מצאתי את חמש השורות הרלוונטיות:
"אולם תמרת היה מבקר חריף של תנועת המוסר, כיון שזו נראתה בעיניו כסגפנית, חוששת וקנאית, המנמיכה את קומתו של האדם. המוסר של הרב סלנטר הוא ענין אינדיבידואלי מובהק, ואין לו ערך דתי חיובי מחוץ לקיום מצוות התורה, לפיכך הוא מטעים את חשיבות החיטוט הפנימי בנפש. ואילו אצל תמרת, המוסר הוא בעל ערך אוניברסלי-הומני, תיקון הפרט הוא האמצעי לתיקונה של החברה האנושית".
ועל כך שאלתי: האם אינך מבלבל כאן, אקדמאי יקירי, בין "מוסר" (במלרע; אתיקה מוראליות), במובנו האנושי-אוניברסלי לבין "מוסר" (במלעיל), שהוא מונח בעל קונוטציה יהודית ייחודית? דומני כי אם נשמור על ההבחנה כראוי, אין מקום להציבם כלל זה מול זה. או שמא הרב תמרת הוא שבלבל?
אידך גיסא
|
|
