|
|
| נשלח ב-18/7/2008 14:11 |
 |
| |
כמובן שאף אחד, על כל פנים וודאי לא אני, מתכוונים שמדובר באותו איש. אולי יש הקבלה באשר לדמות. מאידך, אלו ציטוטים מדברי חז"ל, בגבולותיהם נעשה הדיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2008 16:57 |
|
| |
[ירוחם,
מאין אתה יודע מה מוצאו של אליהו?
באופן מפורש מוצאו של אליהו לא נזכר בתנ"ך (ושמעתי הסברים מעניינים על כך).
זה כמובן לא קשור לשאלה אם הוא היה או לא היה פנחס, וברור שדברי יינן מבוססים על חז"ל, כפי שהסביר בעצמו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2008 18:24 |
|
| |
אםשלום
גם אני על חז"ל מתבסס
רד"ק דברי הימים א פרק ח פסוק כז
כז) ואליה וזכרי בני ירוחם - מצאתי בדרש שזה אליה הוא אליה הנביא וארבע שמות היו לו ואלו השמות מפרשים עליו כמו שכתוב בדרש ההוא, ומבני בנימין היה כי אלה התולדות תולדות בנימין הם כמו שאמר א"כ לדברי בעל הדרש הזה מנחם אינו אליהו, ומצאתי ג"כ בסדר אליהו רבא בב"ר אמר להם אליהו רבותי עד מה אתם חולקים עלי איני אלא מזרעה של רחל אמרו לו תן סימן לדבריך אמר להם לא כן כתוב בספר יחוס ואליה וזכרי בני ירוחם:
בראשית רבה (וילנא) פרשה עא ד"ה ט ותלד זלפה
יאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד, א"ר פליפי בר נהוראי מאן חזית למימר כן, א"ל דכתיב (יהושע יג) ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד, מה מקיים ר' אלעזר קרא דר' נהוראי מתושבי גלעד מיושבי לשכת הגזית הוה, ומה מקיים ר' נהוראי קרא דר' אלעזר ויערשיה ואליהו אלא מדרשות הן, בשעה שהיה הקב"ה מרעיש עולמו היה מזכיר זכות אבות בני ירוחם והקב"ה מתמלא רחמים על עולמו, פעם אחת נחלקו רבותינו בדבר אלו אומרים משל גד ואלו אומרים משל בנימין בא ועמד לפניהם, א"ל רבותינו מה אתם נחלקים עלי אני מבני בניה של רחל אני.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 18/07/2008 18:27:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2008 21:40 |
|
| |
כבר כתבו תוס' ב"ב קכא: שהיא מחלוקת תנאים ומדרשים.
בד' תוס' גם מבואר שלמ"ד פנחס זה אליהו היי' אליהו ממש.
מענין לציין שרש"י ב"מ קיד: כתב שמקור הדעה שאליהו זה פנחס הוא מעשיהם הדומים, ז.א. שלדעתו חז"ל שללו הקבלה סתמית באישיות אם אינה הקבלה פיזית.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 11:14 |
|
| |
מורה נבוך
התוספות בב"מ, לא כמו רש"י, אגב בשום מקום לא מצינו מחלוקת תנאים זו, או אמירה של תנא - האומרת שפנחס זה אליהו,
המחלוקת היא אם מבניה של רחל או של לאה היה, הנכון הוא כשאליהו נשאל מספר פעמים- ולאו כהן מר?- הוא לא השיב בלאו,
אלא התחמק מהתשובה, ואולי מתשבתו המתחמקת, למדו מה שלמדו.
תוספות בבא מציעא דף קיד עמוד ב
שכתב שיש בסדר אליהו רבה שנחלקו עליו יש אומרים שהיה מבני בני בניה של לאה ואמר להם איני אלא מזרעה של רחל וא"כ לא היה כהן וכאן אומר שכהן היה ומסיים התם אמרו לו תן סימן לדבריך אמר להן כך כתוב ביחוסו של בנימין ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם אמרו לו לא כך אמרת לאותה אלמנה עשי לי משם עוגה קטנה ולך ולבנך תעשה באחרונה ולא כהן אתה פי' לפי שכהן הוא היה רוצה ליטול חלה תחילה אמר להם אותו תינוק משיח בן יוסף היה ורמז רמזתי לעולם שאני בא תחילה ובאותה תשובה מביא נמי הא דגמרי' מיכה מיכה וגרס מנין שמסדרין לבעל חוב כמו שגורס ר"ת וכן בב"ר גבי ותאמר לאה בגד נחלקו רבי נהוראי אמר דאליהו מגד ור"א אמר משל בנימין ועמד לפניהם ואמר להם רבותי למה אתה /אתם/ נחלקים עלי אני מבני בניה של רחל .
