| נשלח ב-2/7/2003 21:39 |
|
| |
כמה לתת לו כמה ?
אם אחליט לפרנס אברך יקר ובן עלייה - אקבל את שכר תורתו. יששכר וזבולון .
ביכלתי לעשות זאת ביד רחבה, לדאוג לכל מחסורו
עד גמירא.
אבל ביכלתי גם לפרנס אותו ביד קפוצה, אז תהיה תורתו באיכות גבוהה יותר - תורה מתוך הדחק.
במקרה כזה יהיה גם שכרי רב יותר. יהיה לי חלק בתורה מתוך הדחק !
מה לעשות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 22:26 |
|
| |
לפרנסו בשפע!
ואז תזכה לבן תלמיד חכם שיאיר את עיני ישראל בתורתו!
מימות המשנה ידוע לנו על אדם אחד שפירנס את אחיו בתורה. היה זה עזריה, שפירנס את אחיו, התנא שמעון אחי עזריה. ובכל מקום שנזכר שמעון זה, הוא נזכר עם שם אחיו, שהרי תורתו משלו.
ובכל זאת, התנא הגדול רבי אלעזר בן עזריה נולד כנראה לאותו עזריה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 22:35 |
|
| |
וודאי שחסיד כמוני חושב כמוך..
זו היתה שאלה היפותטית מסוג "שאלות האבסורד".
הצמדות ל"כללים" במקרה הזה מביאה לתוצאות אבסורדיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 00:25 |
|
| |
יתירה מזו בעל עגלה יקר"
עדיף לא לפרנסו בכלל כדי שיתקיים בו כך דרכה של תורה וגו' ויזכה לקיים תורה לשמה ולא לשם ממון ח"ו ונמצא הנאתך כפולה: אתה זכית במצווה של תורה לשמה וזכית והכסף נשאר בבנק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 07:44 |
|
| |
מוישהגרויס
בעלעגלה,
הכלל אומר:
ה'עולם הזה' של זולתך, הוא ה'עולם הבא' שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 09:49 |
|
| |
מוישה גרויס ואקדמאי
דבריכם מרמזים בעיני על מחלוקת ישנה: התמיכה הכספית בלומדי תורה. האם ראוי לקבל, ומי ראוי לקבל.
כיון שזה הכיוון שבעל עגלה דוהר לקראתו, אז למה לא ננסח זאת בצורה ברורה:
א. האם מוצדק לבסס מוסדות תורניים על תמיכה כספית שמיועדת ללומדים (ולא למלמדים, אם נניח שהם לא גרעו מפרופסורים).
ב. האם מותר לאדם להתפרנס מתמיכה כזו, שהיא כעין כספי צדקה, על מנת שיעסוק בתורה?
ג. איך זה עולה בקנה אחד עם ההלכה הקבועה לנו מהגמרא ומהרמב"ם שאסור ללמוד תורה בצורה כזו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 10:56 |
|
| |
אקדמאי:
נדמה שהיום זה די התהפך:
ה'עולם הבא' של זולתך, זה ה'עולם הזה' שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2003 12:59 |
|
| |
וכמאמר חז"ל (דזמנינו).
רע לך? אתה צדיק.
דפוק לך? סימן שאתה בעליה.
קשה לך? סימן שזה דבר טוב.
אינכסף? ממש אשריך וטוב לך.

|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 01:09 |
|
| |
ר' מיימוני,
אני לא דובר לשום כיוון. אני יושב. אלכסיי מחזיק במושכות ומגיעים לאן שמגיעים.
בס"ה התכוונתי להציג שאלה, אחת מני כמה שפעם רשמתי לעצמי (ואיני יודע היכן הרשימה כרגע)
שקראתי להם שאלות אבסורד כי בדיקה לוגית מביאה לתוצאה בלתי אפשרית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 01:27 |
|
| |
בדיקה לוגית מגיעה לתוצאה ללא כיוון??!!
תמיהני עליך בעל עגלתנו.
אולי הנחת היסוד מוטעית?!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 02:23 |
|
| |
בעל עגלה
חשבתי שאתה הרכב.
בסוף התברר שאתה הבעל שם טוב... או לפחות איזה תלמיד שלו בשליחותו...
זה אלכסיי, או גילגול שלו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 10:41 |
|
| |
בורג,
זו היתה "אמירה" ולא איזה מאמר אידיאולוגי כבד...
מדוע הנחת היסוד מוטעית ?
אם השותפות בין יששכר וזבולון היא על בסיס שכרו בשמיים של יששכר.
ברור ששכרו רב יותר כאשר תורתו באיכות.
אם כך, טוב יעשה זבולון אם יקפוץ את ידו ויתן טיפין טיפין, כך ש"הסוס" לא ימות.. אבל יחיה בקושי..
הלא כן ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 11:47 |
|
| |
זה בדיוק הנקודה, שמבחינת זבולון אין את הענין של "אשריך וטוב לך" ואם היה יכול לדאוג לכך שיששכר ילמד טוב יותר, הוא נתבע על כך.
נאמר רק שיששכר ראוי שילמד אף מתוך הדחק וזו מעלתו הגדולה.
במה עזר זבולון ליששכר כשלמד מתוך הדחק?!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 13:01 |
|
| |
האם מותר לצטט מ"יתד נאמן"? ועוד מהחוברת של "שבת קודש"?
שם, (שבת בהר תשסג עמ' 16), מובאת המסורת הבאה:
אמר הרב פלטיאל בורשטיין אמר הרב מרדכי מן:
שאלו את הרב אהרן קוטלר. אם ניתן להיות זבולון ולקנות את חלק התורה של יששכר, למה להתייגע בתורה?
והשיב:
אותו זבולון יזכה לחלק גדול בעולם הבא. אבל עולם הזה לא יהיה לו...
אפשר לטעון שזו תשובה תעמולתית לפי השואל. אפשר לדון מה פירוש עולם הבא וכיצד זוכים לו ייששכר וזבולון התיאורטיים.
אפשר גם לדון מה פירוש שיש או אין עולם הזה. האם הכוונה לתנאים החומריים, או לשליטה העצמית, דרך ארץ ואורחות חיים שמאפשרים לאדם לחיות חיים של שלוה עם משפחתו מתוך מידות מתוקנות.
אבל ביתד נאמן פירשו זאת כפשוטו. המאמר מספר על הרב בורשטיין, שלא הכרתיו, אך היתה לו שמחה עצומה בלימוד.
הוא היה מסוגל, לפי המסופר, לעמל רב של חישוב סוגיה מורכבת, או ללימוד מהיר, כזה שמאפשר לסיים יבמות במשך שבוע של בין הזמנים.
והוא היה יכול לשמוח עד ריקוד בתורה.
אז יש גם כאלו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|