בעצב תלדי בנים והאפידורל

העירני ידיד לקובץ 'מבית לוי' של הרב וואזנר מחורף תשנ"ה, בו מופיע מכתב מהאדמו"ר מגור זצ"ל להרב וואזנר, בזה"ל:
רבים שואלים אותי בענין זריקת "אֶפידוֹרַל" למקשה לילד, להקל על מכאובי הלידה, (והגם שיש חשש קל לפגיעה כ"ש בחוט השדרה העלול לגרום שיתוק קל - לדברי הרופאים זה א' מעשרת אלפים, וניתן לרפאותו, ובפרט אם המזריק מומחה ומיומן אין חשש, והם ממליצים ע"ז) ובחול אני בדרך כלל ממליץ ע"ז, ואיך הדין ביולדת בשבת...
וכל הרוצה לעיין בפרוטרוט יגש לספריית חב"ד ברחוב שפת-אמת בבני ברק וימצא את מבוקשו.הטקסט שלך כאןהטקסט שלך כאןהטקסט שלך כאן

.


בשכבר הימים, בשלהי תקופת המשנה, המציא מאן דהו - ושמו לא נודע - שיטה חדשה לכבישת הזיתים.
עד ימיו, היו מביאים את הזיתים ושופכים אותם אל אגן גדול, ופורכים אותם באמצעות אבן פריכה. לאחר מכן, את הזיתים שנפרכו אספו לתוך סלי נצרים גדולים - עקלים - ואת אלו לקחו לצידו השני של בית הבד, אל מתחת לקורת העץ הגדולה - הבד. על קורת העץ תלו משקולות אבן כבדות, ואלו סחטו לאיטן את השמן מהזיתים.

ואז, הומצא "בית הבד ללא בד". בלי קורת עץ אדירה עם משקולות אבן כבדות. בורג גדול שעליו מורכבת דיסקה גדולה, ושני אנשים בנקל מסובבים את הדיסקה על הבורג באמצעות שני מוטות ארוכים. והדיסקה, מתהדקת מעל העקלים וסוחטת את השמן.

איזה פגם רוחני הביא את האנשים בתקופת המשנה להמציא שיטה יעילה וחסכונית יותר לבנות בית בד?

איזה פגם רוחני גרם, שנים לפניכן, להמציא את שיטת הבניה באמצעות הקשת, ובכך להקל על בניית גשרים שאפשרו מעבר בני אדם ממקום למקום?
גשרים לבית המקדש השני נבנו כך (ראי עד היום את שרידי קשת רובינסון בחומות הר הבית ההרודיאניות).

בשכבר הימים לא למדו רוב האנשים. לולא הכהן הגדול יהושע בן גמלא, היו ממשיכים רוב העם כלל לא ללמוד אף קריאה וכתיבה. מי שהיה טרוד לפרנסתו, לא היה סיפק בידו ללמד את בנו תורה, וללא הפגם הרוחני שגרם להמצאת החינוך חובה, היכן היינו היום?
"זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו" .


מעניין אותי איזה פגם רוחני חמור הביא להמצאת מייבש הכביסה. זה, שבזכותו יכולים הורים טרודים להקדיש עוד זמן לילדיהם.

ואחרון:
מהם הנזקים ארוכי הטווח הנגרמים לאנשים שנולדו כשאמם נעזרה באפידורל?
אלפי שנים מתו נשים בכרעם ללדת, והרפואה המודרנית הקטינה את שיעורי תמותת היולדות והיילודים עשרות מונים. אתמהה איזה פגם רוחני הביא לשיפור הרפואה.



ואגב:
ידועות עדויות על שימוש בחשיש ליולדות להקלת יסורי הלידה כבר בתקופות קדומות בארץ ישראל. גם אז היו יסורי לידה, למרות שהם היו אנשים מושלמים ללא פגמים רוחניים הנובעים מהמצאות מודרניות רחמנא לצלן.

מואדיב שלום,

מה הביא הורים טרודים להיות כ"כ טרודים שצריכים מייבש כביסה כדי להקדיש זמן לילדיהם?

"הרפואה המודרנית הקטינה את שיעורי תמותת היולדות והיילודים עשרות מונים" – האם בתמותה נלקחים בחשבון גם ההפלות המתבצעות כל שנה והילדים שלא נולדו כתוצאה מנטילת גלולות?

.


סנסי שלום, שבוע טוב, חודש טוב, ור"ה לאילנות שמח לכל בית שמאי:


הורים לא החלו להיות טרודים בעסקי העוה"ז בתקופה המודרנית, הם עשו כן גם בימי קדם, ויעידו קירות ביתו של רבי יהושע.

אין לי אלא להאיר עיניך שאחב"י חיים בעלמא הדין, ואין הלחם קופץ על שולחנם ופורס עצמו, ואין בגדי התינוקות הצואים מתכבסים מעצמם, והרי אמותיהם טרודות ועובדות, ופעמים שאף אבותיהם בכך, שכן התחיבו בכתובה לזון ולפרנס וגו'.

ולא מחלה מודרנית היא, ההיפך. וראה רשימת המטלות שהמשנה והגמרא מפרטות בחובות האשה הנישאת, טוחנת, וכובסת, ולשה, ואופה...
ואם הכניסה שפחה אחת, פטורה מכך וכך, ואם הכניסה שתיים... וכן הלאה.

חסד גדול נעשה עמנו שבמקום שפחה, יכולה האשה הנישאת להכניס לביתה מכונת כביסה, ואף מייבש, ותרבה שלום ביתה ומשפחתה כשתכניס מקרר ומכונת כביסה במקום שתי שפחות, וד"ל.


מנגד, אם חפצה נפשך בכך, אין איש הכופה אותך להכניס לביתך את מכשירי הטומאה והגילולים מסוג מכונת כביסה ומייבש, ויכול אתה להמשיך ולנהוג כפי מנהג ישראל בדורות הקדומים, לילך אל הנהר ולכבס שם את הבגדים, וכל שאוכל זה רק להמליץ לך לא לכבסם במימי הקישון.

מואדיב

רק הערה קטנה, זכור לי מחקר שקראתי בזמנו (אולי של בטי פרידן?), שככל שמכניסים "שפחות" מן הסוג שציינת, העבודה, אפעס, נוטה דווקא להתעצם.
לדוגמה - אם פעם היו מחליפים סדינים פעם בשבועיים, הרי שעם הופעת שפחת מכונת הכביסה, החלו רוב הנשים להחליפם פעם בשבוע. ומשהופיע שפחת המייבש (שמא עבד?) החלו להחליף פעמיים בשבוע. ככה שעבודות הבית הסיזיפיות נוטות לפרות ולרבות (אמנם - לא אצלי...).