כל משימות שאתה משים יהיו מקרב אחיך

נתעוררתי לשאלה בעקבות מעשה שהיה.
היתה קהילה בסקנדינביה שרבם נפטר, ורצו למנות לרב את אחד מבני הקהילה שהיה האדם הכי ראוי לתפקיד, אך נתעוררה בעיה שהוא היה גר ונפסק בהלכה [רמב"ם פ"א ה"ד מהלכות מלכים ומלחמותיהם] "שאין מעמידין מלך מקהל גרים וכו' ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל וכו' אפי' ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל שנא' מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים עליך לא יהיו אלא מקרב אחיך".

ישנם הרבה חילוקים בין המוזכר ברמב"ם לסיפור הנ"ל והרבנים פסקו שיוכלו למנותו לרב.

שאלתי היא מה היגיון הדין שלכל שררה צריך שיהיה מקרב אחיך [אחרי שנבין את זה אפשר להכנס לגדרי דין זה] בשלמא מלך יש להבין שזה כמו המוזכר שם ברמב"ם בה"ו שאין מעמידין מלך וכהן גדול לא גרע, ספר, וכו' שהואיל ואומנותן נקלה העם מזלזלין בהם לעולם וא"כ כשאינו מקרב אחיך ג"כ שייך טעם זה, אך שאר שררות מה עניין מקרב אחיך.

תוקן על ידי - אזורי - 20/08/2003 11:11:10

אזורי,

עדיין י"ל לפי ההבנה האובייקטיבית של עיקרון ההתאמה, שמאחר ומינוי הוא מתן מעמד [גם כלשהו] לכן יש חוסר סדר סימטרי בהעדפת מי שאובייקטיבית מעמדו פחות. אבל אם זו הכוונה אז כמובן שבהרבה מקרים יגבר ערך התאמתי אחר על הערך המזערי הזה ואולי לכן מונו שמעיה ואבטליון כראשי בי"ד?!

וטו,

תודה. חיפשתי את הכיוון הזה.
אך בשלמא אם המקרה היה שהיה ספק בין שני הצעות למלוכה אב-ובנו, אז הייתי בוחר באב, כיון שראוי לכבד את מושג ההורות, והבן מצווה לכבד את אביו, ובהעדפת הבן יש סתירה לכיבוד מושג ההורות.

אך כשנעדיף את הגר על פני מי שאינו גר, מה חסרון יש בזה, וכי מצווה הגר לכבד את מי שאינו גר? וכי יש ענין שלא נכבדנו ולא ניתן לו מעמד מיוחד?
מצינו שהגר מעמדו נחות בכך שיש צד שהכהנים מנועים מלהתחתן עמו. אך שם הוא רעיון של כבוד הכהונה שהם משתדכים רק עם משפחות מיוחסות. אבל במקרה דנן מה חסרון יש אם נעלה את הגר לדרגת מלך.
[אולי נאמר שגם במלוכה זה רעיון של כבוד המלכות שהמלך יהיה ממשפחה מיוחסת, אמנם בשאר שררות שגם יש דין שיהיה מקרב אחיך קצת קשה להלום סברא זו].

בעניין שמעיה ואבטליון אכן שמעתי [איני זוכר בשם מי] שכיון שהם היו הגדולים שבישראל ולא היה שווה להם, מינו אותם לנשיאות.

תוקן על ידי - אזורי - 24/08/2003 15:06:26

אזורי,

כוונתי שיש סדר קדימה גם במינוי כמו בקריאת התורה לפי סדר "עשרה יוחסין" ואכן זה ערך קלוש. אך ניתן להבין שמה אם היום עם כל הנאורות עדיין משפיעה המגזריות להקדים את הקרוב מגזרית על פני הרחוק בכל התחומים [וב"סתמא" זה אכן לגיטימי אם לא לדחות נטייה שלילית עי' אשכול הנ"ל עם יצח"י] כל שכן בשמן חז"ל!

וטו

העלית אגב נקודה חשובה של מגזריות משחתת. הדבר נמצא בכל קבוצות אנוש ובדת עוד יותר. אי הסובלנות כלפי השונה בא מכך שמסווגים אדם קודם לכל לפי איך שרואים את מגזרו ולא איך שרואים אותו בתור אדם. בכל דת לא רוצים לוותר על מונופול היושר של אותה הדת. ליהדות היה דווקא מתאים להבין שישנם כאלה שלחינוכם מתאימה יותר דת אחרת. כאשר רבה הראשי של בריטניה כתב משהו בכיוון הזה, הוא קיבל על הראש מהג'יהאד החרדי!

אבל למה בוגי הסגנון המוזר הזה "מגזריות משחתת" על חוקי התורה? האם דוקא סגנון צורם עוזר לך להסביר משהו בתת מודע?

הלבן

לא כתבתי דבר על חוקי התורה, איתם אפשר להסתדר אם רק רוצים בדרך זו או אחרת. כתבתי על המנטליות השוררת של חוסר אהבה וכבוד לשונה.

ראיתי או שמעתי הערה שגם כאשר כתבו שהיום אין דין 'מורידין ולא מעלין' למי שלא מאמין לא נימקו את זה בהתקדמות האנושית ובסובלנות כלפי השונה אלא בכך שמסכן השונה שלא זכה לדעת את ש'אנחנו' יודעים! אבל לו ידע, אז גם היום היה צריך להטביע אותו ולא להציל את חייו!

תוקן על ידי - בוגיעלון - 25/08/2003 3:26:01

כולם,

בעית המגזריות היא אכן אחת הבעיות הגדולות במניעת היציאה מסגירות מחשבתית בכל החוגים. מי שמילדות מחונך שכל שאינו לובש חגורה ["גארטעל"] בתפילה וזנבי פרווה על הראש בשבת ["שטריימל"] הוא נחות, גם כי יזקין לא יסור מכך. מי שמחונך מילדות שכל שאר החוגים החרדיים "לא מבינים" יהדות והם גרועים מהחילוניים שלגבם יש עוד סיכוי לצרפם ל"צבאותינו", גם כי יזקין לא יסור מכך.

חשוב מאד להשריש מילדות ששייך שגם המשוייך למגזרי והולך לגמרי בתלם של המגזר, יהיה פחות כאדם גם לעומת גוי מחסידי אוה"ע. זו מעבודות הקשות שבחינוך!