| נשלח ב-28/1/2004 16:02 |
 |
| |
שחרית,
ה"וגמור" של נישטאיך, החזיר אותנו לידיעה הפותחת את האשכול, ההבדל לא גדול.
ואידך זיל וגמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 16:04 |
|
| |
תודה איקה, אבל יבוא גם נישטאיך ויבאר את ה"גמור" שלו. הלוא אפשר לפרש אמירה זו ביותר מאשר אופן אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2004 09:07 |
|
| |
לשחרית,
באתי.
צדקת. את ה"גמור" ניתן לפרש בכמה צורות:
אחד מהם הוא "לסיים":
חבל על הזמן לעסוק בדבריו של אדמו"ר טיפש, של חסידות קטנה של טפשים, שאסר על נשות החסידות המטופשות, להשתמש באפידורל בעת לידה.
"צדיק", אולי? אבל אדמו"ר טיפש, בטח!
ואין זה באשמתו.
זכורה לי ראיה (הרב מיימון-פישמן?) מדברי התלמוד, (נדה דף טז עמוד ב), שייתכן שאדם יהיה גם צדיק וגם טיפש:
"דריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - לא קאמר".
לדברי רב חנינא בר פפא, עוד לפני לידתו של האדם, כבר נקבע אם יהיה חכם או טיפש, אך אם יהיה צדיק או רשע, תלוי במעשיו של האדם, ואם תאמר שטיפש אינו יכול להיות צדיק, הרי כשקבעו שיהיה טיפש, גם קבעו שלא יהיה צדיק, וא"כ "רשע קאמר".
פירוש אחר הוא "ללמוד":
אין לכנסיה הקתולית זכות יוצרים על פשטנות הגובלת בטפשות, גם לנו יש אותם.
לכן הבאתי את ההתנגדות של הכנסיה הקתולית למשככי כאבים ליולדת, בגלל אותו הפסוק.
גם אין זכות יוצרים לכתות נוצריות קיצוניות, המתנגדות לעירוי דם (ה"עדים").
בעבר הבאתי דברי האוסר השתלה של כליה מתורם "רשע", מאחר ולדברי הגמרא "כליות יועצות", והוא חושש שאם יושתלו בגופו של אדם כליות של רשע, הם יתנו עצות "רעות", או מי שפסק שאסור להשתיל קרנית מאדם רשע, אולי יראה דבר רעים, או תרומת דם של רשע-כי הדם הוא הנפש. (ראי שו"ת יביע אומר להרב עובדיה יוסף, חלק ח-חו"מ סימן יא)
אין אנו צריכים לייבא טפשים מבחוץ, יש לנו אותם מתוצרת עצמית, ובשפע.
***************
לווטו.
כתבת: <: "המניעה להרדמת מקום הברית מילה כדי לקיים "ואראך מתבוססת",
מה ענין שמיטה לתשמיש המיטה?
ההרדמה משככת כאב, ולא עוצרת את זרימת הדם.
אך "ואראך מתבוססת בדמייך", אולי (כי לא מצאתי שאמר זאת) הובא כסיבה לשלילת ברית מילה בלייזר, הסותם את עורקי הדם לפני החיתוך, ואינו מוציא דם, ראה שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג' סימן צט, בתשובה מג' כסלו תשל"ז: " הנה בדבר המכשירים שנתחדשו בכאן לעשות בהן מצות המילה, ... אבל במכשיר שאינו יוצא דם כלל אסור למול גם מדין המצוה שלא נתקיימה המצוה כהוגן שהטפת דם ברית הוא ג"כ מדיני המצוה, אבל כאן לא שמענו שאיכא מכשיר כזה שאינו יוצא דם", וראה גם את דבריו ביו"ד חלק ב' סימן קיט: "הנה בדבר מילה במכשיר כזה שאינו יוצא דם כלל, פשוט שאין למול בו דהטפת דם הוא ג"כ מדיני המצוה דמילה דהרי חזינן שבנימול שלא כדין צריכין להטיף דם ברית כדאיתא ברמ"א /יו"ד/ סימן רס"ב סעיף א' בעבר ומל בלילה ובש"ך שם סק"ב במל תוך ח' וברמ"א סימן רס"ד סעיף א' במל עכו"ם, ואם לא היה שייך להמצוה כלל לא היה שייך זה".
