| נשלח ב-21/5/2010 16:25 |
|
| |
לדעתי, האמוראים למדו תורה כמקצוע שני, ובעקרון הם היו סטנדאפיסטים... תגידו, נפלתם על השכל?? אני_בעודי, לפני שאתה מפרש את דברי ר' אלעזר כשיחה צינית, שב תלמד קצת על שליחות אנשים בעולם, על הכלים שניתנים להם, ועל השאלה- אם ישתנה מצבך- תוכל עדיין לעבוד את ה' באותה צורה? או בכלל- אם ישתנה מצבך- האם זה לא עלול להשפיע על העולם בכזו צורה- שהוא יתהפך לגמרי? (ולא אאריך, כי אני הולכת לחפש גמרא עם פרוש לעברית, כי אני לא זוכרת במדויק את כל הדו- שיח.)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2010 16:46 |
|
| |
| ivri כתב: |  | | אך פתע אור ירד לעולמו המיוסר. אור בדמות בריון לודי. גלדיאטור שהשתייך לקבוצת הלודיים. על שפת הנהר הם נפגשו. ר' יוחנן בא להתרחץ בנהר הירדן. וריש לקישא, ראש הלסטים אף הוא הגיע באותו זמן לרחוץ בנהר. כשראה את ר' יוחנן התפעל מיפיו הרב וקפץ אחריו אל הנהר. ר' יוחנן שראה את קפיצתו האדירה התפעל ואמר לו חילך לאורייתא – כוחך ראוי לעסק התורה. ריש לקיש אף הוא השיב לו: "שופרך לנשי" – יופיך לנשים הוא ראוי. אמר לו ר' יוחנן, אם אתה חוזר בך אתן לך לאשה את אחותי שיפה היא ממני. הסכים ריש לקיש. ושם נעשו השנים לגיסים. ולאוהבים (9) .
ר' יוחנן קיבל על עצמו ללמדו תורה ולא ארכו הימים וריש לקיש עמד בשורה אחת עם ר' יוחנן. הוא נעשה משנהו של ר' יוחנן בישיבת טבריה ותפקידו היה לחזור על שיעורו של ר' יוחנן בפני התלמידים (10) . חריפותו של ריש לקיש הפליאה את התלמידים ואף ר' יוחנן הכיר בכחו לש גיסו, מי שהיה עד לא משמן מנהיג הלסטים, והיה מודה כי שקול הוא נגדו. אהבת נפש אהבו והוא החזיקו בחיים אחר כל תלאותיו שעבר. ריש לקיש והתורה, שבעצם חד הם. |
|
התיאור כאילו רבי יוחנן מצא את ריש לקיש בשעה שכבר מלך כריש מתיבתא בטבריא אינו תואם כרונולוגית. כי בעת ההיא הלוא כבר היה ר' יוחנן בגיל מתקדם וגדול הדור, ורבי יוחנן הלוא הציע לריש לקיש נישואין עם אחותו שודאי לא היתה צעירה מרבי יוחנן, כי הלוא רבי יוחנן נולד יתום מאביו ואמו. לא הגיוני שרבי יוחנן הציע לו נשואין עם אשה מזדקנת. אלא ודאי שכל זה היה בימי חורפו של רבי יוחנן (וימי עלומיו של ריש לקיש), וריש לקיש היה חבירו של רבי יוחנן ולא תלמידו, כי את רוב תורתו קיבל מחכמים אחרים זולת רבי יוחנן, ואף הרבה לחלוק עליו מתוך שמועותיו של חכמים אחרים. אלא שהדחיפה הראשונה נרשמה לזכותו של רבי יוחנן.
|
|
|
|
|