|
|
| נשלח ב-18/8/2003 19:44 |
 |
| |
בנ"י,
איני מתכוין שאין התחשבות כלל [אך רמזתי למח' בין החכמים הספרדים אם כאשר יש דעה לרמ"א ואין דעה לב"י, אם הרמ"א אך כאחד האחרונים או שיש לו קדימה "שולחן ערוכית"].
התכוונתי שכמו"כ גם אם מכיר "עוילם הישיבעס" בגדלות הבא"ח ומתחשב בדעתו, את הכרעת הדרך יקח ממנהיגי ה"השקפות" הישיבתיים!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2003 18:56 |
|
| |
Correction
The meeting in which the incident with the Chofetz Chaim occurred, took place in 1910, which is 18 years after Volozin was closed. More details in the letters of the Rashab vol 4, Page 328.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2003 07:09 |
|
| |
תלמיד ישיבת ליובאוויטש סיפר, שעם התייסדות הישיבה עדיין לא קבע הרש"ב כמה שעות יקדישו ללימוד חסידות. כעבור זמן קצר, כאשר ביקרה משלחת ממשלתית בישיבה וקבעו שיש ללמוד את השפה הרוסית ארבע שעות ביממה, אמר המייסד הרש"ב: עכשיו יודע אני כמה שעות יש להנהיג ללימוד חסידות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2003 16:55 |
|
| |
שלום עליכם יקירי.
ראשית, מתפלא אני שרבנו סינפלד (ה' ישמרו ויצילו מכל פגע רע אמן) איננו מזכיר את ספרו של הרב מאיר בר-אילן, "מוולוזין ועד ירושלים" שבו מוזכר עניין זה של הרוסית בצורה ברורה וברחל בתך הקטנה.
שנית, אחד מקרובי למד במתיבתא המפורסמת בוורשא, והוא הודיעני ברחל בתך הקטנה, ובדברים ברורים ונכוחים כי במתיבתא למדו לפחות שעתיים כל יום לימודי חול כתוכנית רשמית. ולשם חיזוק ציטט לי את משפט פיתגורס בפולנית מזכרונו!!!
אומנם חוששני מה אירע למשפט המפורסם לאחר שייושם בתרגום פולני.... אולם הוא הדגיש בפני בזמנו כי עליהם היה ללמוד את המשפט בעל פה מילה במילה... במתיבתא למד הרב איסר פרנקל רבה של תל-אביב וכן חשובים אחרים, והשעתיים לא הפריעו להם.....
ובאשר לדבורים על לימודי חול והכנסתם לישיבות, הרי לא ראיתי את גדולי הדור צומחים מפונוביץ... יתירה מזו, אין לי שום ספק שגדולי הדור הבאים יצמחו מאנשים שיש להם יידע גם בתחומים אחרים. כמו שהיה בעבר.. (והרמב"ם והגר"א יוכיחו...).
ובאשר לשאלה מדוע הבן-איש חי איננו גדול, הרי ישנה חלוקה ברורה בין רבני האשכנזים לרבני הספרדים....
ובבניין עפולה ננוחם..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2003 17:07 |
|
| |
מזקני העמק
ברוך השב מן הפלחה אל הפורום!
הרשה לי לחלוק עליך.
יש הרבה גדולים שצמחו בפוניבז'.
ויש גם בפורום שלנו משם... (ששש... אל תגלה לאחרים).
אז זהו.
אשר לשילוב, עיין עכשו באשכול שפתח אקדמאי על הרב תמרת, בו נידון מחדש נושא השילוב הדרוש לנו. אקדמאי כינה זאת "השכלה מתונה". זה שם לא רע, אלא שיש לו קונוטציות שליליות, וצריך למצוא שם אחר לתופעה המחוייבת של ידע רב תחומי. שהרי "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו".
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2003 17:08 |
|
| |
זקני העמק.
אולי תוכל לפרט על החלוקה היא אינה ברורה לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2003 17:15 |
|
| |
מיימוני,
מזקני כנראה התכוין לפונוביץ של מטה ולא זו של מעלה... [המשלבת ידע ושפה מפותחים יותר] 
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2003 00:09 |
|
| |
לפני שמתווכחים על איזו פוניבז' (ולא פונוביץ') מדובר, והאם היא מצמיחה גדולי תורה,
הויכוח הוא מיהו גדול בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2003 00:26 |
|
| |
אגב,
שמועה גונבה לאוזני, לפיה שאול שטמפפר (מחבר 'הישיבה הליטאית בהתהוותה') עומד להוציא מהדורה מחודשת, ובה גילויים חדשים על פרשת סגירת הישיבה. מתוך נתונים שמצא בארכיונים רוסיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2003 14:24 |
|
| |
אקדמאי,
הרי על "מי הגדול" כבר הבעת את דעתך באשכולות שונים כמו "פערי שפה" ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2003 00:12 |
|
| |
וולוז'ין ולימודי חול היו נושא טעון בזמנו, במובן אחר מבימינו.
ברדיצ'בסקי הצעיר נסע לישיבת וולוז'ין לאחר גירושיו הכפויים מאשתו הראשונה (בעוון 'השכלה') ופירסם את ראשית ביכוריו ספרותו בדיווח פנימי של בחור ישיבה על תולדותיה ואופיה של הישיבה בוולוז'ין. לפי תיאורו, בחורים מן הישיבה שולחים ידם בספרי חול ובעיתוני התקופה וכיוצא.
ביאליק הצעיר קרא והתלהב. הוא מעיד כי החלטתו ליסוע לוולוז'ין קשורה היתה למאמרו הנ"ל של ברדיצ'בסקי ולאמונתו התמימה שבוולוז'ין מכניסים מיפיפותו של יפת באוהלו של שם. הוא מתאר את אכזבתו מכך שגם בוולוז'ין לומדים גמרא כל היום.
אף כי הישיבה עצמה נקטה בעמדה שלילית כלפי לימודי חול, אין זאת אומרת שכל הבחורים צייתו לכך. את עיסוקיהם הפוליטיים והאינטלקטואליים החדשים הם הסתירו אמנם מהנהלת הישיבה. הנצי"ב התנגד אמנם להכנסת לימודי חול, אבל גילה סובלנות מסויימת לעיסוקי החול הללו של חלק מתלמידיו.
לעדותו של ר' חיים ברלין כדאי לצרף את עדותו של בן אחר, מאיר בר אילן המתאר בזכרונותיו 'מוולוז'ין עד ירושלים' את הרוח בוולוז'ין ואת עמדותיו של אביו, הנצי"ב. בר אילן מתייחס בהרחבה רבה לנסיבות סגירתה של הישיבה. לענייננו הנה ציטטה אחת מדבריו: "השכלה בכלל, ובתוך זו גם למוד הלשון הרוסית, לא היתה בוולוז'ין נרדפת או שנואה. אבא ז"ל עצמו היה קורא עיתונים והתעניין בספרים עברים, אף כי לכמה מהם, כמובן, התייחס בשלילה. וגם ציווה על בניו ללמוד רוסית. מלבד עיתונים עבריים, היו באים לביתנו תמידים כסידרם גם עיתונים גרמניים, שאחדים מבני הבית היו קוראים בהם וגם כמה מבני הישיבה, שהיה להם ענין בזה, היו לוקחים אותם לקריאה שלא בהחבא כלל. כל השאר, שעמדו קרוב למנהיגות הישיבה, חוץ מאחד יוצא מן הכלל, רבי חיים סולובייצ'יק, שהיה מתנגד חריף, היו הכל בדעה זו, שללמוד רוסית לא רק שמותר, אלא שבתנאי הזמן צורך הכרחי הוא". (מוולוזין עד ירושלים, פרק 17 'ימים מעוננים').
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2003 02:36 |
|
| |
הנצי"ב לא סתם היה קורא עיתונים, אלא היתה לו שעה קבועה לכך. והיא...
בשבת בבוקר, בין הקידוש לסעודה.
"כל מערכות העתונים העבריים כמעט... היו שולחים אליו את עתוניהם השבועיים והירחונים... ולקריאה תמידית וסדורית היו לו העיתונים 'המגיד' ו'הלבנון'. וזוכר אני, כי 'המגיד' היה דרכו להתקבל בכל ערב שבת לפנות ערב, ובלילה לא קרא אותו [הנצי"ב], מפני שליל שבת היה קודש לו לחזור בעל פה על המשניות מסכתות שבת ועירובין עם תוצאות הדינין... וקרא בהמגיד במשך היום. וכאשר נקרה, שנתאחר 'המגיד' לבא בזמנו, בערב שבת, היה אומר כי באותה השבת חש הוא כאילו חסר לו דבר מה, כמו שמרגיש 'בשבת חזון'... וכן היה אומר כי העתונים ייחשבו לו כמביאי אליו ברכת שלום מכל העולם, ועל כן יוקירם וייחל להם."
(ברוך עפשטיין, אחיינו ותלמידו של הנצי"ב, מקור ברוך חלק ד, עמ' 1794)
תוקן על ידי - אקדמאי - 31/08/2003 2:37:22
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2003 04:06 |
|
| |
כדאי לציין ש"המגיד" ו"הלבנון", הם שני עיתונים משכיליים!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2003 09:12 |
|
| |
ועל דא אפקוה מבי מדרשא (My Uncle the Netziv).
|
|
|
|
|
