על ימין שהוא שמאל

והרי בכלל מאתים מנה, ואם אפילו כשאינו יודע ושואל, הרי יש לזה דין עון בשוגג. אעכו"כ כשיודע שהרב טעה.
ויש בזה כמובן הרבה פרטים נוספים, שלא חשבתי שכאן המקום לדון בהם, והיא ההלכה בחו"מ, שטעה בדבר משנה חוזר. וכי מי יפסוק עליו שטועה הוא? נאמר היה דין תורה, ופסק הב"ד לטובת צד אחד. ורב שני רואה שהב"ד הראשון טעה בדבר משנה. וכי מי יש בידו לבטל את הפסק של הב"ד הראשון?
עוד נושאים לא בהירים יש בזה. לדוגמה, ההלכה של אתרא דרב, ששם צריך לפסוק כרב, ואתרא דשמואל, ששם צריך לפסוק כשמואל. האם זה חל בזמנינו גם, שגם כשנראה לי שההלכה אינה כפי שפוסק הרב של השכונה, צריך אני לנהוג כמותו? ולי נראה שרבנות היא רק משרה של התחייבות להשיב לשואלים, ואין לו כל תוקף הלכתי, שאצטרך לנהוג כמותו במקום שנראה לי שטעה. וסוגיית אתרא דרב ואתרא דשמואל מיירי כשהוא רב מובהק של בני העיר, שאז אין התלמיד חולק על רבו מובהק, ולכן צריך לפסוק כמרא דאתרא הדין ולא כמרא דאתרא אחרת.
ועוד יש פרטים לדון בזה, אלא שאין כאן מקומם. ולא באתי אלא להעיר.