אגדות חז"ל והדעת (מי אמר?)

בע"ע ייסד כאן מנהג נאה לציטוט שבועי שכבר זה מספר שבועות נדם.
הנני מציע עתה כהשלמה ציטוט מרתק שבמספר מילים מועט מכיל הרבה:


"והגדה הוא כל פירוש שיבוא בתלמוד על שום עניין שלא יהיה מצווה זו היא הגדה ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת.
ויש לך לדעת שכל מה שקיימו חז"ל הלכה בעניין מצווה שהוא מפי משה רבינו עליו השלום שקיבל מפי הגבורה אין לך להוסיף עליו או לגרוע אבל מה שפירשו בפסוקים כל אחד כפי שנזדמן לו או מה שראה בדעתו, לפי מה שיעלה על הדעת מהפירושים האלו לומדים אותם והשאר אין סומכים עליהם".

.

אין שיבוש, ומחלוקת ידועה היא בין הגאונים (והמסורת הבבלית - אנדלוסית, שחותמה הוא הרמב"ם), לבין מסורתם של הראשונים בארצות אשכנז.

רש"י, כמייצג נאמנה את המסורת של ראשוני אשכנז, מאלו שהאמינו בחשיבותם של מדרשי האגדה גם ללימוד הלכה. גאוני בבל לא הכירו במדרשים אלו כבעלי תוקף הלכתי.
צא ובדוק, מדוע הרי"ף לא כלל אף אגדתא בחיבורו.

מעניינת במיוחד עמדתו של הרמב"ן, ששילב בין הדעה הבבלית-אנדלוסית לבין האשכנזית, למרות חייו בספרד.


.

הרמב"ן בהחלט מסתייג ממחוייבות לאגדה כלהלכה ובפי' על התורה הוא מתבטא "ואם נאמין בספר מלחמות בני יעקב", ובויכוחו המפורסם הוא בפירוש מחלק בין ההלכות שמחחיבות לבין האגדות שאם נאמין בהם מה טוב ואם לא, לא יזיק(אני כותב מהזכרון ולכן יתכן שאיני מדייק בלשון ,אף שהכוונה ברורה).

האם עוללנו עוול?

דוד חיים שלנו הטוב, שקרא כאן את הציטוט מדברי רבי שמואל הנגיד, הלך ופתח אשכול בפורום השכן שלנו, "ח"ח". שם הוא קרא לעזרה.
האשכול נקרא "ציטוט מחריד". איני יודע אם ירשו לו להתקיים שם זמן רב. לכן אני מצטט את שאלתו:
"האם ייתכן? ראוי שהבקיאים בעניין אצלינו יפריכו הדברים"?

אני קורא ותוהה.
מה סבור דוד חיים?

האם הוא סבור שהציטוט מזוייף? עלי להודות שלא בדקתי אחרי מוישה גרויס. חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. וממילא זה דבר שניתן לבררו.
כמו כן, ידוע היטב שהגישה הזו, שמיוצגת כדברי מואדיב על ידי רבים וטובים מבין הפרשנים במשך הדורות היא גישה מכובדת וחשובה. להפך, הגישה שמייחסת קדושה יתרה לכל מילה בגמרא וסבורה שהכל חייב להיות אמת היא גישה חדשנית, בת כמה מאות שנים או פחות.

אז על מה יצא הקצף?

ניתן להסיק, לדעתי, רק מסקנה אחת, שהוזכרה בפורום לפני זמן רב.
אדם אינו מוכן לוותר על אמונותיו.
אדם אינו מוכן לבדוק אם מה שגדל עליו אינו מדוייק.

אני רואה דוגמאות לכך פעם אחר פעם.

באותו פורום, שיבחתי דברי כותבת פלונית שקראה לבדוק כל דבר ולא להאמין לכל דבר.
הזכרתי שצריך להיזהר מסתירות, שמלמדות על טעות.
התגובה של אחד מחשובי הכותבים שם, בח"ח, היתה שחלילה וחס. אנו מאמינים גם כשיש סתירות.
אמנם, המשפט האחרון יכול בהחלט לייצג את גישתו של ר' נחמן מברסלב, וגם אני אינו רחוק ממנו, אך חוששני שבעל הדברים לא התכוון לגישה פילוסופית שמוכנה לקבל סתירות יסודיות באמונה, אלא לגישה עממית פשטנית, שכל מה שקיבלתי במסורת הוא נכון, והס מלהקשות.

ועוד דוגמא שנתקלתי בה:
מספרים כי בפורום תפוז התנהל ויכוח בין אחד הנציגים הבכירים של פורום דתי לבין מבקר ששייך לאסכולה הרציונליסטית.
הויכוח נגרר לפורום השכן שלנו, "אהלה של יהדות". שם הוא נסוב על השאלה מה היתה שיטתו של רס"ג בנוגע לשטן ולמלאך.
יש לשים לב כי הנידון לא היה מהו השטן ומהו המלאך, אלא מה חשב עליהם רס"ג.
הכותב ציטט מדברי רס"ג, דברים שרחוקים מאד מהתפיסה המקובלת, תרתי משמע.

התגובה שקיבל היתה שהוא כנראה:
א. משקר.
ב. אינו מבין את רס"ג.
ג. איש דעת אמת או מיסיונר.

זאת למרות שהוא ביאר נכון את רס"ג וציטט ממנו מילה במילה.

