קינות מודרניות לתשעה באב

מועדים אינם מצייני עונות גרידא בהם אנו זוכרים את אירועי העבר, אלא מהוים נקודות זמן בו אנו כורכים את העבר עם ההוה על ידי חווית העבר לשם התקדמות.

על כן אין להסתפק בקיום הפורמלי של הטקסים המיוחדים לכל מועד, אלא שומה עלינו להבין את משמעותם. אך בעוד שקיום מצוות מסוימות אינו תלוי בהבנתם ואילו ההבנה מוסיפה רובד נוסף, הרי שמנהגים שונים מאבדים את כל מטרתם בהעדר הבנה.

בפבריינגען (התוועדות בלשון יהודית) שהתקיים אמש, הבעתי תחושה כי הקינות אינן מובנות לרבים וטובים ועל כן אמירתן במקרים רבים אינה משיגה שום מטרה. ואין אני מדבר על מלומדים ויודעי לשון כאקדמאי ודומיו שנהירים להם שבילי לשון חכמינו כשבילי קרית ספר, אלא על יהודים נודדים כמוני שהנם אנאלפבתים (illiterates) בחמש שפות ואינם בקיאים במכמני השירה הימי בינימית..

ואין אני חלילה מציע רפורמע''ס ל''ע, כי אם מביע תחושת רבים שרוצים להתחבר למילים הכתובות ולמשמעות היום ולא מצליחים. בעוד שאחרים רח''ל יכולים להסיק כי היהדות על הלכותיה ומנהגיה הנה אנכרוניסטית וכו', אני חותר לפתרון אשר יאפשר לרבים לחוות את ''תשעה באב באופן משמעותי יותר.

ואכן ידוע לי כי בקהילות רבות בארה''ב נהוג לומר אך ורק קינות נבחרות. בבית כנסת בו התפללתי במשך שנים רבות, נהג הרב להרצות במשך חצי שעה על הקינה שאותה מצא לנכון. כנ''ל נוהגים אף בבית מדרשו של הרב זאב לף במושב מתתיהו.

על כן כאשר שמעתי על קיומן של קינות מודרניות, עלץ לבי בקרבי. ותודה רבה לשחרית על שטרחה להביא לפנינו את המודערנישע קינעס. אך הכרת הטוב לחוד ובקורת לחוד.

אני לתומי חשבתי כי מדובר בקינות על גלות השכינה וסבלו של עם ישראל הכתובים בלשון מודרנית המובנת לכל ומעוררים לתשובה. ואין אני בא בטרוניה על עו''ד גלעד קריב שכן אין לי ציפיות ממנו וזאת לא משום השתייכותו המגזרית אלא לאור אמירותיו הנלעגות בתקשורת בהקשר של מאבקם הפתטי של החד-תאיות (הוריות) אשר מלמדות על תפיסת מציאות חד-ממדית ופופוליסטית המבוססת על תאוריות סוציאליסטיות מנותקות ועבשות. (היכן בוגי שאני צריך אותו???)

אך מלא אני תמיהה על הגב' אילן, ואכן קינה עלובה זו שיצאה תחת ידיה מציגה באור אחר אותה. והלוואי ואתבדה. בעוד שברור כי סדר היום הערכי ותפיסתו המוסרית של מר קריב ותנועתו מוכתבת על ידי האגף השמאלי (והסהרורי) של האקדמיה בארה''ב, הרי שהייתי מצפה מגב' אילן לכתוב בלשון מודרנית על שברנו הלאומי בעקבות החורבן. במקום לכתוב על הנושא האמור או מעט ביקורת עצמית, גב' אילן בחרה באופציה הלא מכובדת של הכאת חטא על חזה הזולת ודקלום סיסמאות פופוליסטיות וחסרות תוכן על ''בעיות חברתיות ומדיניות'' ''דמעות העשוקים והחד הוריות'', על מדיניות היד הקשה נגד העובדים הזרים, ורמיזה טפשית במיוחד על מגרעות הכלכלה החופשית. הצדקנות הזו של גלגול כל הרעות החולות לפתחם של הרבנים ויחוסם של דעות שונות לקנאות קוצר הבנתם של הכהנים והזקנים מלמדת משהו על מניעיה הלא כשרים של הגב' אילן. למרות קריאתה הנרגשת, והלכאורה מובנת, של גב' אילן לבל ניתן לקנאים להשתלט על חיינו הרי שלבי אומר לי כי לו ניתנה לה הרשות, הרי שזו לא הייתה מהססת להשתלט על חיי הרבנים. עיון חפוז בארכיוני הפרטי, העלה אמירות פומביות של הגב' אילן מהם ניתן ללמוד על ''סובלנותה'' לגישות דתיות אשר ניצבות מצדה הימני של קבוצת עין צורים.

ויעידו עלי קורות הייד פארק כי אין אני חוסך בביקורת חברתית קונסטרוקטיבית, אך עניינם הבלעדי של קינות עלובות אלו הוא השמצת הזולת ותו לא - גרסה נאורה של אמנון יצחק. וכפי שעו''ד יעקב וינרוט ציין פעם, כי שנאת חרדים ודתיים, היא השנאה היחידה שאינה מפקיעה את בעליה מנאורותו.

