דרשה לתשעה באב

אביעם



אף אני רציתי לטעון כמוך, אלא שכנראה הצום השכיח ממני...

וזה מעניין שהתפתחות היסטורית שוללת את התוקף שבטענות מטפיזיות.

בורופארקר

עלי לענות לך באריכות, ואיני יודע אם בשעה הזו אני בר הכי לכך. כמו עקרת הבית של מזקני העמק, בין העזרה בבית לבין חולשת הצום והגעגועים לסיר הבשר, קצת קשה לי להתרכז...


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אביעם ומימוני

ברור שהנכם צודקים בדבריכם. אלא שסבור אני שראייתכם אינה ראייה מפני שכל אלו הסוברים שיש גלגולים סוברים שהגלגולים הם גם בבהמות. וא"כ יכול להיות שבזמנים האחרונים גלגוליהם הם יותר בבני אדם.
דחיתי תהא נכונה אילו כמות הבהמות ירדה.

ואפשר עוד לשיטתם לדחות.
ששמא אם היה ב"א שחטא נגד הרבה בנ"א יביאו לעולם לדוגמא 3 בנ"א שיגורו אחד ליד השני ותפקידם יהא לחיות בשלום אחד עם השני אבל הם לא יהיו באמת אותו בן אדם שחטא נגדו כיון שהב"א שחטאו נגדו אין שום סיבה שיבואו דוקא הם. אבל יכול להיות שהאיש הזה יבוא בגלל חטאים שהוא עשה ויביא בגלל חטאיו עוד אנשים בעולם אבל לא דוקא אותם אנשים שחטא נגדם מפני שכל סיבת ביאת הגלגולים זה לתקן עוונות וא"כ אין שום סיבה שדוקא הם יבואו לעולם.

נ.ב. אקוה שדברי יותר מובנים מדברי קודם.

אין לי כח להתיחס לגופו של ענין, אלא רק לזוטות.

מספר תושבי העולם כיום איננו גדול מכלל תושבי העולם בכל הדורות שלפניו. חשבון פשוט: מאז יני האימפריה הרומית ועד העת החדשה היה מספר האנשים בעולם קבוע בקירוב - 200 עד 400 מיליון. זה מכסה תקופה של כ-2000 שנה. תוחלת החיים באותה תקופה היתה קצרה ביותר, כשלשים עד חמישים שנה. גם אם נניח 200 מיליון, ותוחלת חיים של חמישים שנה נגיע למספר כולל של 8 מיליארד נפש, יותר מאוכלוסית העולם. חשבון דומה נכון גם לגבי מספר היהודים הכולל בעולם עד השואה.

.

מאחר והמנחה עוד לפני, ומתוך אדי היובש של הצום קראתי כמה דברים. ארשה לעצמי להצטרף להאי פתילתא:

אין רע בסממנים "חיצוניים", ואחרי המעשים נמשכים הלבבות. אין רע גם בדברים המובילים את הלב להיות נשבר, או נדכה, ומיהו האמיץ שיאמר כי מנגינות החזן בפתיחת הימים הנוראים לא מסייעות בעדו להכנס לאווירה המתאימה?
והרי אין ספק כי המנגינה איננה חלק אינטגראלי מהתפילה, וכי היא משתנה מחזן לחזן, ומעדה לעדה...

אלא, שכפי שכל אחד מבין, לא המנגינה היא העיקר, אלא קיום מצוות התפילה. גם אם רבים הנכשלים בחוסר הפרדה בין עיקר לבין טפל, עדיין לקישוטים ולמלמלות יש ערך, הם אינם נטולי ערך.

היהדות נשענת על קיום המצוות המעשיות. זכור לטוב אותו אדמו"ר שהסביר כי המצווה הקשה ביותר בעיניו היא ושמחת בחגך". וכי היאך יכולים לפקוד עליו לשמוח בתאריך מסויים? בזמן מסויים?
אזכיר עוד גם את ספרו של הבריסקער, איש ההלכה, וד"ל.

