|
|
| נשלח ב-6/4/2009 14:13 |
 |
| |
"החפץ חיים, גדול המאמינים בבורא עולם בדורות האחרונים, היה מתקשה לשמוע הוכחות על מציאות האל. פעם הוא אמר: 'אבא מחזיק את בנו בזרועותיו, מנשקו, מחבקו. אם מישהו ישאל את הילד: מי מחזיק אותך על הידיים? יענה לו הילד "אבי." אם יגיד לו, "זה לא אביך," הילד יוסיף להראות באצבעו על אביו. הוא לא זקוק להוכחה.' ילד שלא מכיר את אביו וזקוק להוכחות מיהו, אהבה גדולה כבר לא תהיה שם."
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2604395
_________________
בברכה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2009 13:39 |
|
| |
זה הזכיר לי את טענתו של הח"ח.
"בנימין נתניהו הוזיל אמש את זכר השואה. פעמיים הוא עשה כן בנאומו בעצרת האו"ם: פעם אחת כשנופף בהוכחות לעצם קיום השואה, כאילו יש בהן צורך ... מעולם קודם לכן לא עמד מדינאי ישראלי כה בכיר, מנופף במפת אושוויץ ובפרוטוקולים של ואנזה, אותם קיבל באחרונה בגרמניה, כדי לספק ראיות לעולם שהיה היתה שואה. בעשותו כן, ירד נתניהו למגרש הנבזי של נשיא איראן: אם יש צורך בראיות, 60 שנה אחרי, אז אולי צודק המכחיש - עלולים לחשוב בעולם" (גדעון לוי. הארץ).
אבל אם הוא כ"כ בטוח שכולם כ"כ בטוחים בקיומה של השואה, עד שא"צ להוכיח את קיומה. מדוע הוא כה חושש שכ"כ בקלות יחשבו שאולי המכחיש צודק. וכנ"ל לגבי אלהים, [אף שלא הביאו בשם הח"ח חשש כזה, שמעתיה ממקומות אחרים].
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2009 13:59 |
|
| |
יום השישי, כשגדעון לוי מדבר על נתניהו, וזה לא משנה על מה ואיך, אין שום טעם לקרוא (בד"כ גם כשהוא מדבר על מישהו אחר). אל תחפש שם טיעונים או משהו כזה, זה ממש לא במשחק שלו. ולמצוא סתירות בדבריו הרי זה כמו לנפנף בהוכחות לשואה. מישהו עוד עלול לחשוב שיש בהם ממש...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2009 06:17 |
|
| |
לגבי הילד המחבק של החפץ חיים- חיבוק זו ההוכחה הכי טובה לקיום (להוכיח=להביא לרמת הנוכח)
בניגוד לנ"ל, ההוכחה לקיומו של הבורא (לפחות לגבי מה שנוגע ל+- 2000 השנים האחרונות) חייבת לבוא על דרך השכל, אבל בשביל לעשות את זה חייבים ללמוד איך להפעיל את השכל נכון.
לכן אני חושב שהדיון הזה חייב להתחיל מהנחות היסוד ורק אם יש הסכמה עליהן אפשר להמשיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 07:48 |
|
| |
בוגי
מההוכחה האתאיסטית לקיום הא-ל נשאר בי רק אתאיזם בלי א-ל...
לא מובן מדוע דחפת את הא-ל לעצם הקיום ושללת את הצורך להוכחת קיומו.. באותה מידה היית דוחף את עצמך לעצם הקיום..
ואם התכוונת לכך שלא יתכן כלל ספק למשהו מחוץ לישות, זה כבר מזכיר את הטיען האונוטונלגי.. [האונקולוגי בלע"ז]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 00:01 |
|
| |
"ושוב, למען הסר ספק, ראוי להעיר שהשקפת עולם קרובה לאתאיזם לא פסה מתרבות ישראל גם בעידנים הבתר-מקראיים, וגם בספרות הרבנית המסורתית חבויים פרקים הממשיכים את האסכולה האתאיסטית שבמקרא."
אליה לייבוביץ, קריאה נוספת בסרטם של האחים כהן "יהודי טוב"
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2010 10:26 |
|
| |
מרכא
לא 'דחפתי' כי אל זה לא דבר שניתן לדחיפה ולא דבר שהוא קטן מ'עצם הקיום'. את שהאדם מקבל עליו כסמכות עליונה-מוחלטת הוא האל שלו. מי שרוצה מקבל מפלץ הזוי או כל מיני אידיאלים ותאוות למיניהם ומי שרוצה מקבל את ההויה על כוליותה. (נכון שזה מזכיר את מה שמישהו כינה כאן האונטוקלוצי.)
|
|
|
|
|
