שובי שובי ונחזה בך,רואה אשה נאה מה מברך?

בקרן זוית פירושו, שלא ראה שהיא מתקרבת, משום שנפגשו בדיוק בפינת בית. ואז קרה המקרה שראה אותה. וברך.

איזוהי החסידות ששמה אסור בהזכרה כאן?

אצת ים

ברוכים השבים! התגעגענו...

תשובה לשאלתך, אותה חסידות שהיה עליה אשכול שנמחק וצונזר, מעשה שהרעיש את העולם הוירטואלי של הייד פארק, או לפחות של הפורום הזה...

אם עדיין לא הבנת, התשובה היא בת שלוש אותיות, מתחילה בג' ונגמרת בר', ויש באמצע את האות הששית של הא"ב.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

רבותיי הרבניים ! אפשר לדעת מה נשאר הלכה למעשה ?

בדיוק היום בבוקר נתגלה לי וורט מהאדמו"ר מסלונים "יסוד העבודה" שהיה מפסק את הפסוק הבא כך:
שקר החן והבל היופי אשה, יראת ה' היא תתהלל!

ספי:פירוש?

הפירוש הוא להבין שנשים יפות זה מעלמא דשקרא, ויראת השם היא הראויה לתהילה.

(אין בדברי כדי לחוות דעה כלשהיא על הנאמר באשכול, סתם וורט מעניין להביא אותו)

כן , אבל את/ה יודע/ת זה פורום קצת מחייב, ווערט ווערט אבל מה פירושו ? מה שקר באשה ?למה ? גבר מכוער זה 'אמיתי' יותר ? אני יוצא בהנחה שבכל ווערט יש ולו קצת דברי אמת , ובכן ... לא הבנתי

יונגרמאן

עד כמה שאני יכול להבין את הכוונה, זה כך:

לא לכל הדברים בעולם שבו אנו חיים יש אותו ערך.
לא לכל הדברים בעולם שמסביבנו אנו מתייחסים בצורה שווה.
אני מקווה שברור שאלו שתי קביעות שונות. ערך לחוד והערכה והשתוקקות לחוד.

יופיה של אשה הוא דבר שמעורר הערכה ואף השתוקקות, וזה טבוע כנראה בגנים שלנו, כי זה חלק מאופיו של האדם.
אך האם זה גם ערך? האם יש ערך בחיפוש או בהתפעלות מיופיה של אשה ומה שזה עלול לגרור אחריו?
ההסתכלות התורנית (ולא רק התורנית...) היא שלא.

אני משער שהביטוי שהיופי הוא מ"עלמא דשקרא" בא לבטא את הרעיון זה.

אם אנסה לתת לכך ביטוי ציורי, אזכיר את קטע הפיוט מתפילת הימים הנוראים. חיינו בעולם הזה הם כצל עובר. ולא צל של הר או של בית, אלא כצל ענן. היכן הוא האתמול? היכן השנים שחלפו? נעלמו להן.
כל מה שנשאר לנו הוא הזכרונות ממעשינו, הדברים הטובים והלא טובים, והדברים שנמצאים באמצע.
אם נכנה את הפחות חשוב "עולם השקר", אזי נראה כי הרעיון פה הוא שיופיה של אשה, למרות משיכתנו הטבעית לנושא, אינו צריך להעסיקנו - אולי אפילו לא כנושא לאשכול...
הוא נחשב כשקר מול אמת, בהשוואה לדברים החשובים יותר שאנו מכירים.

כמובן, יתכן שכוונתו של בעל המימרא שציטט ספי היתה לייחס משמעות שלילית עוד יותר ליופי, שהרי הביטוי "עולם השקר" מגיע, כמדומה לי, מן הקבלה, ושם הוא מתקשר לפן השלילי האונטולוגי שנלחם נגד האלקות. זו טענה חריפה יותר ממה שהבאתי אני.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הביטוי "עלמא דשקרא" היה שלי.
אני לא זוכר בעל פה את המילים המדויקות של הסבר הפסוק, אבל לא היה שם משהו מהקבלה.

הנח לו למיימוני "מוטב יהיו שוגגין ולא יהיו מזידין".(ביטוי לא שלי: