טרגדיה ושמה 'רבי יוחנן'.

ירוחםשמ

אני מקבל את הפרשנות שלך

שזה היה טרוף הדרגתי.

אםשלום
האם דמו של מרדכי מרגליות אדום יותר מדמו של, למשל- הרב ראובן מרגליות? או כל ביואגרף אחר?
המקורות הביאוגרפיים שלו, אמינים יותר? או נבדקו ביותר תשומת לב? או ממקורות אחרים?

 כתוספת לפרטיים הביאוגרפיים שיש לנו- ורק זה מה שיש לנו- לא אדם ראשון הרג רבי יוחנן, בויכוחו  בבית המדרש. ראה סיפורו של רב כהנא.
 הסיפור עם-ריש לקיש- כנראה  הגדיש את הסאה אצלו,
ואם בפסיכולוגיה מודרנית עסקינן- אמו של רש לקיש, נתקפה שגעון קצר, בעת שהיתה בהריון איתו.
וטופלה כפי שטופלה ,היום הטיפול הזה היה מעורר הרמת גבה.

_________________

מודה ועוזב

אמשלום,

[אני מסכימה לגמרי עם הערת השוליים שלך -  ואדרבא, אין מטרת התורה ללמד היסטוריה, אלא ללמד השקפות נכונות ( נכון שהיסטוריה מהווה אמצעי למטרה - והרמב"ם כותב במו"נ במפורש שחלק מסיפורי התורה שנכתבו הם בחינת קטעי קישור בכדי ליצור רצף 'היסטורי' ואין ליחס להם יתר משמעות) - אם מטרת לימוד התורה והתלמוד היה שנלמד את קורות חייהם כפי שהיו על פרטי פירטיהן - היתה התורה מצווה על כל חכם לנהל יומן אישי, או לכל הפחות לכתוב את הביוגרפיה שלו - הלוא כן? זה הרבה יותר פשוט מהציווי להגות בתורה יומם וליל ]

[ירוחם,

האם קראת מה שכתבתי?
מה פתאום אדום יותר? פשוט הספר נגיש וידידותי מאוד, וכפי שאמרתי - מתאים מאוד לחובבי הז'אנר.]

אםשלום
סליחה אם לא הבנתי .

פתחת את הודעתך בהסתיגות עד כדי ביטול  של כל ניסיון  לביוגרפיה על- חז"ל, בטענה נכונה, אולי, אבל זה מה שיש, לדעתי זה לא פחות מביוגרפיות של יוספוס, או היסטוריונים אחרים,

אבל בכל זאת מצאת לנכון לשבח- מתוך השלילה- את מרדכי מרגליות,, ועל זה כתבתי מה שכתבתי, כי גם לו, לא היו לפניו, כי אם, מה שיש והיה, לפני אחרים, לפניו ואחריו,

בדבר אחד אני אולי מסכים, הגמרא לא ניסתה בשום פנים ואופן לכתוב ביוגרפיה היסטורית, כי אם דרשנות, שבו נדרשות דעות שונות ומנוגדות, ובכל זאת יש מקום לכולן.

_________________

מודה ועוזב