|
|
| נשלח ב-5/8/2003 22:57 |
 |
| |
בוגי
מספרים על הרבי מקוצק, כמדומה לי, שאמר כי צריך פקחות מרובה כדי להיות תמים.
ואף אני אומר, במענה לשאלתך:
צריך עמקות רבה ואולי גם פילוסופיה רבה כדי לראות את הפשטות הזו...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2003 09:27 |
|
| |
מיימוני
זו גם תורתו של הרבי מוויטגנשטיין!
השאלה שלי היא האם אינך מסכים שהשכל זה נותן פרספקטיבה אחרת לכל התורה, כך שהבעיה לא נעצרת בין הלכה למנהג אלא בין מה שהוויתי ובין מה שלא?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2003 07:37 |
|
| |
מיימוני ובוגי,
מצד אחר;
האם לאחר סופר-אינטואיציה של "כה פשוט" כזו, "מותר" שתהיה ידיעת האלוקים ברמה פחותה מזו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2003 06:09 |
|
| |
קראתי שאלה על יודעי השם כמתבטא בסדר ובהרמוניה של המציאות, א"כ מה הצורך במלה מיוחדת? שייאמר סדר והרמוניה!
מקוצר זמן אקצר במקום הראוי להאריך, שאם אומר לכשאפנה שמא לא איפנה.
לתשובה שני שלבים; כעת ולע"ל. התבאר [באשכול מבנה הדעת כאן למעלה ועוד] שביסוד הדעת כל מושג גם אם הוא מתבטא במקרים לאין סוף, אחד הוא. לכן מילים כמו סדר והרמוניה אינן מדגישות שהווה אחד והוא הכל בכל מכל. ידיעת אחדות זו נותנת מימד אחר לכל יחסנו לשאר הווה עד כדי אימה ויראה. החיים הם חיים אחרים וממילא חשיבות ההתאמה להווה [עשית רצונו ית'] מקבלת מימד אחר.
אך בשלב של לע"ל "שתורתי בקרבם ולא ילמדו לאמר דעו את השם" יהיה זה כה מוחדר שאכן לא יהיה צורך במלה כדי להיות הוויתי!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2003 21:49 |
|
| |
תמיד ראו את השאלת השאלות בתיאולוגיה כתלויה אם סדר העולם שלפנינו מקרי או מכוון-מתוכנן ומאחר והוא מכוון-מתוכנן, "הוכיחו" מתכנן-מכוין.
גם מייסטר אקהארט שהיה כבר "שפינוזיסט" [וגם נודה] במאה ה-13 ואמר "העין בה אני רואה את הא-ל היא אותה העין בה הוא רואה אותי", סבר בכל זאת שהא-ל והבריאה הם איכשהו נפרדים ולא נפרדים [בדומה לחלוקה המיסטיקנית בין חומר לרוח].
הרהוריו של יום מעוררים כבר למסקנא שיש תכנון ומכוונות אך זה ההחלט ללא ה"הוכחה" וההכרחה ליצור דמיון של דמות מואנשת המכוונת ומתכננת "מאחורה". היא מיותרת ומחללת הווה כהוויתו.
פירוש; תערו של אוקהם אינו רק אמצעי לנקוט בשורש הדעת ש"אין בו אלא חידושו" אלא אכן אין אלא חידושו ודימיון מיותר הוא חילול הווה!
לאור תובנה זו נופלות שאלות מילוליות רבות כמו על האבולוציה אם היא "נובעת" כביכול מהא-ל או כאילו ללא? זו שאלת הבל מאחר ומשמעות הא-ל כלל הישויות - הווה, אז ברגע שיש אבולוציה או כל לוציה שתהיה, הרי היא חלק הווה. כך לא משמשת אמרת "אין מלבדו" אך מס שפתיים, אלא מדגישה את המשמעות הטהורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2003 13:04 |
|
| |
ווטו וחביריו,
עדיין לא הבנתי מה מתחדש לדעתכם בהוכחה זו. אציג משפט של מרטין גרדנר בספר ה"הלמה של סופר פילוסופי": "קל להמיר את כל אדם לתאיזם, בהגדרה מחדש של אלוקים ככל מה שקיים". (הוא מוסיף גם: "קל להמיר את כל אדם לאמונה בבחירה חופשית, בהגדרה מחדש שמשמעותה שפועלים מתוך סיבות פנימיות.)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2003 19:01 |
|
| |
באשכול "אלוהי שפינוזה?",
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=685345
העיר ממללא בדברים השייכים לכאן ולכן אני משיב כאן.
