דיוקן כותבי עכ"ח והשפעתם על החרדים/יות

צענע
כבר כתב אחד ממיוחדי ת"ח שבעיה"ק: "ברור שלרמב"ם התורה צורך העולם ולא העולם צורך התורה, וזה פשוט לתשב"ר" (פרטים באישי) ועייני גם במו"נ ח"ג פל"ד.
וכמובן הקטע שציטטתי כבר ובוודאי תזהי את מקורו:

נד. להרמב"ם נצחיות התורה נעוצה במעמד העולם בעת מתן תורה, אין דבר זז מן התורה אף על פי שעניני העולם משתנים. נבואת משה רבינו אינה מהטבע הרוחני של ההויה, כמו שהיא שאר נבואה, שהעלמתה מן הראוי לה היא פליאה, והופעתה היא טבעית, אבל נבואתו של אדון הנביאים נס היא, כבריאת העולם יש מאין. וכמו שהמומנט של חידוש ההויה הוא עובר בכל הזמנים השוטפים ובאים, ויסוד פרוצס זה לא יקבל שינוי, כן לא תקבל שינוי התורה. הקרבנות היו אז צריכים כדי לעקור עבודה זרה, ועבודה זרה הולכת ונעקרת, ואף כשתיעקר כולה, יסוד קיום עקירתה יישאר, העבודה שהיא עקרתה, על פי עצה עליונה של הופעה אלהית עליונה, היא תקום. לא חרד הרמב"ם, בשביל נימוק זה, ליתן למצוות טעמים שערכם אפשר להיות עובר, ולפעמים גם כן כבר עבר, מפני שהנצח התורי, במאורע של מתן תורה בעצמו הוא תלוי, ומה שהיה אז מחויב, חוק הוא ולא יעבור.

נה. אמנם עיקר הכל תלוי לדבריו בהכרת אלהיותה של התורה, והיה אפשר לשנות איזה דבר אם רואים שהזמן מרשה או מכריח, אבל הדבר יביא לחשוב שהתורה אינה אלהית, וזה עוקר יסוד הכל. על כן הכל קיים לעד, והשינוי הוא אפשרי רק על פי תנאים מיוחדים, הוראת שעה שבאה מנביא או בית דין וכיוצא בזה. אלה התנאים ערבים הם שלא יצויר על ידי ביטול חלקי ושינוי פרטי שאין התורה אלהית, ותשפיע תמיד באור חייה על האומה והעולם.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/12/2009 12:57:09

דינו,
 
כתבת: "רק דברתי על המבנה של ההיררכיה ועל תאימותה למסורת היהודית מאז ומעולם"

ואני השבתי לך במכתב פרטי של הרמב"ם לתלמידו בו הוא מסביר בדברי טעם ברמה העקרונית לכתחילה, למה עניין של תאימותה של ההיררכיה למסורת היהודית מאז ומתמיד, שברירי, ונתון לשרירות לבם של בעלי השררה -   כלומר: אי אפשר ש'תקנות' שאינם עולות בקנה אחד עם מידות טובות יכולות להחשב כמשהו שמתאים למסורת היהודית מאז ומתמיד !
[ "רוב אנשי הדת מאלו בעלי השררה כשיבוא לפניהם דבר שהוא תלוי בשררתם וחשיבותם - יפסיד ויאבד כל הענווה והכנעה. ורוב שומרי הדת מבין בעלי השררות האלה, כיוון שמגיעים לשררה - מסתלקת מהם יראת שמים כי חיוב המדות הטובות לא יחשיבו ולא יזכרו שהוא מן הדת והדין" (אגרות הרמב"ם הוצאת מוסד הרב קוק, הדפסה עשירית תשמ"ט ע' רסא]

ומה אתה משיב לי על דברי הרמב"ם האלה ?! שאתה גם כן אוהב ציטוטים, ואתה מביא ראיות משלל רבנים שמתלוננים על פרטים אלה ואחרים (שים לב, אתה שקוע כל כך עמוק בים הפרטים עד שאי אפשר לך להוציא ראשך מעל המים ולראות את מה שמעליהם)  שסרחו והבאישו את שם היהדות.  כאילו לא שמעת מעודך על מאמרי חז"ל  ב'אבות' המזהירים את האדם מן השררה , וכמו כן שמאמרם 'אין אדם נעשה ראש למטה אלא אם תחילה נעשה רשע למעלה' ?

