דיוקן כותבי עכ"ח והשפעתם על החרדים/יות

כל דברי  מיועדים באמת רק למי שחושב שצריך להיות רציני בדת, לאו דוקא בנוסח של הרב שך, אבל במידת הרצינות שלו. מי שרוצה להתווכח על ההנחה הזו אשמח לדבר אתו ע"ז, אבל ברור שכל דברי הם בהנחה זו. ואני חושב שעוד רבים וטובים מסכימים אתי.
כאן אתה מעלה את טיעון ה"השגחה", ואתה מוסיף איום שאחריתם של נביאי שקר לא טובה, וכדאי שאעשה תשובה.. אני מציע לך לנסות את בור הטיט שבחצר המטרה, פשוט שים אותי שם.
אני לא יודע לחזות עתידות, אני רק מנסה לנתח תהליכים היסטוריים וסוציולוגיים, משום מה כתבת שטיעוני הופרכו, בעוד אני רואה שלא התפתח כלל דיון בשאלה מה יקרה כשהאמונה החרדית תתרופף במדה משמעותית. וכו'. מי שבורח מדיון על העתיד הוא לא איש ציפור אלא בת יענה.

אני חושב שאת הויכוח בקשר לפרשנות חברתית לגבי העתיד, מיציתי, לפחות איתך. הקוראים האחרים ישפטו.
אבל היתה כאן אי הבנה שלך בקשר לרב שך, כשאתה מתחיל לבקש ממני להצדיק את מעשיו או השקפותיו, בכך אתה מסתכל עלי ממעוף הציפור. לא דיברתי בכלל על דעותיו מעשיו השקפותיו ופעולותיו, דיברתי על רמת הרצינות בה הוא תופס את הדת והמחויבות אליה. אם הדוגמא של הרב שך לא מוצאת חן בעיניך, קח את הגרש"ז אוירבעך, או כל אדם רציני אחר

אני מצטער מאד לראות שדברי לא הובנו. אתה שוב חושב כאילו אני מביא לך את הגרש"ז כדוגמא לדרך חיים (זו דוגמא לא רעה, אלא שלא לכך התכוונתי..) דיברתי אך ורק על רמת הרצינות שתופסים את הדת. הסברתי שרמת רצינות כזו, אותה אנו מוצאים אצל חז"ל, היא קשה מאד לביצוע בחברה, ולכן דורשת מבנה מסויים, מבנה שנראה שכעת יש אפשרות להזיק לו מאד ולפגוע בו. ועל הפגיעה הזו אני שואל האם היא מוצדקת והאם תביא לתוצאות טובות.
אתה שוב ושוב מעלה את הבקורת על הציבור החרדי, שאני כלל לא נכנס אליה כאן, בשביל זה יש את כל הפורום כולו. אני לא מצדיק שום עוולה או שום דבר לא צודק. אני רק שואל האם זה טוב למוטט את ה"שחור" או שמא זה רע מאד.
מה קשור כאן ענישה אלימה? מה קשור כאן הרב אריה לוין? מה קשור כאן פטירת עובדות בקש?
העליתי שאלה חברתית, הנוגעת ביסודות הקיום של הרצינות הדתית. מי שזה מטריד אותו מוזמן לגלות לי את דעתו.

דינו

קודם - אמת -ורק אחר כך- ויציב. אין ערך ליציבות בלי- אמת.

קודם- אמת- ורק אחר כך- אמונה. האמונה  מחוברת עם ו החיבור לאמת., אין אמונה כשאין אמת.

ירוחם, אחד הדברים שמחבבים את הפורום הוא הוורטים שלך, ובצדק.
אבל אני מדבר על מצב בו לא יהיה לא אמת ולא יציב. זה מה שמפחיד אותי. שלא יישאר כלום מהאנשים שלוקחים את היהדות ברצינות. אם הייתי חושב כמו אחד הכותבים כאן שהיהדות לא צריכה דוקא להיות רצינית, הייתי מסכים עמו שבלי ספק איזה סוג של יהדות יישאר, בסך הכל יהיה מגוון, ואולי יהיה יותר יפה ויותר טוב. אבל מכיון שאני חושב שהיהדות צריכה להיות רצינית ולקחת את הדברים ברצינות, וזה בעיני אמת, אמת שחשוב לקיימה ולעשותה הרבה יותר מכל שאלות בקורת המקרא ובקורת הזהר ובקורת ההלכה ובקורת הפוליטיקה הקדושה.
ואין ערך לחיים יפים וטובים ונחמדים ומשכיליםי בלי האמת הזו.