ממללא,
שוב חזרת על משפט מתוך אותה ההשקפה "שהסדר וההתאמה בעולם מעידים על קיום בורא".
לומר "קיום בורא" זה להכליל בורא בקיים כמי שהוא אך חלק מהקיום. לומר "מעידים" זה לחלק בין המעיד למה שמעיד עליו. הנקודה היא שיש לעצור את המחשבה לפני ה"עדות" ולחוות שהגענו לנקודה המוחלטת והבורא הוא הוא הקיום על כל הפלאות שבו ועל כל שכלי האדם שבו וכו' וכו'. לדבר מעבר לכך זו האלהת מילים מסבכים. [איני אומר שלא דרוש מאמץ רב לתרגיל זה, שהרי כל הדמיונות על האלוקים מימות עולם, נעוצים בקושי הזה.]
אחד מכותבינו החשובים העיר לי באישי בזה"ל:
God is not the God of the [non-existing] gaps. He is the God of existence, or as you say existence itself - "Hove".,
התרגום: האלוקים אינו אלוהי הפערים [הבלתי קיימים]. הוא אלוקי הקיום או איך שאתה אומר הקיום עצמו - "הווה".
הערה: הדיוק הלשוני הזה בין "אלוקי הקיום" ו"הקיום עצמו - הווה", הוא ההבדל עליו הצבעתי בהודעתי הראשונה למבחן באשכול על אלוהי שפינוזה כדי להדגיש ששפינוזה לא דייק בנקטו כלשון ראשון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2003 21:25 |
|
| |
Veto
This young man, Memalela, has suposedly decided (about the universe) that its turtles all the way down 
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 19:29 |
|
| |
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=19&topic_id=1822516
צוטנג:
הסיבה לאמונה היא מעיון בנפלאות העולם שמובילים למסקנה שיש מנהיג לבירה.
בוגיעלון:
מה קשר הנפלאות ולמנהיג לבירה? ואם הבירה לא היתה נפלאה היה נשלל אלוהים? ואם הבירה ללא מנהיג היתה עדיין בירה, אז המנהיג שהוכחת את קיומו הוא סך הכל פועל במפעל הבירה ולא אלוהים.
תודה לספרן שהפנה
בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2008 08:45 |
|
| |
ניסיתי לברר מהו ההבדל בין אלו הקוראים לאלוהים הוויה ובין אלו הקוראים לאלוהים אלוקים. האם שניהם מתכוונים לאותה יישות? אנשי ההוויה יגידו שכמובן שכן. ואילו אנשי האלוקים יראו בהם כופרים.
שניהם משתמשים באותם המושגים, אך המשמעות שלהם שונה לחלוטין. שניהם יעידו על עצמם שהם יראי שמיים ויראי חטא, אבל המשמעות שונה. אנשי ההויה תמיד יטענו כי המשמעות זהה. אני מרגישה שאנשי ההויה לקחו מושגים מסורתיים, נתנו להם משמעות שונה לחלוטין, אך עדיין ממשיכים להשתמש בהם. כמו לדבר גרמנית אבל להתכוון לסינית.
יש הבדל מהותי ביניהם. תהום.
אנשי ההויה מציגים את השקפתם כך שלכאורה לא ניתן לסתור אותה כלל. אם הכל כלול, אז אין דבר שהוא לא כלול. אבל זוהי פיקציה רעיונית ששוללת בעצם את קיומו של האל היהודי המסורתי, אלוהי אברהם יצחק ויעקב. (גם על כך אנשי ההויה יחלקו ובלהט).
