בית פורומים עצור כאן חושבים

נשים בתלמוד תורה: פטור/אסור - למה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/7/2003 00:38 לינק ישיר 
נשים בתלמוד תורה: פטור/אסור - למה?

קושיא בשאלת פטור נשים מתלמוד תורה

על דברי המשנה במסכת ברכות פ"ג ע"ב שנשים חייבות במזוזה, מקשים , וכי משום מה לא תהינה חייבות? והרי היא מצות עשה שלא גרמה ! ומתרצים, מאחר שבתורה סמוכה מצוות מזוזה למצוות תלמוד תורה אפשר היה לחשוב שכשם שפטורות הנשים מתלמוד תורה כך פטורות הן ממזוזה, ועל כן הוצרכה המשנה ללמדנו.

אמר רב אדא בר אהבה, נשים חייבות בעשיית קידוש היום {של שבת} דבר תורה. ושואלים: אמאי?

הרי הקידוש הוא בודאי מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה. על כך תירץ אביי: שהנשים חייבות בקידוש רק מדרבנן ולא מדין תורה. אמר לו רבא ששתי דחיות להסבר זה, ראשית, אמר רב אדא במפורש שהנשים חייבות בקידוש דבר תורה. ועוד שאף עצם הדבר ההסבר הזה אינו מובן, שאם כן מוסיפים חכמים תקנות מסוג זה אף כל מצוות עשה נחייבינהו מדרבנן, שאף פטורות הן מן התורה תחוייבנה בהן מגזרת חכמים. אלא אמר רבא שיש לדבר הסבר נוסף מיוחד.

בעשרת הדברות שבספר שמות נאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות) ואילו בספר דברים נאמר "שמור את יום השבת לקדשו" ושתי נוסחאות אלה למדות זו מזו ויכולים אנו להסיק מכך שכל שישנו בחובת השמירה של השבת מלחללה, ישנו גם במצוות זכירה של השבת בקידוש. אותן הנשים הואיל וישנן בשמירה ישנן בזכירה, שהרי כל ישראל, כולל הנשים נתחייבו בזכירת השבת פעם ראשונה, ובשמירת השבת פעם שניה במעמד הר סיני בקבלת התורה.

השאלה המתבקשת היא למה לא למדו מכך קל וחומר לגבי תלמוד תורה?

הרי גם מצוות עשה "אנוכי ה'" "ולא יהיה לך אלוקים אחרים" שני הדברים הראשונים, מצוות עשה, כלולות בעשרת הדברות והן המצוות השכליות, שכדי לקיימן חייבים בתלמוד תורה! וגם כאן מחוייבים בזה כל ישראל שנכחו במעמד הר סיני, כולל נשים.

הכותרת בהסכמת הפותחת


תוקן על ידי עצכח ב- 11/02/2008 12:59:43




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 00:51 לינק ישיר 

נראה לי בשליפה שהואיל והמקור למצוות ת"ת הוא הפסוק "ושננתם לבניך" - ולא לבנותיך...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 01:03 לינק ישיר 


כאן יוחנן

בקשר לדבריך גם על זה ניתן לחלוק משום שבניך כוללים גם לבנותיך, כשבדרך כלל ציבור כולל זכרים ונקבות משתמשים בשם זכר.

אבל הקושיא שלי היא אחרת, אם נשים חוייבות בקידוש השבת שהיא מעשרת הדברות, למה לא מחוייבות בתלמוד תורה שהיא מעשרת הדברות.

בעשרת הדברות כל העם נתחייב עליהם כולל נשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 01:05 לינק ישיר 

מה דעתך לשנן שוב את עשרת הדברות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/7/2003 01:40 לינק ישיר 

אה אפרים, אתה פה?

אתה שהרבת לצטט את הרמב"ם, כמקור מוסמך לעמדותיך, ודאי יודע ששני הדיברים הראשונים "אנכי ה'" "ולא יהיה לך אלוקים אחרים" הן מצוות עשה.
כיצד אפשר ליישם מצוות עשה אלו ללא תלמוד תורה?