דרך אגב, אני דוגל במחזור אשפה, פתוח זני גזר חדשים, עידוד יציאת פרזיטים לעבודה יצרנית, ובקיצוץ מיסים (ורואה את הטלתם (מעבר לעשרה אחוזים) כבטוי האולטימטיבי של תרבות חברתית רקובה). למרות החשיבות הרבה שאני מייחס לעניינים אלו, איני חושב שמיקומם בראש טבלת האג'נדות הפרטיות שלי, מצדיקה את דחיקתם בין הטרגדיות הלאומיות/היסטוריות של עם ישראל.

לעומת זאת מר קריב וגב' אילן בחרו לקחת נושאים שחלקם אכן דורש פתרון הולם, אך הצבתם כבעיות האולטימטיביות העומדות על סדר היום משקפת תפיסת עולם שמאלנית, שטחית, ובעיקר פופוליסטית.

מדריך לכותב הקינה המודרנית:

1. הגדר רעות חולות לקינה: על תכתוב על גלות השכינה, הסתר פנים, והקזת דם יהודי, והתגברותה המסוכנת של האנטישמיות האירופית. בכדי להוות רעה חולה, עליה להיות מוגדרת ככזאת על ידי NGO הממומן על ידי האיחוד האירופי, עליה לשמש כסיסמה בהפגנות נגד הגלובלזיציה, ועליה לככב בטורו של פול קרוגמן בניו יורק טיימס ובניישן מגזין.

- כתוב על ''ארץ אוכלת יושביה'' מבלי להזכיר את תרומתם של בני דודינו וסייעניהם האירופאים למאזן הדמים. התעלם מנחישותם של בני דודינו להשגת שלום בר קיימא וכפי שאמר שימון ''אל תתן לעובדות להרוס את התיאוריה''. בכל מקרה כתוב את הקינה באופן שמשתמע ממנו כי כמובן שהדתיים אשמים. וכן, אל תשכח להוסיף כי ירי בראש ילדים יהודים מתגמד לעומת מסיקת זיתים גנובים ועל כן רק האחרונה מצדיקה קינה.

- כתוב על רדיפתם של ''גרי עבודה'' (רק רגע…. אולי החד תאיות יכולות לעבוד במקומם), והתעלם מזכותה הלגיטימית של כל מדינה ריבונית לעגן מדיניות הגירה בחוקיה ואף לאוכפה (וזאת למרות הנטייה האירופית להתאבדות). כמובן ששורש הרע נעוץ בלאומניות חשוכה המאפיינת יהודים מהסוג השטרימרי.

- כתוב על העוני שכן ברור כי מדיניות ''אנטי חברתית'' המוכתבת על ידי המריונטות של תאגידי הרשע הגלובלים היא האחראית הבלעדית למצב זה, התעלם מגזל המיסים של המעמד הבינוני, מהתרבות המחוצפת של ''מגיע לי'', וממדיניות תשלומי ההעברה המעודדת בטלה וחיים וגידול חמולות על חשבון המעמד הבינוני. התעלם מתפקידם של האיגודים המקצועים בקבעון הכלכלה, בעצירת הצמיחה, ובמניעת יצירת מקומות עבודה חדשים.

- כתוב על שנאת חנם אך למען הסר ספק כי לא מדובר במצב המאפיין את השיח הלאומי כולו קבע והוסף מייד כי האשמה בחכמים ולמדנים מטפחי שוטים עשבים. אל תזכיר את השנאה האירופית המסוכנת המלובה על ידי ישראלים המופיעים מתחת לכל מיקרופון רענן, ורק תזכיר את רצח ראש הממשלה. בשביל שההקשר הדתי יהיה ברור, דאג להזכיר רבנים מגלגלי עינים.

- בשביל ליצור אוירה של נבואת ישעיהו, תאר את הויכוח הלגיטימי על האקטיביזם השיפוטי כאיום על שופטים על ידי פוחזים וריקים.

- למרות שאיכות הסביבה, צייד לוייתנים, סל התרופות, ואפליה מתקנת מהוים נושאים חשובים אצל פול קרוגמן, אי אפשר לקשר אותם לדתיים. על כן פזר בנדיבות אמירות על ''קנאות ארורה בבתי מדרשות'', על ''קנאים המחללים דביר קודשיה'', ועל תלמידים ומורים השותים את הרעים שבמימיה''.


ואם זאת לא פלצנות, פלצנות מהי????

בפראג, על גבי האלטנוי שול, יש שעון גדול.
יש מה לדון באותיות שלו ובכיוון ההליכה, אך לא זאת היא מטרת כתיבתי זו.
פעם שאל בערל אצל שמערל:
מדוע השעון הזה כל כך גבוה, למה אי אפשר לעשות נמוך יותר, קרוב אלינו.
השיב שמערל:
תשמע בערל, אם השעון יהיה נמוך יותר, אז כשאתה תעבור ותראה את השעון, וידמה לך שהשעון אינו מדוייק, תסובב אותו בידך ותקדים אותו.
כשיעבור ישראליק, ויראה שהשעון לא מדוייק, יזיז אותו קצת אחורה ויאחר את הזמן.
כך שאף פעם לא נוכל לחיות לפי שעון אחד המקובל אצל כולם.

