| נשלח ב-11/8/2003 12:33 |
|
| |
מינקת חברו
ידענוביץ בפורום השכן שלנו העלה שאלה חשובה:
ידוע פסק הדין בשולחן ערוך אבן העזר [סימן יג סעיף יא] "גזרו חכמים שלא ישא אדם ולא יקדש מעוברת חבירו, ולא מניקת חבירו, עד שיהיה לולד כ"ד חדשים.. בין שהיא אלמנה בין שהיא גרושה.. אפילו נתנה בנה למינקת, או גמלתו בתוך כ"ד חודש, לא תנשא.. אבל אם מת בנה, מותרת לינשא ואין חוששין שמא תהרגהו. וכן אם גמלתו בחיי בעלה, או שאינו חולבת לעולם, שיש לה צימוק דדים..". וטעם הדבר נתבאר, שמא תתעבר מבעלה השני ועקב כך לא יקבל התינוק את האוכל הנדרש לו ויסתכן וכו'. [ואין להאריך, בדבר הידוע למתמצאים בדין זה].
ונשאלתי: אשה צעירה של"ע מת בעלה לאחר מחלה קשה, ויש לה שלושה ילדים שהקטן שבהם תינוק בן שלושה חודשים - וקשה לה מאד לבדה. והוצע לה להתחתן עם אדם שעבר ל"ע במשך זמן ארוך למדי סידרת טיפולים קשים בכימוטרפיה וכו', וכיום עברו כבר מאז כמה שנים, וב"ה נחשב לדעת הרופאים לאדם בריא. אלא שכתוצאה מהטיפולים הנ"ל אומרים הרופאים שטיפלו בו שאין לו שום סיכוי שיצליח להוליד [לפי שזרעו נפגע באופן בלתי הפיך וכו']. ושואלת האם מותר לה להנשא לפני תום כ"ד חודש? שהרי לכאורה אין כאן החשש האמור, שהרי לא שייך תתעבר מהבעל השני. או שלא פלוג רבנן, ובכל אופן נאסר.
צדדי הספק: מצד אחד, כאמור, אולי לא פלוג רבנן, וכשאסרו לא מחלקים מדעתנו, למרות הסברא שבדבר. לאידך גיסא, מכיוון שבסיום הסעיף, כפי שהעתקנו לעיל, נאמרו בכל זאת מצבים שבהם לא גזרו חכמים - אולי גם בכגון המעשה דידן כן הוא. והא ראיה, שלעיל שם [סעיף א] בנוגע לאיסור לשאת אשה לפני שעברו שלושה חודשים מהגירושין, נאמר במפורש בשולחן ערוך "וגזירת חכמים שאפילו אשה שאינה ראויה לילד, ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, צריכה להמתין צ' יום. אפילו קטנה או זקנה או עקרה או אילונית, ואפילו בעלה במדינת הים או סריס אדם או חולה". ואילו כאן בכל זאת חילקו בין המצבים השונים, אולי שאכן גם בנדו"ד מותר.
לשאלת רבים, הוא הסביר:
האם באמת חשבת שבדעתי לפסוק על פי מה שיורו דייני הפורום?! חס ושלום, לא יעלה על הדעת!
כוונתי פשוט לנסות ולדלות מקורות נוספים למה שכבר העתקתי לעיל, בכדי שאחר שאעיין בעז"ה במקורות אלו ניתן יהיה להגיע לפסק דין בנדון. והרי לכותב וותיק כמוך כאן, אינני צריך לספר שאכן מסתובבים באזורינו [בפורום הנכבד הלזה] תלמידי חכמים של ממש, שניתן בהחלט להתפעל מרמת הידע וההבנה שלהם.
זו כוונתי כפי שהבהרתיה ותו לא.
בתקווה שאכן תוכל למצוא עבורי מקורות מענינים בנושא, ולהפנותני אליהם.
בתודה ובברכה
שאלתיו אם הוא רוצה לפרסם זאת כאן, ועדיין לא קיבלתי את תשובתו.
מן הסתם, מגדר זכין, ניתן לפנות אל חכמי הפורום שלנו.