תוקן על ידי - איקה - 25/07/2003 2:08:52



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 03:06 לינק ישיר 

איקה
כבר היה דיון באשכול סמוך אודות חיוב לימוד התורה לנשים. ואעתיק משם קטע אחד שכתבתי:

יש בחב"ד נשים ובנות הלומדות הלכה. והרי גם זו הלכה מפורשת בהלכות תלמוד תורה שבשלחן ערוך הרב (פ"א הי"ד):
אשה אינה במצות תלמוד תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם ... ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן.
לכן לומדות אצלנו "הלכה" גם בבתי הספר לבנות, והמורות במקצועות אלו הן נשים היודעות שלחן-ערוך והלכה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-25/7/2003 08:34 לינק ישיר 

1. הכלל "כל שישנו בשמור ישנו בזכור" אינו קשור להיות מצוות אלו חלק מעשרת הדברות. ככלל, אין לעשרת הדברות מעמד הלכתי מיוחד, כפי שהדגיש הרמב"ם בתשובותיו. הסיבה לכך שפשוט לחייב נשים בשמירת שבת היא משום שזהו לאו ונשים חייבות בכל הלאוין (אא"כ נתפרש אחרת).

2. גם לפי הרמב"ם אנכי ולא יהיה הן מצוות נפרדות ממצות ת"ת (ונמנות בנפרד במנין המצוות). אמנם יש קשר ביניהן כי כדי לקיים את הראשונות (לדעת הרמב"ם) יש צורך בתלמוד, אולם עצם המצווה היא הידיעה עצמה ולא תהליך הלימוד הנדרש.

3. אכן, עד שאנו מתקשים בשיטת הרמב"ם באנכי, ניתן לשאול על כל המצוות כולן: הרי נשים חייבות בשבת, כשרות וכו' ואיך תקיימנה ללא לימוד ההלכות. התשובה היא (כפי שציין הלבן, והדברים נתבארו היטב בבית הלוי בענין ברה"ת לנשים) כי אכן הן מחוייבות ללמוד את ההלכות כהכשר מצווה, כדי לדעת איך לקיים, אבל הלימוד עצמו אין בו חיוב להן. לאנשים, עצם העיסוק בתורה הוא מצווה, גם אם בסופו של דבר לא נתווספה להם הבנה חדשה הנוגעת לקיום למעשה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 10:33 לינק ישיר 



1) זה לא אני שקושרת את זכור ושמור לעשרת הדברות, זהו רב אדא שקושר ביניהם!

2) הלכות יסודי תורה (הרמב"ם) יש בכללן שש מצוות עשה וארבע לא תעשה וזהו פרטן:א)לידע שיש שם אלוה = "אנוכי ה'". ב) שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה זולתי ה' = "לא יהיה לך אלוקים אחרים" ובאור כל המצוות האלו בפרקים אלו: עמוד היסודות ועמוד החוכמות וכו'.... איך קבעת שהן נפרדות ממצוות תלמוד תורה, ונמנות בנפרד? ואיך תהיה ידיעה ללא לימוד?







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 11:09 לינק ישיר 

1. רב אדא מסתמך על הזיקה שבין שמור לזכור ("הקש" בשפת התלמוד) כדי להשוותם. אין לכך כל קשר לעובדה שהם חלק מעשרת הדברות, וזו אכן לא נזכרת שם. החיוב בזכור הוא רק משום שזהו לאו. עייני רש"י על אתר.

2. מצוות תלמוד תורה נדונה בנפרד בהלכות תלמוד תורה. כדי לדעת האם אלו מצוות נפרדות אפשר לעיין במנין המצוות של הרמב"ם (הן בספר המצוות והן במשנה תורה). ת"ת נמנית כמצוה נפרדת ממצות אנכי.

כפי שהדגשתי לעיל, אין ידיעה ללא לימוד ועל כן קיום אנכי דורש מידה מסויימת של לימוד. זה מקביל לגמרי לכך שאיסורי שבת, שחיטה, בב"ח, דם, תולעים, נדה וכו' וכו' גם הם אינם יכולים להתקיים ללא לימוד מסויים. לימוד זה חיוני לנשים, אולם הוא לא מצווה בפני עצמו אלא רק הכשר מצווה, בדיוק כמו שעשיית הסוכה היא חיונית לישיבה בה אולם איננה מצווה בעצמה. באופן דומה, קיום אנכי מזקיק לימוד מקדים (כעשיית הסוכה) אולם המצווה בעצמה היא הידיעה ולא תהליך הלימוד. לעומת זאת, מצוות תלמוד תורה דורשת מן האדם את הלימוד עצמו, ללא מטרה מסויימת.

תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 25/07/2003 11:18:11

תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 25/07/2003 11:20:08



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 12:09 לינק ישיר 

שטיינזלץ על "אמר רב אדא בר אהבה : נשים חייבות בעשיית קידוש היום של שבת דבר תורה אמאי?" ברכות פ"ג ע"ב

"בעשרת הדברות שבספר שמות " זכור את השבת לקדשו" ואילו בספר דברים נאמר: שמור את השבת לקדשו"..."