על הרדמה בברית מילה, ראה את תשובתו הארוכה של הרב עובדיה יוסף, בשו"ת יביע אומר חלק ה-יו"ד סימן כב, משנת התש"ח, אשר בה הוא כותב נגד השו"ת אמרי יושר ח"ב (סי' קמ אות ג), שנשאל, אם מותר למשוח האבר בסם שיצטנן הבשר למען לא ירגיש בצער המילה כ"כ, והשיב, "ענין הסם היה ידוע כבר לרבותינו ז"ל מאז, וכמ"ש בב"ק ר"פ החובל שאפשר לקטוע ידו בסם שלא ירגיש צער, ומסתמא גם הסם לצנן הבשר היה ידוע, ואעפ"כ לא מצינו בשום מקום שעשו ע"י סם, וכיון שעד עכשיו לא נהגו בזה ולא ראינו זאת מעולם, לא ראינו בכה"ג הוי ראיה דקי"ל לחז"ל שהמילה צריכה להיות ע"י צער. וכמ"ש במדרש פ' לך לך, נימול אברהם, מל אברהם אין כתיב כאן אלא נימול אברהם וכו', אלא הרגיש ונצטער כדי שיכפיל הקב"ה שכרו. נמצא שתחלת מצות מילה היה דוקא ע"י צער. ולכן ח"ו לחדש חדשות שלא נהגו בהם מעולם"
ועל דבריו כותב הרב עובדיה יוסף: "ובמחכ"ת אין דבריו מחוורים כלל, שהיכן מצא שיש חיוב להצטער במילה, ואם הראשונים סברו וקבלו משום חביבות המצוה, וכמו שעשה אברהם אבינו, מהיכא תיתי לומר שהבא לעשות טצדקי למנוע ממנו צער המילה שנוכל לעכב בידו? וכל כה"ג על המחמיר להביא ראיה ברורה".
בספר נשמת אברהם (פרפ' אברהם סופר- אברהם, חלק ה' עמ' פג), מביא בשם הרב יעקב הלל, "שחיפש ולא מצא בזוהר הקדוש ובספרי הקבלה שיש ענין מיוחד בצערא דינוקא, אולם הוסיף הרב הלל שליט"א שכתוב בזוהר ובתיקוני הזוהר שצער לידה מכפרת על עוון של חווה, ובכל זאת עושים כל טצדקי כדי למעט ככל האפשר את כאב הלידה ולא ראינו מי שפוצה פה ומצפצף".
עד שהגיע אותו אדמו"ר של החסידות הקטנה, וציפצף.
**********
לפניכם קישור למאמרו של ארפד ליוש: "ההרדמה האפידרולית בלידה".
מתוך הכינוס השנתי הראשון לרבנים, ורופאים בנושא גניקולוגיה, פוריות וילודים לאור ההלכה".
http://www.daat.ac.il/daat/refua/yeshiva3-a.htm
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2004 09:36 |
|
| |
אממממ... קצת לא נעים,
האם אני הרפורמית צריכה להזכיר לכם שלא מדברים אצלנו ככה על אדמו"רים ורבנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2004 09:44 |
|
| |
.
בדידי האי עובדה, וכשהייתי צריך להביא מוהל לבני, הבאתי גם את רופאת הילדים שתקבע את המינון המדוייק והתזמון המדוייק של האקמול...
ואכן, זריז היה המוהל ובעל יד בוטחת, ויר"ש, אך לכל אלו שהתפעלו מכך שהתינוק לא צייץ - הודו לרופאה שידעה מלאכתה.
כאב, אני מצווה למול את בני, לחנכם, ועוד כהנה וכהנה.
לסבל - לכך ידאג כבר הקב"ה...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2004 11:10 |
|
| |
תודה שבאת נישטאיך
ושמענו על ה"וגמור" שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 08:18 |
|
| |
לשחרית,
מה לא נעים כאן? ומי בכלל דיבר על "אדמורי"ם ורבנים"?
"לא כל הרוצה ליטול את השם, יבוא ויטול". (ברכות טז,עמוד ב).
השכחת את דברי המהר"ל, (דרוש על התורה):
"מגדלי בהמה דקה, ר"ל המגדלים תלמידים הקטנים והשפלים שאינם כדאי ולא הגיעו להוראה, להושיבם בראש או לתת להם שאר שררה על הצבור ומכל שכן לסמוך אותם בשם חכם ורב. ודוקא בארץ ישראל ביותר, באשר נמצאים שמה רבנים חשובים וגדולים, והוא מגדל בהמה דקה בודאי בדבר זה המאורות לוקין. כי באמת הם שפלים הן בתורה הן במעשים, ונותן להם שררה אשר לא נאה לכסיל כבוד וידברו בני אדם על כל החכמים סרה".
אם שכחת את דברי המהר"ל, תוכלי לראותם באשכולה של איקה, על שיטת החינוך:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=754203
תוקן על ידי - נישטאיך - 30/01/2004 8:21:58
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2004 20:47 |
|
| |
בעניין הרדמה ומילה -
כדאי לעיין במאמרו של הרב פרופ' א' שטינברג, בכתב העת תחומין, כג.
המחבר מנתח את הנימוקים השונים של הפוסקים נגד ההרדמה ומסקנתו שיש מקום להתיר לפחות במשחה/סם משכך כאבים כשאין חשש סכנה לנימול.
חרף זאת, למאמר מצורפות דעת מקצת פוסקי דורנו (הר"מ אליהו, הרי"ש אלישיב, הר"מ ברנדסדורפר, הר"מ הלברשטאם, הר"ש וואזנר והר"א שפירא) - כולם אוסרים בכה"ג (אם כי חלקם מתיר במצבים מסויימים, יעו"ש).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2004 18:07 |
|
| |
לעניין רבנים ואדמו"רים - ניחא. מכל מקום ראוי להרהר בכך שכל האמור באותה פרשה אינו אלא עונש וקללה, היינו סטייה מן הדרך הראשונית שהועיד האל לאדם. במלים אחרות, לא רק "בעצב תלדי בנים" הוא מציאות אכזרית שאינה ממהותו הבלתי ניתנת לשינוי של האדם, אלא גם השילוב הנורא של "ואל אישך תשוקתך" עם "והוא ימשול בך". אכן, ממש כמו "בעצב תלדי", גם "והוא ימשול בך" נעשה לסימן היכר של הרבה חברות אנושיות. יש, רחמנא-ליצלן, אף המקדשים מציאות מקוללת ומעוותת זו והמבקשים ליתן בה משמעויות הלכתיות ומקודשות. האם לא הגיע הזמן להתאחד בהמצאתו של "אפידורל" לכאב נורא זה המצמית נשים וגברים כאחד?
לא עליך המלאכה לגמור ולא את/ה בן/בת חורין להיבטל ממנה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2004 08:18 |
|
| |
רודף שלום 
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2004 08:51 |
|
| |
לפי דברי הדוגל בקיום קללת "בעצב תלדו בנים" מה עם "בזיעת אפיך תאכל לחם" האם מותר לנו לעסוק במלאכה קלה ונקיה חס ושלום? באופן שאין מזיעים כ"כ, ומה גם אם נהנים מהמלאכה?
ובוודאי לא נחשוד להדוגל הלזה שמסכים לאיזה שהוא התקדמות בעבודת אדמה פן נכשל בקיום קללת "ארורה האדמה" [תמהני האיך הוא מקיים "בעצבון תאכלנה" האם הוא אינו קונה פתו מהמכולת כמו כולנו?]
האם מותר להאשה ליקח שום תרופה להכאבים שיש לה בימי ההריון בלי שיכניס עצמה לשאלות חמורות של קיום הקללה " הרבה ארבה עצבונך והרנך"
"ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" (ויקרא כו') געוואלד והאיך מקיים "קוץ ודרדר תצמיח לך"?
תוקן על ידי - אפכאמסתברא - 02/02/2004 8:59:02
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2004 08:45 |
|
| |
I sadly haven't got time at the moment to read thru all the comments, but to MOSHE GROIS on page 1, i give u a big thumbs up for your good point.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2004 17:45 |
|
| |
אפ"מ,
כהמשך לדבריך...
וא"ת הלא נאמר בפרשת שופטים לא לרדת מצרימה כי השם אמר [בפרשת שבת שעבר] "לא תוסיפון לראותם עד עולם"? וכ"ת דלא הוי קללה, הרי לפעמים שיש דבר ברכה בלגור במצרים וכ"ת שנאמר רק לגבי "הרבות סוס", לא כך נקטו חז"ל אלא שכל הדר עובר בל"ת כמו שכתב הרמב"ם על עצמו שעובר ע"ז בכל יום !
|
|
|
|
|
