|
|
| נשלח ב-12/8/2003 00:20 |
 |
| |
אני עולה,אני עולה,אני עולה להר הבית.....
חכמיםם תפסקו לי מותר לעלות או לא
דברי הרב שרלו
"משעה שנפסקה ההלכה האוסרת על עליית יהודים לכל שטחי הר הבית בזמננו",
כתב שם שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח תקוה, "נחרץ סדק שהלך והתפתח לכדי
מרחק נורא בין עם ישראל לבין מקום המקדש. פסק זה", סבור שרלו, "אינו
הכרחי כלל וכלל. ניתן לסמן גבולות עלייה בזמן הזה וניתן להתיר כניסה
כהלכה (לאחר טבילה, בדרכים הנאותות וכדו') לשטחים נרחבים במתחם הר
הבית. אוסרי העלייה ביקשו לשמור על קדושת המקום, והעדיפו את ההרחקה
המוחלטת על פני עלייה בטהרה, כדי לחזק את יסוד הקודש. ברם סכנה גדולה
אורבת לקדושה היתרה - סכנת ההתרחקות מן החיים. עתה אנו חוזים כיצד
מתעמקת ונקבעת בתודעה הציבורית העובדה שהר הבית הוא מקומם של הערבים,
ואילו ליהודים נותר הכותל. מה שאירע במלחמת ששת הימים - העובדה שהר
הבית היווה מסלול קיצור ריצה לכיוון הכותל - הולך ונקבע בתודעת
הציבור".
האם הרב צודק הלא כולנו טמאי מתים , יש מקום שלא צריך אפילו לטבול מותר יש אופציה מה ההלכה האמיתית אומרת ?
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=325489&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2003 21:50 |
|
| |
מן הדין מותר לטמא מת להכנס להר הבית שהוא בגדר מחנה לויה, ורק טמאים שטומאה יוצאת מגופן (זבים, זבות, נדות, יולדות, בעל קרי) אסורים בכניסה לשם. טמא מת אסור להכנס לעזרה.
אפשרות הכניסה להר הבית בימינו תלויה בעיקר בשתי שאלות. האחת, האם קדושתם עומדת גם בחורבנם; נחלקו בכך הרמב"ם והראב"ד ומכיוון שמדובר באיסור חמור מדאורייתא, נטיית הפסק היא להחמיר. השאלה השניה היא מציאותית: היכן הם גבולות העזרה. אם נוכל לקבוע על אזור מסויים בהר הבית כי בוודאות אינו שייך לעזרה, הרי שטמאי מת שנטהרו בטבילה משאר הטומאות יכולים להכנס לשם.
למעשה, רוב ככל פוסקי ההלכה העדיפו להחדיר בלב הציבור איסור גורף על כניסה להר, כדי למנוע כניסה בטומאת הגוף או כניסה לאזורים המסופקים והאסורים, או מחמת חוסר בהירות לגבי התחום המותר. כך נוצר הבלבול כאילו כניסת טמאי מת להר הבית אסורה באיסור כרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 10:59 |
|
| |
עוד משהו באותו ענין ( גילוי נאות: יש במאמר טעויות הלכתיות נפוצות ומובהקות.)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 12:03 |
|
| |
שמות פרק כג
(כט) לֹא אֲגָרְשׁנּוּ מִפּנֶיךָ בּשׁנָה אֶחָת פּן תּהְיֶה הָאָרֶץ שׁמָמָה וְרַבּה עָלֶיךָ חַיּת הַשּדֶה:
(ל) מְעַט מעט אגרשנו מִפּנֶיךָ עַד אֲשׁר תּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ:
גם בגאולה הראשונה - לא נבנה הבית, רק לאחר ארבע מאות שנה, ולא זו היתה הבעיה, ועם בנין הבית לא נפתרה הבעיה,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 13:54 |
|
| |
הרבי מלובביץ' בענין
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 18:39 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/10/2009 18:42:41
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 23:51 |
|
| |
רשימת מראי מקומות בתחו"מין לנושא זה - ר' http://www.zomet.org.il/?pg=miftuah_search&CategoryID=170&tmid=50&mid=12&searchMode=0&SString=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&Page=
נימוקי הרב ישראל רוזן שליט"א בדברי חשיבות העליה להר - http://www.zomet.org.il/?CategoryID=281&ArticleID=393&Page=1
ויקיפדיה - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_(%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94)
<><><><><>
אנקדוטה מעניינת היא שיטת הארכיאולוג טוביה שגיב, הסומכת ידיה על מקורות זרים, ולכן רבים מהעולים להר הבית - נהגו שלא לחוש לשיטה זו, הממקמת את בית המקדש [- מקום שהנכנס שם חייב כרת] בחלק הדרומי של הרב הבית, צפונית למסגד אל-אקצא ואורוות שלמה [- ממול למקום התפילה המסודר והרשמי בכותל המערבי].
