ציטוט שבועי

בדורות האלו יש תורה הרבה בישראל... והרבה אנשים התחזקו בתפילה... והרבה אנשים עוסקים במצוות למרבה... ואם כל זה-שנת גאולי לא באה.

אין זאת כי אם.. אשר כל ג' כתות הנזכרים-כולם אינם מכוונים במה שעושים כי אם לצורך עצמם ולתועלתם,לא למפרק קוב"ה ושכינתיה מן הגלות, וכל אדם מישראל מחשבתו לדתו פנה ולתועלת עצמו... גן עדן ועולם הבא... וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד, אך משפה ולחוץ לא בלב שךם...
כל איש יהודי בעצמו, אפילו אינו בעל תורה ולא בר אוריין כלל, מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמים,שהוא ימלוך על הארץ... ולכווין בכל מצווה רק למפרק קוב"ה ושכינתיה מגלותא...

בשו"ע יו"ד כתוב, שבכל מיני צדקות, כגון להאכיל רעבים או להלביש ערומים או לרפאות חולים- להכל פדיון שבויים קודם, ואסור לאחר אפילו לרגע. ואם כך הדין בפדיון שבויים לבן אדם, מכל שכן לפדות גוי ואלוקיו...

ואל יאמר האדם בליבו, מה אני ומה ערכי שיהיה כוח במצוותי לפעול דבר גדול כזה. כי אם מך הוא בערכו, המצווה בעצמה ערכה גדול ורב כוחה לפעול זאת, אם יכוון בו למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא.

ע"כ

תוכן הדברים נשמע מינימום כמו איזה אדמו"ר חסידי
נו...מי זה בכל זאת???

אקח "טרמפ" על האשכול והוסיף עוד "ציטוט"...
באשכול סמוך במשך שבוע לא היתה אף תגובה...

"מובא בכתבים חוט של חן נמשך והולך במעשיהם של ישראל והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יושב ואורג הימנו יריעות יריעות טלית שכולה חן וחסד לכנסת ישראל שתתעטף בה. והיא מזהירה בזיו יופיה אפילו בגלויות אלו כמו בנעוריה בית אביה במקדש מלך ועיר מלוכה. ובשעה שהוא יתברך רואה שלא נתנוולה חלילה ולא נגעלה גם בארץ אויביה, כביכול מנענע לה בראשו ומקלסה ואומר הנך יפה רעייתי הנך יפה. וזהו סוד הגדולה והעוז והרוממות ואהבת דודים שמרגיש כל אדם מישראל"

נו, באמת...
אלמנטרי!
עגונות של ש"י עגנון
בתוך הספר אלו ואלו