|
|
| נשלח ב-2/7/2003 09:19 |
 |
| |
ידיעה
וברוכה הבאה אל הפורום!
סנסי (וכולם)
אף את, ברוכה הבאה אל הפורום!
לענין השאלות וההערות -
א. צו"לניק הם ראשי תיבות של "צדיק ורע לו". זה ביטוי שהתאזרח בעולם הישיבתי כדי לציין טיפוס שלא די לו בקשיים שיש לכל אחד, אלא שהוא מנסה לסגף את עצמו בכוח. זה לא תואר כבוד, ולא בגלל שלילת הגישה הסגפנית לדורותיה, אלא בגלל, כנראה, הערכה אישית שלילית למניעיו ולהבנתו.
ב. האם אין שינוי בקללות? אני סבור שכן.
עד העבר הלא רחוק, רוב בני האדם אם לא כולם נאלצו לעבוד יום שלם עבודה פיזית קשה כדי שיהיה להם לחם לאכול באותו יום עצמו.
היום, בחלקים מסויימים של העולם, אנשים עובדים חלק מהיום עבודות קלות יותר פיזית ונשאר להם הרבה *פנאי*. יש להם זמן להקדיש לנושאים אחרים. מה הם עושים בזמן הזה - זו עוד שאלה...
אז הנה, חלק מהקללה, החלק הפיזי, בטל.
ג. כמי שלא חווה לידה בעצמו, איני רואה את עצמי מוסמך לדון על המעלה של שימוש באפידורל. אבל במבט מהצד, אני סבור שאם אין סכנה, בוודאי שמצווה רבה להשתמש בכל דבר המקל על חבלי הלידה. ומאד מצאו חן בעיני דברי ידיעה, וכי הקב"ה לא ידע שיהיה אפידורל? והדברים הם כה פשוטים שפלא שיש לדון בהם!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 11:22 |
|
| |
בכן אני חושב שאני יודע מי האדמו"ר המדובר ואם צדקתי לא הייתי עמל להבין אותו כי אני מכירו כטיפש מובהק. הלא כבר אמרו חז"ל שטיפשות זו גזירה על הטיפה ממנה נוצר הוולד. לכן אין להאשימו אלא את מכתיריו.
מיימוני, הייתי רגיל לצייר צולניק כאחד שהולך עם מצח מקומט ופני מלפפון חמוץ. כעת חידשת שחוץ מזה יש גן Gene חרדי כזה של צולניקיות הפוגע גם בכאלה שאין להם ענין בצדקנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 12:01 |
|
| |
Could not resist to respond and could not wait until I get home to my Jewish computer
As one who had the pleasure to spend many years among Briskers, I know that the Briskers are very concerned with issues of Pikua'ach Nefesh and thus try to avoid (if possible) the following medical procedures that are perceived as dangerous and not necessary:
1. Full anaesthesia (when local anaesthesia could be administrated)
2. Any medical procedure that may result in paralysis or loosing of an organ function (Corrective eye surgery unless vision is not possible)
3. Plastic surgery
The underlying idea is that one should not place himself in danger just to avoid an inconvenience.
My father, zul zein gezunt und schtark, asked once Reb Berrel Solowaitchik which Moel to take for my brother, to which he replied "die frage is nischt oib er is a Yere'ai Shomaim, nur oib er is a gutte Schneider".
It should be an interesting issue to discuss the issue of interrelationship of Brisker Nerven and the love-hate affair of the brisker with the medical establishment.
As to the comments made concerning the quoted Admor's inelegance, I must add that the Toire does not sanction stupidity and leaves the discretion whether to exercise it to the people (who take full advantage of the legal lacuna).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 12:52 |
|
| |
אני חולקת על דברי האדמ"ור(שמעולם לא התנסה בחווית הלידה)
יש נשים שעבורן לידה עם אפידורל מאריכה את זמן הלידה, והצירים והאפידורל כלל לא מקל את הכאבים ויש נשים שעבורן לידה ללא אפידורל ושימוש במעין מדיטציה ושליטה מחשבתית על הכאב מקל על הלידה ומקצר אותה הרבה יותר מאפידורל. כך שאפידורל כלל לא קשור לקללה של "בעצב תלדי בנים" הקללה הזו מתקיימת גם עם אפידורל, ריבת אתרוגים , מדיטציה, וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 21:51 |
|
| |
קללת הלידה וההריון? הלוו??
נשמע שקנאת הרחם מדברת מגרונכם, על שנשללה מכם החוויה הגדולה והמיוחדה (-:
אני מאד מסכימה עם מה שנאמר על האפידורל כסמל לכוח שנתן הקב"ה לאדם ליצר לעצמו מה שיקל עליו ויסייע לו/לה. זוכרים את תשובתו של ר' עקיבא לטורנוס רופוס שחיק עצמות, שהחרדל צריך לימתק וכו' וזה תפקידו של האדם לדאוג לכך? כך גם תפקידנו להמתיק את החוויה היפה והגדולה של הלידה עד כמה שניתן.
זה חלק מ"לתקן עולם במלכות שדי". לא פחות.
סנסי, אשרייך, את צדיקה גדולה בכך שאת לוקחת על עצמך להעצים ולהכביר את כאבי הלידה שלא לצורך. אני הקטנה שהתנסיתי בלידה בלי ובלידה עם, יכולה לומר שאיני רואה כל טעם בעינוי הזה.
אדרבא כל הצו"לניקיות הזו (ביטוי חדש, תודה מיימוני) מיחזי לי כיוהרה שאינה במקומה.
תוקן על ידי - שחרית - 7/2/2003 10:48:17 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 00:24 |
|
| |
מבחינה הלכתית יש להתייחס ל-2 שאלות:
1. האם מותר להרדים אישה לצורך לידה, או צריך להשאיר את הלידה להתרחש באופן טבעי.
2. אם מבחינה הלכתית מותר לבצע הרדמה, מהי רמת הסיכון בהרדמה זו? ידוע, שלפי ההלכה כל
יולדת מוגדרת בחזקת סכנה, שנחשבת לסכנה טבעית. בנוסף קיימת דעתו של ה'מגיד משנה' שבמקרה של יולדת יש צורך בעשיית מלאכה בשינוי בשבת בגלל שזו לא סכנה בלתי טבעית אלא סכנה טבעית, א"כ האם מותר ליולדת להוסיף סכנה על סכנתה?
קיים מאמר חשוב בנושא של ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן (כן, בעל ואשה) חשוב בנושא:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/katan.htm
מתוכו:
"קדמונינו מתארים נשים צדקניות שזכו ללדת ללא כאבים, מכאן שצער הלידה אינו קללה"
שאי-אפשר להיפטר ממנה, קל-וחומר שאין איסור להיפטר ממנו. אין על-פי ההלכה והמסורת היהודית שום ענין לרצות בכאב, גם לא בכאב הלידה. מעולם לא עלה הנושא בדורות הקודמים לדיון הלכתי, מרוב פשטותו, בניגוד לגישות נוצריות מסויימות הרואות בקללה - ציווי. ההתחשבות בכאב הלידה היא כה גדולה, עד שלמרות החשיבות שבמצוות פרו
ורבו, ולמרות האיסור הגדול שיש על-פי ההלכה במניעת הריון ]כמובן כשאין [הנכס - התירו
כבר לפני דורות רבים חלק מהפוסקים לאשה המצטערת יתר-על-המידה בלידותיה 'לשתות
כוס של עקרין', כדי להימנע מהריונות שיביאו בעקבותיהם את כאב הלידה.
החשש היחיד העומד בפני פוסקי דורנו הוא שהאילחושים למיניהם יכניסו למצב של סכנה את
היולדת או את עוברה, ושהשיקולים הרפואיים ישמרו על יחס ערכים נאות בין ייסורי האשה
לבין בריאותה ובריאות וולדה. אם נוסיף על כך את הגישה הזהירה באופן כללי של הרבה מהפוסקים הגדולים - נוכל להבין את ההסתייגות המסויימת שיש לחלק מן הפוסקים מפני שיטות אילחוש חדשות, בעיקר אילחוש אפידורלי ]larudipe, על-קשיתי[. למעשה בשעת צורך גם הפוסקים המחמירים ביותר מקילים בענין זה.
רק בריאות ואושר!
