|
|
| נשלח ב-27/11/2003 12:25 |
 |
| |
קודם לכן השגתי על הראיה האונטולוגית מבחינה אפיסטמולוגית ,(על מושג המציאות מבחינת ערכו ההכרתי)
ועכשיו אביא השגה לוגית:
משפט
בכל משפט שבו הנשוא מוסיף על הנושא - אפשר לשלול את הנשוא בלי לשלול את הנושא .
הסבר
קח לדוגמה את המשפט הבא:
"האריה הירוק נמצא"
ניתן לשלול את הנשוא (נמצא) בלוא שזה יוביל לסתירה בנושא. מושג האריה תקף גם אם הוא לא קיים
משפט
בכל משפט שבו הנשוא אינו מוסיף על הנושא - הרי זה משפט טאוטולוגי ,שאינו מחדש דבר מלבד המושג הראשון שנחשב.
הסבר
קח לדוגמה את המשפט הבא:
"אריה הירוק הוא ירוק"
נקל לראות שזהו משפט טאוטולוגי.
ועכשיו לעיניננו : כיצד יש לראות את המשפט הבא ?:
"היש השלם ביותר נמצא בהכרח"
ישנם שתי אפשרויות : או כמשפט שבו הנשוא מוסיף על הנושא (מרכיב) או כמשפט שבו הנשוא אינו מוסיף על הנושא (מנתח).
ובכן , מניתוח המושג "היש השלם ביותר" ,עולה שהוא כולל את התואר נמצא בהכרח כחלק מן הגדרת הנושא וא"כ קיבלנו את המשפט הבא השקול למשפט הקודם:
"היש הנמצא בהכרח נמצא בהכרח "
נקל לראות שזהו משפט טאוטולוגי , שאינו מחדש דבר מעבר למושג הראשון שחשבת אותו והוא "היש השלם ביותר", ולכן יוצא שבמשפט זה לא אמרת שום דבר , אלא רק חשבת את המושג : "היש השלם ביותר".
קיצורם של דברים :
אם זהו משפיט מרכיב ( הנשוא מוסיף על הנושא) הרי שאין לך הוכחה מעצם הגדרת המושג , שהרי ניתן לשלול את הנשוא בלי ליצור סתירה בנושא .
ואם זהו משפט מנתח (הנשוא איננו מוסיף על הנושא) הרי שזהו משפט טאוטולוגי שלא מחדש דבר מעבר למושג שנחשב קודם.
MOTECH אני כבר יודע מה אתה תענה על טיעון זה , תשובתך תתבסס על שני הצעדים הבאים:
1.ההוכחה האונטולוגית לא מבוססת על משפט אלא על עצם המושג " היש השלם ביותר" שאינו ניתן לסתירה.
2.היות והמושג אינו ניתן לסתירה הרי שהמושג "היש השלם ביותר" נכון בהכרח ,בדיוק כמו במושגים שאינם נכונים בהכרח כמו: "רווק - נשוי" ולכן אינם נמצאים בהכרח.
מפאת חוסר זמן אשיב, על כך בהודעה הבאה
תוקן על ידי - האסופי - 27/11/2003 12:30:27
תוקן על ידי - האסופי - 27/11/2003 13:19:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 12:38 |
|
| |
האסופי, הטרמתי את טענותיך בדף הקודם.
ודוק, קיבלתי את הביקורת שלך על המציאות. אבל הראיתי שהמושג מציאות-הכרחית ונעדרות-הכרחית הם תכונות אנליטיות וכשרות לגמרי [רווק-נשוי נעדר בהכרח, אלוהים קיים בהכרח].
הארגמונט האונטולוגי צורתו היא כשל משפט אנליטי, אבל התוכן שלו סינתטי למהדרין. הבאתי את הדוגמא של רווק-נשוי כראייה אונטולוגית שלילית, החוסכת לנו כל חיפוש או התבוננות אמפירית. אריה יכול להיות קיים ויכול להיות שלא, רווק-נשוי [או משולש-מרובע או קוף שאיננו קוף] נעדר בהכרח ואילו אלוהים נמצא-בהכרח.
