חכלילי: הפרשנות וזיהוי האישים בתנ"ך על פי חז"ל
הפרשנות של חז"ל לתנ"ך , הינה לפעמים תמוהה ביותר ועוקבת את המקרא.
במיוחד, זיהוי האישים בתנ"ך על פי חז"ל הינו תמוה ביותר, ולעיתים מביא לידי אבסורדים ומצבים כמעט בלתי אפשריים.
יש עשרות דוגמאות לכך, ואסתפק בשתי דוגמאות מדפי דף היומי במס' סוטה.
לדוגמה אביא את דברי חז"ל (סוטה יא ע"ב) האומרים שכלב בן חצרון המוזכר בדברי הימים פ"ב הוא כלב בן יפונה.
הקורא בנביא בדברי הימים לפי פשוטו לא יעלה על דעתו שמדובר בבן אדם אחד , שכן בפרק ב' יש רשימה של בניו של כלב בן חצרון ובפרק ד' יש רשימה של בניו של כלב בן יפונה.
אומר ע"ז רש"י : "ואל תתמה שהרי יחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח"כ תופש משפחה ראשונה".
השאלה היא מה הכריח את חז"ל לפרש כן.
אך התוצאה האבסורדית ביותר מפרשנות זו היא: שבצלאל בן חור , בונה המשכן היה מצאצאיו של כלב בן חצרון, ואם הוא אכן זהה לכלב בן יפונה, נאלץ לומר שכל אחד משלשלת הדורות הוליד בן בגיל פחות מ-8 שנים , שהרי כלב בן יפונה היה בן 60 בכניסתו לארץ, ואת המשכן הקים בצלאל בן חור כ40 שנה קודם לכן.
וכדברי רש"י שם " צא וחשוב שכל אחד מהם היה פחות מן שמונה שנים כשהולידו שהרי כלב היה בן מ' שנים במרגלים דכתיב (יהושע י"ד) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח וגו' ואותה שעה כבר נולדו כולם שהרי הוקם המשכן שעשה בצלאל".
הדוגמה השניה , היא ההסבר של הגמ' (סוטה לד ע"א) בפירוש הפסוקים בספר יהושע (פ"ד פס' יא), ועל הנס שנעשה בהעברת הארון את הירדן.
אך כאן ראיתי שכבר קדמני הרד"ק בדבריו ואסתפק בהעתקת דבריו.
"ורז"ל פירשו בענין אחר כל זה הענין ופירשו ... ואני תמה מזה הדרש מה הצריכם לזה לאלה הפסוקים כי כבר פירשנו אותם כלם לדעתנו ואפילו יהיה כדבריהם ... אף על פי כן מי הצריכם לזה הנס וכי קשה הוא לפרש שהמתינו אותו ישראל עד שעבר לפניהם כמו שפירשנו או פירוש לפני העם לעיני העם כמו שפירשנו והם שאמרו ידעו מה שאמרו כי דעתם רחבה מדעתנו".
נשאלת השאלה, מה באמת הביא את חז"ל ללימוד כ"כ בלתי הגיוני בפרשנות הכתובים ?
