמרי רז"ל הקשורים, וכאותן הנזכרים לעיל, כשהיה העולם מים במים, אשר רובם מבואר בעיקר בספרי קבלה, ישנם כמה טועים לאמר שהרשות לכל אחד ואחד לפרש הענינים ככל העולה על רוחו, כיון שאין הדבר נוגע להלכה למעשה בדיני שו"ע.
ואף שנכון הדבר בהנוגע לענינים שאין בהם אלא פירוש פסוק, ומרז"ל או דרוש בהם, שאם רק הפירוש והדרש חדור יר"ש ופשיטא שאינו מנגד לאמונתנו, ידרש הדרש, ואין משיבין על הדרוש.
לא כן הוא בענינים שבמציאות, אפילו מציאות שבעבר שלכאורה אין בזה נפק"מ לדין, שהרי בודאי היתה באופן מסויים ולא באופן אחר, ובמקום ספק ומחלוקת, גם בזה כללים ישנם, המבררים הספק וההלכה כמי'',
ואשאלך שאלת תם, מי נתן לך את הרשות ?
לאשר כתבת:
"וכעת מצפה אני לשמוע חוות דעת החברים, אם אמנם ברור הדבר, שדעת הרמב"ם היא, שגם כאשר יש הוכחות ברורות שההלכה אינה תואמת את המציאות הידועה לנו עפ"י המדע, מכל מקום אין ההלכה משתנית בעבור זה כי הוא זה".
לא די לחשוב שישנם בדברי הרמב"ם דברים סותרים או בלתי מובנים, כדי להוכיח שכוונתו ל"עולמות עליונים", וכמסקנתך מדברי הרמב"ם שבהלכות קידוש החורש, (אודה על האמת לא הבנתי את דבריך, אך ברצוני לציין למאמרו של דרור פיקסלר, "אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"ם, תחומין יט מעמ' 339) ומעניין שדוקא בהקשור למדע התכונה כתב הרמב"ם במו"נ (סוף חלק ג, פי"ד) "לא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלמודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהן ע"י קבלה מן הנביאים, אבל מאשר הם חכמי הדורות בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם, ולא מפני זה אומר בדברים שאמצא להם שהם מסכימים לאמת שהם בלתי אמתיות או נפלו במקרה, אבל כל מה שאפשר לפרש דברי האדם עד שיסכים למציאות אשר התבאר מציאותו במופת, הוא יותר ראוי באדם המעולה המודה על האמת לעשותו".
רבים ציינו למקומות, בהם שינה הרמב"ם מהתלמוד, כאשר חשב שהמתואר בתלמוד לא היה מציאותי בימיו, למשל צליית בשר ודג ביחד (שו"ת חתם סופר יו"ד סמן קא, "לפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעים"). השמטת הרפואות הסגוליות שידע שאינן עוזרות,(ראה את מאמרו של הרב מ. זמיר, "דעת הרמב"ם על רפואות באמצעות סגולות", תחומין טו, עמודים 363-368, שיטת הרמב"ם בהלכות סגוליות, השתנות הטבעים בהלכה (עמ' קנ-קסא ), וכמובן ההלכות הרבות הנוגעות לרפואה.
ידועה לי הלכה אחת התלויה במציאות, בה אומר הרמב"ם במפורש, שאין ההלכה משתנית אפילו ידענו שהמציאות שונה, והיא בהלכות שחיטה, פרק י הי"ב, "ואין להוסיף על טריפות אלו כלל שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמים, הדורות הראשונים, והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל, אפשר שתחיה, ואפילו נודע לנו מדרכי הרפואה שאין סופה לחיות", ובהי"ב, "וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידנו שקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר על פי התורה אשר יורוך", (ראה הסבר לכך בחזו"א יו"ד ה, אגרות משה, אהע"ז ב סימן ג ענף ב),
נריה גוטל בספרו השתנות הטבעים בהלכה (עמ' קפ), הבין את דברי הרמב"ם דלעיל, כ"לא הוענקה לחז"ל כל סמכות תורנית מחייבת בתחומים אלה, ולא העניקו הם תוקף כזה לדבריהם הם, לכן כל עוד לא משתמעת נפקות הלכתית, יש מקום לבעל דין לבוא ולחלוק".
אך גם ייתכן שאין הדברים כן, ואין הדבר תלוי ב"נפקותא הלכתית", שהרי אם ההלכה תלויה במצב, וכשהמצב משתנה, צריכה להשתנות גם ההלכה, ואולי תלוי הדבר ב"קבלה", וכבדבריו בהלכות שחיטה שהובאו לעיל.
אין לי אלא להסכים לדברי יצחק יונתן, "בענין השנים - לא החשבון שבסדר עולם ולא החשבון "שלנו" נוגעים להלכה או למעשה. כל מה שחשוב לענין ההלכה שם היא באיזו שנה נכנסו ישראל לארץ וכמה שנים עברו מאז ועד היום. אין כל נפק"מ לשאלה כמה שנים עברו מבריאת עולם ועד אז.
כשאני רואה את דבריך אני נזכר בדברי ר' נחמן, "מידת הנצחון אינה סובלת האמת, כי אף אם יראה לעיניים דבר אמת, ידחה אותו מחמת הנצחון, וזה מבורר מאוד", (ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, ראש סימן קכב, דף קא עמוד ב טור א).
ולכן אין זה פלא, שאתה עדיין טוען, שמחלוקת ר"א ורב יהושע היא מחלוקת להלכה, והנפק"מ ביניהם גם לענין מהו הפירוש של "זה היום תחלת מעשיך" שאנו אומרים בר"ה.
 |
|
|