אני מסכם: "אלוהים נמצא בהכרח" הוא משפט אנליטי כיוון שהוא מתבסס על ניתוח המושג אלוהים, אבל בו בעת יש לו משמעות סינתטית בעולם הממשי [הצד השני של רווק-נשוי שנעדר בהכרח].
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 14:20 |
|
| |
MOTECH
מצוין , אנחנו ממקדים את הדיון.
אתה טוען שניתן להוכיח ממשפט אנליטי תוכן סינטטי על דרך השלילה .
כלומר ,אם שלילת המשפט תוביל ליצירת סתירה בנושא - הרי הוכחנו שהמשפט ההופכי הוא הנכון.
אני טוען שלמרות שאי אפשר לשלול את המשפט אין זה מוכיח שהמשפט ההופכי הוא נכון.
לטענתי ,הוכחה על דרך השלילה אפשרית , רק אם אפשר לנסח משפט חיובי בעל משמעות
דוגמה:
"האריה הנמצא והירוק הוא ירוק" - זהו משפט אנליטי לחלוטין ולכן גם טאוטולוגי.
אשלול את המשפט :
"האריה הנמצא והירוק אינו ירוק" - שלילת המשפט מובילה לסתירה ולכן אינה אפשרית , אולם האם זה מוכיח שהמשפט ההופכי הוא נכון ? , כלומר האם זה אומר שנמצא אריה ירוק? ודאי שלא . משום שהמשפט ההופכי לא אומר לי שום דבר , המשפט : "האריה הנמצא והירוק הוא ירוק" הוא טאוטולוגי שלא מוסיף לי שום ידעה חדשה מעבר למושג שהנחתי בתחילה. והרי את המושג הראשוני הזה אני מנסה להוכיח.
אם כן יוצא שנשארנו רק עם המושג ללא המשפט.
הוא הדין בראיה האונטולוגית נשארנו רק עם המושג " היש השלם בהחלט" ללא שום משפט חיובי שאפשר לנסח.
תוקן על ידי - האסופי - 27/11/2003 14:24:52
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 14:35 |
|
| |
Motech,
נחזור רגע לעניין גדל: טענת ש-"שהנחת גדל מתבססת על הנחות לוגיות ומהלך גזירה לוגי, ואם הלוגיקה נפגעת ממנה ניתן לומר שהיא כורתת את הענף עליה היא יושבת" - אכן, זה בדיוק מה שהיא עושה (ואגב, אין מדובר בהנחה אלא במשפט). אולם, היא הנותנת: אם אתה טוען לתקפותה המוחלטת של הלוגיקה, חייב אתה לקבל את משפט גדל (או להפריך אותו); אם אתה מקבל אותו, ממילא שוב ערערת את תקפותה של הלוגיקה, וכך אתה מכניס את עצמך לפרדוקס. הדרך היחידה להיחלץ כאן מפרדוקס היא להגביל את תקפותה של הלוגיקה, או את היקפה (ניתן, לפי גדל, לבנות מערכות לוגיות עקיבות, אלא שלא ניתן יהיה לקבוע בתוכן לגבי כל טענה האם היא אמיתית או שקרית). במובן מסוים, משפט גדל מביא אותך לאותו פרדוקס עליו בנוי הוא עצמו - פרדוקס השקרן. עצם קיומם של פרדוקסים בתוך הלוגיקה מונע ממנה להיות עקיבה.
ואם נחזור לדיון בהוכחה האונטולוגית, הגדרת את האל כ-"יש מושלם בתכלית השלמות ו-יש שגדול ממנו אינו אפשרי" (אתה צריך גם להראות את השקילות של שתי ההגדרות, ולטובת המתעניינים - את הקשר של ה-"יש" הזה עם האל שברא שמים וארץ), ומתוך כך גזרת מסקנה שמציאות הכרחית היא תכונה של יש זה. אם כן, האל הוא חלק מקבוצת הישים ההכרחיים (שאתה טוען שהיא מכילה רק אותו - טענה שזקוקה להוכחה). אם כן, אם נקבל היסק זה, הרי שהאל שקול ליש הכרחי.