" הזיקה בין שמור לזכור מסתמך על הקש? " אתה לא מפסיק לחדש לי

הלכות יסודי התורה זה הבסיס עליו באים הלכות תלמוד תורה, הם אינם מופרדים. (מתי תבין את שיטתו של הרמב"ם שהוא הולך מן הכלל אל הפרט?)

מקווה שבתגובה הבאה שלך לא תחזור שוב על "כפי שהדגשתי לעיל"

שתהיה לך שבת שלום ומבורך




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 14:01 לינק ישיר 




שבת שלום



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 16:08 לינק ישיר 

איקה יקירתי

השאלה ששאלת, לא בזו הלשון צריכה הייתה להיות נשאלת. מה ששאלת בעצם הוא למה אני כאישה חכמה ואינטיליגנטית אינני יכולה/חייבת ללמוד תורה כמו הגברים?

זו בעצם השאלה.

והתשובה שלי פשוטה. זכורנו שזקנות העמק דהיום (וצעירות נאות דאז) פשוט לא רצו ללמוד תורה.. והתעניינו בדברים אחרים. אלא שכולן אמרו בצורה הברורה, אם נרצה נלמד, ועכשיו שאנו פטורות, יש לנו דברים יותר מענינים לעשות (כגון לטייל בגן העיר, או לקחת ספרים בספרית ההסתדרות שהייתה יחידה בעפולה...).

כל אלה שציטטת חיו במציאות פוליטית מסויימת ודבריו צריכים להלקח בהקשר בה חי.

אני מציע לך לעיין בספרו של הלברטל משה הדן בשאלות ערכיות בדרשנות הלכה ולראות את ההשלכות..

במילים אחרות, הקושיה שלך היא קושיא.. אבל לעולם המסקנה תהיה שנשים לא חייבות ללמוד..

ומה אני ממליץ לך לעשות? עשי כבנות העמק.. ברגליהן תטופפנה.. ויעשו אשר ברצונן...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2003 18:41 לינק ישיר 

מדבריך נראה לכאורה שבעפולה גם הנשים מניחות תפילין ולובשות ציצית וטלית בתפלה כל יום.
וכי מי זה מפוסקי הדור יאמר לנו שאיננו חייבות בזה? האומנם אסור לנו להראות לכל העולם שגם אנו יכולות לעשות כל מה שהגברים עושים???!!!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/7/2003 03:22 לינק ישיר 

י"י

קיום אנוכי ה' דורש לימוד תורה במובן הרחב שלה, שזה אומר לימוד עיוני, היות והיא מצוות עשה שבעבורה נדרש האדם להשתמש בחלק השכלי העיוני, ולא בחלק השכלי המעשי = השיפוטי.

קיום אנוכי ה' לא דורש מידה מסויימת של לימוד, אלא דורש לימוד עיוני יסודי עמוק. כל שכן קיום אנוכי ה' אינו מקביל לקיום מצוות סוכה, שכדי לקיים אותה האדם נדרש לחלק השכלי המעשי שלו, ולא העיוני, שבו האדם יכול ומסוגל להכיר את ה'.
באנוכי ה' מצווה על האדם ל"הכיר" את ה' וזאת המטרה בתלמוד תורה במובן הרחב שלה.

בעשיית הסוכה לאדם צריך להיות האמונה והרצון לקיים מצוות ולעבוד את ה', אך עצם עשיית המצווה אינה מקרבת לידיעה.מקיימים מצוות סוכה כי ה' ציווה.

"והחלק השכלי – הוא הכוח הנמצא לאדם, אשר בו ישכיל ובו תהיה ההשתכלות, ובו יקנה החוכמות, ובו יבדיל בין הנאה למגונה ...מהן מעשי, ומהן עיוני.
והעיוני – אשר בו ידע האדם הנמצאות שאינן משתנות, כפי מה שהן עליו...
והמעשי – המחשבי – הוא הכוח אשר בו יסתכל האדם בדבר אשר ירצה לעשותו, אם אפשר לעשותו אם לאו, ואם אפשר לעשותו איך צריך שיעשה?" (ש"פ פ"א)

(אנוכי ה' = כלל, מצוות סוכה= פרטים, איך אפשר להשוות בכלל?)

מזקני

השאלה היא לא מה אני שואלת, השאלה היא מה התורה אומרת.

אם פטורה האישה מתלמוד תורה מסיני, גם אם לא אסכים עם הקיפוח, אקבל אותו עלי, מפני שהתורה הזו היא החוכמה האלוקית שאי אפשר לחלוק עליה וחוכמתה מושלמת. במקרה הזה אתלה את אי הבנתי מפאת קוצר דעתי.