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 08:38 |
|
| |
שלום רב לכולם,
ראשית – אני מאד שמחה שהכנסתם אותי תחת קטגוריית ה"צ"ולניקים", אבל צר לי, איני שייכת לה.
שנית – מיימוני, שחרית וכל השאר..
האדם ממציא דברים שישלימו את החסרון הפנימי שלו.
זה ההרס של ההגיון והרצון הבריא באדם. מפני שאדם שבא לעולם יש לו מטרה גבוהה וכל הקלקולים הופכים אותה לנמוכה יותר. איך הופכים מטרה לנמוכה יותר?
על ידי השבירה של העיגול והמחזוריות והפיכה ללינארי.
יש כאלה שאומרים שאילו לא היו לנו קלקולים לא היו לנו גם השגים.
מי אמר שהשגים זה טוב? כל המכונות וההתפתחות הטכנולוגית?
פעם העדיפו להיות עם משפחה, עם חברים טובים, עם שכנים טובים, ביער עם מעט אוכל, מעט מלבוש ובלי כל התעסוקות של הפלאפון והטלפון.
היו שמחים מבחינה רוחנית כיוון שהגיעו להשגות גבוהות וכל יום אדם היה שמח בלי שום דאגות, כל היום רק שמחה, רק בריאות וחיי נצח. מה בן אדם מעדיף?
זה לא שאלה מה מעדיף, העובדות הן כאלה שהיום יש לנו את כל הדברים הללו, אז נגיד שהכל נובע מזה שהיה איזשהו קלקול שהביא את האנשים ליצור את כל הדברים האלה.
בודאי! אין ספק לזה. ואם תראו, כל המצאה שאדם ממציא בחוץ, זה בא מהחסרון הפנימי שהתקלקל.
קחו מי המציא את הטלפון? בל. מה הוא היה? חירש. למה הוא המציא את הטלפון? יש אפרכסת כמו על האוזן ואת החלק שמדבר. התקלקל אצלו הקשר בין הדיבור והשמיעה. מה זה חירש? שלא שומע מה שהאחר מדבר, אז בטלפון יש את מצב שחלק מדברים, חלק שומעים. ברגע שזה ניתק מהחלק הרוחני בן אדם מיד בונה בחוץ.
מתי בן אדם צריך כסא גלגלים? זה תחליף לרגליים שלא יכול ללכת.
לא תמצאו מכונה או המצאה אחת בעולם שלא באה כתחליף על חסרון פנימי שיש בפיזיולוגיה ובחלק הרוחני של הבן אדם.
בדורות קודמים, בן אדם היה מסוגל לשבת שבוע אצל מורה והמורה מסביר לו ומלמד אותו, הוא היה יכול אחרי 40 שנה את אותם דברים ללמד את הבן שלו. במשך אלפיים וכמה שנים עברה תורה שבעל פה, מילה במילה בלי שינוי. מדורות לדורות. מתי המציאו את הדפוס? מאה ה – 15, הסיפיליס מתחיל באירופה.
תקחו את העובדות ההיסטוריות. בן אדם היה כותב. היה כותב בנוצה, לקח זמן, ספרים היו ביוקר.
יוהן גוטנברג בגרמניה מתחיל להמציא את הדפוס הראשון. רוג'ר בייקון ממציא את חומר הנפץ, את האקדחים. מתי? שיכולת ההולדה של החברה האנושית נפגעת.
התותחים, כלי נשק, רובים, כלי היריה הם תחליף לדה- פוטנציה של הגברים. חוסר יכולת ההולדה.
צריכים משהו שמתפוצץ והורג אחרים. בזמן שבמציאות זה הולך ומתפוצץ ומוליד אנשים.
אבל החיים יש להם מחזוריות והקיום של המין הוא הכרחי ונחוץ לקיום המערכה המעגלית.
וכלי הנשק? לינארים. יוצא מפה והורג שם. לא מחזורי.
קחו את כל המכונות, אתם רוצים רק בשביל לעשות נסיון? יום אחד תחליטו שאתם לא משתמשים בשום מכשיר של הציויליזציה. יום אחד רק בשביל להרגיש ואחרי זה תראו איזו חוויה רוחנית עברתם, מה קרה.