עד כאן קיימנו דיון מושגי במושג "אל", והגענו למסקנה (לשיטתך) שהכרחיות היא תכונה - איך לומר - הכרחית של מושג זה. וכאן מגיעה הקפיצה הגדולה: הואיל ובתור מושג, האל הוא הכרחי, הרי שגם במציאות הוא הכרחי, כשם שאם מושג הרווק הנשוי הוא סתירה, אז גם במציאות הוא סתירה. כאן אתה מניח התאמה בין המציאות לבין הלוגיקה, שאין לה בהכרח ביסוס. ראשית, כפי שהסברתי קודם, קשה להתבסס על הלוגיקה אפילו בתוך עצמה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר בתחומים אחרים. שנית, הנחת ההתאמה מחייבת שלא תהיה מציאות שאינה כפופה ללוגיקה שלנו, ויתרה מזו - שהאל עצמו יהיה כפוף ללוגיקה שלנו (למשל, הוא אכן לא יוכל ליצור מעגל מרובע, או "שמור" ו-"זכור" בדיבור אחד). לא תוכל, לשיטתך, להתקיים מציאות שבה למשל, כל הישים יהיו ישים מקריים, שבה לא יהיה "יש מושלם בתכלית השלמות" כי אחת השלמויות תעמוד בסתירה לשלמות אחרת (וגם את האפשרות הזו אתה עוד צריך לדחות במציאות שלנו) או שבה הלוגיקה תהיה בעלת שלושה ערכים ולא שניים. אכן, אריסטו וגם הרמב"ם הניחו התאמה הכרחית כזו בין הלוגיקה לבין המציאות, אולם זו הנחה שזקוקה לאישוש.
אגב, אם אגדיר שטן כ-"יש הזהה לאל אלא שהוא מושלם ברשעותו, במקום שבו האל מושלם בטובו", מדוע לא יתחייב קיומו של שטן כזה? הרי הוא זהה לאל בכל תכונותיו פרט לרשעות הבלתי רלבנטית?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 14:40 |
|
| |
האסופי, רק כרגע הגעתי לקרוא את תגובתך האחרונה, 
אתה מנסח בצורה טובה ממני דברים שניסיתי לומר בעמודים הקודמים בנושא הטאוטולוגיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 15:06 |
|
| |
האסופי, תתמקד. אנחנו לא מדברים [בפעם ה-3] על מציאות, אלא על מציאות-הכרחית ונעדרות-הכרחית.אני לא מנסח משפט כ"רווק-נשוי הוא נעדר" אלא כ"רווק-נשוי הוא נעדר-בהכרח". לטענה הזו לא השבת ושוב חזרת על דוגמאת ה"אריה הנמצא" שקיומו קונטיגנטי, ולא הכרחי.
גם_וגם,
ההתאמה בין הלוגיקה למציאות הוכחה בדוגמא של ראייה אונטולוגית שלילית. במציאות ובלוגיקה יחדיו לא קיים רווק-נשוי - זו התאמה.
אני טוען לתקפות מוחלטת של הלוגיקה בכל מקום ובכל מצב, גם מבחינת האל. דווקא הדוגמאות של הספר והשקרן מראות שוב ושוב את ההרמוניה בין הלוגיקה למציאות: לא ייתכן במציאות כמו שלא ייתכן בלוגיקה. ואני מוסיף, ייתכן בלוגיקה וייתכן במציאות הן מן האפשר.
לא לערבב תפוזים ותפוחים, אין צורך בדוגמא זו להראות קשר בין אלוהים של הראייה האונטולוגית לבין אלוהים של כל דת מסוימת. אנחנו מראים כיצד אפשר להוכיח לוגי את קיומו של האל, תורה ומצוות הן עניין נפרד לחלוטין.
