מה היה באמת במעמד הר סיני ולפי מי?

מישו ביקש שאסביר את המונח 'שמיים בתורה' ואני מעתיק את מה שכתבתי כי נראה שיצא טוב.

לאמונה יש תמיד סיבה שכלית או רצונית למה להאמין בזה ולא בזה. המסורת של מעמד הר סיני טובה ויפה רק אם היא תומכת במה שאדם מצפה ממעמד הר סיני. נגיד שאדם מצפה ממעמד הר סיני מתכון להגעה מהירה לגן עדן והנה הוא בא למעמד הר סיני ורואה קולות וברקים שאומרים לו 'אם אתה רוצה להגיע לגן עדן עליך לזהות את הגן עדן ולהתרחק ממנו מה שיותר וכך תגיע אליו'. במצב כזה ייתכן אחד משניים. או שהוא יסמוך על הזיהוי שלו שאלוהי השמים והארץ שולח לו יותר מאשר על הרם קול של מעמד הר סיני ואז תהיה תגובתו 'תודה רבה רמקולי אבל יש לי זיהוי ישיר שאומר לי ההפך והכל מאלוהים אז למה שאעדיף את הישיר על גבי העקיף'. או שכל כך סיבנו אותו שהוא יכול לזהות רק דבר אחד בחיים, שכל מי שמדבר בקולות וברקים יודע יותר טוב ממנו גם במה שעיניו רואות ואז יחליט ללכת עיוור אחר הקולות והברקים. הטענה של 'שמיים בתורה' היא שהיום שאנו מרוחקים דורות רבים ממעמד הר סיני ויש רק מסורת שאין לה את ה'אתם ראיתם' (ראה חז"ל ורש"י) אז בלי שהוא מזהה שהתורה מתאימה לפחות באופן כללי למה שהוא מזהה ישירות כרצון האל - שמיים, אז הוא לא יכול לקבל אותה מתוך יושר אלא מתוך עצלות מחשבתית והנהון חברתי.

מאחר וה'באישי' הזה מקורו אני, ברעיון שנחשפתי אליו רק לאחרונה, ו'יתכן' שׂם קישור לדיון שקשה לקוראו, אני אסכם:

שני הרעיונות עלו פה באשכול הזה, בינות לים המלל על "שמים בתורה" והלינקוקים להתפתלויותיהם של הוגים בעלי שם שרמנטי ותואר אקדמי כזה או אחר. באופן כללי כל זה אינו רלבנטי מבחינתי שכן בנצרות יש הרבה יותר שמים בתורה (והוגים עם שמות שרמנטיים יותר שהשפיעו רבות - שלא לומר יצרו - יחד עם חבריהם בני עדות המזרח, על התיאולוגיה היהודית שהתגבשה בשלב מאוחר בהרבה), מבחינתי (זה סובייקטיבי אבל אני אסביר את עצמי:). הנצרות היא דת ברורה, שבה האל מבין לצרכיהם של בני האדם (לא ישרוף את נשמתי על כל דבר שאעשה), אינו קטנוני (מה רע ברעיון לבקש מחילה ביום ראשון? הרי האל לא באמת נפגע ממה שאני עושה. ואם אני רואה שאני לא עומד במשהו לפחות לא אתכחש לו, ואם עברתי עוון נוראי ואני מסוגל ל"קבלה לעתיד" אני מראה חרטה ונגמר. למה כל המשחקים הנוירוטיים של היהדות [ורבינו יונה בראשם, שעשה מחזרה בתשובה סאגה מזוכיסטית בגלל סיפור חייו האישי?]) , שמבוססת על קשר עם האל ונסיון לחוות אותו (זו המטרה הרי של כל 'השקרים הקדושים' ושימור המצוות הפגאניות שהפכו את מה שעשה העם הפגאני בין כה וכה לרצון הא-ל, הלא כן?) ולמרבה הפלא היא מצליחה בכך באופן יוצא מגדר הרגיל (הזמן על הכביש שהיה ליהדות בזמן הכוזרי הוא הזמן שיש לנצרות היום בערך. 2000 או 3300 שנה זה לא הבדל משמעותי. נראה שבנקודה מסוימת עלו על הפטנט איך יוצרים דת שתתקיים לאורך זמן ומכאן ואילך אלף שנה ביני ובינך הן חסרות משמעות) כך שאין שום סיבה לטעון שיש איזשהו צורך בפלטפורמה המוזרה של היהדות כדי לשמר רעיון כלשהו (ובצד הדברים - אינני מתרשם שרעיונות כלשהם הם ביסוד היהדות שהיא אורתופרקסיה במהותה. מעמדם של עיקרי אמונה אינם כמעמד הקרדו הנוצרי למשל. אבל זה דיון נפרד)  