דינו, שתי שאלות.

1. סיימת עדותך על הרב אלישיב. כיוצא בדבריך שמעתי מאחרים. שאלתי היא, עד כמה הרב אלישיב טיפוסי לגדוילים החרדים של דורנו? האם תוכל לומר דברים דומים על הרבנים חיים קנייבסקי, שמואל אויערבאך, משה שטרנבוך, ושמואל וואזנר? (לא רוצה להזניח תת-פלג כלשהו ח"ו)

2. עד כמה התיזה שלך מושתתת על חכמתם של הגדוילים? לו יצוייר דור שהרבנים המוחזקים לגדויליו מחוסרים ידע בסיסי על העולם בו הם חיים, האם דבריך יעמדו ללא שינוי?

אני מקווה שאתה מבין את הקשר בין הסעיפים.

_________________

בעל בעמיו כתב:
"מהמעט שלמדתי על הריפורמים הרי גם הם ניסו למנוע המרות דת, דהיינו הם ניסו לשמור על הצביון של העדה הדתית".

דינו

כתבת:  ומכאן לדברי ריב, לא ניסיתי להתווכח איתך איזה רבנים מבאישים את ריח היהדות ואיזה לאו, ואני מסכים שזה שברירי, לא הבאתי ראיות לשום דבר. ולצערי אני שקוע עמוק במים, ומחכה לרבי נחמן שימשוך אותי בשערות ראשי."

מבטיחה לך, כל בר דעת שישמע שמצפים ממנו לחכות לרבי נחמן שיבוא וימשוך אותו משערותיו יערוק, ואם כל ברי הדעת יערקו, מי ישאר? 'הקטנים הנשים והשוטים'?

_________________

דינוזאורוס
(אם תענני, אשבור אף אני את הדיסטנס ב"דינו")

בניגוד לשאר המתווכחים כאן הריני נמצא באופן עקרוני במחנה שלך. אין לי ספק שכל אנתרופולוג יפני שיצא למסע בתנועות העם היהודי כיום יפסוק שאין מתחרה למתח הערכי היהודי שבחרדים. למותר לציין כי למרות קשקושי אסכולת "האורתודוכסיה כתגובה" והדגשת חומרות ושינויים חסרי משמעות, הרי החרדיות הייתה ונותרה התנועה הקרובה ביותר ליהדות ההיסטורית ולארון הספרים היהודי בכללותו.

ואם הזכרתי את חוקרי אסכולת "האורתודכסיה כתגובה" אציין גם כי על נייטרליותם האקדמית רובץ צל כבד: רובם ככולם משתייכים לחוגי השמאל הדתי (הקיבוץ הדתי, מכון הרטמן) השרויים במאבק מר על מוקדי הכוח בציונות הדתית כנגד חוגי החרד"לים המושפעים כמובן מהחרדים (השפעת החרדים על החרד"לים עשויה להיחשב מפרספקטיבה היסטורית כאחת מהישגיה הגדולים ביותר של החרדיות).
ותו, רוב מגיביך כאן בבאשכול כאן מושפעים ברמה זו או אחרת מטענות השמאל הדתי. על כן שיהא ברור: עם כל החסרונות שבחרדים, אין תקדים לרמת המופרכות והסתירות של השמאל הדתי. מדובר בחבורת קונסברטיבים המתעקשים להוות סוס טרואני בתוך האורתודוכסיה ובכך להוכיח שלאורותודקסיה הכביכול מנוונת הון תרבותי שאינם מוכנים לוותר עליו. הנחת היסוד העומדת מאחורי התחזות זו היא כי הדת היהודית אינה מערכת ערכית-היררכית אלא ענין סובייקטיבי של טעם וריח. מכאן ההתנגדות של חוגים מסויימים מתוך הקיבוץ הדתי למנות לעצמם רבנים. היינו: לא הפסיקות של הרב הן הבעיה, דהרי לא חסרים להם רבנים משלהם, אלא עצם מושג ההיררכיה הרבנית מתועבת בעיני מעריצי ערכי החירות והשוויון.
 