מציאות-הכרחית ונעדרות-הכרחית הן תכונות. נעדרות-הכרחית היא תכונה של רווק-נשוי [אם להזדקק לדוגמא זו שוב], ומציאות-הכרחית היא
תכונה של האל.אין רווק-נשוי במציאות, שתמצא אחד תוכל להראות את העדר הקשר בין הלוגיקה למציאות. המציאות מראה שוב ושוב שמושג שכולל תכונה של העדרות-הכרחית [קוף שאינו קוף, כיפת הסלע המרובעת] אינם קיימים ואינם ניתנים להעלאה על הדעת.
הבן ידידי גם_וגם, אני מנסה להוכיח את קיומו של האל שמבחינתי הגדרתו היא דבר שגדול ממנו אינו אפשרי והוא אכן שקול ליש הכרחי. מהותו וטבעו של האל לא אמורים להיות מוכחים בראייה זו, רק קיומו-ההכרחי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 18:17 |
|
| |
MOTECH
אנו עוסקים עכשיו בלוגיקה ,ובלוגיקה אין שום חשיבות לתוכן של המשפט אלא רק לצורה ההגיונית.
אם כך מה ההבדל בין אם תציב בתור נשוא את המילים מציאות או את המילים מציאות הכרחית.
אם זה יהיה משפט מרכיב - אזי אפשר לסתור את המשפט בלי לסתור את הנושא.
ואם זה יהיה משפט מנתח - אז עדיין הוא יהיה טאוטולוגי.
תמיד תשאר רק עם המושג : "היש השלם ביותר"
הבעיה עם כך שנשאר לך רק המושג , היא שאתה מנסה להוכיח את המושג , על סמך המושג בלבד ,בלי יכולת ליצור שום משפט סינטטי תקף.
וזה לדעתי בלתי אפשרי , משום שכל טענה שתהיה חיבת לקבל צורה של משפט , משום שזהו האופן היחיד בו אנו מסוגלים לחשוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 20:43 |
|
| |
האסופי,
מציאות-הכרחית כמו העדרות-הכרחית היא תכונה וגלומה בתיאורה הלוגית [נעדר בהכרח K, שהוא גם X וגם לא X], ולכן שייך למושג עצמו. בוודאי שאני מתכוון להוכיח את מציאותו-ההכרחית של האל רק על סמך מושגו, באותה מידת וודאות שאני שולל את קיומו המוכר עד דכא של הרווק-נשוי של הקוף שאיננו קוף ושל כיפת הסלע המרובעת רק על סמך ניתוח מושגם שמכיל סתירה ולכן הוא נעדר-בהכרח.
גם מצו"נ מכיר את קאנט וביקורתו השנונה, אבל [יאמר לזכותו] שהוא תפס במהירות את ההבדל בין מציאות כתכונה לבין מציאות-הכרחית [או נעדרות-הכרחית] כתכונה. ההנחה הדוגמטית שלך היא שאין קשר בין המציאות ללוגיקה, אבל קשר זה הוכח שוב ושוב בדוגמאות שנתתי כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 22:56 |
|
| |
הטיעון האונטולוגי המשופר שהצגתי בשפת הסימנים של הלוגיקה :
g=God
N=Necessary
~A = "it is not the case that A
v=logical or
--> = strict implication
g --> N(g)
N(g) v ~N(g)
~N(g) --> N(~N(g))
N(g) v N(~N(g))
N(~N(g)) --> N(~g)
N(g) v N(~g)
~N(~g)
N(g)
N(g) --> g
g
[לחצתי על אנטר מוקדם מדי ולא הספקתי לכלול את ההערה שלי בנוגע להנחה השנייה של גדל].גם_וגם, הפרדוקס הוא כלל לא שלי, אלא של גדל עצמו.
