מצות ציצית חובתה ועניינה

התמונות מאוד יפות.

אבל בחברה האורתודוכסית, הטליתות נלבשות כמו מה שאני כתבתי, ולא כמו בתמונות מהמזרח הרחוק.

אכן היום שהשתנתה האופנה, הטלית גדול שאנו לובשים בתפילה אינו אלא זכר למצוות טלית האותנטית ולא בצורתה הטבעית שכבר איננה רלוונטית. 



 

מוצע אם כן שלובשי פראקים לא יעגלו כנף אחת אלא יטילו בפראק ציצית.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/07/2008 17:18:30

פרוטגורס

נו, אז זה בדיוק מה ששאלתי. אם התורה אמרה ארבע כנפות רק בגלל שזה היה סוג הבגד המקובל, הרי שבימינו צריך להטיל ציצית בחליפה או בחולצה, ואין טעם להתעטף בזכר לבגדים של העולם הקדום.

מיכה

שאלה: אילו הייתה ניתנה התורה היום, היינו מצווים בעת מלחמה על תקיעה בשופרות או על קריאת אזעקה ברמקול?

אין מה לעשות, התורה דיברה על בגד שיש לו נתונים מסויימים (ד' כנפות) ולא משנה מדוע, בהעדר אותם נתונים, המצווה לא נאמרה, זאת ועוד, יתכן שאילו בזמן נתינת התורה היו לובשים חליפות מודרניות, התורה הייתה בוחרת סימן היכר אחר ולאו דוקא ציציות שאולי מתאימות דווקא לאותו בגד סימטרי אותו היו לובשים בזמנו שיש בו ד' כנפות וכן כיוצ"ב, כך שאין לנו אלא התנאים שעליהם דיברה התורה בפועל.

טענתו של מיכה אכן יש בה ממש, על פניה. דומני שיש מקום לשקול טענה כזאת. מאידך, אין לנו כל ראיה שגם הסימן עליו התורה היתה מצווה היום היה אותו סימן (למה דווקא הסימן הוא בצורה של ציציות? אולי צורה זו יש לה קשר כלשהו לבגד של ארבע כנפות דווקא? איני רוצה להזכיר את הנסתר כבסיס לסימן זה, שכן עוד מעט וסקלוני). לכן איני רואה בסיס מספיק כדי לחדש חובה הלכתית של הטלת ציצית בבגד שלנו כיום בלי ארבע כנפות.

שאלות כאלה עולות בהקשרים דומים אחרים. לדוגמא, ר"מ פיינשטיין מעלה אפשרות לאסור חשמל בשבת לא כתולדה של אב ידוע אלא רק מפני שאם חז"ל היו חיים כיום הם היו קובעים את החשמל כאחת מאבות המלאכות. אמנם הוא דוחה זאת למסקנתו.
במאמרי ב'תחומין' כה העליתי אפשרות לקבוע שיש בעלות על דבר שאין בו ממש, אם בתרבות ימינו יש בו ממש (כגון יצירה בדיסק וכדו').
אבל גם אם מקבלים את הטיעונים הללו, זה עדיין לא דומה לעניין הציצית, יען כי שם התורה עצמה קבעה את הדברים (אלא אם נאמר ש'על כנפות בגדיכם' זה דיבור בהווה, ולאו דוקא על בגד כזה. אבל לא משמע כך מדברי חכמים, גם אלו שחיו בתקופה שלבשו בגדים כאלה). לעומת זאת, בשבת יש בסיס לסברא שאבות המלאכה מקבעו על ידי חכמים (זה כנראה תלוי במחלוקות ראשונים, ובשינויי גירסאות בגמ' ריש ב"ק ועוד). וכן לגבי גדרי הבעלות. לכן בשני המקרים הללו יש מקום רב יותר לסברא מעין זו.

הרב מיכי

לדעתי אי"צ לחפש נסתרות מדוע דוקא בגד של ד' כנפות, שכן כפי שטענתי לעיל, בכל הבגדים היו נוהגים בזמנו לעשות קשרים מהחוטים שיצאו מסביב כל שולי הבגד (כדי שהאריגה העשויה שתי וערב תחזיק מעמד), רק שהתורה ציוותה לרכז את הקשרים דוקא בכנפות הבגד לשם סימן והיכר ומשכך, בבגד שאינו רגיל, כלומר שחסר בו אחת מן הכנפות ( שאיננו ד' כנפות), עליו לא ציותה התורה, לפחות לפי הבנת חז"ל את פסוקי המקרא. זאת ועוד, מסתבר, שמאותה סיבה שחסרה בבגד כנף או שניים גם לא יוותרו בו חוטים לציצית שהרי כשגזרו את הכנף גזרו גם את החוטים היוצאים ממנו, אא"כ תאמר, שמלכתחילה ארגו אותו ללא כנפות, אך אינני בטוח שניתן לארוג בגד שתי וערב ללא ד' כנפות, אאל"ט, רק בסריגה ניתן לסרוג מלכתחילה באופן עגול ולא באריגה.

וכשמתעטפים בטלית, למה שלא תהיה טלית שמכסה את כל הגוף?

כנראה מטעמים פרקטיים, על טלית קטן שאלתך עולה בכפליים.