דיוקן כותבי עכ"ח והשפעתם על החרדים/יות

אמנם, אני סובר כי מי שחי את חיי הרבנים, לא כפי שהם נראים דרך העיתונות או היחצנו"ת או הפפרצ'י, יודע יפה כי המטרה היא "פך השמן הטהור", ולכן לא תמיד מקיימים את שורת ההלכה בגישה טקסטולוגית נאיבית.

כל רב בישראל יודע ש"התקופה שונה", אף אחד לא חושב שאם חז"ל דברו בסגנון מסויים, כמו: "משתין באוזן של חמותו" "תפס אותו בביצים" "ראיתי ערביה שהפשילה את דדיה לאחוריה", זה אומר שגם אנחנו נדבר כך. אצל החסידים והפחותים הדבר מתפרש כסוד, אבל אצל התלמיד חכם הסביר, מתגבשת הכרה כי לא כל מה שעשו בזמן חז"ל מתאים בזמננו, ולכן לא מדברים אפילו על קרקע בתולה או על נקבותו של החץ. אף אחד לא נאיבי לחשוב שבאמת אנו מתאימים את הדרישות למה שהיה בזמן התלמוד. ושאנחנו העתק הדבק של הנתונים.

ולפיכך אני לא חושב שהרב אלישיב והרב שטינמן הם בבחינת נערים המשחקים. הרבנים לא חייבים להיות דוקא גדולי הדור בהבנת הכוונה המקורית של התלמוד ורבדיו, או בבקורתיות בפסיקת הלכה. הם צריכים להיות גדולים במה שקורין העסקנים "שמירת פך השמן הטהור". ולכך הם פועלים במודע. אלו זקני הדור, הממשיכים את מסורת זקני השבטים בישראל מאז ומעולם, לא בהכרח שהזקנים היו חריפי השכל או המתמצאים ביותר בחידודי הדעת של הדור הבא. אבל היו אלו אנשים למודי נסיון, בעלי חוש אחריות, היודעים לעמוד בפיתויים של כל מיני "מרידות קטנטנות מלמטה", בעלי סמכות רחבה שתתפשט בציבור. והם אלו שקבעו את הנורמות הציבוריות. למרות שכחם לא היה רק בהסקת מסקנות מתוך טקסטים (לא שאני מזלזל במישהו, אבל אני לא רואה את ראשי הישיבות עומדים בתור אצל הרב שטינמן בכדי שיתרץ להם את הקושיות. אף אחד לא חושב שהוא הכתובת בנושא הזה).

ולכן אני סובר שאתה טועה בהערכתך את הרבנים כנחותים מהסברים הגיוניים, דבר עם הרב שטיינמן, ותשמע את אותם דברים (בסגנון אחר כמובן), "לא כל מה שמותר עושים" (מצלצל אחרת, אבל המסר שווה). עצם המסר של "אין לשנות" "אין להתפשר" מגיע מאותו מקום, דהיינו אפילו שיוכיחו לך באלף הוכחות מתוך הטקסטים, אין להתפשר כאן כי זה מסוכן. כך ניגנו זקני הדור הקודם תמיד, ובפרט הסטייפלר (בפרשת הרב גורן למשל), והמנגינה הזו נמשכת בסיפור שלנו. הרב אלישיב הוא אדם פיקח שלא מעלמא הדין, גם אם משבקיו לא עושים רושם כזה. ואיני רואה אותו (חלילה) כנער המשחק, אלא כאדם שהשכיל לשנות את עצמו ולהתאים את עצמו לתפקיד (כולנו יודעים מה חשב וכתב ועשה לפני כמה עשרות שנים. לא משהו רע, אבל בהחלט שונה מאד מהיום). היהודי בן מאה שנים בדיוק, בעל סדר יום עמוס במשרה מלאה, וכשאני מדבר אתו הוא מאיץ בי ואינו מבין מדוע אני מדבר כל כך לאט.. ומהירות התגובה שלו הרבה יותר משל בני שיחו.

ההבדל בין הר המור, לשאר ההרים, הוא העמדה המעשית, לא העיונית. כי ספיקות בכל מכל כל אפשר למצוא גם במדרשים או בספרות חכמינו ימי הביניים, ורעיונות מפתיעים ונועזים יש גם בזוהר. רק מי שהופך את חוסר המחויבות לשיטה מעשית מוצא את מקומו בהר המור.  

מי שחושב שהאינטרנט החרדי ("תחנות האינטרנט") הוא מציאה גדולה (אף אחד לא חושב כך), או שלאסור אותו זה לטמון את הראש בחול, לוקח על עצמו אחריות, להתיר באופן כמעט רשמי הסטה של ציבור שלם לצורת חשיבה אחרת, זה מפתה, זה נשמע כאילו אפשר לתקן את העוולות, וכחם המרושע של העסקנים יתאדה, ויהיה אפשר למחות באנונימיות, ויהיה אפשר ללמוד דעת. והזקנים, בעלי הנסיון, חושבים שניסויים עושים בשפנים, לא בבני אדם, וודאי לא בבני אדם שהם מזן בודד כמעט נכחד. הדת בנויה על התלהבות וחוייה רוחנית, שלרוב האנשים לוינס לא יתן אותה, והאינטרנט יקח אותה. הדת בנויה על היררכיה, ונסיון למוטט את ההיררכיה כי אולי תבא אחרת, או שאולי אנשים יהיו סוף סוף ישרים וטובים מצד עצמם, הוא נסיון בעל סיכון רב. הנה, עכשיו אני מדבר ממש כמו הרבנים, לא כמו מי שמדמיין שהוא חכם על.

_________________