א. אם הנחתו של גדל נכונה - אזי היא סותרת את עצמה כיוון שהיא משתמשת בלוגיקה עצמה ע"מ להוכיח את אמיתותה.
ב. אם הנחתו של גדל שגויה - מה עניין לנו בה ?
כך או כך, הנחתו של גדל לוקה במלכוד 22 [המשוגע שאיננו יכול להעיד שהוא משוגע], ואי-רלוונטית לחלוטין לדיון זה.
תוקן על ידי - motech - 27/11/2003 23:12:06
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 00:31 |
|
| |
מו-טק יקר
כמדומה לי שלצעדים 3 , 5 , 7 בהוכחתך אין שום הצדקה . מה דעתך על ההוכחה (האקויולנטית לשלך) להיפך!
1) ~g-> N(~g) (definition , Motech)
2) N(~g)v ~N(~g) (excluded middle)
3) ~N(~g) -> N(~N(~g)) (Motechian derivation)
4)N(~g) v N(~N(~g)) (3,4)
5)N(~N(~g)) ->N(g) (Motechian derivation)
6)N(~g) v N(g) (2,5)
7)~N(g) (Motechian default assumption)
8)N(~g) (6,7)
9)N(~g) -> ~g (modal logic axiom)
10)~g (8,9)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 00:36 |
|
| |
אני רוצה לעשות סדר :
קודם לכן העלתי את ההשגתי האפיסטמולוגית לראיה האונטולוגית ,ובה טענתי שהמציאות איננה תכונה (הנשוא במשפט) ויותר מכך היא איננה עצם (הנושא במשפט).
לאחר מכן העלתי את השגתי הלוגית לראיה ,בה אני טוען שהמבנה הלוגי של הראיה הינו או סינטטי (וממילא לא הכרחי) , או אנליטי (ואז הוא טאוטולוגי) .
לכן , MOTECH ' השאלה האם מציאות הכרחית היא תכונה או לא , איננה רלונטית לדיון בלוגיקה אלא לדיון באפיסטומולוגיה.
MOTECH
הודאת בעל דין:
"...בוודאי שאני מתכוון להוכיח את מציאותו-ההכרחית של האל רק על סמך מושגו, באותה מידת וודאות שאני שולל את קיומו המוכר עד דכא של הרווק-נשוי של הקוף שאיננו קוף ושל כיפת הסלע המרובעת רק על סמך ניתוח מושגם שמכיל סתירה ולכן הוא נעדר-בהכרח".
זאת אומרת שאתה מודה שאת הטיעון של הראיה אתה בונה שלא במשפט אלא במושג.
ובכן , דעתי היא נחרצת :
מושג - איננו טיעון. רק משפט הוא טיעון.
העלית את מושג הרווק - נשוי ,על מנת להראות שניתן לשלול את קיומו -רק בהסתמך על המושג , ללא יצירת שום טיעון בצורה של משפט תקף.
ובכן ,גם בזאת דעתי נחרצת :
המושג : "רווק - נשוי " - איננו סותר את עצמו.
במושג "רווק - נשוי " אני רואה שתי מילים שאת משמעותם אני מבין היטב , אך אני לא מבין את טיב הקשר ביניהם ביחד ,ללא משפט שיבאר לי זאת.
משום שתפקידו של המשפט הוא לקשור שני מושגים שונים ,ולהביאם לידי אחדות תודעתית אחת .
המשפט קושר את שני המושגים ע"י מבנהו החוקי , היינו נושא ונשוא. ולכן במושג "רווק -נשוי" אין שום סתירה משום שאין שום קשר בין שני המושגים , מלבד זאת שהם צמודים.
ולכן , כל עוד אני לא יודע מה פירוש המושג "רווק - נשוי" אני לא רואה כאן שום סתירה לקיומו בפועל ממש.
שמא תאמר:
מה זאת אומרת מה פירוש המושג "רווק - נשוי" ,הפירוש הוא : "רווק שהוא נשוי".
