|
|
| נשלח ב-20/8/2009 09:55 |
 |
| |
בעלבו
מהיכן למדת שנשבעתי נקבה? אדרבה 'היא' דוקא מזכיר'ה' לי את מסתברא בסגנונ'ה'!
נשבעתי
שכחת להביא קבוצת ביניים שסוברת שהאמת היא כן ערך עליון ביהדות כמו הרמב"ם ששם את שיא היהדות ב'לעשות את האמת מפני שהיא אמת' והרמב"ן שמבסס את כל היהדות ב'אין אדם מנחיל שרק לבנו'.
זה שאתה מציג יהדות חדשה באומרך: 'ביהדות האמת איננה ערך עליון... אדרבה על האב להנחיל שקר לבנו' אומר בעצם שגם דברי הרמב"ם והרמב"ן אינם אלא שקרים קדושים. מאחר ואלה אינם שקרים קדושים 'בתוך' היהדות כמו שכר ועונש, הלכה מסיני וכו' אלא ביסודותיה של היהדות, זו תופעה ברוכה החותכת את הענף עליה אתם יושבים והמבשרת שתם עידן השקרים הקדושים פושטי הרגל ומפיחה פתח תקוה ליהדות שפויה בשער. (בדיון אחר הארכתי זה עתה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 09:57 |
|
| |
נשבעתי, הטעות היסודית שלך אחת. אתה חושב שבן אדם אחד יכול ליצור מהפכה בלי שתנאים בציבור יבשילו לכך, ולא היא. מהפכות קורות רק כאשר יש הבשלה ציבורית להתייחס ולהתמודד עם אמירות מסוימות, לכן מי שבאמת רוצה לשנות ומבין את כללי המשחק נכון, יודע שמצד האמת ל"גדולים" היום אין שום כח אמיתי, לולי , דמסתפינא הייתי אומר שהם כמעט בובות משחק ביד משב"קים למינהם ובמובן מה בידי המון העם, מצג השוא כאילו ה"גדולים" מנהלים את הציבור החרדי הוא טעות, קודם כל בגלל שה""גדולים" רובם ככולם אינם מנהיגי ציבור של ממש אלא בעיקר למדנים שספונים בעולמה של תורה (לטוב ולמוטב) אח"כ כי הציבור רובו ככולו חי את החיים באופן שונה מהותית וקיצונית מהם , ובסופו של דבר כי המשב"קים המתווכים בין השנים, לא יודעים ו/או לא רוצים ו/או בעלי אינטרסים שגורמים להם לפעול באופן לא נכון. (וכנראה שלעתים גם לא ממש הוגן...)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 11:44 |
|
| |
'חושבים להיות גדולי הדור':
מעשה בבנו של אדמו"ר שבא אל אביו בהתרגשות: חלמתי שאחרי 120 שלך האדמו"ר החדש הוא אני!
לשם כך, השיב האב, לא אתה הוא שצריך לחלום כך אלא החסידים.
איך נעשה אדם גדול הדור? סתם גדול? ע"י החלטתם של מעצבי דעת קהל שמסביבו. אולי הוא באמת גדול, ואולי הוא מתאים לצרכים הערכיים/רוחניים/פוליטיים/כלכליים של אותם מעצבי דעת קהל. כמובן, כאשר הקהל מורכב מלמדנים, אי אפשר לבחור בגדול עם הארץ. כאשר מדובר באוהבי א"י לא תצלח בחירה בשמאלני וכל כיו"ב. אך אלו הם תנאים לבחירה ולא סיבות. הסיבות מורכבות מהתאמת הנבחר לאינטרסי הבוחרים, לא בהכרח אינטרס פסול.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 17:18 |
|
| |
פשר החלם ושברו
יהודי עשיר מאד עמד לטוס בבוקר לאמריקה, לפנות בוקר טלפן אליו שומר הלילה, ואמר- בבקשה על תטוס הבוקר לאמריקה!
שאל אותו העשיר -למה?
אמר שומר הלילה- כי חלמתי הלילה שהמטוס הזה יתרסק.
העשיר שמע בקולו, ולא טס באותו מטוס, ואכן המטוס התרסק, מיד אסיר תודה קרא העשיר לשומר נתן לו 50000 שקל,- ופיטר אותו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 23:47 |
|
| |
נשבעתי
ברוך/ה הבא/ה אל הפורום!