אנו יכולים לפקוד על עצמנו לקום ולהתפלל, קשה יותר לנו לפקוד על עצמנו להיות במצב הנפשי של תפילה. אם נהיה הגונים עם עצמנו, כמה פעמים תפילתנו היא רק "מכנית" ?
ועדיין - גם תפילה מכנית היא קיום מצוות תפילה. אולי אין כאן הידור מצווה, אך עדיין זו מצווה.
גם אם אתן צדקה לא בלב שלם, משום שאני קמצן כרוני ותאצ'ריסט לא-מוסווה, עדיין נתתי צדקה. שוב, אולי אין כאן הידור מצווה, אולם מצוות צדקה, בודאי היתה כאן.

בעייתנו הגדולה ביותר היא העצלנות. אנו מתעצלים ללמד את ילדינו בעצמנו, ומניחים כי פטרנו עצמנו בכך שבחרנו מורים טובים, ובתי ספר מעולים. אנו מתעצלים לשבת וללמוד משמעויות דברים - ועושים אותם מצוות אנשים מלומדה.
אינני יכול שלא להזכיר כאן את הדיון שהיה פה לגבי פיוטי הקליר. מי שמקדיש את הזמן לשבת וללמוד, ולהבין, ייקל עליו להיות מושפע מהטקסט. מי שאומר מלים שאינן מובנות לו, בודאי שלא תשפענה עליו מלים אלו. כמה מאיתנו טורחים בחג השבועות להבין את משמעות פיוט אקדמות? (אני מוותר כרגע על הבנת רזי דרזין, אפילו הבנה מילולית? )


תמיד היו בעם ישראל תלמידי חכמים, ותמיד היו 'עמך' . תמיד היו אלו שניסו להבין יותר, ואלו שפחות. זכור לטוב אותו האיש, אותו הכהן הגדול שמשרתו נקנתה לו בכספה של האלמנה העשירה והאוהבת. זכור לטוב יהיה על כי הנחיל בכולנו את ההכרה כי כל הילדים זכאים לחינוך, ובגיל המתאים.

אל נבזבז את לקחו לשוא.


.

.

מואדיב,

יש הבדל בין מצות צדקה לתפילה. בצדקה המעשה שיש בו אדיבות מקרב אותך להשקפת האדיבות "נעשה ונשמע". בתפילה שהיא מלל אין בה הקרבה משלך אלא הצגת הבעה ואם חסר לה מינימום של כנות היא משחיתה, כמו לומר לשנואתך "אני אוהב אותך"!

במקום דרשה


הנני לשתפכם בשני רעיונות ששמעתים בשיעור על עניני דיומא, האחד עקרוני והאחד מעשי.

א. קיום יום ת"ב
- המשך קיום מוסד המקדש בישראל על ידי ציון העדרו.

ב. סעודה המפסקת
- סעודת תשעה באב שלא ניתן לקיימה ביומו מחמת הצום מוצמדת לכניסת היום כמו סעודת יו"כ בערב יו"כ!

ווטו - הטעם השני כתוב בנו"כ שו"ע על מה שכתב הרמ"א שנוהגים לאכול סעודה גדולה קודם לסעודה המפסקת והמקור הוא ממדרש איכה.

מואדיב - דומני שלא מוסכם על הכל שאותו האיש הזכור לטובה הוא האיש שנקנתה משרתו. עיין למשל תוס' ישנים יבמות שם.