אם תטען כך חזרנו לנקודת המוצא , משום שכבר יצרת טיעון בעל נושא שאיננו סותר את עצמו.
שהרי הנושא במשפט - "רווק" , הינו תקף לחלוטין, מה שלא תקף הוא המשפט עצמו היות והנשוא סותר את הנושא.
הוא הדין בראיה האונטולוגית.
המושג : "יש נמצא בהכרח " - הינו חסר פשר כל עוד לא הגדרת את הקשר בין המילים "יש" ו- נמצא בהכרח" . ואם הגדרת זאת באופן הזה : "יש שהוא נמצא בהכרח" , הרי יצרת משפט סינטטי לגמרי.
ודו"ק היטב בכל זה.
תוקן על ידי - האסופי - 28/11/2003 0:40:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 09:29 |
|
| |
מצו"נ יקירי,
הראתי כבר שקיומו של האל יכול להיות רק הכרחי או נעדר-הכרחי [כיוון שאל קונטיגנטי הוא לא אל, בהיותו כפוף לכוחות חזקים ממנו].
אז הוא נמצא-בהכרח או נעדר-בהכרח [צעד 3]
אם הוא נעדר-בהכרח פירושו סתירה פנימית שאיננה קיימת במושג [צעד 5]
אם לא קיימת סתירה במושגו,הרי שאיננו יכול להיות שייך לקבוצת נעדר-בהכרח[צעד 7, נובע מצעד 5].
בקשר להוכחה המעניינת שלך, איפה אתה רואה אקויולנטיות ?! אני שואל אותך, יכול להיות מצב בו ישות נעדרת-בהכרח ואז אתה מציב ארגומנט נוסח [נעדר-בהכרח או נעדר-במקרה] ? אם הוא נעדר-בהכרח כמו משולש-מרובע אז אין לו זכות קיום לא בלוגיקה ולא בעולם הממשי. אם הוא נעדר-במקרה הוא איננו אלוהים, שהרי הוא כפוף לכוחות חזקים ממנו. כך או כך, גורלו של g~ המסכן נחתך לשבט.
האסופי,
אני מבקש ממך לקרוא את התשובה הקודמת שלי [וצר לי אם תפגע מהניסוח הזה, אבל אני עייף מלהעתיק את דברי כאשר אתה חוזר ומדבר על מציאות בפעם ה-4...ובפיסקה הבאה שלך אתה מתחיל לעסוק במשמעות המילים [במקום הסימנים] שאיננה מונהרת לך ומתעלם מהעובדה שזו תאורמה לוגית כשרה לחלוטין: נעדר-בהכרח K שהוא גם X וגם לא X. הביקורת שלך היא ביקורתו של קאנט, ומצו"נ הביא אותה ומולו הצבתי את הטיעון המוחץ של מציאות-הכרחית מול העדרות-הכרחית והוא הבין שהביקורת של קאנט כבר לא רלבנטית,בדוק זאת.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 09:59 |
|
| |
ההוכחה שלי מאד פשוטה . לדבריך אם הוא נמצא אז הוא נמצא בהכרח . אם כך אם הוא נמצא יש סתירה לוגית בטענה שהוא נעדר (שוב , לפי דבריך) . ואם כך אני מניח שאין סתירה לוגית בטענה שהוא נעדר(דבר זה תקף בדיוק כמו ההנחהשלך שאין סתירה לוגית בטענה שהוא קיים .) ואם כך אין הוא נמצא מ.ש.ל.
דרך אגב , ההוכחה שלי יכולה להתחיל מהצעד ה7 שלך . במקום שבו אתה מניח שאין סתירה לוגית במציאות האל גם אני מניח שאין סתירה לוגית בקיומו .
אם רצית דוגמה כיצד אפשר להוכיח שמערכת לוגית אינה קונסיסטנטית אז הנה קבלת דוגמה . אם יתברר שלא ניתן להראות סתירה לא בטענה G ולא בטענה ~G הרי שבלוגיקה שלך אפשר להוכיח דבר והיפוכו .
אבל הדבר הזה הוא לא נכון . אין זה נכון שאם משהו נמצא בהכרח הרי שיש סתירה לוגית בטענה שהוא לא נמצא (ההיפך אמנם נכון: שאם יש סתירה לוגית כזאת אז הוא נמצא בהכרח). המושגים של הכרחיות וסתירה לוגית אינם חופפים בהכרח (הדברים שנויים במחלוקת פילוסופית עתיקת יומין )
וגם את הצעד ה3 וה5 עוד לא הבנתי . האם תוכל להראות לי היסק שלהם מתוך האקסיומות של הלוגיקה המודאלית ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 10:11 |
|
| |
מצו"נ יקר,
ההוכחה שהבאתי מראה שנעדרות-הכרחית שייכת אם ורק אם למושג יש סתירה פנימית. מכיוון שמושג האל במובנו "יש המושלם בתכלית השלמות" חף מסתירה ככל הידוע לי, אני גוזר שהוא קיים-בהכרח ולא נעדר-בהכרח [כי לא מצאתי סתירה].
זו, ככל הידוע לי, נקודת החולשה היחידה של הראייה האונטולוגית הזו, והיא נובעת מהעובדה (המצערת) שמהתיאורמה [נעדר-בהכרח X שהוא גם K וגם לא K] לא נגזרת התיאורמה [קיים בהכרח X שהוא K או לא K].
אבל יש ברשותי ראייה אונטולוגית משופרת החסינה מפני הביקורת הזו, אותה אשתדל להביא עוד היום אם יהיה סיפק בידי לפני כניסת השבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 11:08 |
|
| |
מה אני יגיד לך MOTECH
מתקבל אצלי הרושם הכבד , שאתה פשוט לא מתחיל לנסות להבין את השגתי הלוגית (כן הלוגית) ,לראיה , ובמקום זה אתה חוזר על דבריך בדבר מציאות הכרחית וחוזר וטוען שהשגתי היא ההשגה של קנט.
ובכן :
ההשגה שהבאתי קודם לכן ושאני מדבר עליה כבר למעלה מעמוד שלם , היא סתירה לוגית (ולא אפיסטמולוגית) לראיה האונטולוגית , ואין לה שום קשר עם דבריו של קנט בדבר מושג המציאות.
בשורה התחתונה , טענתי הלוגית היא מאוד פשוטה :
מושג - איננו טיעון לוגי , רק משפט הינו טיעון לוגי.
הניסיון להוכיח את מציאותו ההכרחית של האל על סמך המושג : "אל - נמצא בהכרח" - היא בלתי אפשרי בלוגיקה , משום שבלוגיקה ניתן להרכיב טיעון רק במשפט ,ולא ממושג בלבד.
והיות ומשפט כזה : "אל הנמצא בהכרח - נמצא" -הינו טאוטולגי שאינו טוען כלום , על כן אינך יכול לנסח שום טענה תקפה בצורת משפט לוגי.
אני חוזר על דברי מההודעה הקודמת.
המושג : "רווק - נשוי " איננו סותר את עצמו
המשפט : "רווק שהוא נשוי " - רק הוא מהווה סתירה לוגית.
ולכן היות וכל ראיתך בנויה רק על מושג : "היש הנמצא בהכרח" ,ללא שום יכולת לנסח טיעון בצורת משפט ,. אזי - אין לך שום טיעון לוגי ביד.
הוכחה על דרך שלילת המשפט בלבד ,כל זמן שלא ניתן להרכיב משפט חיובי שאינו טאוטולגי - אינה הוכחה.
עיין בהודעה הקודמת שלי (כנראה שלא ממש עשית זאת ) ותובהר לך כוונתי בענין זה.
נ.ב.
אני מתנצל על הניסוח הישיר אך הוא איננו מכוון לפגוע אלא רק לחדד את דברי.
|
|
|
|
|
|