דבריך חוללו התרגשות אצל חלק מכותבינו, ודווקא מהותיקים והטובים שבהם.
הרשה/י לי נא אם כן להוסיף כמה דברים משלי.
א. חילקת את כותבי הפורום לצעירים ומבוגרים. ושוב לשוחרי דעת שקראו ספרים "חיצוניים" מחקריים לבין מבוגרים שנדחפו לחפש מהפכות מתוך ייאוש מסיכויים לגדולה.
כיון שהכותבים כאן לא מספרים על עצמם פרטים אישיים, לא גיל ולא "מעמד", ממילא תמה אני היאך ניתן להסיק לגבי חלוקת הגילאים והמעמדות בין חברי הפורום.
אך יותר מכך: מדוע לעסוק במניעים? כמדומה שהפורום שלנו מבריאתו הקפיד להתרחק מבקשת מניעים והעדיף ואף הקפיד לעסוק בנושאים. הניח לאמת לדבר בעד עצמה. העובר על האשכולות למן העבר ועד היום יוכל לראות כי לא דחינו מעולם שום שאלה ושום שואל, ולא חיטטנו במניעיו, אלא עסקנו בחיפוש אחרי תשובות. וכך ראוי.
ואף יותר מכן: מי שרוצה לתקן עולם במלכות ש-די, הוא אורח רצוי ובן בית אצלנו, יהיו מניעיו הנסתרים מה שיהיו. אם די היה להלל הזקן במי שקיבל על עצמו שלא לפגוע בזולתו, או במי שהלך ללמוד תורה גם אם רצה להיות כהן גדול, מעמד בלתי אפשרי, מדוע שנסגור דלת בפני אחרים, יהיו מניעיהם מה שיהיו ותיסכוליהם מה שיהיו?
אף זאת: באחד מאשכולות הפורום הראשונים, המלונקק ברשימת האשכולות המומלצים, אפשר למצוא אשכול על "אנוסי התבונה". אם יש משהו שמגדיר את החברים כאן, הרי זה שליבם אונסם להתחשב באמת כפי שהם יודעים אותה.
ובכל זאת, דבר יקר כתבת: ראוי לכל מבקש אמת לבדוק את עצמו ואת מניעיו ולתקן את עצמו במידת האפשר. כמובן, הדיון בשאלות יסוד, באמונה ובהשקפה, בהלכה ובסוציולוגיה, וכל אותם ענינים העולים כאן, אף הוא חלק מתיקון האדם, כי עלינו לתקן את מושכלותינו ואמונותינו לא פחות מאשר את מידותינו ומניעינו.
ב. העלית טענה שמי שהתרגל ללימוד הישיבתי, במיוחד נוסח בריסק, יתקשה מאד, או אף בלתי אפשרי יהיה עבורו, להכיר גישות אחרות, מהרב קוק מכאן ועד להגות החסידית מכאן.
שוב, כמדומה שאשכולות הפורום מוכיחים להפך.
ועל כל פנים, כדאי לזכור שאחת ממחוייבויות הפורום (הבודדות, כאמור בחוקה) היא "שמע האמת ממי שאמרה. הרב קוק, האיזביזער, או מי שלא יהיה. אנו משתדלים, כולנו, להקשיב לכל דעה ולבדוק אותה לגופה של דעה (ולא לגופו של אומר).
ג. לגבי הדיון בשאלות שהכיסוי לכאורה יפה להן, הרי הדברים עלו באשכול על "גילוי סודות התורה ברבים" שכבר לונקק כאן (ותודה).
בקצרה, כפי שהגילוי עלול להזיק לאלו שאינם אולי בשלים לו, כך הגילוי הוא חיוני להצלת אלו שזקוקים לו. ומי יודע מה המספר הגדול יותר, ומה עדיף ממה? (זו שאלה שאני סבור שדווקא ניתן לחפש לה תשובה, אמנם לא במספרים שאין לי, אלא מתוך התבוננות במצוקות, בצרכים, בסיכונים ובתועליות. אך מקום דיון זה באשכול דלעיל).
ד. לא כולנו "חרדים", ויש לדון מהי בעצם חרדיות. אולם חלקנו מסורים לחרדיותנו ואף משתדלים לגלות ואף להציג לאחרים את הצדדים החיוביים שיש בה.
לא זכיתי להבין את המשפט היפה על חיפוש קדושה בחולין וחולין בקדושה. כמדומה שצריך להבהיר מהי "קדושה" זו שנזכרת כאן וגם מה הם "חולין".