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2008 14:10 |
|
| |
מור"נ,
לא הבנתיך כ"כ. הרי רש"י שהזכרת מוכיח שחז"ל אומרים "פלוני הוא אלמוני" גם על הקבלת האישיות. יתר ל כן, גם התוס' לא מוכח להפך כי כך דרכן של דרשות להמשיך למצוא דיוקים והסרת סתירות לצורתו החיצונית של המאמר למרות שלפנימיותו אין הסתירות מפריעות.
אם ניקח בחשבון שרעיונות התורה שבעל פה לא היו כתובים בזמן שנאמרו מאמרים אלה, יובן שטבעי לאחד כל מיני איחודים של בני אדם דומים, של חמורים השווים בתפקידם, של משמעויות שונות למילים שווים [כמו אמה-שפחה ואמה-חלק היד ומעלה], למען עגינת הרעיונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2008 13:30 |
|
| |
כולם קופצים הפעם
לא פעם דווקא פורעי החוק – אותם אמיצים המעזים נגד חוסר הצדק המוסרי המצוי לא פעם בתוך הנורמה מסייעים לתיקון המציאות. הרבה תמר דובדבני למדה את הדף היומי וגילתה שגם הרבנים הגדולים של אז הכירו בתרומת אנשי השוליים לתקן את ההלכה.
http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=102
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 07:06 |
|
| |
בראיה שטחית אני נוטה להאמין כי לא קיים הבדל מהותי בין מעשה פנחס למעשי בן-לאדן. אלא ההבדל הקטן שלפי השקפתינו פנחס פעל עבור א-ל אמת ובן לאדן פועל עבור אמונה טפילה. כמובן שבן-לאדן עצמו חושב בדיוק ההיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 08:15 |
|
| |
בנש"ק
התורה (גם בלי דיוקי חז"ל) מתארת את הסיפור כך שפנחס קינא ב'שעת מעשה' וכיוון לאדם מסוים שעסק בחטא ולא תיכנן מראש איך לרצוח מה שיותר בני אדם ללא הבחנה. מה חושב על זה בן-לדן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2008 15:44 |
|
| |
באיחור, אך מוטב.
ווטו
כנראה לא קראת את רש"י.
רש"י אומר שאפשר לומר שפחות אנשים קיפלו את כל העולם אם פנחס ואליהו הם אחד, ז.א. שמדובר בזיהוי פיסי.
מאידך, רש"י אומר שהמקור של הדעה בחז"ל שפנחס זה אליהו הוא מעשיהם הדומים, כלומר שזיהו אצל אליהו תכונות שמתאימות רק לפנחס.
בתרגום יונתן בן עוזיאל ג"כ מובא שפנחס זה אליהו. {כמדומה בשני מקומות לפחות}
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:47 |
|
| |
"החזו"א כותב שבזמננו, מאז חתימת התנ"ך וסתימת הנבואה, אין לנו רשות להשתמש באמצעים אלימים על מנת לקדם עניניים תורניים"
למי שהוא יש את המקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:55 |
|
| |
נראה שהכוונה למה שכתב החזון איש (יו"ד סימן ב ס"ק טז) וז"ל: "אין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, ואז היה כיעור הרשעים גדרו של עולם. אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא תוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו. וכיון שכל עצמינו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבהולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 15:56 |
|
| |
[קשה כשאול קנאות
המשנה מתירה לקנאים לפעול באופן חופשי ואפילו לעבור על הדיבר
האלמותי "לא תרצח". הרבה תמר דבדבני מבררת מדוע התלמוד דווקא מבקש להצר
את צעדיהם
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 16:17 |
|
| |
התשובה לדעתי בהבנת הפסוקים הללו בק"ש דברים פרק ו (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
רש"י בכל מאדך - בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך
הנה בפרק השני של ק"ש
דברים פרק יא
(יג) ... לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
למה בפרק השני לא מופיע גם בכל מאודך?
התשובה היא התשובה.
|
|
|
|
|