ואחר שפרעתי חובי לשבחי ההמשכיות החרדית והשמצת אויבי החרדים הגדולים ביותר, הרי חייב אני להקשות עליך בהמשך לטענות נדב שנרב:

1, הנה מסכים אני איתך כי משקיף חיצוני אוהד ההמשכיות היהודית יוקסם וירותק מכוח ההורשה והלהט החרדי. כדברי שלום רוזנברג: אם התנועות היהודיות המודרניות הם בגדר "הון סיכון" הרי החרדים הם העתודות השמורות של העם היהודי למקרה שההון סיכון ילך פייפן. או כדבריו הידועים של ר' יוסף יעבץ ממגורשי ספרד שצוטטו חזור ושוב בידי הרב שך: "ורוב המתפארים בחכמה השתמדו ולא הלכו בגלות. רק הנשים ועמי הארץ והפשוטים מסרו נפשם".
אך אתה הרי אינך משקיף נייטרלי וסוציולוג יפני האוהד את ההמשכיות היהודית, אלא יהודי המאמין באמת האונטולוגית-מטאפיזית-היסטורית שבדת ולא רק באמת הסוציולוגית שבה. וכאן הבן שואל: עד כמה ערך ההמשכיות היהודית מצדיק את הבעיות החמורות שבחברה החרדית בת זמננו? וכפי ששב והקשה נדב שנרב: מה עם עבודת השם? מה עם כי היא חכמתם ובינתכם? ומה עם מה השם דורש ממך? ובקיצור: מה עם האמת הדתית מעבר לשרידות היהודית?

2, ומעניין לעניין: הנה כשמרן וכאליטיסט הכופר במעמד העליון שניתן כיום לערכי החירות והשוויון ומדגיש תמורתם את ערכי התרבות והמדע, העומק והאמת, וכיוצא באלו ערכים היררכיים הכופים עצמם ומגבילים את ערכי השוויון והחירות - הריני מזדהה בעיקרון עם רוח דבריך. אך קשה לי עם הנחת המוצא של "הכל או כלום" המצוייה בדבריך: או שהמון העם הם כבשים הראויים לגדרים וסייגים כקופסאות סרדינים או שהם אינטלקטואלים צינים המאמינים בשקרים קדושים וכיו"ב.
מפרספקטיבה זו הרי אתה צודק בלעגך לרכלני-מציצני בח"ח ולנאורים דהכא שיצאו להגנתם. אך כאן שוב מתעוררת השאלה: וכי בגלל שגולשי בח"ח אינם יכולים להתעמק בהוויות דאריסטו ומקס וובר ובסוגיות הקוואנטים והאבולוציה הרי הם ראויים לסתימת פיות? האם אין מדרגות ביניים בין אליטיזם לבין דחיסת אנשים בקופסאות סרדינים ללא אסתטיקה ותרבות תעסוקה ראוייה לשמה? האם אליטיזם פילוסופי מצדיקה את העוני, הסגירות, הקנאות של החרדיות בת-זמננו?

שמרן100

כתבת:
 ומעניין לעניין: הנה כשמרן וכאליטיסט הכופר במעמד העליון שניתן כיום לערכי החירות והשוויון ומדגיש תמורתם את ערכי התרבות והמדע, העומק והאמת, וכיוצא באלו ערכים היררכיים הכופים עצמם ומגבילים את ערכי השוויון והחירות - הריני מזדהה בעיקרון עם רוח דבריך.