ה. מאד התפעלתי מן המשפט היפה הבא, שכדאי לאמצו כאחד מן המוטו-אים של הפורום.
פשיטא עץ הדעת לא לחינם נברא אולם צריך לידע איך ומתי לאכול ממנו.
***
אם צריך לומר זאת, מעתה מחכים כולנו לתגובתך גם באשכולות אחרים ולתרומתך להרחבת הצגת ההיבט החיובי שבחרדיות ובכלל בסיוע לכולנו לאכול מפרי עץ הדעת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 23:56 |
|
| |
ירוחם
זו דוגמה למנהל שלא מסוגל להבחין בפוטנציאל של עובדים וכמובן מעסיק אותם בתפקידים לא ראויים שבהם הכישורים שלהם לא באים לידי מיצוי
הרי
במקום לפטר את השומר היה עליו להכות על מצחו על כי העסיק אותו כשומר לילה
ולהתחיל להעסיק אותו כישן לילה שיחלום ויודיע לו מידי בוקר באיזה אופן
עליו להשקיע את כספו ביום הבא.
אבל העשיר המקובע הזה עדיין חושב במושגים של שומר לילה ומפטר את האיש
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 00:16 |
|
| |
אח של
ידידי טעות בידך- שומר לילה שמועל בתפקידו ובמקום לשמור הוא ישן, אדם כזה לא יבצע כל תפקיד באופן ראוי.
יש לי נסיון רב עם עובדים!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 00:30 |
|
| |
ירוחם, אח של
בעיני, הבדיחה אינה קשורה לפורום, אבל הדיון שלכם נוגע למה שעלה בדיון ביני לבין נשבעתי.
האם יש תקנה למי שלא מילא את תפקידו אך יש לו פוטנציאל בתחום אחר, אולי נכבד מן הראשון.
כמובן צריך לבדוק מדוע לא מילא את תפקידו. ומדוע בחר לעצמו תפקיד כזה שבו הוא נכשל.
אבל כמדומה שהמלצתי נוגעת גם לכאן. כל אדם עלול להיכשל. כל אדם עלול להיות במקום הלא נכון. מבחינה מקצועית אך גם מבחינה רוחנית, אמונית, לימודית ועוד ועוד.
מעסיק עשוי לסיים את התעניינותו בעובד נכשל בכך שיתן לו גט פיטורין. אב ורב וחבר יראו זאת כאחריותם לסייע לאדם, אם הוא רוצה, ולאחר שיציעו לו זאת בכבוד, לתת ביטוי ליכולות המיוחדות שנחן בהם.
למי אנו דומים כאן בפורום? למי אנו רוצים להיות דומים?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 08:32 |
|
| |
למיימוני,
ביחס לנקודה ב' שכתבת, לא הבחנתי שאשכולות הפורום מוכיחים אחרת. מי שגדל רק על לימוד הגר"ח והגרי"ז (- השתמשתי בדוגמאות של 'נשבעתי') וכיו"ב, - תפיסתו בנושאי חסידות, הרב קוק וכיו"ב דלה ביותר.
כמובן, הוא יכול להבין מחקרים של ביקורת המקרא או התלמוד, לנתח אותם ולהתבונן בהם, אך תפיסתו בענייני מחשבה שאינם פילוסופיים-רמב"מיים או מוסריים היא חלשה למדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 13:30 |
|
| |
למאי נ"מ
ברשותך אמקד את הנושא שלנו, כי אע"פ שהוא מקומי ומגזרי למדי, הוא עדיין מעורר לטעמי שאלה עובדתית מעניינת.
יש להבהיר:
א. מה מכיל התפריט הלימודי של מי שגדל על הויות הגר"ח והגרי"ז לבד.
האם למשל סיפורי ילדים ולימודי חול, או סרטים בקייטנות, הם חלק מן התפריט הזה. האם הוא כולל רק לימודים תורניים או מעבר לכך.
ובעצם, לאיזה חינוך תורני ישיבתי הכוונה? אני מנחש שכוונתך למי שלמד גמרא באופן מסויים ורק גמרא בסגנון זה. ויתכן שכוונתך גם לטעון שזה רק בשנים מסויימות, נניח מן הבר מצוה ועד לכמה שנים בכולל?
ב. איך נוצרת המיגבלה הזו?