לקראת סוף היום:

דרשתי לשנה זו כאן:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=148936&whichpage=1

לפתן לפינאלה של הצום
ישר כוח למימוני על דרשתוהמאלפת בחדות ניסוחיה. הדברים לכשעצמם ידועים ומוסכמים. לו יורשה לי לאבחן התופעה של החומרות והמנהגיםהרי לענ"ד נובעת מנסיון של אברכים למצאו להם פינה להתגדר בה. רוצה לומר חלק לא מבוטל מהם אינו מוצא עצמו בקדמת החזית הלמדנית ואז צצה לה השאלה מה ביני לבין בן חמי? כלומר במה אני מיוחד והמענה צץ לו תמיד באימוץ חומרות מסוימות ומנהגים מסוימים שמקורםהוא מ"דברי קבלה" של עצמו.. אלף נכנסים ואחד יוצא להוראה ושאר 999 מתעסקים בחומרות ובדברים שונים ומשונים.. עברתי היום בחוצות עירי וגיליתי סדרת פשקוולים שמככבים בהם הגר"ח קנייבסקי שליט"א ואב"ד פתח תקוה ר ברוך שמעון סלומון שליט"אכאשר הפשקווילים כתובים ברמה של גן ילדים.. אוי לה לאותה בושה וכלימה.. ומי העושים במלאכה? מן הסתם "אברכים כואבים" שבטלתם אומנותם. ציון הדוגמא היה רק להמחיש התזה המועלית כאן.. הפתרון לכך הוא מציאת ערוצי התעסקות חילופיים לכל ה בטלנים החשובים .. מה דעתכם על הרעיון הנלוז שילכו ללמוד מקצוע שיפרנס את בעלין בכבוד??

לפתן לפינאלה של תשעה באב
ישר כוח למימוני.
בקציר האומר.. הבעיה נובעת מעוצמת כוחם של בטלני בית המדרש המחפשים להם בקעה להתגדר בה שהרי למדנים גדולים כבר לא יצאו מהם ולכן הנושא של חומרות ומנהגים חיצוניים הוא בקעה שיש לה דורשים .. הבקוש לכאלו נובע גם מכצרכים של מיני לא למדנים בלשון המעטה.. הפתרון .. נו באמת.. ילכו להם כל ה999 שלא יצאו להוראה ללמוד מקצוע המפרנס את בעליו ובא לציון גואל.

"ולדעתי גם כן, שדברי/ך בה/ם לא יאותו לרב חכמי התורה הגדולים, ואפשר לכולם"

ליצחק-יונתן, בדקתי לגבי מספר האנשים בעולם. בקישור הבא: http://www.snopes.com/science/stats/dead.htm נטען אכן שהטענה לא נכונה אם מסתכלים על 40,000 השנים האחרונות, אבל ב-5000 השנים האחרונות סה"כ מספר האנשים היה כ-6 מיליארד. הקטע נכתב בשנת 2001, כאשר בשנת 2002 מספר תושבי העולם כבר הגיע ל-6.3 מיליארד (לפי נתוני האו"ם) והיום מספרם גדול אף יותר.

לגבי מספר היהודים, לא טענתי זאת אלא רק שמספר היהודים לפני השואה היה גדול יותר מאשר בדורות הקודמים.

נעלם

הרשה לי לא להסכים איתך.

הסיבה לריבוי החומרות ולהחשבת החומרות איננה מתוך מניעים סוציולוגיים שליליים של מציאת בקעה להתגדר בה.
יתכן שהתופעה שהצבעת עליה, של חיפוש משמעות וחשיבות באמצעים פסולים, אכן קיימת, אך היא שולית.

הבעיה שבאתי להצביע עליה היא שהחומרה נחשבת ומוצגת לדרך בעבודת ה', ולא רק זאת אלא דרך בלעדית בעבודת ה'. ונכשלים בזה לא אנשים מובטלים שמחפשים כבוד, אלא אנשים שמהווים דוגמא ומופת לציבור, בדרך כלל בצדק, בכל הנקודות האחרות של החיים.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הנתון אינו אמין. ששה מיליארד בני אדם על פני 5000 שנה משמעם (בהנחת תוחלת חיים של 50 שנה, הנחה מוגזמת בעליל) 60 מיליון בני אדם בעולם בממוצע על פני התקופה הנ"ל. זה איננו סביר כלל.