דינו,

קשה להשליך מתקופות העבר לימינו אנו, בהתחשב בפרמטרים שהיו אז ואינם היום, כמו אנטישמיות, מלחמות ובכלל תהליך השכלה והתפתחות תרבותית כללית בכל העולם.

כיום, להיפך, הנטיה והלך הרוח של דורינו הוא חומריות, העדר מחשבה וערכים, זה יכול להשפיע בשני מישורים, מצד אחד סוחף את ה'לא רציניים' לפריקת עול ונטישת המסורת ומאידך ממעט את הצורך בעיון וחקר האמת, דורינו מתאפיין בעיקר ברדידות מחשבתית וזרימה עם העדר, שזה בעצםמשרת את העדר החרדי לבל יסטה מהדרך.

כתבת שאתה חושש "שלא יישאר כלום מהאנשים שלוקחים את היהדות ברצינות"

האם אתה חש בתופעה של ירידה? אני רואה מסביבי ציבור גדול של אנשים יראי שמיים, רציניים ומקפידים ולהיפך, רק מעבים ומחזקים את החומות.. 

לאיזה חוסר רצינות ביהדות התכוונת, האם לפריקת עול או שטחיות באפן כללי?

דינו.
איני מבין מהיכן הפסימיות שלך, על מצבו  הרוחני של עם ישראל? התרעמתי על הציטוט של הבריסקער, ובצדק התרעמתי,
הגמרא אומרת-כל הגוססים למות-. לא רק שהיהדות  החרדית והדתית לא מתה, אלא אדרבא, מעולם לא היתה פריחה תרבותית ורוחנית כמו היום,

הכמות העצומה של לומדי התורה- לא רק בישיבות וכוללים- שאני שולל את דרכם. אלא בכל עיר כפר מושב וקיבוץ, יש עשרות ומאות ואלפים, של שעורי תורה, הדף, היומי, תנ"ך הגות יהודית, מוסר.
מעולם זה לא היה בעצמה כזו.
מספיק רק להקיש בגוגל על שעורי תורה, מקורות מידע תורניים וכ' עין לא ראתה, ראה את הפריחה של המוסיקה היהודית, וכו וכו'
היום רק מי שמתאץ מאד מאד, יכול להיות- עם הארץ- בשביל להיות כזה צריך השתדלות גדולה.

אז ממה אתה מפחד? אף אחד לא עומד עם פטיש- ואץ וקוצץ,- אנשים חושבים, יש להם ספקות ובעיות לברור,
האם לא טוב יותר להציג את הבעיה בפומבי- בלשון עדינה או בוטה- הכל לפי גודל  הבעיה המציקה ואופיו של האדם.
יותר טוב להסתובב עם הבעיה בבטן- שיאכלו אותך מבפנים אט אט- או מהר, ולאחר הצרבות הקשים, באים גם הכיבים המסוכנים,
התורה לא הסתירה חטאים ועוונות של אבות ואבירי האומה- להפך. כך גם המשנה והגמרא, שקרים קדושים וסתם שקרים, מסוכנים יותר, מכל כתיבה בוטה, כאן בפורום או בכל מקום אחר

בחושבת, כתבת שפעם היו אנטישמיות ומלחמות והיום אין, למה התכוונת בעצם?
יש המון המון המון יהודים חרדים, ובאירופה של לפני מאתיים שנה היה הרבה יותר והם היו הרבה יותר פנאטים, והעולם היה הרבה פחות סוחף, והפיתויים לא היו בכלל.
 קשה באמת להוציא מסקנות מוחלטות מהיסקים היסטוריים, לכן כדאי שנעשה נסיון?