דיוקן כותבי עכ"ח והשפעתם על החרדים/יות

דינוזאור,

עובדה היא שגם איש ציפור, שניסה דבר אליך מכיוון אחר לגמרי, יצא עם אותה ההרגשה פחות או יותר.

אני לא בטוח שזה קשור דווקא למחזירים בתשובה, אלא אולי לאנשים שמקצועם הוא הסברה ושכנוע. יצא לי לראות את האפקט גם אצל עורכי דין וגם בשיחה שהייתה לי פעם עם עיתונאי ידוע: נוצרת איזו שהיא חוסר אבחנה בין טיעון אמיתי לבין הצגה רטורית טובה של טענות שוא - לאו דווקא שקריות אלא לא ענייניות או לא מוכרחות. יכול להיות שהבעיה מחמירה אצל אנשים שעוסקים בהסברה לשכבות רדודות של האוכלוסיה.

כפי שכתבתי לך קודם, אני חושב שאתה אכן נגוע בזה, שהרטוריקה הטובה שלך נראית לך עצמך כמדד לאמיתיות. אינני בוחן כליות ולב וכמובן שאולי טעיתי בסברה הזו, אבל אולי זו יכולה להיות בשבילך נקודה למחשבה.  

 מכל מקום, אין ספק שכתבת כאן לאורך האשכול הרבה דברים די מדהימים.

מה שהפליא אותי ביותר הוא הטענה שלך באחת מהודעותיך הקודמות לפיה הציבור החרדי דהיום הוא תוצר של סלקציה שלילית:  "המוצלחים המקוריים והמוכשרים"  עזבו את היהדות, ומי שנותרו הם הבררה האנושית.  

תיקון קל: אני כתבתי שבתקופת ההשכלה (הראשונה) הראשונים להיתפס להשכלה היו "המוצלחים המקוריים והמוכשרים", וזה עצמו היה גורם להידלדלות הציבור החרדי הנותר.
היום עדיין זה לא כך, לא כל מי שמוצלח נתפס להשכלה, כי עדיין לא נתפסה מספיק תאוצה לריאקציה, אבל כשתעבור המסה הקריטית, זה מה שיקרה. לפי התיזה הראשונית שלי כאן.

צענע, אנחנו במתח, האם בסוף הפרצוף של הילד נהיה פרצוף צענע?

לדינוזאורוס

אולי כן ואולי לא.
אתם תשארו במתח כי זהו סוג הסיפורים שכל אחד מהקוראים מוזמן לחבר לו סוף.(עם נימוק כמובן).

שנרב ודינו
את הטענה על סלקציה שלילית שמעתי מפיו של ר' אברהם שפירא ז"ל בשם אחד מגדולי אדמו"רי גליציה שמלפני השואה.
אם הטיעון הזה נכון אזי הדרך של עצכח היא הנכונה.