לכן, אין ברירה אלא לחזור לטיעונים של המחב"תים. כן כן, אלו הפרימיטיבים, השנואים כל כך בפורום זה. גם ההוכחה הקוסמולוגית והפיסיקותיאולוגית של אינטלקטואלי פורום זה הן בעצם הטענות הקלאסיות של המחב"ת ה"המוני" וה"פשוט" ביותר, ר' אמנון יצחק (לכל נברא יש בורא - קוסמולוגית, לכל מגביל יש מוגבל - פיסיקותיאולוגית). 

בהקשר זה, העדיפות של היהדות יכולה להימדד אך ורק מבחינת אמת היסטורית מהסוג הפשוט ביותר (כן כן, זו המושגת בחושים, שעליה אמר דוד יום מה שאמר ועליה - ומתוכה - התבחבש קאנט עם האפיסטמולוגיה שלו). והיא, כמובן, שכאן הייתה התגלות לעיני רבים וכאן היה יחיד (ישוע, מוחמד) שטען שהייתה לו התגלות ואנחנו סבורים שאם הא-ל החליט לשנות את דעתו היה עליו לעשות זאת בפני רבים כמו בפעם הראשונה. לשם כך, בראש ובראשונה, עלינו לבחון מה המינימום שאותו ראו מול עיניהם האנשים הראשונים שנחשפו לטקסט כפי שהוא מופיע לפנינו. מה שהכניסו בו פרשנים אחרי זה אינו רלבנטי. באותה מידה יכול פרשן נוצרי מהמאה השלישית לספירה לומר שהוא רואה שכתוב בטקסט שכל 5000 האנשים שאכלו מהלחם והדגים של ישוע עלו בסערה השמימה לעיני כל יושבי ארץ ישראל, ומכאן שהקשר בין א-לוהים לישוע נצפה ע"י כל תושבי ארץ ישראל. אבל האנשים שקראו את הטקסט קראו בו משהו שלא סותר את הידע שלהם (הם לא היו מאותם 5000 אנשים ולכן לא ראו), וקיבלו אותו על עצמם כאמת בגלל שהאמינו. למי שבפנים אפשר לגרום לחשוב שהטקסט אומר כל מיני דברים, או אפילו לגרום לו לקבל דברי כל מיני אנשים ללא סימוכין מהטקסט כאמת מוחלטת, וזה פשוט (תסכימו לפחות שזה מה שעושים כל מיני רבנים יהודים כיום ועשו התיאולוגיקנים הנוצרים בתחילת הדרך? יופי).

כפי שכתבתי קודם, שני הרעיונות עלו כאן כבר קודם, בינות לים המלל הלא רלבנטי מבחינתי.
מבחינה לשונית, תיאור ההר המתפרע הוא תיאור של התפרצות של הר געש (את המונח שופר אפשר לייחס גם לקולות שלא בוקעים מקרן איל. זו לא בעיה)
בנוסף, מדגישים חזור והדגש שאף אחד לא ראה את האל ושהיה מי שתיווך את הדברים.
בספר דברים הדברים ברורים ביותר: לפסוק "דיבר י-הוה עמכם מתוך האש "יש הבהרה על אתר למה הכוונה: