קינות מי מבין?

.

תפילות חז"ל פשוטות וברורות לכל?

אתה מוזמן להתחיל להסביר לכל מתפללי נוסח ספרד את משמעות "כגונא דאינון" .

ואני אינני מתכוון לתרגום מילולי, אלא להסבר.


.

כגוונא אינה מתקנת חז"ל
זהו קטע מהזוהר שנכנס לסידור
ע"י תלמידי הבעש"ט.

מואדיב.
יפה ענו לך.
מטבע שטבעו חכמים כחובה (בהתייחס לתקופת התנאית והבתר תנאית עד תקופת הגאונים) הם תפילות השמונה עשרה וברכות שלפני ואחרי קריאת שמע.
חלק מהפיוטים והקינות אף שנכתבו בחלקן עוד קודם לכן לא הונהגה אמירתן אלא בתקופות מאוחרות הרבה יותר. ישנן אגב רכיבי תפילות בארמית כגון ה'קדיש' שחוברו בארמית דווקא משום שהובנה על ידי בני אותו הדור דובר הארמית.

מואדיב

זכה מיימוני, ומלאכתו נעשתה בידי אחרים...


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

.

המתנתי וציפיתי למי שיזכיר שחז"ל תקנו שמונה עשרה, וברכות.

כמה הסידור שלנו היום כולל יותר ממה שתקנו?

כמה תפילות בארמית (שאיננה שגורה כיום על פי הדור) אנו אומרים היום?

ושאלתי מוחזרת למי שטוענים כי הקינות אינן מובנות, וכי לפיכך יש להחליפן:
מדוע אינכם טוענים כך כלפי כגונא? מדוע אינכם טוענים זאת כלפי תפילת עלינו לשבח?
מדוע קדיש דרבנן (קדיש "על ישראל" - כפי שנקרא אצל עדות המזרח) נאמר בשפה ובמלים שרוב הציבור אינו מבינם?

מדוע לא שמעתי קריאה לבטל ולהוציא מהציבור את כל הפיוטים הנמצאים בסליחות חודש אלול ובתפילות הימים הנוראים?

את "אקדמות" כן הבנתם ?


.

מואדיב

הטרוניה נגד הקינות הבלתי אפשריות כמעט לא יצאה ללמד על עצמן אלא ללמד על הכלל כולו יצאה.

טוב היה לנו להשאיר את הסידור כפי שתקנוהו חז"ל.
ובוודאי שאין מקום לתפילות שאינן אלא מגיה ("לשם ייחוד") או אמונת הבל.

וראה מה כתב הרמב"ם - מצוטט מהזכרון - על שאין להוסיף תפילות הרשות בתור חובה, שמא יש שם אדם שקשה לו להישאר בבית הכנסת וכו'.

ובאשכול אחר הביאה שחרית משמו של פרופסור בן זמננו שתפילת הרשות של הדור הקודם מתגבשת והופכת לתפילת החובה של הדור הבא.

זו למעשה שאלה סוציולוגית. איך עוצרים תהליך של התרבות מנהגי התפילה.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אולי ניתן להניח שבעוד התפילה באה למלאות את הצורך והחובה הדתית הבסיסית של עמידה בפני הק-ל הרי שהם מחייבים פשטות ובהירות כדי לאפשר לכל אדם למלא צורך זה.
הקינות והפיוטים והתפילות המאוחרות באים למלא צרכים אחרים שעיקרם אולי השתתפות באבל או בשמחת הציבור ולכן אינן מחייבים הבנה יתירה.

וזאת בלי להתייחס לתוספות בעלות גוון מיסטי מהסוג של 'כגוונא' שכפי שכבר כתב חלמישצור את הטעם לצירופיהן יש למצוא במחוזות הקבלה והחסידות ולא במחוזות ההלכה.

תוקן על ידי - מוישהגרויס - 03/08/2003 10:11:03

מיימוני ומוישה,

יש הסכמה בין מנה"מ!


אך לגבי "הצורך והחובה הדתית הבסיסית של עמידה בפני הק-ל" שהעיר מוישה, היה טוב יותר לו היה בה יותר דומיה ופחות מלל כאמור באשכול על התחנון!

.

לא באתי להכניס ראשי בין אבני הריחים של הדיון על תוספת תפילות ופיוטים.

באתי להתריע כי חאם משהו איננו מובן, או קשה להבנה, הפתרון איננו בהנמכת הרף אלא בלימודו.
אני מסרב להכיר בכך שמעמדו של חלק מהתפילה יקבע על פי "עוצמת הרגש" שהוא מעורר במאן דהו.

=

ובמסגרת הדוגמאות שאני אוסף:
מישהו כאן חושב שהוא מבין לגמרי את פיוטו של אלקבץ "לכה דודי" ?
אינני מקובל, ולא בן מקובל, אך אם בתוספות עסקינן, אני מזמין את הרוצים בכך להסביר לי מתי הם מתכוונים לקצץ את לכה דודי.

או מנגד - שיסבירו לי את כל רבדיו.