האם תלמידי החכמים שמגיעים לכאן ייטיבו למצוא מקורות להקל בדינם של בני זוג אלו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 12:55 |
|
| |
הדבר הכי קשה בשאלות ותשובות הוא לדמות מילתא למילתא, ולבוא למסקנה בנושא שלא דנו בו, לפי הוכחות מנושאים דומים שדנו בהם בשו"ת.
הדבר הכי מסוכן הוא, שמישהו שעדיין לא למד ושימש די הצורך יבוא וימצא איזה דמיון לאיזו הלכה, ולפיה יגיע למסקנא. וע"ז אמרו חז"ל (סוטה כב, א): מבלי עולם שמורין הלכה מתוך משנתן. ומפרש רש"י: שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה.
במה הדברים אמורים, בהלכות הקשות שבאבן העזר, שנמסרו מתחלה לדיינים וגדולי הרבנים.
ולא באתי אלא להעיר, אחרי ראותי כמה דיונים בהלכה למעשה בפורומים פתוחים אלו וכיוצא בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 13:17 |
|
| |
מיימוני,
הרי הנו"כ שם [בית שמואל או חלקת מחוקק] הכריע שגם אם השני אינו יכול להוליד כך הדין משום לא פלוג וכמו בהבחנת ג"ח!
אך אולי כיום יתחשבו בנתון נוסף שאין חשש לרעבון מחמת אוכל תינוקים הזמין כיום יותר מחלב אם!
כמובן יש גם להתחשב בטענת הלבן שלא לדון בפומבי בנושאים כאלה שהרבנים נוהגים להקל בהם בצנעא!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 18:06 |
|
| |
ווטו
בנוסף לסיבות שכתבתי ושכתבת, אבקש ממך לצייר לעצמך כאן דיון בנושא הלכתי מסובך זה, כאשר יבוא חבר ויבאר איך נוהגים במקרים כאלו בבית המדרש הרפורמי בסינסינטי, והשני יבוא לבאר איך נהגו בזה בזמן התנ"ך, כשעדיין אח נשא אחותו, ואח"כ יתחילו לדון אם פסקי השלחן ערוך יש להם הלכה של מנהג שאינו ראוי בזמנינו, ויתחילו לדמות הלכה זו למכירת בתו לאמה, ואז יבואו גדולי הפוסקים שבפורמינו להכריע איך צריך לנהוג במעשה זה בפועל.
ואתה ודאי תשב אז בצד ותתלבט אם לצחוק או לקונן על גלות השכינה! לא כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 18:56 |
|
| |
הלבן, וטו
ידענוביץ העלה בקשה פשוטה למדי. לנסות למצוא בספרות ההלכה מקור להקל.
הוא לא ביקש לדון בימים שלפני גזירת חז"ל. כמדומה לי, שהוא אפילו לא ביקש לדון בטעמי הגזירה ובאופן שבו ניתן לפרש אותה. הוא שאל כיצד היא התפרשה בספרות הפוסקים, ואם ניתן למצוא מקור להקל. מקור בכתובים ולא בסברא (שבה נתעשר הפורום שלנו).
עד שאתם דנים מסביב, בואו ודונו בענין עצמו.
האם יש למישהו מכם, או מחברי הפורום האחרים, מקור כתוב שניתן להסתמך עליו?
(אף אני איני יודע מה טעם ידענוביץ פנה לפורומים לחפש מקור, בשעה שכל גדולי ישראל יענו לו בחפץ לב - ומדוע אין הוא חושש ששאלה זו העולה הלכה למעשה לא תחשוף אותו ברבים, מה שנקרא אאוטינג) - אבל מדוע לא לענות לשאלה בהלכה ממה שנתברכתם?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 19:26 |
|
| |
מיימוני
לא כל אחד מפחד וחרד להיחשף!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 19:43 |
|
| |
הסיבה פשוטה כנראה, הרבנים השיבו שלא נמצא היתר. ולכן פנה לכאן, אולי מישהו ימצא משהו שהרבנים לא מסוגלים בעצמם...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 19:51 |
|
| |
הלבן
ממה שראיתי מידענוביץ, הוא לא אחד כזה שמחפש לעקוף את הרבנים...