זה לא צום, זה לא סבל, רק לא להשתמש 24 שעות בשום דבר שהעולם המודרני, בוא נגיד, מהמאה ה – 15 מציע לנו. בגדים היו גם לפני זה, לאדם הראשון כבר היו בגדים. לא אומרת שצריך ללכת ערומים, צריכים ללכת לבושים. אבל, כל מה שהשתנה מהמאה ה – 15 ואילך, אל תשתמשו 24 שעות. תראו מה שיקרה לכם. על ידי זה אנחנו יכולים להבין מה ההשפעה של הדברים עלינו. בן אדם רוצה לדעת מה מלפפונים עושים לו, אל תאכל שבוע מלפפונים. בן אדם רוצה לדעת מה המים עושים לו, יום אחד לא ישתה מים וידע מה מים עושים לו. על ידי עצירת האינפוט למערכת מסוימת, אנחנו בודקים למה זה נחוץ לנו.
ועכשיו יש דבר עוד יותר קיצוני – בן אדם ילך ויתבודד מהמשפחה שלו ומהחברה, יכנס למערה שבוע אחד ויראה מה קורה לו. מה קורה? אני אגיד לכם מה קורה. החושים מתחדדים פי אלף מאשר בחיים המציאותיים. המחשבה הופכת להיות כמו סכין חד, מה שבן אדם ישב שנה ולא הבין, בדקה אחת הוא מבין מההתחלה עד הסוף ורואה את כל התמונה. הרעשים, הדציבלים בחוץ, האוכל, האור, השיחות, ההשפעות, הידיעות, החדשות, כל הזמן מורידים לנו את סף היכולת הרוחנית של קליטת האמת.
כל הזעזועים האלה בעולם החיצוני לא קשורים לאמת. חלק מכסים, חלק תופעות, חלק תוצאות.
האמת לא זרוקה ברחוב.
הרי על ידי בירור שכלי של נתונים אנחנו יכולים להשתכנע במאה אחוז לגבי ההבדל בין עיגול וקו ישר, ואתם לא יכולים לחזור בחזרה אחורנית ולהגיד בוא נעשה תרגיל רוחני, נמחק את מה ששמענו ונחזור בחזרה ללינארי.
הלב אומר לא. זה לא נכון. בגלל שיש בבן אדם את הכוח הגדול ביותר לברר בין אמת ושקר. אם הוא רוצה. אם לא, הוא מרמה את עצמו. אז שכל החיים זה קוים, יש להם התחלה וסוף וזה נגמר.
אדם לא צריך לרצות מה שמזיק לו ולא נחוץ לו וצריך להתקרב לדברים שנחוצים לו מבחינה רוחנית!.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 09:35 |
|
| |
סנסי, חן חן על המאמר!
רק לשים לב שזה לא מוחלט לצד הדי-סיביליזציה ויש לנו להודות לאלוקים על המטוס, המחשב וכו'. אני לא מדליק את פלפוני רק כאשר אני זקוק לו ממש מתוך הזדהות עם עיקרון ההתמכרות לעוד מיותרות וכו'.
עוד הערה על שכתבת "במשך אלפיים וכמה שנים עברה תורה שבעל פה, מילה במילה בלי שינוי", זו טעות כפי שמוכח ללומד וכפי שדובר בהרבה אשכולות כאן. אבל כמובן שקידוש הזמן והדפוס גרם שהשינויים איטיים יותר! [אלא אם את מדברת על העקרונות שאינם משתנים, ככל העקרונות.]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 10:05 |
|
| |
סנסי
לא שמתי לב לכך שכללתי אותך בין הצו"לניקים. אני מתנצל. לא חשבתי שיש כאלו בפורום בכלל...
לגבי שיטתך ב"מאמר", עמדת על כמה נקודות חשובות (שראויות מן הסתם לאשכול בפני עצמו).
א. האם ההמצאות המודרניות באו לפצות על חסרונות פנימיים באדם, או שיש להן ערך והן מייעלות את החיים?
ב. מה ערכה של ההתבודדות?
ויש כמה נקודות משנה שכל אחת ראויה לדיון צדדי. כמו השאלה אם התורה עברה ללא שינוי (וזה לא מדוייק, כפי שהעיר וטו), והאופן המעניין לבדוק צרכים והשפעות, על ידי התנזרות לזמן - רעיון מרתק ושימושי!