ג. מי בפורום מזוהה כמי שגדל על התפריט הזה ואכן אינו מסוגל להבין את הרב קוק? או חסידות?
גילוי אישי נאות: אם אקח את עצמי כדוגמא, איני מסוגל לקרוא את הרב קוק. וניסיתי פעמים רבות. (אותה בעיה עם הרב הנזיר). לעומת זאת, בספרי חסידות אני כן מעיין. חלקם מרגיזים אותי עד בלי די, חלקם אני קורא ומקבל מהם הרבה ב"קילוף" (ר' נחמן), חלקם אני קורא באהבה (בעל חובת התלמידים ע"ה).
***
למעשה, נראה לי שהשאלה היא תיאורטית, לפחות כפי שאני תופס אותה. ועיקרה כמובא בסעיף ב. מדוע שאדם עם רקע כלשהו יהיה מנוע מהתמודדות עיונית או התחברות בכל רמה שהיא עם טקסט שלא הורגל בו, אם ירצה בכך?
לפעמים צריך באמת לחרוג מצורת מחשבה וניתוח מגבילות, אבל האם אין זה מטבעו של האדם שהוא יכול ופורץ את כל המיגבלות? אם ירצה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 16:37 |
|
| |
נראה לי שאתה מתכוון לספריו של ר' נתן, לטעמי ליקוטי מוהר"ן הוא ספר יותר קשה להבנה מכתבי הרב קוק. גם אם מקלפים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 18:49 |
|
| |
מחפש
ברוך הבא אל הפורום!
האם יש משהו בידינו מר' נחמן שלא עובד בידי ר' נתן?
על כל פנים, כוונתי לסיפוריו של ר' נחמן ולליקוטי מוהרן. קח לדוגמא את התורה המופלאה על הנקודות הטובות. או למעשה כל רעיון שלו. צריך להפריד בין רמות: התוכן הפסיכולוגי, הדרשנות שתולה זאת באיזה שהוא מקור, כגון פסוק, והנראטיב מסביב, כגון קבלה, מעמדו של הצדיק, ועוד.
אני סבור שאין שום קשר בין הרעיון הפסיכולוגי לפסוקים, ואיני מאמין גם בהנחות האונטולוגיות של הקבלה (וזה כמובן אני, וכל אחד ידון לעצמו). אבל הפסיכולוגיה בעיני מוצקה ביותר.
לגבי הרב קוק, אני מכיר את התפיסה שלו באורח כללי, בעיקר לפי מחקרים וסיכומים. אבל נסיון לקרוא אותו "בפנים", במיוחד ב"אורות הקודש", נכשל אצלי בגדול. עיני נעצמות לנוכח העברית של פעם והמשפטים המורכבים והנרגשים. עד כדי כך שאני תוהה אם אלו מתלמידיו ותלמידי תלמידי תלמידיו באמת מתחברים לטקסטים שלו או למה שהם דולים מתוכם (איך הם מצליחים להתגבר? אולי זו באמת שאלה של כוח רצון, או הרגל), או למה ששמעו משמו מרבותיהם. (לדוגמא: הרב שרלו).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2009 20:54 |
|
| |
תודה על קבלת הפנים.
אני מקבל את זה שמבחינה פסיכולוגית אפשר להתפעל מהרעיונות של ר' נחמן, גם אם מפרידים אותם מהרקע הקבלי שלהם. הם באמת יפים. ויחד עם זה אני לא יודע כמה הבסיס שלהם חזק לולא הקבלה. אם מישהו יבוא ויאמר לי שצריך לחפש את החיוב בי ובאחרים כי זה בריא, אני לא חושב שזה יהיה חזק כמו – בטוח שיש שם טוב כי יש שם נקודה אלוהית,ואלמלא היא אין לדבר קיום.
אני מניח שר' נחמן האמין בתום לב בתיקון העתידי של כל העולמות, ומשם הוא יצא בקריאה - אין שום ייאוש בעולם כלל, כי כל רגע העולם מתפתח ומתקדם לעבר תיקונו. הרעיון של 'ירידה צורך עליה' או 'התרחקות צורך התקרבות' גם הוא בוודאי נבע מעיונו של ר' נחמן בעץ חיים, ומסקנתו הייתה שהצורה הממשית של הבריאה חייבת להיות תואמת לחוקיות שבעולמות הרוחניים, ואם שם הבניין נובע מתוך שבירה ('הכלים השבורים') גם בעולם הזה הירידה היא לעתים צורך עליה. כל אלו הן תובנות פסיכולוגיות, ומבחינת ר' נחמן החוזק שבהם נובע מהבסיס הקבלי. כי באמת אף אחד לא יכול לקבוע מסמרות שהחוקיות של העולם היא אכן כזו.