אחד מאלו שניסו להפריך את דבריו השתמשו בטענה מפורסמת:
לא יתכן לצטט את רס"ג בצורה כזו, כי קודם כל צריך לקרוא כל הספר ואת כל הספרים שלו, וגם להכיר את תולדות חייו (כנראה כדי שאפשר יהיה לטעון שהוא כתב זאת רק כנגד הטועים, כמו שהרמב"ם אמור היה לכתוב את ספרו מו"נ כטענות שנועדו ליישב את הרגשתם של התוהים והטועים, אבל אין בהן מקצת מן האמת, והוא ידע זאת - טענה ששמעתי מאדם גדול במו אזני המזועזעות).

אז אני חוזר ושואל:

האם עוללנו עוול
או שעשינו חסד עם יהודי וגרמנו לו לחשוב?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מ"מ מדוייק

כללי התלמוד לר' שמואל הנגיד
מודפס בכל ש"ס וילנא בסוף מסכת ברכות (אחרי הרא"ש)

דוד חיים ודומיו מתכבדים לזרוק את ה'מסכת ברכות' שלהם מהבית- כספר המכיל דעות 'מחרידות'

ועל זה יאמר: גם את תכתוש את האוויל במכתש לא תסור ממנו איולתו.

ראיתי שנעלו שם את ההודעה שלו וטוב שכך.

מחברו של מבוא התלמוד, אינו ר' שמואל בר יוסף הלוי הנגיד הנודע מספרד, רק ר' שמואל ן' חנניא הנגיד ראש ישיבת מצרים, שחי למעלה ממאה שנה לאחר פטירתו של ר' שמואל הנגיד מספרד. ראה: מ' מרגליות, הלכות הנגיד, ירושלם תשכ"ב, עמ' 68-73.

מהדורה חדשה: מבוא התלמוד: כללי המשנה והגמרא וכללי רש"י, לרבינו שמואל הנגיד, מהדורת ש' כהן-דוראס, תל-אביב תשנ"ב.

מיימוני
יש אמרה חסידית מאת הרוז'ינר שדרש על הפסוק מכה נפש בהמה ישלמנה ודרשו רז"ל אל תקרי ישלמנה אלא ישלימנה ואמר אם הצדיק רוצה להכות את נפשו הבהמית של יהודי עליו להשלים לו את מה שהוא שמחסיר ממנו . ולעניינו , אם הנך רוצה לגרום ליהודי לחשוב אינך יכול להסתפק בכך שאתה הורס את אמונתו התמימה אלא עליך להיות בטוח שאתה מסוגל להשלים לו את מה שתמימותו נותנת לו ממקום אחר.

(כל זה כתבתי רק בדרך הלצה . הצעה מעשית יותר זה לשים דף שיופיע לפני כל כניסה לפורום ויהיה כתוב בו " הכניסה למבוגרים בלבד ולכאלה שאינם מזדזעים בקלות . כל הנכנס לפורום עושה זאת על אחריותו בלבד ואין לו לבוא בכל תביעה למנהלי הפורום בדבר נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מהגלישה . ראו הוזהרתם ".מצד שני יש לי חשש שאולי זה רק יעלה את הרייטינג )

מציץ

דבריך הראשונים חשובים ביותר.
וזו בהחלט מטרת הפורום.
אני סבור, כפי שכתבתי עם הצטרפותי לכאן, שהיהדות מסתגרת בגטו מחשבתי מפני שהיא פוחדת לחשוב.
והתוצר המדהים והמזעזע של הפחד הזה ניכר בדוגמאות שהבאתי לעיל.

בהחלט המטרה איננה להרוס, אלא לפתוח אופקים. אם ניקח את הדוגמא שעוררה את תדהמתו של דוד חיים, לגלות שהראשונים סבורים שאגדות חז"ל אינן פשט היסטורי והאמונה בהן אינה מחוייבת - האם זה הרס או בניה? אני סבור שכבר הכרת גישה זו היא בניה.
וכי מדוע שיהיה בה הרס? ההרס היחיד שאני יכול להבחין בו הוא הזעזוע המערכתי. כאשר אדם מגלה שהכוליות שהיה מסור אליה, שהאמין בה בכל ליבו, אינה בדיוק מה שחשב - כל המערכת מזדעזעת.

בדומה לזה מצאנו, במקרים מסויימים ולשיטות מסויימות, שאין ראוי לבית דין להתיר דבר המפורסם לאיסור, כי לעם הפשוט יהיה קשה לקבל את ההתר הזה.

מבחינה זו, החשוב הוא להדגיש שאין כאן שום דבר חדש. שאין כאן התמרדות נגד דבר חז"ל - כפי שראיתי בתגובה אחרת בפורום השכן באשכול שציינתי לעיל - אלא המשכיות של דברי חז"ל. אם כבר, אזי אלו שקוראים הס ואוסרים על חשיבה הם הם המשנים, הם הם הפרובוקטורים שיוצאים נגד מסורת חז"ל.
וכל מי שזכה ללמוד בישיבה, ללמוד כיצד לומדים סוגיא, יודע שזה כך.

***

לגבי ההצעה האחרונה, לשים הודעת הזהרה לפני הכניסה לפורום - זה יכול להיות מעניין. מה דעת חברי הפורום האחרים? אפשר לקיים על זה הצבעה...
זה בוודאי יוסיף לרייטינג, וזה ודאי יזהיר את הבאים שהם נחשפים לחשיבה - או למבט תורני - אך דרכם של משתמשי מחשבים שהם אינם אוהבים להתאמץ וללחוץ על מקש נוסף בדרך לפורום...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

(זאת הצבעה)