כל מושג בסיסי ביהדות קיבל אצל אנשי ההויה משמעות שונה: יראת שמיים, מצוה, השגחה פרטית, חטא, שכר ועונש וכו'. השימוש במילים הזהות מבלבל. מה עוד שאנשי ההויה מתעקשים כי המשמעות שלהם אינה שונה כלל מהמשמעות המסורתית, ויותר מכך, היא היא המשמעות האמיתית, בעוד המשמעות המסורתית היא אמונת "נשים וילדים"....
אין לי את הכלים הפילוסופיים או התורניים להוכיח את הפיקציה המחשבתית של שיטת ההויה, אך באינטואיציה מרגיש לי כאן משהו שהוא כפירה גמורה בבורא במסווה של יראת שמיים. (איני מעבירה ביקורת או נוקטת עמדה, אלא רק מתארת מצב נתון כפי שאני מבינה אותו)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2008 12:59 |
|
| |
לעו"ב,
למיטב ידיעתי אין "אנשי ההויה מתעקשים כי המשמעות שלהם אינה שונה כלל מהמשמעות המסורתית", הם רק טוענים שהמשמעות שלהם היא הבסיסית הטהורה [הנמצאת כאידיאולוגיה שלא מדעת בתחושה האינטואיטיבית] ושזו ה"מסורתית" שבעצם היא יותר "רווחת" מ"מסורתית" לא באה אלא להוסיף האנשה יתירה מקושי תפיסת המשמעות הבסיסית בטהרתה. אך ברור שהיא שונה ושונה כי ההוויתית טוענת ש"הידוע לי בהחלט אם כי בערפול הוא אלוקיי" והרווחת טוענת ש"כל הדמויות שנוצרו מתוך מתן קונקרטיזציה לערפול הן אלוקיי". הויכוח הוא במה "מסורת" "אין עוד מלבדו" רואה סתירה.
בכל אופן, איני חושב שמן הראוי לקטלג את שלא ניתן עדיין להתמודד עמו פילוסופית ותורנית כ"פיקציה מחשבתית", "כפירה גמורה במסווה של יראת שמיים" רק מפני אינטואיציה הידועה ככבולה בידי הרגלי מחשבה מאחר ואדם שבוי יותר ויותר בהרגליו ככל שהתמיד בהם. בנושא זה, זה מאד דומה לאלה שעד גיל מבוגר התהלכו בשכבם ובקומם עם בובה מסוימת ולתדהמתם גילו יום אחד כי הבובה רק בובה.
קשה לתאר גידוף כלפי ה' גדול מזה מאשר לפרש את דרישתו מן האדם המבוגר כדרישה לאמונות תפילות [ילדותיות].
תוקן על ידי ווטו1 ב- 17/12/2008 13:16:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2008 13:16 |
|
| |
ווטו
אנא פרט בקיצור ובעברית פשוטה
במה אתה מאמין
יש אל-הים אישי או לא
האם ניתנה ממנו חוקה
האם העקרונות המוסריים שלנו זהים לחוקה שלו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 17/12/2008 13:28:01
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2008 13:34 |
|
| |
ווטו,
אשמח אם אחת לאחת תפריך את מה שכתבתי. אין קביעתי קביעה נחרצת אלא כך רק נראים הדברים לאנשים פשוטים מן הצד שכרסם לא מולאה בפילוסופיה, ולא בש"ס ובפוסקים.
כתבת: "קשה לתאר גידוף כלפי ה' גדול מזה מאשר לפרש את דרישתו מן האדם המבוגר כדרישה לאמונות תפילות [ילדותיות]. " אני חלילה לא חושבת כך. התייחסתי לדבריו של הרמב"ם למה שהוא התכוון באומרו "אמונת נשים וילדים". אין לי כל כוונה לקבוע עבור ה' מה ראוי להאמין בו ומה לא.
להגיד כי הגישה המסורתית היא "האנשה יתירה מקושי תפיסת המשמעות הבסיסית בטהרתה" - מצריכה הוכחות. האמנם? האמנם היהודים המסורתיים מאנישים את האל?
ווטו - האם האל ירד בהר סיני ונתן לעם ישראל את התורה? האם הדבר אפשרי בכלל לשיטתך, או שבהכרח יסוד אמונה זה הוא משל?
|
|
|
|
|