משום כך קרא ר' נחמן לספר עץ חיים ספר מוסר, למרות שכולנו יודעים שמופיעים שם פרטים על השתלשלות העולמות ללא קשר כלל לתורה מוסרית. חוץ מתורה רפב אני מוצא שצריך לעמול די הרבה כדי להבין את הסגנון של ר' נחמן בתורות האחרות,עד כמה שאני מתרשם הוא בוחר בסגנון שהוא לכתחילה מלא חידות ומזמין את הקורא לנסות לפענח את המשמעות שלהן.
אני חייב לחלוק עליך לגבי הרב קוק, כי גם אני פעם לא הבנתי איך אפשר להתחבר לשפה. אבל אחרי קריאה ממושכת בכתבים שלו המסקנה שלי היא שלא מדובר במחסום של עברית קדומה אלא בשימוש לכתחילה במושגים של קבלה מבלי להסביר אותם. בעיני מבחינה אומנותית הכתיבה שלו מקסימה. הקושי להבין את הזרימה שלה הוא בעיקר בהבנת המושגים. למרות שמידי פעם אפשר בהחלט למצוא מילים שהרב טבע ומתאימים לאופי של התורה שלו, למשל 'להחטיב' – לעשות מהכל חטיבה אחת, או 'לתמם' – לעשות הכל תמים ושלם, שתואמים את הציר ההרמוני שבשיטתו,כמו שצוין כאן יפה בעבר.
זה לא אומר שכל אחד יכול להתחבר לשיטה עצמה, כי מטבע הדברים יש אנשים שיותר מושך אותם פילוסופיה מאשר קבלה, או שהלך הנפש שלהם יותר תוסס ופחות הרמוני. (לא במובן שלילי)
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2009 15:56 |
|
| |
למיימוני,
שאלת כמה שאלות, אך בסוף מיקדת את השאלה בשאלה אחת, שהיא באמת מרכז הדיון, וכבר היו עליה דיון בעבר (למיטב זכרוני).
(באמצע זרקת משפט על כתבי הרב קוק ז"ל, שקשים להבנה בגלל שפתם, - אכן, זה נכון, אך מתרגלים לכך, אולם יש מגבלות יותר קשות, וכדלהלן).
כדי לנסות לענות על השאלה הזו, כדאי להקדים:
1) כחו של הרגל.
מסתמא, כולנו מסכימים שלהרגל יש כח להשפיע עלינו מוסרית, ואכמ"ל.
לדעתי, יש כח להרגל ג"כ להשפיע עלינו מחשבתית.
למשל, לאדם שיתרגל לתפ"ע חילונית, יקשה מאד לקבל אדם רציולאליסט שטוען שהתורה היא מוכחת בצורה לוגית (ולא רק הרגשה או 'אמונה').
ישנן דוגמאות נוספות ומוצלחות יותר (מן הסתם זה יעלה בהמשך הפורום).
2) ישנם סוגים שונים של גישות למחשבה.
למשל, הרב חיים קניבסקי שליט"א וכבודו - שניכם אנשים חובים המתבוננים על מעשיהם ולשניכם האמונה מתבררת [גם- ?] בכלים שיכליים. בכ"ז, שניכם מגיעים לנימוקים שכליים שונים על מהות האמונה וכו'.
(אני יודע שהמזלזלים יענו לי שהגרח"ק לא ברר את האמונה בשכל, - לא נראה לי שהוא צודק, אך ניתן למצא דוגמאות אחרות לצורך העניין).
כלומר: ישנם סוגים שונים של מחשבות, שלא תמיד ההבדל ביניהן מתחיל משאלה לוגית מסויימת.
לכן, תפיסת העולם של אדם שקיבל חינוך מסויים, משפיעה על יכולתו לחשוב מחשבות בסגנונות אחרים, אלא אם הוא יחליט להתמסר ללמודם ולקבלם אותם לנכונות (ולא לברור בשכלו האם הם נכונות או לא) במשך תקופה ארוכה, ורק לאחר מכן לבחון אותן בשכלו, ואז סביר מאד שיקבל חלק מהן.
|
|
|
|
|
|