מלבד זאת, לשיטתך, הוא היה אמור להזדרז ולהגיע לכאן, לא?
דווקא אני מצאתי את שאלתו והעתקתי אותה הלום.
הסיבה שלי להעתקת השאלה היא כפולה:
א. לתת מקום לדיון תורני בשאלה מעניינת, להגדיל תורה ולהאדיר.
ב. מה שחשוב עוד יותר - לסייע לזוג להקים בית מוקדם ולא מאוחר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 19:55 |
|
| |
מיימוני,
הלא כתבתי לך את המפורש בנושאי הכלים@ להחמיר עם נתון [מאחר והיום אין רעבון יש סברא] להקל [אלא שהדגשתי שגם אם יש להקל מחמתו יש ענין לא לעשותו בפרסום]?
@הוא החלקת מחוקק שכתב להדיא כנ"ל לגבי בעל סריס!
תוקן על ידי - ווטו1 - 11/08/2003 20:19:29
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2003 21:24 |
|
| |
א) כל בר בי רב דחד יומא יודע, אשר שאלות כאלו קרו בישראל המון פעמים, ואשר נכתבו בזה המון שאלות ותשובות, אשר כמעט כולם (כל אלו שנכתבו עד שנת תש"י) נלקטו בספר אוצר הפוסקים, ועל הסעיף הזה (שציין ווטו) בלבדו העתיקו באוצר הפוסקים מאות קטעי תשובות הדנות בנושא, ונדפסו שם על גבי 40 עמודים גדולים עמוסים.
ב) כל הדיונים האלו הם לפי כללי ההלכה המסורים בידינו, בספרים רבים הדנים ב"כללי ההלכה" לפי המסורת. ולפי כללים אלו דן תמיד הרב הנשאל, ומעיין בשאלות ותשובות שמועתקות באוצר הפוסקים וכיוצא בו.
ג) בפורום שלפנינו לא פגשתי עד עתה, אפילו לו פעם אחת ויחידה, דיון הלכתי לפי כללי ההלכה. הדיונים כאן הם אך ורק איך אנו מבינים הלכה זו או אחרת בהגיון שלנו; הגיון של שמרניים ומסורתניים, או הגיון של מבקרי ההלכה והמנהג, או הגיון של שוללי התורה, אבל בסופו של דבר מדובר כאן אך ורק בהגיון. ואם כן מה מקום לדון כאן בנושאי הלכה למעשה?
ד) לא פעם ולא שנים, היו פה טענות נגד אלו שמביאים מקורות הלכתיים בדיוני הפורום הזה. האם חל שינוי באופי היסודי של הפורום?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2003 00:22 |
|
| |
הלבן,
צריך להבחין
- מתי שמבקשים היגיון ולא מבקשים מקורות,
- מתי שמבקשים מקורות אף ללא היגיון,
- מתי שמבקשים היגיון במקורות,
- מתי שמבקשים מקורות בתוספת היגיון.
הדבר תלוי בבקשת הפונה! באשכול זה נשאלה שאלה המבקשת מקורות ואם יש היגיון לחלק בין המקרה הנשאל למקרים שבמקורות ולפי זה היתה התשובה.
ברור שדיון פורומי-פתוח אינו יכול להיתפס כהוראה הלכתית. גם אם ננקוט שרבינו המיימוני גדול הדור וגם בחיים הלא-וירטואליים, אין בהבעת דעה ללא מפגש ישיר עם נתוני השאלה ועם הנוגעים בדבר הוראה קבועה. גם הרבנים הפוסקים דרך הטלפון, זה רק בבחינת "עת לעשות הפרו" שלפי המצב אין אפשרות להכריע טוב יותר. גם אם בנידון שבכאן יחליט ידעונוביץ שזו ההכרעה הטובה ביותר עבורו, הרי אין זה מאופי הלכתי שיש לדיונים פורומיים, אלא זה משיקול דעתו ותו לא מידי!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2003 15:01 |
|
| |
לדידי חשובה דעת וטו ומיימוני הוירטואלית מדעת הרב השכונתי בחיים הממשיים. אבל גם בלי זה רוב ההלכות היום יומיות שאינן חד משמעיות נפסקות לפי 'פוק חזי מאי עמא דבר' - 'לך ראה מה נוקט העם'. ואם כן לשם ידיעת נקיטת העם שייך לדעת גם באמצעות פורום.