אתייחס לשתי הנקודות הראשיות שהזכרתי.
א. כמו וטו, אני סבור שלא כל ההמצאות המודרניות הן פסולות או מעידות על חסרון. אם לא נקצין עד כדי גישה בודהיסטית שקוראת להתנזרות מוחלטת מהעולם, אזי אני סבור שיש ערך להמצאות, אפילו לדפוס.
כמובן, לכל המצאה יש שני צדדים. אפשר להדפיס ספרי לימוד, ואפשר להדפיס ספרי שטויות...
ב. ההתבודדות היא אמצעי ראשון במעלה להתקרבות אל ה', ולכך שהאדם יהיה פתוח אל עצמו.
אבל -
האם התבודדות צריכה להעשות בתנאים חיצוניים מיוחדים, כמו מערה?
בברסלב כידוע ממליצים לצאת להתבודדות בחיק הטבע. אחד מנושאי הכלים של השו"ע, המצוטט במ"ב, ממליץ גם הוא על התבודדות, אך התבודדות שבלב, ולאו דווקא התבודדות שבמעשה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 15:36 |
|
| |
ווטו – אכן, דיברתי על עקרונות.
מיימוני – שמתי לב שיש נטיה בכל פעם שגולשים, לכאורה, מהנושא, להציע על פתיחת אשכול חדש, אבל כדי להסביר עניין מסוים אי אפשר "לבחוש" רק בו וצריך להביא דוגמאות מכל העולמות, זו לא סיבה, להבנתי, לפתוח אשכולות חדשים.
לגבי התבודדות - שמעתי יש מערות בבית גוברין, אבל אני לא חושבת שאפשר להשאר שם. בן אדם יכול לעשות לו מערה בבית, תאמינו לי, לא צריך לצאת.
סנסי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 15:59 |
|
| |
לפי המסורה אש הינה גם המצאה טכנולוגית, במצב הסטאטי של הבריאה העולם הי' חשוך, ורק אדם המציא את האש. בית הינו גם המצאה (כתבת שהבית יהי מערה) איפה הקו שאת/ה עוצר/ת?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 16:30 |
|
| |
לא מובן לי מהיכן הקביעה של הצדקת סנסי שאפידורל מקצר את הכאבים אבל אחר כך הסבל ממושך. מבחינה רפואית אפידורל לא גורם לתופעות לוואי או כאבים אחרי השימוש בו. חוץ מזה כל ההמצאות הטכנולוגיות והפטנטים הן במקורן השראות שמקבל האדם מהקדוש ברוך הוא והן לא באות להרוס אלא להיטיב. מה שלא היה בדורות הקודמים זה בגלל שה' רצה שיהיה כך שבדורות שלנו הטכנולוגיה תהיה מפותחת לטובתנו. השימוש בטכנולוגיה לטוב או לרע זו כבר בחירה חופשית של האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 16:38 |
|
| |
מעודי תמהתי למה מוני המצוות השמיטו את המצוה הראשונה בתורה של "בעצב תלדי בנים"....
סנסי, אולי שמעת תשובה ע"ז?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 01:09 |
|
| |
לעניין הקללה ומעמדה הנורמטיבי, כביכול:
שמעתי מפי עד מהימן בשם החזון איש (אני מתחיל לכתוב כמו 'פאר הדור', אבל זה באמת נראה לי אמין):
ישנם שני עניינים בדבר ה': מצווה - והבטחה. מצוות ה' - זה מה שמוטל עלינו לעשותו, ובו עלינו להתעסק. הבטחת ה' - זה מה שמוטל עליו ית' לעשותו, ולנו אין עסק בו ובוודאי שלא עלינו לדאוג להגשמתו. "מאי דמיפקדת איבעיא לך למעבד, ומאי דניחא לקמי קוב"ה - ליעבד איהו" (ברכות דף י, כמדומני). ואם כן על שום מה נאמרו לנו הבטחות ה'? כי מוטלת עלינו המצווה להאמין בהן. ודוק.
למותר לציין כי לענין זה דין קללה כדין הבטחה.
ובכן, לכו ואמרו לאותו אדמו"ר, כי לא עליו לדאוג להגשמת קללות ה'.
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 7/4/2003 1:10:43 AM
|
|
|
|
|