לדוגמא, הרב רבינוביץ (ראש ישיבת מעלה אדומים*) איננו חושש כלל לשיטה זו, ועפ"י השמועה, טענתו שאיננו מתחשבים בדברים ארכואולוגים אלא בדברי רבותינו.
ולאחרונה ראיתי שבספר "תשובות והנהגות" של הרב משה שטרנבוך שליט"א**, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, חלק רביעי*** סימן לט (עמ' מא-מג) שנוקט כגישת טוביה שגיב [- מבלי להזכירו בשמו, אלא בכינוי "דעת החוקרים בבדיקות שנתחדשו לבחון מטה-מטה באלקטרי-מגנטיזם"], במידה ויתאפשר לי, אנסה - אולי - לצטט את דבריו בלנ"ד.
______________________
* תיאורים, תמונות וסרטונים מעליית ישיבתו להר - ר' http://2424.co.il/news_read.php?n_id=2076&cat_id=4; http://2424.co.il/news_read.php?n_id=256&cat_id=5; http://lamikdash.blogspot.com/2009/09/blog-post_20.html; http://www.youtube.com/watch?v=82Cyy_GCGME; http://hayamin.org/forum/index.php?topic=22782.0; http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1027298.html; ועוד
חתימתו על מנשר הקורא לעלות להר הבית - http://my.ynet.co.il/pic/judisem/40%20rabonim2.pdf
** למי שאיננו מכיר, הרב משה שטרנבוך שליט"א היה בעבר רב בדרום אפריקה ובירושלים, וכעת הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים. השקפותיו מכילות תפיסות חרדיות פשוטות וקיצוניות, אך בספריו בהלכה נתקלים לעיתים במקוריות מיוחדת. בספריו מצויות חומרות שונות, אך בדרך כלל (לא תמיד) הוא מצדיק אח"כ את המנהג המקובל ורק ממליץ להחמיר.
בתוכנת אוצר החכמה מצויים יותר מחמישים(!!!) כרכים של ספרים מפרי עתו (שלושה באנגלית והשאר בעיברית), ומתוכם כמה ידועים בתור ספרים בסיסיים שנכנסו לקלאסיקה הלמדנית (בעיקר בענייני המועדים) וכן כמה רבי-מכר.
***ירושלים תשנ"ז.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 06:18 |
|
| |
מראי מקומות מן הזכרון, [ייתכן שהם שגויים]
חתם סופר יורה דעה סי' רל"ו. [התשובה המפורסמת לרע"א]
כל ספר 'רחש לבב'.
ציץ אליעזר, תחילת חלק י'.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 10:02 |
|
| |
למאי נמ
הדיון על שיטתו של שגיב אינה סביב העקרון של לקבל דעות חוקרים. דעתו נסתרת מן השטח ומן ההגיון.
לא כל מי שלא מסתמך על מקורות תורניים, ראוי מיד להגנת המחקר.
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