גם לי יש שאלה התלויה בנקיטת העם. כרטיס לאירופה בצ'רטר עולה סביבות 400$ לעומת כרטיס רגיל 1000$ (ללא סופשבוע) אלא שהצ'רטר מופעל על ידי חברת ארקיע המחללת שבת בצורה בולטת.
גם אל על אינה מחמירה לשמור על כל סעיף קטן בהלכות שבת, אבל כללית היא נתפסת (אצל העם) כחברה הנזהרת למעט בחילול שבת. לכן קיבלתי פעם פסק להימנע מארקיע ולא מאל על. השאלה אם בגלל שלא שומעים היום על הנושא ממילא יורדת רמת החילול בנסיעה בארקיע ואם ההבדל המשמעותי במחיר הוא עוד סניף להקל (הפסד מרובה). שאלה זו נראית תלויה ב'פוק חזי מאי עמא דבר'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2003 15:41 |
|
| |
קוני,
שאלתך בנוגע לנסיעה עם מחללי שבת מובהקים אכן נראית כה תלויה ב"פוק חזי" עד כדי שעצם הבעת השאלה גורמת הטייה לחומרא, מאחר ואיכשהו "התעורר בעם" על ידי שאלתך, קוני, יותר הצד להחמיר כפתגם העממי: "א שאיילע איז טרייף". [חוץ מזה שמתרבה הסיכוי שתיהפך לשאלת "קיטבג"!]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2003 16:18 |
|
| |
דוקא הנושא של נסיעה עם מחללי שבת יש בה מקום לדיון ציבורי, שהרי עיקר המטרה שבו היא לחץ ציבורי נגד חילול שבת. ואיני חושב שאפשר למצוא בשלחן ערוך הלכה שאין לעשות עסקים עם מישהו שהוא מחלל שבת.
משא"כ הלכות מינקת חברו, שהיא שאלה הלכתית טהורה, והדיון הציבורי בכאלו, ע"י אנשים שלאו דוקא מרגישים מחויבות לכללי ההלכה שבספרי הפוסקים, ודאי נראה שאין בהן מקום לדיון צבורי שכזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 15:49 |
|
| |
קוני
לא לפני הרבה זמן דנו על דבר זה בבית מדרשנו וביררו שמטוסי ארקיע חכורים בדרך כלל על ידי חברות של טיסות שכר שרובן אינן מחללות שבת ועכ"פ לא בפרהסיא ולא גרע מאל-על.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 17:21 |
|
| |
.
מבחן:
אם אתה דוקא מתעקש, אז לידיעתך, כולם טסים בשבתות.
ארקיע מבצעת בעיקר טיסות שכר, ובטיסות כאלו המטוס כולו מוחכר לסיטונאי שכר, המוכרים חבילות תיור לרוכשים.
ארקיע היא חברה הנמצאת בבעלות חברת אם הנקראת "כנפיים", בבעלותו של איזי בורוביץ', וזוהי החברה שהיא בעלת המטוסים. חברת כנפיים מחכירה מטוסי נוסעים בכל העולם, למשל - לחברת אייר קנדה יש כמה כאלו.
אל-על מבצעת טיסות בשבת. הטיסות היחידות שאל-על אינה מקיימת בשבתות ובמועדים הן מה שנקרא "טיסות סדירות" (Schedule) . טיסות אחרות, כולל טיסות מטען וביצוע טיסות שכר עבור חברות אחרות - מתבצעות באופן שוטף.
גם עבודות שונות, החל בתחזוקה וכלה במרכזי מבצעים, מתקיימות בכל שבת ושבת.
אגב, מאחר ויצא לי להתפלל מנחה במתחם אל-על כמה פעמים, לאל-על יש לא מעט עובדים דתיים וחרדים.
אין אף חברת תעופה שאיננה פועלת בשבת, זה הכל פיקציה.
|
|
|
|
|