כן, בודאי יש בקורת על הזמן שנבחר בשעון! למה הכל הולך לפי קו גרינוויז', למה לא בחרו להחיל את השעונים בכל העולם לפי ירושלים למשל.
בקורת נכונה! האם זאת אומרת שבגלל זאת נרשה לכל בערל ולכל שמערל לשנות את השעון הכללי?

כן, כמה דוגמאות זולות הובאו לעיל על ידי געצל. ולכן הציע המרא דאתרא, שהוא בכבודו ובעצמו יתן הנחיות...
ובזה תמו כל הבעיות?

אליעזר הקלירי חי לכל הדעות לפני יותר מאלף שנים. בזמנו עדיין לא היתה אפילו גזירת תתנ"ו, ומכל שכן שעדיין לא התקיימו אז גזירות ת"ח ות"ט, ומי מדבר על השואה.

כל פיוטיו המקוננות הן על חורבן בית המקדש.

לא ראיתי בקינותיו שיקונן על העדר הקרבת הקרבנות, אבל ראיתי הרבה בקינותיו על חרבן האומה היהודית בתקופת חורבן בית המקדש.

כל מילה מספרת על עומק הכאב מההרס והחורבן של העם היהודי בעת חורבן בית המקדש בתשעה באב.

מי שרוצה להבין יותר ממה שהוא קורא, מעיין הוא בפירוש בית לוי ומטה לוי, ומבין את כל מה שטמון בכל מילה ומילה מקינותיו.

אין צורך לדעת 5 שפות, כדי להבין את הקינות עם הפירוש הפשוט הזה.

מי שרוצה להבין קצת רקע, קורא הוא הקינות האלו עם הסבריו של דניאל גולדשמיד.

על הפיוטים והקינות האלו של הקלירי כותב האריז"ל שכל מילה שבו מכוונת גם לפי דרך האמת של פנימיות הקבלה.

מה לכם מורי ורבותי אחיי ורעיי, כי תקוננו על הקינות האלו, שהמון עיון הושקעה בכל מילה שתהיה מכוונת ומורה על כל מה שנעשה בעת החורבן הגדול של האומה היהודית?

וכי מה רציתם, להביא לכאן איזה משורר, שילחין איזה לחן מעניין, ויקרא לזה קינות, ובודאי לא ישכח להזכיר, שלפני הקינות צריך לשיר 3 פעמים את "התקוה", ואחריו להכריז "חסל סדר קינות, לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
אם זאת היא מטרתכם, אז אל תשכחו להזכיר, שצריך לשיר גם את מעוז צור.

זאת היא דרשתי הצנועה לתשעה באב, ואקוה שלא יקפידו עלי לא המרא דאתרא, ולא חבריי וידידיי.

ויה"ר שמיד היום ניגאל מהגלות, ובמילא נהיה לשנה הבאה בירושלים, ללכת קוממיות לארצנו הקדושה, בקומה זקופה.

ואכן ידוע לי כי בקהילות רבות בארה''ב נהוג לומר אך ורק קינות נבחרות. בבית כנסת בו התפללתי במשך שנים רבות, נהג הרב להרצות במשך חצי שעה על הקינה שאותה מצא לנכון. כנ''ל נוהגים אף בבית מדרשו של הרב זאב לף במושב מתתיהו.

ר' סיינפלד,
אגזור ואשמור..

וזאת למודעי.

לא אמרתי קינות היום.
כבר מס' שנים שאינני מסוגל לכך.
אבל "קראתי" קינות, עיינתי בהם.

את רובן אכן לא הבנתי. לא ניסיתי אפילו להבין.
עיינתי במילים הלא מובנות, בזרימת הטקסט.
לפרקים מסויימים התחברתי, לאחרים לא.

אבל בסך הכל, הבנתי, או לפחות כך היה דומה לי, מה היום הזה אמור להשכילנו.
די היה לי בכך.

אם הייתי אומר את קינותיה של שחרתינו, אני מניח שהיה הופך לי התשעה באב הזה מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ..


תוקן על ידי - רועה_צאן - 07/08/2003 22:05:29

סיינפלד

חבל שלא אמרת לי אתמול, הייתי אלי נוסע למתתיהו.

שאר ההצעות גם הן דורשות לעיסת מילים שהוכתבו מחוץ ללב, אז רק הועילו שמקצרים את הזמן! כשלמדתי בישיבה הייתי תופס קינות נבחרות ולומד אותן, זה היה מעניין ובפרט שאז השליתי את עצמי שככה אני באמת מקונן על החורבן. היום אני רואה את זה שכל אחד מכריח את עצמו לחשוב שיש לו מה לקונן כדי להתעלם מכך שהוא רק חקיין חברתי, כחלק מהחורבן!