אם האישה פטורה מדרבנן היא ניתנת לשינויים, ואת השינויים עושים בדרך כלל בעלי העניין, אלה שמבינים שבשלילת החובה/זכות זו של תלמוד תורה לא כבודה של האישה נפגע, אלא ששוללים ממנה זכות יסודית,את יהדותה,ויהדותה נעשת נחותה מזו של הגבר.

באם ישנן נשים,( כמו הרבה גברים על אף שאין להם פטור)ויש להם דברים יותר מעניינים לעשות, שיבושם להם. אני דווקא נתקלת בהמון בנות מבתים טובים, שעומדות בפני סכנת התפקרות,ומה שמעניין אותן זה דבר אחד ועיקרי,הן מחפשות את יהדותן ואת אלוקיהן, וישנה סכנה שהן כבר איבדו אותו,ודווקא מהסיבה שהן חכמות ואינטלגנטיות,מן הראוי היה שילמדו תלמוד תורה על מנת שיהודיותן תשמר! (הן אפילו מבקרות כאן לפעמים)

הקושיא שלי היא האם נשים פטורות מסיני, או מדרבנן? לא המלצות בקשר למה אני אעשה עומדות כאן על הפרק



תוקן על ידי - איקה - 27/07/2003 4:08:04



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2003 10:35 לינק ישיר 

איקה יקירתי

תשובתי הייתה ברורה (כך היה נראה לי..)

את תחליטי לבדך מה אומרת התורה, ואת תבצעי את החלטתך...

אם תחכי לתשובתם של גדולי הדור (המכונים כאלה)תשובתם ברורה והיא תהיה נגד מה שאת רוצה לשמוע....

גם התשובה שלי זה לא מה שאת רוצה לשמוע.. אך היא האמיתית...

ללבן... נשות עפולה היו עצמאיות לחלוטין.. ואם היו מביניהן שסברו שיש להניח תפילין, הצטרפו הללו לנשות ימי הביניים העצמאיות..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2003 13:58 לינק ישיר 

מזקני

מניעת תלמוד תורה מן האישה כמו שכבר ציינתי איננה שיחרור מחובה (כמו שיחרורה ממצוות אחרות), אלא שיהדותו של האדם, = איש אישה,מתבטא בהכרת ה' שלו, הרי זו מטרת תלמוד תורה, ולכן החשיבות בקיומה.
החשיבות שבתלמוד תורה הוא לא סיפוק צרכיה של אשה זו או אחרת,היא עקרונית. ואי אפשר להתעלם מרוח הזמן כמו שאמרת,המציאות שבה חיו חכמי המשנה והתלמוד
(ביחס לעולם המערבי ההתיחסות לאשה היתה הרבה יותר מתקדמת, בשוויץ רק בתחילת ה-120 קיבלה האשה זכות לבחור, שלא נדבר על ההתיחסות לאשה ביון הקלאסית)
הרחקת האשה מתלמוד תורה "מוציאה" את היהדות מכלל המציאות הרוחנית המשותפת ליהודים וליהודיות ,דבר זה עשוי להחריב את החברה היהודית דתית שלנו.

תשובתך היתה עשי ככל העולה על רוחך, עשי כרצונך, ומה אעשה שאני נעולה על לעשות את מה שהתורה אומרת? "אף על פי שמתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא" הממ...מהפכה? כן,כן.

מגדולי הדור בדור הזה אינני מצפה לשמוע את מה שאני רוצה לשמוע.
אבל מאידך הייתי מצפה מגדויילי הפורום שיקומו ויתריעו על הסכנה האורבת לעתידה של היהדות
שבמניעת הלימוד מנשים, או לחילופין שיקום חכם ויאמר, ישכנע שיהדותו של אדם אינה תלויה בתלמוד תורה.כי אז אפשר לוותר על חובה/זכות זו.
ואולי יהודי אחד יכול ללמוד בשביל יהודי אחר?

הלבן תרגע , אף אחד אינו מעוניין לקחת על עצמו את תפקידי הגבר, אני מוותרת מראש על כל ההלכות
שהזמן גרמא, והתורה פטרה אותי מהן.
למוד תורה נכלל בהלכות שהזמן גרמא?

האם ברוריא לא היתה מספיק "רבה" לדעתך?
היא לא ציפתה לתארים, עצם יהדותה באה לידי ביטוי בהלכות הרשומות על שמה! אז מסתבר שהיא לא ויתרה על זכותה להיות יהודיה בדיוק כמו בעלה וחבריו אך כידוע זה עלה לה במחיר חייה




תוקן על ידי - איקה - 27/07/2003 14:33:20



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > נשים בתלמוד תורה: פטור/אסור - למה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext